חוק אומנה לילדים
 | |
| תאריך לועזי | 6 במרץ 2016 |
|---|---|
| תאריך עברי | כ"ו באדר א' תשע"ו |
| כנסת | הכנסת העשרים |
| תומכים | 21 |
| מתנגדים | 0 |
| חוברת פרסום | ספר החוקים 2534, עמ' 586 |
| הצעת חוק | פרטית |
| משרד ממונה | משרד הרווחה |
| מס' תיקונים | 2 |
| נוסח מלא | הנוסח המלא |
חוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016 בא להסדיר את פעילותן של משפחות אומנה. משפחות אומנה פעלו בישראל גם שנים רבות טרם חקיקתו של חוק זה, על פי נהלים של הרשויות המעורבות בפעילות זו ועל פי התייחסות נקודתית בחוקים שונים. סעיף 1 לחוק מציג את מטרתו:
- חוק זה מטרתו לעגן את זכויותיהם של ילדים באומנה, ואת חובת המדינה להבטיח את טובתם ואת זכויותיהם, בהתאם לאמנה בדבר זכויות הילד, ומתוך הכרה בפגיעותם הייחודית ובזכותם להגנה ולעזרה מיוחדות, ובלי לגרוע מאחריות הוריהם, מחובתם ומזכותם להבטיח את טובת ילדיהם ואת זכויותיהם.
החוק אושר בכנסת ב-23 בפברואר 2016, ונכנס לתוקף כעבור כתשעה חודשים, ב-6 בדצמבר 2016.
עיקרי החוק
החוק מציין כי "זכותו הטבעית של ילד לגדול בבית הוריו, ואם הוצא ממנו – לחזור אליו, אלא במקרים שבהם טובת הילד מחייבת את גידולו מחוץ לבית הוריו", ובהתאם לכך מדגיש החוק כי "בכל פעולה המתבצעת לגבי ילד לפי חוק זה או החלטה המתקבלת בעניינו תהיה טובת הילד שיקול מכריע". החוק מפרט כי בקביעת טובת הילד יישקלו מכלול האינטרסים, הצרכים והזכויות של הילד, ובין השאר: שלומו הגופני והנפשי, רצונו, רגשותיו, דעותיו ועמדתו בעניין הנדון, הרקע האתני, הדתי, התרבותי והלשוני שלו, ההשפעה הצפויה של החלטה או פעולה לפי חוק זה על חייו בטווח הקצר ובטווח הארוך, קשריו ויחסיו עם הוריו ועם אנשים משמעותיים אחרים בחייו, ושמירה על רציפות קשרים אלה, יכולת הוריו וכל אדם או מסגרת אחרים הנוגעים לעניין לספק את צורכי הילד.
החוק מונה זכויות אחדות של הילד:
- לחיות בתנאים ובסביבה שיאפשרו לו, ככל האפשר, התפתחות אישית ואת מימוש יכולותיו והפוטנציאל שלו, לרבות התפתחות גופנית, נפשית, רגשית, שכלית וחברתית.
- להיות מוגן מפני כל צורה של ניצול ופגיעה, לרבות פגיעה פיזית או נפשית, הזנחה והתעללות, ומפני כל צורה של טיפול אכזרי, בלתי אנושי או משפיל, ושל ענישה גופנית, נפשית או משפילה.
- לדעת מיהם הוריו, להכיר את הוריו ואת בני משפחתו, ולשמור על קשר אישי עמם.
- שייעשה מאמץ מרבי למניעת העברתו ממשפחת אומנה אחת לאחרת או למסגרת השמה חוץ-ביתית אחרת.
- בחירת משפחת האומנה שבה יושם תיעשה תוך חתירה לשמירת רציפות ויציבות של קשריו הרגשיים, חינוכו, הרקע האתני, הדתי, התרבותי והלשוני שלו ומאפייניו הייחודיים האחרים.
- תישמר זהותו האישית והתרבותית בהשמתו, ובכלל זה שמו, שפתו, דתו ותרבותו.
החוק מסדיר גם אומנת חירום – אומנה לילדים הנתונים בשעת משבר ונדרש להם סידור מגורים חלופי מידי, בהתראה קצרה ולתקופה קצובה, בשל חשש לשלומם.
משרד הרווחה והשירותים החברתיים ממונה על ביצוע חוק זה, ועליו לפעול לאיתור, לגיוס, לבדיקה ולהכשרה של אומנים. במסגרת המשרד פועל ממונה על רישוי אומנה, שבסמכותו להעניק רישיון אומנה למבקש שהתקבלה בעניינו חוות דעת בדבר הערכת כשירות המעידה על התאמתו לתפקיד, ולאחר שעבר הכנה והכשרה. על האומן מוטלת אחריות לטפל בילד, להשגיח עליו ולדאוג לצרכיו ולהתפתחותו, בדרך שהורה מסור היה נוהג, ובהתאם לתוכנית הטיפול של הילד. משרד הרווחה משלם לאומן בעבור הוצאות שיאפשרו לו לספק את צורכי הילד. תשלום זה פטור ממס הכנסה. לאומן ניתנה סמכות בלעדית לתת הסכמה ולאשר פעולות של הילד, בכל עניין הקשור בחיי היום-יום של הילד, ובכלל זה בדיקה רפואית וטיפול רפואי (למעט טיפול רפואי המנוי בתוספת לחוק זכויות החולה), אבחון התפתחותי וטיפול מקובל בליקויים, בדיקות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות וטיפול פסיכולוגי, בחירת חוגים שבהם ישתתף הילד, אישור להשתתפות בטיולים, במחנות ובפעילויות בארץ, תספורת לילד, רישום הילד בקופת חולים, לימוד נהיגה ומתן הסכמה לקבלת רישיון נהיגה. בחירת בית ספר וגן ילדים כפופה, ככל האפשר, לבחירת הורה הילד בהתחשב באורח חייו ודרכו החינוכית. יציאת הילד מישראל לתקופה העולה על שבועיים מצריכה אישור של מנחה האומנה שמונה לילד.
השמת ילד במשפחת אומנה תיעשה בהחלטה של גורם מוסמך - בית משפט, ועדת תכנון טיפול והערכה, כהגדרתה בתקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעון רגיל), התשכ"ו-1965, או ועדת אבחון, כמשמעותה בחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), תשכ"ט-1969. בחירת משפחת אומנה בעבור ילד תיעשה תוך חתירה למציאת מסגרת האומנה המתאימה ביותר לצרכיו המיוחדים, ותוך שמירה על זכויותיו, בהתאם לעקרונות הבאים:
- (1) ההשמה תהיה ככל האפשר בקרב קרובי משפחתו של הילד;
- (2) אם מתקיים צורך בהשמה של ילד ושל אחיו, תיבחר ככל האפשר משפחת אומנה שתוכל לקלוט את כל האחים יחדיו, ותמנע את הצורך בהפרדתם;
- (3) מקום מגורי משפחת האומנה יהיה ככל האפשר בקרבת הורי הילד או בני משפחה שיש לו עמם קשרים משמעותיים;
- (4) במשפחת האומנה יתגוררו בו-זמנית לכל היותר חמישה ילדים באומנה.
השמת ילד תיעשה תוך חתירה, ככל האפשר, להשגת ההסכמה של הוריו בתוך זמן סביר להוצאתו מהבית, להשמתו במשפחת האומנה ולתוכנית הטיפול שהוכנה בעבורו. אחריותו, חובתו וזכותו של הורה שילדו הושם באומנה לקיים קשר אישי עמו, בכפוף לתוכנית הטיפול שנקבעה לילד ולהחלטת בית המשפט, אך אם נשקפת סכנה לילד או למשפחת האומנה מחשיפת פרטים מזהים, תתאפשר אומנה חסויה, שבה פרטים מזהים הנוגעים למקום המגורים או לעניינים אחרים הקשורים לה חסויים מפני הורי הילד.
בנוסף לאומן ממונה לילד מנחה אומנה, שישמש המלווה האישי של הילד ואיש הקשר הקבוע שלו בתקופת השמתו באומנה, וילווה את משפחת האומנה וידריך אותה.
על משרד הרווחה והשירותים החברתיים להקים מנגנון לבירור תלונות של ילדים המושמים באומנה בכל הנוגע לחיי היום-יום שלהם באומנה.
במסגרת חקיקתו של חוק אומנה לילדים נחקקו גם תיקונים עקיפים ב-17 חוקים, לשם התאמתם לחוק החדש.
היסטוריה חקיקתית
משפחות אומנה פעלו בישראל גם שנים רבות טרם חקיקתו של חוק זה,[1] על פי נהלים של הרשויות המעורבות בפעילות זו ועל פי התייחסות נקודתית בחוקים שונים (למשל הזכות לחופשת לידה למי שקיבל לאומנה ילד שגילו אינו עולה על 10 שנים, שנוספה לחוק עבודת נשים בשנת 2011[2]). בהיעדר חוק המסדיר נושא זה בראייה כוללת נתקלו משפחות אומנה בקשיים שונים, כפי שהדגימה לאה גולן, מנכ"לית עמותת אור שלום המטפלת בילדים ונוער בסיכון:
- משפחת אומנה שרצתה לקחת את ילד האומנה להליך פעוט כמו תספורת, הייתה נדרשת להגיש בקשה רשמית ולקבל אישורים מגורמים שונים (משרד הרווחה, האפוטרופוס של הילד, ההורים הביולוגיים). לעיתים לקח שבועות ואפילו חודשים להשיג אישורים כאלו. כל זאת, עבור משהו טריוויאלי והכרחי כמו תספורת.
- נוהל זה חזר על עצמו גם כאשר היה מדובר בנושאים יותר מהותיים, כמו אישור להשתתף בטיולי בית הספר, לימודי נהיגה ואפילו ביצוע בדיקות דם לילד. לכל אלו ולאחרים נדרשו שורה של אישורים, שהכבידו ופגעו בחיי היום יום של המשפחות ושל הילדים, ואף הרתיעו משפחות שביקשו לשמש כמשפחות אומנה.[3]
את החוק יזמה חברת הכנסת קארין אלהרר מסיעת "יש עתיד". ב-1 ביולי 2013 הובאה הצעת החוק לדיון מוקדם בכנסת,[4] וב-3 בדצמבר 2014 הוגשה לקריאה ראשונה.[5] החוק אושר בכנסת ב-23 בפברואר 2016, ונכנס לתוקף כעבור כתשעה חודשים, ב-6 בדצמבר 2016. עם אישור החוק אמרה ח"כ אלהרר שהיא מקדישה אותו לדפנה מאיר, שגידלה עם בעלה שני ילדי אומנה בנוסף לארבעת ילדיהם, ונרצחה כחודש לפני אישור החוק.[6]
קישורים חיצוניים
חוק אומנה לילדים, בספר החוקים הפתוח
היסטוריית החקיקה של חוק אומנה לילדים, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
לי ירון, חוק האומנה אושר - ללא סעיף הדואג לשיקום המשפחה הביולוגית, באתר הארץ, 23 בפברואר 2016- מירב דוסטר, חוק האומנה החדש: כל מה שצריך לדעת, באתר "mako", 9 במרץ 2016
- לאה גולן, העבירו את חוק האומנה, באתר ynet, 23 בפברואר 2016
הערות שוליים
- ^ בעת אישור החוק היו בישראל כאלפיים ילדים במשפחות אומנה ( לי ירון, חוק האומנה אושר - ללא סעיף הדואג לשיקום המשפחה הביולוגית, באתר הארץ, 23 בפברואר 2016)
- ^ שלבי החקיקה של חוק עבודת נשים (תיקון מס' 48), התשע"א-2011, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ לאה גולן, העבירו את חוק האומנה, באתר ynet, 23 בפברואר 2016
- ^ הצעת חוק האומנה, התשע"ג–2013, באתר הכנסת
- ^ הצעת חוק אומנה לילדים, התשע"ה-2014, ה"ח הכנסת מ-3 בדצמבר 2014
- ^ מיכל רשף, חוק האומנה אושר והוקדש לדפנה מאיר: "להנציח את מפעל חייה", באתר וואלה!, 25 בפברואר 2016
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.
