פרשת מתחם גולובנציץ

פרויקט גבעת ירושלים בבניה

פרשת מתחם גולובנציץ הוא פולמוס הלכתי שהחל בשנת ה'תשע"ב, סביב בנייתה של שכונת "רמת אברהם" - על שם הרב אברהם רביץ (מתחם גולובנציץ) בבית שמש.

בשלבי תכנון הפרויקט, התגלו במקום מערות בעלות מבנה של קברי פיר. בשלב זה התגלעו חילוקי דעות בין גאב"ד העדה החרדית רבי יצחק טוביה ווייס לבין הראב"ד הרב משה שטרנבוך - האם למקום זה יש דין של בית הקברות.

רוב הרוכשים קיבלו עליהם את פסקו של הרב שטרנבוך, והם בנו את השכונה על פי הוראותיו ועל פי הוראות הרב מנחם מנדל שפרן, עד לאיכלוסה בשנות ה'תשע"ט-תש"פ.

רקע

שכונת רמת אברהם היא שכונה ההולכת ומוקמת על חלק מתוך קרקע פרטית גדולה שנרכשה מהאחים גולובנציץ, על ידי היזמים 'בנין שלם', 'גבעת ירושלים' ויזמים נוספים. השטח הענק - המשתרע על פני 1,000 דונם - מתפרס מרמת בית שמש א' עד כביש 38. השכונה גם סמוכה לרמת בית שמש ב', ג' וד'. בשטחים אלו ייבנו - לפי ההערכות והתכניות - 5,500 יחידות דיור, שישווקו על ידי היזמים הפרטיים. בשלב ראשון שווקו כ 1,400 יח"ד, בעיקר למגזר החסידי.

סביב שטח זה התנהל מאבק ממושך, לאחר שבחלקים מן השטח התגלו בשנת ה'תשע"ב מערות החשודות כמערות קבורה עתיקות. ארגון אתרא קדישא טען להיתכנות של קברי יהודים עתיקים, ובעקבות זאת הם דרשו לבצע במקום 'יסוד צף' - פתרון שמיושם במקרים דומים. כמו כן הם התנגדו לחפירה לעומק במהלך בניית השכונה.

היזמים סירבו לאפשר לארגון אתרא קדישא לפקח על עבודות החפירה והבניה במקום, והדבר גרם לעימות ולהשהיית הבנייה למשך שנתיים. בסופו של דבר הוחלט על ידי יזמי 'בנין שלם' לסמוך על דעת ראב"ד העדה החרדית הרב משה שטרנבוך שהתיר לפנות את המערות ולהעביר את העצמות ואת העפר שהוצא מהמערות בהם נמצאו עצמות לקבורה במקום אחר, והחלו להתקדם בבניית הפרויקט. כמו כן, בעקבות המאבק התפטר העסקן אברהם סלונים מניהול עמותת "גבעת ירושלים" ששיווקה את הפרויקט החסידי בשכונה, ובהצבעה שקיימו הרוכשים הוחלט ברוב קולות למנות ועדת היגוי חדשה שתקדם את המשך הבניה. בעקבות כך מונה הרב זלמן מנחם קורן למפקח על עבודות הבניה מטעמם של הרב משה שטרנבוך והרב מנחם מנדל שפרן.

לאחר בדיקת המערות קבעו המתירים שברובן לא היו עצמות, אך במקצתן נמצאו עצמות ושברי עצמות.

העבודות החלו ביום ו' באלול תשע"ג ונמשכו כחצי שנה עד לשלהי חורף תשע"ד. 'אתרא קדישא' ושאר הנוקטים כדעת האוסרים יצאו למאבק ציבורי שכלל עצרות מחאה בראשות רבנים, הפגנות וניסיונות להפרעת הבנייה. במספר הפגנות היו התנגשויות אלימות בין המשטרה ומאבטחים פרטיים למפגינים, במהלכן נפצעו אזרחים ושוטרים. כמו כן הופצו פשקווילים שחלקם כללו התקפות אישיות כנגד הרב שטרנבוך. בתגובה התפרסמו מכתבי מחאה (על ביזויו של הרב שטרנבוך) של רבי חיים קנייבסקי, רבי נסים קרליץ, רבי יצחק טוביה וייס ורבנים נוספים מתוך העדה החרדית.

במהלך התקופה תקפו קיצוניים מילולית את הרב אברהם סלונים. כן פורסם שקיצוניים תקפו את היזם אריה גולובנציץ.

עם התקדמות הפרויקט, ניסו המתנגדים לעצור את הבניה על ידי תביעות שונות לבית המשפט ועל ידי פניות לבנקים וגופי מימון לבל יממנו את הפרויקט, אך מאמציהם לא הצליחו.

המחלוקת של אתרא קדישא היתה רק נגד המגרשים של העמותות בנין שלם וגבעת ירושלים ורמת חסידים, מכיון שעמותות אלו רצו לפקח בעצמם על הבנייה. הבנייה במגרשים אחרים בשכונה על ידי יזמים אחרים וכן הכבישים שנסללו ע"י משרד השיכון, נעשו בפיקוח אתרא קדישא.

הדעות השונות

איסור הגאב"ד ורוב חברי הבד"ץ

הרבנים נחלקו בדין המקום, כאשר יש מתירים ויש אוסרים. עיקר המחלוקת התגלע בתוך העדה החרדית, כאשר הגאב"ד רבי יצחק טוביה ווייס ורוב חברי הבד"ץ אוסרים, ואילו הראב"ד הרב משה שטרנבוך מתיר.

המתירים טענו כי גם אם ננקוט שהם מערות קבורה, הרי שמסתבר כי אלו קברי נכרים היות שהקברים בנויים בצורת פיר ואינם בנויים כדרך הקבורה המקובלת בעם ישראל, ובדרך כלל כאשר נמצאו קברי פיר במקומות אחרים בארץ הם היו קברי גויים. כמו כן הסתמכו על דברי הארכאולוגים שעל פי צורת בניית הקברים - מדובר במערות קבורה מתקופת גלות מצרים, אז התגוררו הכנענים בארץ, מאות שנים לפני כניסת בני ישראל לארץ, וכמו כן טענו שנמצאו שלדים כשראשם מונח בין ברכיהם, צורת קבורה האסורה על פי ההלכה ונהוגה אצל אומות העולם, גם בדו"ח רשות העתיקות נקבע כי נתגלו חלקי שלדים המעידים כי הנפטרים הושכבו בתנוחה מכווצת. כמו כן נמצאו בחלק מהקברים פגיונות, כמנהג הגויים להיקבר עם חרבם. כמו כן טענו שפסק בד"ץ העדה החרדית אינו נחשב כרוב שנאמר בו אחרי רבים להטות כיון שלטענתם במושב שבו נפסק הפסק לא הוזמן הרב שטרנבוך לומר את דעתו. הרב שטרנבוך כותב שמכיוון שבפסק הבד"ץ מפורש שטעמם היה רק מאחר ולמשגיחי אתרא קדישא לא התבררה זהות הנקברים, ככל שמתברר שמדובר בקברי גויים סרה פסיקת הבד"ץ.

מנגד, האוסרים טענו שהיות ולמשגיחי אתרא קדישא לא התברר אם מדובר בקברי ישראל או בקברי עכו"ם לכן אסור לחרוש או לחפור שם. הם גם טענו כי אי אפשר להסתמך על הארכאולוגים, היות שאין לסמוך על מי שאינו שומר תורה ומצוות.

בנוסף קבוצת אברכים שחדרה למתחם צילמה והסריטה שלד קבור חלקית. התצלום והוידיאו הוצגו בפני הארכיאולוג מאיר בן-דב שקבע כי לפי התצלומים זו אינה קבורה עוברית. הרב שטרנבוך השיב על כך שבהמשך חשיפת השלד הוכח בבירור שהוא נקבר כשראשו בן ברכיו. הוא כותב כי כשבאו האוסרים לביתו עם התמונה שבידם הוצגה בפניהם תמונת השלד השלם והם נאלמו דום.

בין המתירים נמנים: רבי חיים קנייבסקי, הרב משה שטרנבוך, הרב מנחם מנדל שפרן והרב נתן קופשיץ.

בין האוסרים נמנים: רבי יצחק טוביה וייס (גאב"ד העדה החרדית) ורוב חברי בד"צ העדה החרדית, הרב מאיר קסלר, רבי סנדר ארלנגר והרב חיים יוסף דוד ווייס. כמו כן רבנים נוספים השתתפו בהפגנות או קראו להשתתף בהם.

ההשלכות

הפולמוס עורר מחלוקת חריפה בעדה החרדית ונצר קרע בעדה החרדית, כאשר מצד אחד נצבו הקהילות משכנות הרועים קהל חסידי ירושלים, תולדות אברהם יצחק ופלג מהרי"י מסאטמר שתמכו ברבי יצחק טוביה וייס, ומנגד נצבו הקהילות תולדות אהרן, דושינסקיא ופלג מהר"א מסאטמר שתמכו ברבי משה שטרנבוך. תומכי הרב שטרנבוך הקימו עיתון מתחרה לגליון העדה בשם קהלא קדישא, בנימוק שאינו מייצג את דעתם.

אכלוס ותמיכת הרבנים

בשנת ה'תשע"ט הותחל באכלוס השכונה, שנמצאה אז בשלבי בנייה מתקדמים, עוד טרם קבלת טופס 4. המזוזה הראשונה במתחם נקבעה על ידי הרב נתן קופשיץ (על אף היותו כהן), ובהמשך הגיעו גם הרב שטרנבוך והרב שפרן (שאף הוא כהן) לקביעת מזוזות.

בט"ו באדר א' ה'תשע"ט פרסם רבי חיים קנייבסקי מכתב בו נכתב כי היזמים נהגו על פי הוראת גדולי הוראה, ומותר אף לכהנים להתגורר במקום, ואף הוסיף את ברכתו לבאים להתגורר בשכונה. גם הרב שטרנבוך והרב שפרן פרסמו מכתבי תמיכה מחודשת בכשרות המקום, שלדבריהם עבר בדיקות מחמירות מעבר לסף ההלכתי הנדרש והוא כשר וראוי לכתחילה גם לכהנים. הרב שפרן הוסיף כי לפי הממצאים התברר למפרע שגם אילו לא היו עושים כלום, לא היה חשש לבנות בכל השטח ולכהנים לגור שם.

בשכונה הוקמה קהילה כלל חסידית בראשות הרב אשר יעקב אולמן (בן רבי שלמה זלמן אולמן); ונפתחו בה בתי כנסת לקהילות: בעלז, גור, דושינסקיא, ויז'ניץ, סאטמר (מהר"א), פינסק קרלין, פרושים, קהל עדת ירושלים, טשאקאווא, וכן רחמסטריווקא שאף הקימו תלמוד תורה בשכונה. כמו כן קיימות בשכונה שתי קהילות ליטאיות וקהילה ספרדית. השכונה עתידה להתרחב ועומדת בהליכי תכנון.

התנגדות לאחר האכלוס

לקראת האכלוס, כתבו הרב יהושע רוזנברגר והרב משה זאב זורגר יחד עם רבנים נוספים מחוגי הקנאים, כי המתחם אסור במגורים ובהנאה וחלילה להכנס לשם אפילו לצורך שמחה משפחתית או תפילה בציבור. כמו כן כהן שנכנס למתחם אסור לו לישא כפיו ואם עלה יש להורידו מן הדוכן.

עם תחילת האכלוס, חתמו רבנים על הימנעותם האישית מכניסה אל השכונה, כאקט מחאה. בעקבותיהם ובעידודו של הרב דוד שמידל, פעלו מתנגדי האכלוס להחתים אנשים על אי כניסתם לשכונה. בין הרבנים שחתמו נמנים גאב"ד העדה החרדית רבי יצחק טוביה וייס, רבי משולם דוד סולובייצ'יק, הרב יעקב מאיר שכטר, הרב דוד שמידל, הרב יהושע דוד טורצ'ין, הרב ישראל יצחק קלמנוביץ', הרב משה זאב זורגר, הרב מאיר הלר, הרב שמואל משה קרמר, הרב חיים צבי טייטלבוים, הרב נחמיה קפלן, והאדמורי"ם מתולדות אהרן,  משכנות הרועים, פוריסוב, וקהל חסידי ירושלים. כמו כן, הרב דוד צבי קאהן חתם בשם אביו האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק.

כמו כן, קיצוניים המתנגדים לאכלוס המקום יצאו בקמפיין נגד תושבי השכונה, בו הם כינו אותם באמצעות פאשקווילים וקריאות גנאי בתואר "שכנ"ק" (ראשי תיבות: 'שוכני קברים'), בדומה לקמפיין החרדקי"ם^{[דרוש מקור]}.

בעצרת מחאה שקיימה אתרא קדישא על אכלוס השכונה אמר הרב רוזנברגר כי התושבים חייבים בחרם ונידוי. כן הכריז הרב זורגר כי על המוסדות בעיר להימנע מלקבל את ילדי השכונה. קמפיין ההחרמה הביא לכך שרוב המוסדות הנמנים עם חוגי השמרנים בעדה החרדית אינם מקבלים תלמידים המתגוררים בשכונה. התלמידים הבודדים שעברו לגור בשכונה ולמדו במוסדות אלו (כולל כמה מניני הרב שטרנבוך)- סבלו מהצקות והתקפות וחלקם הוצרכו להוציא את התלמידים מהמוסדות ..

קישורים חיצוניים

• הרב משה שטרנבוך, תשובות והנהגות, חלק ו סימן רכו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
• דו"ח החפירה הראשוני של רשות העתיקות
• חזקי גולדמן, ‏סיפורו של מתחם המריבה, באתר JDN‏, 4 בנבובר 2012.
• שכונה חדשה בבית שמש: רמת אברהם - Shemeshphone.
• מתחם גולובנציץ באתר ביזנעס.
• המריבה על מתחם גולובנציץ' התדרדרה לאלימות חמורה באתר ביזנעס.
• דרמה: חלק מהעדה החרדית פסקה כי אסור לבנות במתחם גולובנציץ' באתר ביזנעס.
• הגר"מ שפרן: "בגולובנציץ אין מתים או רוחות, צריך לחפש במקום אחר … באתר jdn.
• בשבוע אחד: נחתם ופוצץ ההסכם במתחם גולובנציץ' באתר ביזנעס.
• הפגנות במתחם גולובנציץ בבית שמש - רדיו קול חי.
• פריצת דרך: שר התורה מכשיר את מתחם גולובנציץ באתר ביזנעס.
• הגר"ח קנייבסקי: "כבר התברר שאין שם קברים בכלל"! באתר ביזנעס.