מרגריט ברן
| לידה |
30 בספטמבר 1901 אלג'יר |
|---|---|
| פטירה |
13 באפריל 1996 (בגיל 94) אלכסנדריה |
| מדינה | צרפת |
| מקצוע | נזירה קתולית |
| מידע חסיד אומות העולם | |
| פרסים והוקרה | חסיד אומות העולם |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | מרגריט ברן |
מרגריט ברן (בצרפתית: Marguerite Bernes; 30 בספטמבר 1901 באלג'יריה – 13 באפריל 1996) הייתה נזירה צרפתייה שהוכרה כחסידת אומות העולם לאחר שהצילה יהודים במלחמת העולם השנייה.
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים
מרגריט ברן נולדה באלג'יריה להורים צרפתים וגדלה במרסיי, לשם עברה עם משפחתה בגיל 5. היא למדה משפטים וסוציולוגיה. בגיל 27 הצטרפה ל"חברת בנות הצדקה" שנוסדה על ידי סן וינסן דה פול בשנת 1633. בשנת 1933 הגיעה לרומא, למנזר סן ג'יאקינו שם שימשה כעוזרת לאם המנזר. מרגריט הייתה זו שניהלה בפועל את ענייני המנזר עקב גילה המתקדם של אם המנזר.
במהלך מלחמת העולם השנייה, תוך סיכון עצמי ניכר, הצליחה להחביא במנזר יהודים ואיטלקים נרדפים, ולהציל בכך חיי יהודים רבים.
בספטמבר 1943, לאחר שהגרמנים כבשו את רומא, עזבו אניטה פינצי וילדיה את ביתם. אניטה פנתה למנזר סן ג'יאקינו. הנזירה מרגריט העניקה להם מקום מסתור במנזר, בחדר אותו חלקו עם פליטים יהודים נוספים. היא גם הסתירה יהודים ואיטלקים נוספים שנרדפו על ידי הגרמנים במגדל הפעמונים של כנסייה סמוכה. מרגריט סיפקה מזון לכל המסתתרים ועשתה כמיטב יכולתה למלא את צורכיהם. מרגריט ראתה כחובתה לעזור ליהודים לשמור על מנהגיהם הדתיים גם במהלך הסתרתם במנזר.
הגרמנים היו מודעים לכך שיהודים רבים מסתתרים בקרבת המנזר וחיפשו בקביעות במנזרים ובכנסיות הסמוכים. מרגריט והנזירות האחרות היו מודעות לסכנה אך תחושת החובה והצדק גרמו להן להמשיך ולסכן את חייהן על מנת לתמוך בנרדפים שפנו אליהן לעזרה. בזמן שמשפחת פינצי הגיעה למנזר, עצרו הגרמנים כומר אשר הואשם בהסתרת יהודים במנזר סמוך וגזרו עליו עונש מוות כאזהרה לכל האחרים.
לאחר שמלשין סיפר לגרמנים כי יהודים מקבלים מחסה במנזר, הגסטפו פרץ פנימה ועצר כמה מהאנשים שהסתתרו. מעטים, כולל ילדי משפחת פינצי, הצליחו להמלט, ומרגריט מצאה להם מקום מסתור במנזר אחר.
רוזטה סרמונטה, יהודייה ילידת איטליה, ברחה מהגרמנים באביב 1944, והתקבלה בחום על ידי מרגריט, שאותה הכירה דרך חבר קתולי. מרגריט שיכנה אותה בחדר גדול עם פליטים אחרים, עזרה לה להסתגל לחיים במנזר, ואיפשרה לה ללמוד בבית הספר של המנזר ללא תשלום.[1]
לאחר המלחמה
מרגריט ברן נשארה ברומא עד שנת 1953, ולאחר מכן עלתה לישראל לירושלים ונהייתה לאם מנזר סן וינסנט בשכונת עין כרם, ששימש גם כבית לילדים עם פיגור שכלי. היא זכתה בתואר "יקירת ירושלים" על תרומתה לרווחתה ולפיתוחה של ירושלים.
על אף שהייתה ידועה בירושלים, ברן מעולם לא הזכירה את מעשיה בתקופת השואה, מתוך אמונה שרבים אחרים היו ראויים יותר ממנה להכרת התודה של העם היהודי. מרגריט סיפרה: ”בצעירותי, אלוקים הורה לי להקדיש את חיי לשירות אחיי העניים והסובלים בשתיקה ובענווה… המעט שעשיתי במהלך חודשי השואה הארוכים כבר זכה להכרה רבה, דבר שלא ציפיתי לו…”[1]
משפחת פינצי שמרה על קשר הדוק עם הנזירה מרגריט וגם ביקרה אותה בירושלים.
הכרה והנצחה
ב-15 באוגוסט 1974 הכיר יד ושם במרגריט ברן כחסידת אומות העולם וניטע עץ לכבודה בגן חסידי אומות העולם ביד ושם בירושלים. משנת 2009 פעילותה מונצחת גם באיטליה בעיר פדובה בגן חסידי אומות העולם שהוקם שם – "Giardino dei Giusti del Mondo" בפדובה.[2] במנזר סנט וינסנט בעין כרם ירושלים הוקמה פינת הנצחה לזכרה. לצד תמונתה נקבעה לוחית "חסד אחרון" לחסידי אומות העולם ששמו נפשם בכפם להצלת יהודים בשואה.
סיפורה של מרגריט ברן כחסידת אומות העולם בתקופת השואה נחקר במסגרת מיזם "חסד אחרון" (מיזם משותף ל"יד ושם" ושב"כ שנערך במהלך 2021, ובמסגרתו אותרו קבריהם של חסידי אומות העולם שגרו ונקברו בישראל ונאסף אודותם מידע רב).[3]
לקריאה נוספת
- תיק חסידי אומות העולם ביד ושם מספר M.31.2/898.
קישורים חיצוניים
- מרגריט ברן, באתר "יד ושם" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 מרגריט ברן, באתר "יד ושם" (באנגלית)
- ↑ The Garden of the Righteous of the World, In memory of those who opposed the genocides, Padova Net
- ↑ אור הלר, "חסד אחרון": המבצע של שב"כ ויד ושם להנצחת חסידי אומות העולם, באתר חדשות 13, 7 באפריל 2021
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "מרגריט ברן".
מרגריט ברן37317716Q61054320