משה קלצקין
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות |
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך כתוב בסגנון לקוי ובצורה לא אנציקלופדית. כולל טעויות בסימני פיסוק ועוד.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך כתוב בסגנון לקוי ובצורה לא אנציקלופדית. כולל טעויות בסימני פיסוק ועוד. |
 | |
| לידה | ב' באדר ב' תשי"ט (גיל: 65) |
|---|---|
| ידוע בשל | ייסוד שיטת זכרו, מייסדר חיידר זכרו תורת משה |
| בת זוג | בת שבע רוזנצוויג |
הרב משה קלצקין (נולד ב' באדר ב' תשי"ט - 12 במרץ 1959) הוא מייסד תלמוד תורה זכרו תורת משה בירושלים, מחולל שיטת זכרו החינוכית.
משתייך לישיבת המתמידים ומשייך את עצמו לזרם הירושלמי ליטאי[דרוש מקור]. נחשב למומחה בדיאגנוזה לנפש התלמיד, מחבר הספרים 'ביני לבני' ו'תלמידי כבני'.
ביוגרפיה
נולד בירושלים בשנת תשי"ט, כבן שלישי לאביו הרב בן ציון קלצקין, ולמד בילדותו בתלמוד תורה ישיבת עץ חיים. בשנות בחרותו התחנך בישיבת לפלגות ראובן, שתלמידיה למדו מידי ערב את סדר שלישי בישיבת המתמידים בראשות הגאון רבי לייב מינצברג. בשעותיו הפנויות למד כתיבת סת"ם. כמו כן רכש מאביו את הידע לנגן בקלרינט, ואף השתתף כנגן הקלרינט ביצירת קלטת המוזיקה מנגינות במסורת מירון של אחיו הבוגר ממנו אמן הקלרינט הרב גרשון קלצקין.
בגיל 20 נשא לאשה את זוגתו בת שבע בת הרב אליעזר ליפא הלוי ואסתר רוזנצוייג שהתגוררו אז בשיכון קאליב שבעיר ראשון לציון.
שבועות ספורים לאחר נישואיו אירעה לו תאונת עבודה בנגריה, שם ביקר לצורך רכישת רהיטים לביתו, ונקטעו 3 אצבעותיו האמצעיות שביד ימין. בבית החולים הצליחו לחבר את 2 האצבעות פנימיים (אמה וקמיצה) שנשארו תלויים על בלימה, אך מחצית מן האצבע נאבדה בתוך הנגרייה, ועד שנמצאה, כבר לא הצליחו לחברה שוב אל ידו, והמקום נתפר ונותר עם חצי אצבע. בעקבות קטיעת האצבע איבד את הכושר הפיזי לנגן בקלרינט וכן את האפשרות לכתיבת סת"ם, מכיוון שבשעת הכתיבה הקולמוס נשען על האצבע.
כעבור 5 שנים, בהם היה חדור מטרה ולאחר טיפולי פיזיותרפיה, חזר בעקשנות לכתוב סת"ם ולנגן בקלרינט כתחביב, למרות הקושי שבדבר.
רבותיו
את משנת חינוכו רכש בימי בחרותו אצל הגאון רבי לייב מינצברג בעל 'בן מלך' בהיותו משתתף קבוע בשיעוריו שנקראו 'קבוצות', ועד פטירת רבו הגר"ל מינצברג, המשיך להיחשב כתלמיד מובהק שלו והגר"ל אף כתב לר' משה הסכמה נלהבת לסדרת ספריו בשדה החינוך. לאחר נישואיו למד תקופה בעיר העתיקה בירושלים בכולל של הרב יצחק שלמה זילברמן מקים שיטת זילברמן ממנו שאב את רעיון השיטה של 'חזרה', שנצמדת לדברי המשנה בפרקי אבות 'בן חמש למקרא' וכן הלאה, ושעות רבות הקדיש לו הרב זילברמן להחכימו בתחום החינוך.
הקמת שיטת זכרו
במשך מספר שנים שימש כמחנך בתלמוד תורה הדר ציון בירושלים, שם הכיר את הרב יום טוב זילברמן בן הרב יצחק שלמה זילברמן מייסד שיטת זילברמן, ומשם נוצר הקשר בינו לבין הרב זילברמן, ששיטתו אמנם עניינה ואיתגרה אותו, אך הבין שכדי שילדים יוכלו אחרי התלמוד תורה, להתקבל לישיבות רגילות, חייבים להתאים את השיטה למציאות, כי בשיטת זילברמן מתחילים ללמוד גמרא בגיל מאוחר יחסית (והם אכן מחזיקים ישיבת המשך לתלמידיהם). בעקבות כך התגבשה אצלו שיטת חינוך, שמצד אחת תומכת בריבוי ה'חזרה' על הנלמד, תוך דגש על ידע בעל פה של החומר הנלמד, וכן מתן יחס אינדיבידואלי לכל ילד. שיטתו אינה מתאימה לכל ילד, רק לחדורי מטרה ורצון להצליח, והתוצאות בהתאם, ברור שבתחילה היו מי שביקרו את השיטה, ואף נטען ששיטתו סותרת את דברי חז"ל 'תינוק הבורח מבית הספר' כי תלמידי השיטה נהנים מכל רגע וממאנים לעזוב את החיידר בסוף היום.
לאחר שנים ספורות כמחנך בת"ת 'הדר ציון', כאשר בנו שמעון הגיע לגיל חינוך, וברצונו לחנך את ילדיו לפי עיקרי שיטתו בחינוך שהתגבש אצלו, החליט להקים תלמוד תורה משלו, ולצורך כך פינה חדר במחסן הסמוך לביתו ברח' תחכמוני בירושלים, ואסף עוד 4 תלמידים, ביניהם אחיו הצעיר יוסף נחום קלצקין וכך התחיל להנחיל את שיטת חינוכו לחמשת תלמידיו, כאשר אשתו נטלה על שכמה את החלק הגשמי כאוכל לילדים, ניקיון המקום וכדומה.
בתוך תקופה קצרה התווספו עוד ועוד תלמידים ועל כל בן שלו שהגיע לגיל חינוך, פתח כיתה נוספת, עד שכעבור שנים ספורות, נאלץ לשכור מבנה גדול יותר שיאכלס את הכיתות, ואכן מצא כזה בסמוך לבית הכנסת זיכרון משה. אחת השכנות שגרה בקרבת המוסד תמכה בו מכספה ומימנה חלק נכבד מהוצאות המבנה והוצאות נוספות.
אך כיון שהעדיף להתמקד בפן הרוחני, הוקם ועד הורים בראשות אחד ההורים, איש העסקים הרב ישעיהו בולק שנטל את העול הגשמי על שכמו, ומינה כמנהל התלמוד תורה את ישראל אהרן קלצקין אחיו של ר' משה, ששימש כמנהל במשך כשנתיים בהתנדבות במשרה חלקית.
כאשר ראה המנהל כי המוסד גודל ויש צורך במבנה קבוע והקמת התשתיות והתנהלות מול משרדי ממשלה והעירייה וכדומה, העביר את הטיפול לידי ר' עקיבא הורוביץ שכבר התמחה בתחום, שמיד שכר מבנה ריק של מוסד קיים ברח' ישא ברכה בירושלים, ובמקביל החל לפעול מול הגורמים בעיריית ירושלים שאישרו למוסד מגרש ברח' שמואל הנביא בירושלים, שם נבנה בנין התלמוד תורה 'זכרו תורת משה', כאשר הרב שלום וילנסקי משמש כמנהל הת"ת.
כאשר שיטת החינוך נתפרסמה והניבה תוצאות, ולעומת המבקרים אותה, השיטה דווקא נתמכה על ידי גדולי הדור כרב שטיינמן והרב חיים קניבסקי. החלו פניות מצד מנהלים של תתי"ם מהזרם הליטאי לר' משה שידריכם בהנחלת שיטתו החינוכית, לצורך כך, העביר חלק מהמחנכים בת"ת שלו, שכבר למדו את השיטה היטב, למוסדות החדשים, כמו ת"ת 'מעשי חיא' בביתר, 'דרכי תורה' ברכסים ועוד, מה שגרם להפיכת השיטה החינוכית, לשם 'שיטת זכרו' (קיצור של "זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה" מתוך ספר מלאכי, פרק ג', פסוק כ"ב) וכיום ישנם מעל 50 תלמודי תורה ברחבי הארץ הפועלים על פי השיטה.
לאחר תקופה החלו להגיע בקשות מצד קהלים נוספים להנחלת השיטה, כאשר הרב דוד חי אבוחצירא תומך בשיטה לציבור מעדות המזרח והמשפיע הרב צבי מאיר זילברברג לציבור החסידי, שאף הקים תלמוד תורה חסידי משלו על פי שיטת 'זכרו'.
בשנת תש"ע בערך, החלה השיטה להתרחב גם לחו"ל, ותלמודי תורה בלייקווד שבניו ג'רזי ארצות הברית וביוהנסבורג שבדרום אפריקה עברו לחנך בשיטת זכרו.
ספריו
בשנת תשס"א הוציא לאור את ספרו הראשון 'ביני לבני' ב' כרכים, פרי ניסיונו החינוכי, ובו מפורט חלק ממשנתו החינוכית, כיצד לבנות קשר בריא בין אב לבנו. בשנת תשס"ט הוציא לאור את ספרו 'תלמידי כבני' ב' כרכים, ובו הדרכה למורים ומחנכים כיצד להשפיע על תלמידים ולהאהיב עליהם את השהות בבית החינוך שלא יהיו בבחינת 'תינוק הבורח מבית הספר'.
בספריו מפורטת שיטתו החינוכית, ביניהם הוא מתנגד בתוקף לעונשים חמורים שעלולים לגרום משקעים בנפש הילד, ואפילו מתנגד לכל עונש שהילד יזכור לכל החיים.
לשיטתו, לו היה יכול לבטל את המושג 'תעודות סוף השנה' המפרטים את ציוני הילד, היה מבטלם כליל, כי תעודה גרועה היא חותמת רשמית עבור התלמיד כי הוא ילד גרוע, וההפסד רב על התועלת.
ספריו התעטרו בהסכמת רבותיו וגדולי הדור הגאונים רבי יוסף שלום אלישיב, רבי לוי הכהן רבינוביץ, בעל 'מעדני השולחן' רבי לייב מינצברג בעל 'בן מלך' ועוד.
קשורים חיצוניים
