ג'ון, נסיך הממלכה המאוחדת

ג'ון, נסיך הממלכה המאוחדת
Prince John Charles Francis of the United Kingdom
	הנסיך ג'ון בשנת 1913
	הנסיך ג'ון בשנת 1913
לידה	12 ביולי 1905; קוטג' יורק, בית סאנדרינגהאם, הממלכה המאוחדת
פטירה	18 בינואר 1919 (בגיל 13); חוות ווד, בית סאנדרינגהאם, הממלכה המאוחדת
שם מלא	ג'ון צ'ארלס פרנסיס, נסיך הממלכה המאוחדת
מדינה	הממלכה המאוחדת
שושלת בית וינדזור
תואר	נסיך הממלכה המאוחדת
אב	ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת
אם	מרי מטק

הנסיך ג'ון (ג'ון צ'ארלס פרנסיס) (12 ביולי 1905 - 18 בינואר 1919), היה בן למשפחת המלוכה הבריטית, בנו הצעיר של ג'ורג' החמישי מלך אנגליה. הנסיך סבל ממחלת הנפילה ומקשיי למידה הדומים לאוטיזם, עקב כך הורחק מעין הציבור.

ביוגרפיה

הנסיך ג'ון נולד ב-12 ביולי 1905 באחוזת סאנדרינגהאם בנורפוק שבאנגליה. אביו היה ג'ורג', נסיך ויילס (לימים המלך ג'ורג' החמישי), בנם השני של אדוארד השביעי והמלכה אלכסנדרה. אמו הייתה מרי, נסיכת ויילס, ואחר כך המלכה מרי, בתם של הדוכס והדוכסית טק. כשנולד היה הנסיך ג'ון השישי בסדר הירושה לכתר הבריטי.

ב-3 באוגוסט 1905 הוטבל הנסיך בכנסיית סט. מרי מגדלן בסאנדרינגהאם, וסנדקיו היו קרלוש מלך פורטוגל, הדוכס והדוכסית מטק והנסיך קרל מנורווגיה.

בגיל ארבע לקה בהתקף האפילפטי הראשון. הנסיך לא שותף בחלק מהצילומים המשפחתיים הרשמיים, ונמנע ממנו לחזות בטקס הכתרת אביו למלך ב-22 ביוני 1911.

הנסיך סבל כנראה מתסמונת אספרגר, לעיתים היה מהיר תפיסה ובעל דמיון ואמר דברים משעשעים שאנשים זכרו זמן רב אחר-כך. הוא חי כך נראה בעולם משלו, מעט משונה מהרגיל. ג'ון היה בעל יכולת חשיבה וביטוי טובים והתעניין בעולם סביבו. אחת ההנאות הגדולות בחייו הייתה הגינה שטיפח. בשנת 1917 כשהיה ג'ון בן 12 התדרדר מצבו הבריאותי עקב מחלת הנפילה ממנה סבל, והוא נשלח לגור בחוות ווד באחוזת סאנדרינגהאם.

בחוות ווד היה צוות משרתים שטיפל היטב בנסיך ג'ון, הרכב מטירת וינדזור תומאס הייברלי שנחשב מהימן היה מסיע אותו לטיולים באזור ולאחוזת סאנדרינגהאם כשהמשפחה שהתה במקום. עוד היו בחווה האומנת של הנסיך, שרלוט ביל שהייתה ידועה בשם לָאלָה, ומורה פרטי. בגן היה שטח עם שלט "הגן של הנסיך ג'ון", והיו גננים שעזרו לו לטפל בגן. בתמונות מאותה תקופה רואים אותו רוכב לבד על אופניים ועל סוס.

ג'ון לא היה בודד בחוות ווד, הייתה לו חברה בת גילו, וינפריד תומאס, ילדה בת 8 מיורקשייר שסבלה מאסתמה ונשלחה לגור בכפר אצל דודה ודודתה. הדוד ג'ורג' סטראטון היה מורה לרכיבה בסאנדרינגהאם, וזמן קצר אחרי שהגיעה וינפריד ביקרו המלכה מרי ושרלוט ביל בבית משפחת סטראטון, כשהם מבקשים למצוא ידיד לג'ון. וינפריד בקרה את הנסיך ושיחקה איתו כמעט כל יום. כשהנסיך היה חולה היא ישבה ליד מיטתו ושרלוט ביל קראה באוזניהם. הם יצאו לטייל בחיק הטבע ועבדו יחד בגינה של ג'ון. שנים אחר-כך זכרה וינפריד מרוץ אופניים בין הנסיך ג'ון והנסיך אולף (לימים אולף החמישי, מלך נורווגיה).

וינפריד המשיכה להיות בקרבתו של הנסיך ג'ון בתקופת מלחמת העולם הראשונה. היא זכרה את התרגשותם כשצפו בצפלין שעבר מעל סאנדרינגהאם ב-1916, ואת הנאתו מפגישה עם "חייל אמיתי", אביה שבא לבקרה באותה שנה. היא זכרה גם את אימו של ג'ון, המלכה מרי, כאם אוהבת ודואגת, המבלה זמן רב עם בנה.

הוריו של ג'ון לא נכחו בחוות ווד כשהוא מת באופן פתאומי ב-18 בינואר 1919. בשעה 5:30 צלצל הטלפון בארמון בקינגהאם, ושרלוט ביל הודיעה למלכה שלנסיך היה התקף קשה שלא התאושש ממנו. מאז שמלאו לנסיך 13 שנים היו ההתקפים תכופים וקשים יותר, עד מותו. המלך והמלכה הגיעו לחווה זמן קצר לאחר מותו.

הנסיך ג'ון נקבר ב-21 בינואר 1919 בכנסיית סאנדרינגהאם בנורפוק.

מאז מותו של הנסיך, נחשב השם "ג'ון" לשם המביא מזל רע ומשפחת המלוכה נמנעת מלהשתמש בו. נוספה לכך גם ההתייחסות השלילית למלך ג'ון, שהוא היחיד בשם זה בין מלכי אנגליה. הנסיכה דיאנה ביקשה לקרוא לבנה הבכור בשם ג'ון, כשמו של אביה, אך מנעו זאת ממנה בגלל המסורת של בית המלוכה.