מרדכי ליב קצנלנבוגן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב מרדכי ליב הלוי קצנלנבוגן (נולד בשנת 1954; נפטר ביום כ' בסיון ה'תשפ"א, 31 במאי 2021) היה עורך ומחבר תורני נודע, אשר עבד במוסד הרב קוק. בין השאר ערך את מהדורת תורת חיים הנפוצה, בה נכללים פירושי הראשונים המרכזיים על התורה ועל חמש מגילות.

ביוגרפיה

מרדכי ליב הלוי קצנלנבוגן נולד בירושלים לאורה (ה'תרצ"ב – ה'תשע"ד)[1] ולרב משה חיים הלוי קצנלבוגן (ה'תרפ"ז – ה'תשס"א),[2] ממקימי מוסד הרב קוק ומנכ"ל המוסד, בנו של הרב רפאל קצנלבוגן. נקרא על שם סבו של אביו הרב מרדכי ליב רובין. למד בישיבת חברון. נישא לאילנה,[3] בתו של הרב משה הרשלר, מראשוני העורכים התורניים המקצועיים בישראל. התגורר בשכונת בית וגן בירושלים.

הרב קצנלנבוגן שימש במשך שנים רבות כעורך בכיר במוסד הרב קוק, במסגרת "המכון להוצאת ראשונים ואחרונים" שתחתיו, והוביל את עריכת מיטב ספרי המוסד, ביניהם סדרת תורת חיים הנפוצה על חמשת חומשי תורה ועל חמש מגילות, בה נדפסו יחדיו לראשונה פירושי הראשונים באיכות תורנית מקצועית, בנוסח מוגה ומוער. כן פרסם ספרי ראשונים בהלכה פרשנות והגות יהודית, מכתבי יד, בהוצאות מוערות ומבוארות. פרסם מפעם לפעם מאמרים בנושאים שונים בכתבי עת תורניים.

בשנת ה'תשנ"ט זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית מטעם עיריית תל אביב-יפו.

בשנותיו האחרונות פרש לגמלאות ממוסד הרב קוק. נפטר בירושלים ביום כ' בסיון ה'תשפ"א (31 במאי 2021) לאחר מחלה קצרה, והוא בן 67.

אחיו הרב מאיר יהושע הלוי קצנלבוגן אף הוא מעורכי מוסד הרב קוק.

ספרים שערך

  • חידושי הרמב"ן על מסכת ראש השנה – עם דרשת הרמב"ן לראש השנה, הוצאת מכון התלמוד הישראלי השלם ה'תשמ"ז. נדפס כחלק מסדרת חידושי הרמב"ן על התלמוד.
  • בית הקודש – לרבנו דוד בן שמואל מאישטילא, נדפס לראשונה מתוך כתב יד, עם מקורות ציונים וביאורים, הוצאת בית מדרש לתורה – מכון גבוה להלכה והוראה (מכון ורגנשברג) ה'תשמ"ג.
  • פירוש רשב"ם הקצר לפרק חזקת הבתים, וכן שרידי פירוש רשב"ם המקורי לפרקים המוכר את הספינה ויש נוחלין – על פי דפוס פיזרו ר"ע עם מבואות, הערות, ציוני מקורות ומקבילות, מוסד הרב קוק ה'תשמ"ה.
  • סדר ברכות הנהנין הלכות ברכות – לרבינו יום טוב אלאשבילי (הריטב"א) נדפס מתוך כתב יד ודפוס ראשון בצירוף מבוא, ציוני מקורות, מקבילות, הערות וביאורים, מוסד הרב קוק ה'תשמ"ה, ומאז במספר הדפסות.
  • ספר הפרדס ותרומת הפרדס – על דיני ברכות הנהנין, ברכות השבח וברכות המצוות, לרבינו אשר בן רבי חיים נבי"ו ממונתשון, נדפס לראשונה מתוך כתבי יד עם מקורות, ציונים, ביאורים ומבוא, הוצאת שלם ה'תשמ"ה.
  • תורת חייםחמשה חומשי תורה מוגהים על פי כתר ארם צובא, עם פירושי רס"ג, רבינו חננאל, רש"י, ראב"ע, רשב"ם, רד"ק, רמב"ן, מהר"ם מרוטנבורג, חזקוני וספורנו וכן ספר החינוך, מוסד הרב קוק ה'תשנ"ג, ומאז במהדורות רבות.
  • נביאים וכתובים – מוגהים על פי כתר ארם צובא וכתבי יד הקרובים לו, עם פירוש רש"י, על פי כתבי יד ודפוסים ראשונים, בתוספת מבוא, שינויי נוסחאות, ציוני מקורות, מקבילות, הערות וביאורים. כרך א: יהושע שופטים, ה'תשמ"ז; כרך ב: שמואל, ה'תשנ"ה. בהוצאת מוסד הרב קוק.
  • חידושי הרשב"א – מסכת בבא בתרא, על פי כתבי יד בצירוף מבוא, ציוני מקורות, מקבילות, הערות וביאורים. כרך א: פרקים א-ד, ה'תשנ"ז. כרך ב: פרקים ה-י, ה'תשפ"א. בהוצאת מוסד הרב קוק.
  • הגדה של פסח: תורת חיים – עם פירושי רש"י, פירוש קדמון, המיוחס לרש"י, המיוחס לרשב"ם, ראב"ן, רבי יהודה בר יקר, רבי ישעיה דטראני, רבי צדקיה בן אברהם, הריטב"א, רבי אהרן הכהן מלוניל, רבי דוד אבודרהם, הרשב"ץ ורבי אפרים בן יעקב מבון (על פיוטים). על פי כתבי יד ודפוסים ראשונים בצירוף מבוא, ציוני מקורות, הערות וביאורים, מוסד הרב קוק ה'תשנ"ח.
  • דרשות הר"ן השלם – שלוש עשרה דרשות, על פי כתבי יד ודפוסים ראשונים בצירוף מבוא, ציוני מקורות, מקבילות, שינויי נוסחאות ומפתחות מאת הרב אריה ליב פלדמן. עם פירוש "בארות משה" – עיונים, הערות וביאורים מאת הרב קצנלנבוגן. מוסד הרב קוק ה'תשס"ג.
  • משנת ראובן: מסכת אבות – עם פירושי רש"י, רבי יעקב בן שמשון, רמב"ם (כולל שמונה פרקים), רבינו יונה, המאירי (כולל סדר הקבלה), רבינו בחיי, רשב"ץ, ספורנו ורבי עובדיה מברטנורה. על פי כתבי יד ודפוסים ראשונים בצירוף מבוא, ציוני מקורות, הערות וביאורים. כרך א: פרקים א-ב, ה'תשס"ה. כרך ב: פרקים ג-ו, ה'תש"ע. בהוצאת מוסד הרב קוק.
  • מגילת אסתר – מוגהת על פי המסורה של כתר ארם צובה בידי הרב מרדכי ברויאר. עם תרגום ראשון ותרגום שני, מוגהים בידי הרב פנחס קורח. עם פירושי רס"ג, רש"י, ראב"ע (נוסח א ונוסח ב), רבי יוסף קרא, רשב"ם, רי"ד, רבי אביגדור כהן צדק, רלב"ג, רבי בחיי בן אשר, רבי יוסף בן ר' יוסף נחמיאש ורבי משה בן יצחק חלאיו. על פי כתבי יד ודפוסים ראשונים בצירוף מבוא, ציוני מקורות הערות וביאורים. מוסד הרב קוק התשס"ו.
  • תורת חיים: רות ושיר השירים – מוגהות על פי המסורה של כתר ארם צובה בידי הרב מרדכי ברויאר. עם פירושי רס"ג, רש"י, ראב"ע, ר"י קרא, רי"ד, רשב"ם, רלב"ג, ר"א כהן צדק, ברטנורא. על פי כתבי יד ודפוסים ראשונים, בצירוף מבוא, ציוני מקורות, הערות וביאורים. שיר השירים נדפס עם תרגום מוגה על פי כתבי יד תימניים ומתורגם לעברית, בידי הרב פנחס קורח, ועם פירוש מיוחס לרמב"ן, ספורנו, מצודת דוד ומצודת ציון. מוסד הרב קוק ה'תשע"א.
  • תורת חיים: קהלת ואיכה – מוגהות על פי המסורה של כתר ארם צובה בידי הרב מרדכי ברויאר. ועם תרגום מוגה ומבואר בידי הרב פנחס קורח. עם פירושי רס"ג, רש"י, ר"י קרא, רשב"ם, ראב"ע, רי"ד, ר"א כ"ץ, רלב"ג, ספורנו, ועם דרשת הרמב"ן על דברי קהלת. על פי כתבי יד ודפוסים ראשונים, בצירוף מבוא, ציוני מקורות, הערות וביאורים. מגילת איכה נדפסה ועם תרגום מוגה ומבואר בידי הרב פנחס קורח. מוסד הרב קוק ה'תשע"ב.
  • ספר איוב עם פירוש הרמב"ן – על פי כתבי יד, עם שינויי נוסחאות, ועם "חיי שרה" – פירוש דברי הרמב"ן ו"מאור יחיאל" – מילואים והשלמות, מאת הרב יהודה ליב שמחה פרידמן. בעריכת הרב קצנלנבוגן. הוצאת פלדהיים ה'תשע"ח.

לקריאה נוספת

  • ה. הלמן, 'היגיעה העצומה לברר מקחם של ראשונים' – ראיון עמו על עבודתו, מוסף שבת קודש של העיתון יתד נאמן, י"ד בניסן ה'תשס"ח, עמ' 61–62

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ערכה את ספר מפתח למאה כרכים – של כתב העת סיני, סיון תרצ"ז – אלול תשמ"ז; מפתחות לפירוש רש"י, ירושלים תשמ"ב; ועוד.
  2. על אודותיו ראו: קובץ מאמרים ומחקרים בתורה ובמדעי היהדות: לזכרו של הרב משה חיים הלוי קצנלנבוגן, מוסד הרב קוק תשס"א.
  3. פרסמה בעבר מאמרים תורניים בגיליונות כתב העת סיני: "שבעים שמות לירושלים", (קטז, סיון-תמוז ה'תשנ"ה); "ירושלים – שמות רבים לה" (קיז, כסלו-טבת ה'תשנ"ו); "חלוקת פרשות התורה לפי מנין שבעה קרואים" (קיט, שבט-אדר תשנ"ז); "שמות הפרשות שבתורה בספרות הגאונים והראשונים" (חלק ראשון – קכב [א-ב], ניסן-תמוז, ה'תשנ"ח; חלק שני – קכב [ג], אב-אלול ה'תשנ"ח).
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0