משפחת אומנה

משפחת אומנה או משפחה אומנת היא משפחה המקבלת לחזקתה ילד כסידור זמני לתקופה מסוימת, מתוך מטרה לתרום להתפתחותו הגופנית, הרגשית והחינוכית. סידור האומנה נמשך עד להגיעו של הילד לגיל 18, או עד להעברתו לסידור חוץ-ביתי אחר, או עד לחזרתו של הילד להוריו הביולוגיים או עד להעברתו לאימוץ.

סידורי האומנה הנפוצים

משך תקופת האומנה נע בין ימים בודדים לבין מספר שנים, בהתאם לסוג מסגרת האומנה:

אומנה קצרת טווח, שנעה בין מספר ימים למספר חודשים, מוצעת כאשר ילד עומד לקראת הליכי אימוץ, או כמחברה סגרת סידור חירום בעת משבר אקוטי ופתאומי. במסגרת זו, מופקדים ההורים האומנים על הענקת הגנה מהירה ומרבית לילד, דאגה לצרכיו היומיומיים, והכנתו לקראת מעבר אפשרי.

אומנה ארוכת טווח (הנמשכת שנים ועשויה להגיע עד הגיע הילד לגיל 18, ילדים עם צרכים מיוחדים - לא מוגבל בגיל), היא המסגרת המקובלת של סידור האומנה, במהלכה שוהה הילד במשפחה תקופת זמן יציבה. במהלך השהות מטפלים ההורים האומנים בצרכיו השונים של הילד, ומודרכים כיצד ליצור עמו קשר, לטפחו ולחנכו, במטרה להקנות לו מסגרת יציבה ובטוחה. בדרך כלל מוכוונים ההורים האומנים לשאוף ולפעול לשמירה על מערכת יחסים מתאימה עם ההורים הביולוגים, כדי להקל על הילד בגיבוש זהותו.

בנוסף למסגרת האומנה המקובלת, במסגרתה שוהה הילד במשפחת האומנה בכל שעות היממה, קיימת גם מסגרת אומנה יומית - במסגרתה שוהה הילד במשפחה אומנת במהלך היום, או בחלקו, ובעת ערב שב לביתו הביולוגי.

אפיון הילדים השוהים באומנה

סידור האומנה הוא אחד מהסידורים החוץ-ביתיים הקיימים עבור ילדים. ייתכנו אפיונים שונים לילדים המופנים למשפחה אומנת, באופן זמני או קבוע.

לאומנה נמסרים לרוב ילדים בסיכון, שהוריהם הביולוגים נמצאו בעלי תפקוד הורי לקוי. חלק מילדים אלו סבלו ממצבי התעללות והזנחה. לעיתים מדובר בילדים שמשפחתם הביולוגית עברה משבר חריף (כגון: יתמות, גירושין). חלק מהילדים המופנים לאומנה הם בעלי נכות ו/או פיגור שכלי, שמשפחותיהם לא מוכנות או לא יכולות לטפל בהם. לעיתים מדובר בתינוקות שננטשו בבית החולים על ידי הוריהם מיד לאחר הלידה לאחר שההורים גילו כי תינוקם סובל ממוגבלות קשה.

הפסקת הסידור באומנה

אומנה מוגדרת כפתרון זמני, בניגוד לאימוץ. במצבים שונים ייתכן ותופסק שהות הילד במשפחה האומנת:

• אם יוכרז הילד כבר-אימוץ, יועבר הילד למשפחה מאמצת. בדרך כלל ילד ששהה במשפחה אומנת, והוכרז כבר-אימוץ, יועבר למשפחה אחרת לצורך אימוץ, אלא אם כן הוגדר מראש הסידור באומנה כ"אומנה לצורך אימוץ".
• אם יימצא כי משפחתו הביולוגית של הילד השתקמה ומתפקדת, יוחזר הילד למשפחתו.
• אם ניכרת אי-השתלבותו של הילד במסגרת האומנה, או אם נמצא שינוי מהותי בתנאי המשפחה האומנת (לדוגמה, שינויים במצב הכלכלי, הרגשי או הרפואי), שאינו מאפשר המשך שהות תקינה במשפחה, ייתכן ויוחלט להעביר את הילד למסגרת חלופית.

אומנה בישראל

בישראל, מדיניות משרד הרווחה נותנת עדיפות ראשונה לסידור במשפחה אומנת, על רצף הסידור החוץ-ביתי. את עדיפותו של סידור זה ניתן לזקוף לטובת יכולותיה של משפחה להעניק לילד חום, יחס אישי ואווירה ביתית. עדיפות זו מתחזקת בשל העובדה שתאוריות פסיכולוגיות שונות מצביעים על המשפחה כמקום המועדף להתפתחות טובה ותקינה של הילד.

בשנת 2016 הוסדר נושא האומנה בחוק אומנה לילדים

ההסדרה לפני חקיקת החוק

קריטריונים למועמדים להיות משפחה אומנת

• גיל האומנים לא יעלה על 55
• אישור רפואי על מצב בריאות תקין
• היעדר רישום פלילי
• מקום ראוי בבית, לילד/ים
• הכנסה קבועה ויציבות כלכלית
• יחסים בין אישיים תקינים בין בני הבית
• המלצות, בכתב ובעל פה, מגורמים בקהילה המכירים את המשפחה
• קבלה בסיסית את תפקיד האומנים: לאפשר את התפתחותו הנורמטיבית של הילד בכל תחומי החיים ולהיות בית משלים לביתו הביולוגי של הילד. לשם כך ברב המקרים ממשיך להתקיים קשר קבוע עם הוריו של הילד. נכונות שני בני הזוג לעבור הכשרה מיוחדת למועמדים לאומנה

הליווי הניתן למשפחות האומנה על ידי צוות השירות

• ליווי וייעוץ מתמשכים לאומנים על ידי מנחת אומנה קבועה
• מתן ליווי אינטנסיבי במצבי קליטה, פרידה ומשבר.
• עזרה וייעוץ בנתינת שירותים מיוחדים לילד, כגון שיעורי עזר, חונכות, טיפול פסיכולוגי ועוד, כל זאת לפי התוכנית הטיפולית שנקבעה על ידי כל הגורמים המטפלים בילד.
• מעקב אחר מצבו והתקדמותו של הילד באומנה.
• ליווי או ייעוץ למפגשים עם ההורים הביולוגיים ועם העובדת הסוציאלית הקשורה אליהם.
• מפגשים קבוצתיים התומכים בעבודה השוטפת והיומיומית של ההורים אומנים
• העברת השתלמות לאומנים ולילדים.
• הכשרת משפחות חדשות לקראת תפקידן, ברמה אישית וקבוצתית

החזר הוצאות באומנה

משפחות האומנה בישראל מקבלות החזר הוצאות חודשי ממשרד הרווחה, לשם אחזקתם של הילדים. החזר זה כולל סכום חודשי קבוע, המיועד לכסות את הוצאות היומיום השוטפות, והחזרים מאוחרים על הוצאות נוספות. המשפחות מוכרות כמתנדבות וכך מבוטחות בבטוח הלאומי. לילדים באומנה יש ביטוח שיניים.

הפרטת שרותי האומנה בישראל

עד לחודש מאי 2001 האחריות לנושא האומנה הייתה מוטלת על המחלקות לשירותים חברתיים, כאשר האחריות ברמה האזורית על סידור האומנה הייתה נתונה ללשכה לשירותים חברתיים. הלשכה הייתה אחראית על גיוס המשפחות, הכנתם, וליוויים במהלך השהות, ועל שמירת הקשר בין משפחות האומנה לבין אנשי המקצוע שעבדו עם משפחות המוצא של הילדים.

בעקבות קשיים שונים שנמצאו בהפעלת נושא האומנה, החל ממאי 2001, החלו בתהליכי הפרטת מערך האומנה לידי גופים מפעילים שעמדו בתנאי המכרז של משרד הרווחה והשירותים החברתיים. בתהליך זה הועברה לעמותות האחריות על גיוס המשפחות, על הכנתם לקראת קליטת ילד, ועל הליווי הנדרש במהלך השהות במשפחה. לעומת זאת, באחריות משרד העבודה והרווחה נותר הפיקוח על איכות הטיפול בילד ובמשפחה האומנת, והעברת ההחזרים הכספיים למשפחות, קביעת מדיניות, תקצוב ואחריות להתקדמות האומנה בישראל לאור הידע המצטבר בארץ ובעולם.

הפרטה זו הדגישה את מדיניות העדפה של הסידור באומנה - אחת ממטרות העברת תחום האומנה לעמותות הוגדרה כהגדלת מספר ההשמות החוץ-ביתיות באומנה, על פני סידורים חוץ-ביתיים אחרים. כמו כן ייטוב האיכות המיקצועית.

העמותות האחראיות על נושא האומנה

• מטב - באזור הצפון
• [1] - באזור המרכז (אחראית נוספת על אומנה טיפולית באזור ירושלים)
• מכון סאמיט - באזור ירושלים והדרום
• שחר - אומנה טיפולית ברחבי הארץ (מלבד ירושלים), ואומנה רגילה (כולל שיקום ופיגור) במחוז ירושלים

ההסדרה בחוק אומנה לילדים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

ערך מורחב – חוק אומנה לילדים

זכויות נוספות של משפחת אומנה בישראל

בתיקון לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), שתוקפו מ-24 בספטמבר 2007, ניתנה להורה במשפחת אומנה הזכות להיעדר מעבודתו לשם טיפול בילדו החולה או הסובל ממוגבלות, בתנאים זהים לאלה של הורה טבעי, בתנאי שהורהו הטבעי או הורהו המאמץ של הילד לא מימש, באותם ימים, את זכותו זו. הורים אומנים המקבלים ילד עד גיל 11 זכאים לחופשת לידה ולדמי לידה.

חיות מחמד

הביטוי "משפחה אומנת" או "בית אומן" הושאל לתחום הטיפול בחיות המחמד ומתייחס למשפחה הנוטלת על עצמה את הטיפול בחיית מחמד שאין לה בית, בדרך כלל כלב או חתול; ובאופן מתואם עם העמותה, ההסגר העירוני או המכלאה שבעל החיים נמצא ברשותה, היא מעניקה לו קורת גג ודואגת לצרכיו עד אשר ימצא הסדר קבוע. משפחות אומנות המטפלות בבעלי חיים עושות זאת בדרך כלל מסיבה הומאנית, נוסף על בעלי חיים שנמצאים בבעלותם, או כאשר אינן יכולות להתחייב לטפל בחיית המחמד לפרק זמן ארוך. קבלת חית מחמד לבית אומן דורשת אך ורק את הסכמת הצדדים לנסדר, ואינה מלווה בדרישות חוקיות.

לקריאה נוספת

• משרד העבודה והרווחה - שרות ילד ונוער, תוכנית לפיתוח מערך האומנה במדינת ישראל, ספטמבר 2000.
• הוועדה לקידום מעמד הילד, פרוטוקול מס' 84, ישיבה בנושא: שירותי האומנה והפרטת השירות, 12 בדצמבר 2000
• אירית שושני, "לאמץ אחות", הוצאת הקיבוץ המאוחד

קישורים חיצוניים

• אומנה, באתר עוסיפדיה
• איילת ברק-מדינה, ‏מסמך רקע לדיון בנושא: הפרטת מערך שירותי האומנה, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 16 ביולי 2002
• מידע על אומנה באתר ארגון א.ד.נ.מ. - בית לילדים ומשפחות אומנה
• מידע על אומנה, באתר עמותת מטב, האחראית על אומנה באזור הצפון
• מידע על אומנה, באתר ארגון שחר
• מידע על אומנה, באתר עמותת מכון סאמיט, האחראית על אומנה באזור ירושלים והדרום
• רותי קדוש, באומנה שלמה: על החיים במשפחות האומנה, באתר nrg‏, 2 בספטמבר 2012
• ניקי גוטמן, ‏שלוש אימהות, באתר ישראל היום, 18 מאי 2018
• יואה שורק, רחל סבו-לאל וברכי בן סימון, שירותי האומנה בישראל: תהליכי שינוי ותמונת מצב, באתר מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, אפריל 2014
• רחל סבו-לאל ברכי בן סימון ווצ'סלב קונסטנטינוב, הילדים בגיל הרך במשפחות האומנה: מאפיינים ותהליכי התערבות, באתר מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, נובמבר 2014

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

משפחת אומנה25017137