ישיבת הרב קוק ביפו

הרב אברהם יצחק הכהן קוק הקים ישיבה ביפו בשנת 1909. הישיבה נסגרה בשנת 1915 בעקבות מלחמת העולם הראשונה. קודם להקמתה דובר על כך שהישיבה תיקרא "אוצר חיים", אך ככל הנראה לא נעשה שימוש נרחב בשם זה לאחר שהוקמה.

ייסוד הישיבה

בשנת תרס"ז החל הראי"ה קוק בפעולות להקמת ישיבה ייחודית לבחורים כישרוניים מרחבי הארץ והעולם, שתכלול תוכני לימוד רבים ותגדל אנשים שישפיעו על המצב הרוחני והתרבותי בארץ־ישראל.

תוכנית הלימודים

תוכנית הלימודים בישיבה עוצבה על ידי הראי"ה קוק בשיתוף ר' שם טוב גפן, הסופר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ (אז"ר), ד"ר נחמן שלזינגר, ד"ר יעקב שלום ענגיל, הרב ד"ר בנימין מנשה לוין, הרב ד"ר משה זיידל ואנשים נוספים. תוכנית הלימודים כללה בין היתר לימוד פנימיות התורה, אמונה ומחשבת ישראל, מדעים ושפות זרות. לתלמידים המעוניינים בכך, ניתנה אפשרות ללמוד מלאכת־כפיים בבית המלאכה של תלמוד התורה 'שערי תורה', אשר שכן בסמוך לישיבה. כל זאת בנוסף לסדרי הלימוד הרגילים הנהוגים בישיבות – לימוד ש"ס ופוסקים בבקיאות ובעיון – בהכוונתו של הראי"ה, ועל פי דרכו המיוחדת.

פעילות הישיבה במהלך השנים

לאחר כשנתיים של פעולות הקמה, בשנת תרס"ט, נפתחה הישיבה, וכמה עשרות תלמידים למדו בה במשך השנים, עד לסגירתה בסביבות שנת תרע"ה, בשל מלחמת העולם הראשונה. ככל הנראה, ברוב שנות פעילותה שכנה הישיבה במתחם המוסד 'שערי תורה' בשכונת נווה־שלום. בין מגידי השיעורים בישיבה היו הראי"ה, ר' זלמן שך, ר' שם טוב גפן ועוד. בין התלמידים המפורסמים שלמדו ב'אוצר חיים' ניתן למנות את הרבנים יצחק לוי, ישראל פורת ויהושע קניאל, הלל פרלמן ("מר שושני"), המשורר יוסף צבי רימון, ועוד.

לקריאה נוספת

• ידידיה ונגרובר (עורך), רבי שם טוב גפן: פרקי חיים איגרות ומאמרים, נזר דוד, תשע"ז, עמ' 27-33.
• פנקסי הראי"ה ד, מכון הרצי"ה, תשע"ז, עמ' תסב-תצה.
• פנקסי הראי"ה ג, מכון הרצי"ה, עמ' שא-שכג.

קישורים חיצוניים

• משה נחמני, שעריה נעולים, באתר ישיבה
• יוסף אבנרי, ‏הרב קוק ופעילותו החינוכית בתקופת יפו, באתר "דעת", בתוך: ניב המדרשיה, י"ח-י"ט, (תשמ"ה-תשמ"ו)
• "אפילו הרב נריה לא ידע"; הסוד הגדול של ישיבת הרב קוק ביפו נחשף, באתר ערוץ 7, 18 במאי 2021

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32784284ישיבת הרב קוק ביפו