מרכז המתות החסד בגרפנק
 |
מרכז המתות החסד בגרפנק (בגרמנית: NS-Tötungsanstalt Grafeneck) היה אחד ממרכזי המתות החסד של גרמניה הנאצית כחלק מתוכנית המתת החסד הכפויה של הממשל הנאצי. המרכז פעל בשטח טירת גראפנק וכיום משמש כאתר הנצחה המוקדש לקורבנות התוכנית המכונה תוכנית T4 - אותנסיה.
כ-10,500 אנשים עם מוגבלויות נפשיות ופיזיות הומתו במקום באופן שיטתי במהלך שנת 1940, בעיקר משטחי בוואריה ובאדן-וירטמברג. מרכז המתות החסד בגרפנק היה אחד המקומות הראשונים בגרמניה הנאצית בו הומתו אנשים בכמויות גדולות בעזרת תא גזים שעשה שימוש בפחמן חד-חמצני.
היסטוריה
טירת גראפנק, שנבנתה בסביבות 1560, שימשה כבית ציד עבור הדוכסים מוירטמברג. במאה ה-19 בשנת 1928 נרכז האתר, והוקם בו בית מקלט לנכים. ב-13 באוקטובר 1939, פונו גרפנק תוך יממה. ארבעה אוטובוסים פינו כ-100 גברים נכים וכמה נשים. כל החולים שפונו שרדו את תוכנית T4.
מאוקטובר 1939 עד ינואר 1940 הוסב בית החולים לשעבר למתקן המתות חסד. בטירה הותקנו חדרי מגורים וניהול וכן משרד רישום ומשטרה. בשטח הטירה נבנתה צריף עץ עם כ-100 מיטות, מקום חניה לאוטובוסים, תא קרמטוריום וסככה עם מתקנים ששימשו כתאי גזים. בנוסף, גויסו צוותים משטוטגרט ומברלין שכללו רופאים, שוטרים, פקידים, אנשי תחזוקה ותחבורה, צוות כלכלי וביתי, שומרים וצוות הבאה לקבורה. עד 1940, גדל מספר העובדים במקום מ-10 לכ-100 עובדים.
רצח שיטתי במסגרת תוכנית T4, החל ב-18 בינואר 1940 בגרפנק בתא גזים שהוסווה כמקלחת. רופא הכלא הפעיל שסתום שהזרים פחמן חד-חמצני לתא הגזים. הגז יוצר על ידי אי גה פארבן בלודוויגסהאפן. החולים הראשונים שנרצחו היו מבית חולים לחולי נפש בבוואריה. קורבנות האתר הגיעו מ-48 מוסדות שונים לנכים ולחולי נפש.
הרג בגז בוצע בין החודשים ינואר עד דצמבר של שנת 1940. ב-13 בדצמבר 1940, נשרפו אחרוני הקורבנות במשרפה. לאחר מכן, שימש גרפנק לשיכון ילדים ואמהות עם תינוקות שנמלטו מהפצצות בעלות הברית. 10,654 נכים וחולים הומתו בסך הכל בטירת גראפנק באמצעות זריקות קטלניות וגז. לאחר המלחמה, הסבו הצרפתים את האתר מחדש כמרכז לנכים וחולי נפש, שעדיין פועל גם כיום. בשנות החמישים החלו עבודות פיתוח לבית העלמין במקום שישמש כאנדרטת זיכרון. בשנת 2005 נבנה מרכז הנצחה באתר.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר ההנצחה (באנגלית)
- תוכנית אותנסיה באתר מט"ח
33849415מרכז המתות החסד בגרפנק