מרגרט בקט
| לידה |
15 בינואר 1943 (גיל: 81) אשטון אנדר ליין, בריטניה |
|---|---|
| מדינה | הממלכה המאוחדת |
| מפלגה | מפלגת הלייבור |
| בן זוג | ליונל בקט |
| האתר הרשמי של מרגרט בקט | |
מרגרט מארי בקט (באנגלית: Margaret Mary Beckett; נולדה ב-15 בינואר 1943) היא פוליטיקאית בריטית ממפלגת הלייבור, שכיהנה כשרת החוץ של בריטניה בין השנים 2007-2006.
חייה
תחילת חייה
בקט נולדה בשם מרגרט מארי ג'קסון בעיירה אשטון אנדר ליין, הסמוכה למנצ'סטר, למשפחה ממעמד הפועלים. אביה היה נגר. היא למדה בבית ספר לבנות בנוריץ' ומאוחר יותר למדה מטלורגיה באוניברסיטת מנצ'סטר. ב-1961 החלה לעבוד כמטלורגית מתמחה בחברה לייצור טורבינות קיטור. ב-1964 הצטרפה ל-TGWU, האיגוד המקצועי של עובדי התחבורה והעובדים הכלליים. בקט חברה באיגוד גם כיום. ב-1966 חזרה לאוניברסיטת מנצ'סטר, והחלה לעבוד כחוקרת במחלקה למטלורגיה. ב-1970 עזבה את האוניברסיטה, לטובת מפלגת הלייבור, בה עסקה במחקר של מדיניות תעשייה.
ראשית הקריירה הפוליטית
ב-1973 עשתה בקט את צעדיה הראשונים בפוליטיקה, כאשר הייתה מועמדת הלייבור לבית הנבחרים במחוז לינקולן שבמזרח אנגליה. בבחירות, שנערכו בפברואר 1974, ניצח בסופו של דבר חבר בית הנבחרים המכהן, דיק טאוורן, שבקדנציה הקודמת שלו כיהן מטעם מפלגת הלייבור, והפעם התמודד כעצמאי. ניצחונו היה בהפרש של פחות מ-3%.
בעקבות ההפסד, החלה לעבוד במשרדה של השרה לענייני פיתוח בינלאומי, ג'ודית הארט, אך עזבה לקראת התמודדות נוספת בבחירות עליהן הכריז ראש הממשלה הרולד וילסון באוקטובר 1974. הפעם הצליחה בקט לגבור על טאוורן, ברוב דחוק של 2.5%, ונבחרה לבית הנבחרים.
כמעט מיד עם היבחרה, מינתה אותה ג'ודית הארט לשרה פרלמנטרית פרטית מטעמה. ב-1975 הייתה למצליפת הלייבור, וב-1976 קודמה לתפקיד של תת-שר במשרד החינוך והמדע. קידומה המהיר לא הועיל לה בבחירות שנערכו ב-1979, אז הפסידה למועמד השמרנים, קנת קרלייל, בהפרש של 1.5% בלבד. היה זה ניצחון ראשון לשמרנים במחוז לינקולן מזה 44 שנים.
לאחר ההפסד בבחירות, החלה לעבוד ברשת הטלוויזיה גרנדה. במקביל, המשיכה בפעילות פוליטית, וב-1980 נבחרה לוועדת ההנהלה הלאומית של הלייבור.
החזרה לבית הנבחרים
ב-1983 חזרה לבית הנבחרים, הפעם כנציגת מחוז דרום דרבי. במשך כל תקופת כהונתה מטעם מחוז זה, הקפידה בקט להמשיך ולהתגורר באחד מאזוריו העניים ביותר, שמרבית המבנים בו היו של דיור ציבורי.
בקט הייתה דוברת הלייבור בכל הנוגע לביטוח לאומי, והחל מ-1989 שימשה כשרת האוצר בממשלת הצללים של המפלגה. ב-1992 נבחרה לסגניתו של יו"ר המפלגה, ג'ון סמית' וב-1993 הייתה לחברה במועצת המלך (Privy Council).
ב-12 במאי 1994 הלך סמית' לעולמו במפתיע, ובקט הייתה ליו"ר בפועל של הלייבור. בכך הייתה לאישה הראשונה שכיהנה כיו"ר הלייבור, ולאישה השנייה ששימשה כיו"ר מפלגה גדולה בבריטניה, אחרי מרגרט תאצ'ר. עם בחירתו של טוני בלייר ליו"ר המפלגה, איבדה בקט גם את תפקיד סגנית היו"ר, לאחר שקבעה בעצמה כי סגן היו"ר ייבחר באותו מועד שבו נבחר היו"ר, ולתפקיד נבחר מועמדו של בלייר, ג'ון פרסקוט.
בממשלת הצללים של בלייר, שימשה בקט תחילה כשרת הבריאות, והחל מ-1995 כשרת המסחר. היא הייתה מהמבקרים הבולטים ביותר של הממשלה כאשר נחשפה ב-1996 פרשה של מכירת נשק לעיראק.
כשרה בממשלות טוני בלייר
עם חילופי השלטון ב-1997, מונתה בקט לשרת המסחר בממשלת בלייר. זאת, על אף זיהויה עם השמאל, ומיצובה של מפלגת הלייבור כמפלגה הנוטה יותר למרכז בעידן בלייר. בין 1998 ל-2001 שימשה כיו"ר הקואליציה.
לאחר הבחירות ב-2001 מונתה לשרה במשרד לענייני איכות סביבה, מזון וחקלאות. בקט הייתה השרה הראשונה במשרד, שהוקם במקום משרד החקלאות, הדייג והמזון. האחרון בוטל עקב כשלונו בהתמודדות עם מחלת הפה והטלפיים.
בראשית 2006 הייתה בקט יעד לביקורת רבה, לאחר שהתברר כי בין השנים 2005-2002 טסה 134 פעמים במטוסי חיל האוויר הבריטי, וכי בעלה הצטרף אליה לרבות מנסיעותיה.
לאחר הבחירות ב-2006 הייתה בקט לאישה הראשונה המכהנת כשרת החוץ של בריטניה. מינויה של בקט לתפקיד הפתיע רבים, ובהם בקט עצמה.[1] היו שביקרו את המינוי בטענה שאינה משתווה לקודמה בתפקיד, ג'ק סטרו,[2] ושאינה מתאימה לתפקיד משום שהיא "בדלנית, שמאלנית ופציפיסטית". בהמשך הואשמה בכך שהפכה את משרד החוץ לכלי שרת בידיו של טוני בלייר וכי השפעתה על המשרד זניחה.[3] בהקשר זה, יש לציין כי בקט הגמישה את עמדותיה לא פעם. כך, למשל, התבטאה באופן מסויג כלפי האפשרות של פלישה לעיראק במהלך 2002, אך לאחר הפלישה ב-2003, יישרה קו עם מדיניותו של בלייר בנושא. ב-30 במרץ 2007 הגיעה הביקורת נגד בקט לשיאים חדשים, כאשר פובליציסט הטיימס סטיבן פולארד כתב עליה כי "לא יימצאו אנשים רבים שיוכלו לסתור את הטענה שגברת בקט היא שרת החוץ חסרת התקנה ביותר בעידן הפוליטי המודרני. לא זו בלבד שהיא חדלת אישים, אלא שהיא נטולת עקרונות כמעט לחלוטין. השילוב הזה הופך אותה לסמל האולטימטיבי הבוטה של הפוליטיקה של ימינו".[4]
לאחר עידן בלייר
לאחר התפטרותו של בלייר, ב-27 ביוני 2007, החליט מחליפו, גורדון בראון, שלא להשאיר את בקט בתפקידה, ומינה במקומה את דייוויד מיליבנד. בתחילה חזרה לכהן כחברת פרלמנט מן השורה, אך בראשית 2008 מינה אותה בראון לעמוד בראש הוועדה למודיעין ולביטחון. באוקטובר אותה שנה שבה לכהן בממשלה, כשרה לענייני שיכון במשרד לקהילות ושלטון מקומי.
בשנת 2009 השתרבב שמה לפרשת החזרי ההוצאות שהסעירה את הפרלמנט הבריטי. בין היתר, נמצא כי בקט קיבלה החזר הוצאות של 600 ליש"ט עבור רכישת עציצים, וכן הועלו תהיות באשר ל-72 אלף ליש"ט שקיבלה להוצאות דיור בבית במחוז הבחירה שלה, בשעה שהתגוררה בשכירות בלונדון.
ביוני 2009 התמודדה על תפקיד יושב ראש בית הנבחרים הבריטי במקום מייקל מרטין שהתפטר, אך פרשה מההתמודדות לאחר סיבוב הבחירות השני.
בקט וישראל
במהלך מלחמת לבנון השנייה צידדה בריטניה בזכותה של ישראל להגן על עצמה. בריטניה קראה אמנם להפסקת אש בשלבים מוקדמים של המלחמה, אך גם הביעה תמיכה בתגובה הישראלית. במחאה על מדיניות הממשלה, אותה הביעה גם בקט, נטשו 37 חברי לייבור ממחוז הבחירה שלה את הלייבור, ועברו למפלגה הליברל-דמוקרטית.[5]
בראשית אפריל 2007 שיגרה בקט מכתב ליו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, ובו הביעה תמיכה בממשלת האחדות הפלסטינית.
קישורים חיצוניים
מרגרט בקט על שינוי אקלים, בארכיון הסרטונים של Associated Press, 2007
הערות שוליים
- ^ Philip Webster, 'As he promoted me I replied in one word, with four letters', TimesOnline, June 28, 2006
- ^ William Rees-Mogg, Being beastly to Beckett, Times Online, June 19, 2006
- ^ Mary Riddell and John Kampfner, Interview: Margaret Beckett, NewStatesman, 18 December 2006
- ^ Stephen Pollard, Is this the most unprincipled and incompetent Foreign Secretary in British history? (Daily Mail), March 30, 2007
- ^ Beckett suffers Labour defections, BBC, 25 August 2006
| שרי החוץ של בריטניה | ||
|---|---|---|
|
_(St_Edwards_Crown).svg)
25777190מרגרט בקט
- חברי הפרלמנט של הממלכה המאוחדת (1974–1979)
- פוליטיקאיות בריטיות
- חברי מפלגת הלייבור (הממלכה המאוחדת)
- חברי המועצה המלכותית
- שרי החוץ של בריטניה
- שרי הסביבה של בריטניה
- חברי הפרלמנט של הממלכה המאוחדת (2010–2015)
- חברי הפרלמנט של הממלכה המאוחדת (2015–2017)
- חברי הפרלמנט של הממלכה המאוחדת (מאז 2017)
- חברי הפרלמנט של הממלכה המאוחדת (2005–2010)
- חברי הפרלמנט של הממלכה המאוחדת (2001–2005)
- חברי הפרלמנט של הממלכה המאוחדת (1997–2001)
- חברי הפרלמנט של הממלכה המאוחדת (1983–1987)
- חברי הפרלמנט של הממלכה המאוחדת (1987–1992)
- חברי הפרלמנט של הממלכה המאוחדת (1992–1997)
- ילידות 1943
- שרי החקלאות של בריטניה
- בוגרי המכון למדע וטכנולוגיה של אוניברסיטת מנצ'סטר