מקווארי
 | |
| אחד מחופי האי | |
| מדינה |
 אוסטרליה |
|---|---|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1997, לפי קריטריונים 7, 8 | |
|
(למפת אוקיאניה רגילה)   מקווארי | |
האי מקווארי שוכן בקצה הדרום-מערבי של האוקיינוס השקט, בערך באמצע המרחק בין אוסטרליה לאנטארקטיקה. האי נחשב כחלק ממדינת טסמניה מאז שנת 1900, והוכרז כשמורת טבע ב-1978. ב-1997 הוכרז האי כאתר מורשת עולמית.
בני-האדם היחידם השוכנים באי הם חיילי הצבא ההתנדבותי של אוסטרליה שהקים בסיס באי. הם מונים בין 20 ל-40 איש, תלוי בעונה. באי אין תושבי קבע.
היסטוריה
ביולי 1810 גילה במקרה מגלה הארצות האוסטרלי, פרדריק הסלבורו, את האי בעודו תר אחר שטחים טובים לציד כלבי ים. הוא קבע את מקווארי תחת בעלות בריטית וסיפח אותו למושבה ניו סאות' ויילס. האי נקרא על שמו של קולונל לכלן מקווארי, מושל ניו סאות' ויילס בין השנים 1810 ל-1821. פביאן גוטליב פון בלינגסהאוזן, שחקר את האזור עבור אלכסנדר הראשון, היה הראשון לשרטט מפה של האי, הוא הגיע לאי ב-28 בנובמבר 1820, הגדיר את מיקומו והשיג דגימה מפאונת האי מציידי כלבי הים תמורת רום שהיה באמתחתו.
ב-1890 הועבר האי לטסמניה והוא הוחכר על ידי ג'וזף האץ' כדי לנצל את אוכלוסיית הפינגווינים שבו לשמן.
בין השנים 1911 ל-1914 שימש האי כבסיס ליציאת משלחת אוסטרלאסיה לאנטארקטיקה בראשותו של דאגלס מוסון. בשנת 1933 הוכרז האי כשמורת טבע והועבר לניהול שלטונות הטריטוריה האנטארקטית האוסטרלית ב-26 בדצמבר 1947.
ב-23 בדצמבר 2004 זיעזעה רעידת אדמה בעוצמה של 8.1 בסולם ריכטר (אחת מרעידות האדמה העוצמתיות ביותר שנמדדו), רעידה זו גרמה לנזק מועט בלבד. יש המחשיבים רעידה זו כחלק מסדרת רעידות אדמה שהגיעה לשיאה ברעידת האדמה באוקיינוס ההודי אולם ישנה מחלוקת בקרב הסייסמולוגים על נכונות התאוריה הזו.
פלישת מזיקים
בשנים האחרונות מתעורר חשש שהאיזון האקולוגי באי מופר עקב התרבות יתר של אוכלוסיית הארנבים באי. הארנבים הובאו לאי לראשונה על ידי מלחים בתחילת המאה ה-19 כמקור מזון והחלו להתרבות במהירות עד לפגיעת מחלה, מיקסומטוזיס (myxomatosis), שהפחיתה את מספרם לכ-10,000 פרטים בשנות ה-80 של המאה ה-20. כיום מונה אוכלוסיית הארנבים באי כ-100,000 פרטים.
לבד מארנבים, ישנה בעיה גם עם אוכלוסיית עכברושים נרחבת באי, העלולים לגרום לבעיה סביבתית חמורה. ישנן תוכניות להשמדת עכברושים רחבת היקף באמצעות פיתיונות, דוגמת התוכנית שבוצעה באי קמפבל שבניו זילנד. וויכוח בין ממשלת אוסטרליה הפדרלית לבין ממשלת טסמניה בדבר מימון הפרויקט, שעלותו 24 מיליון דולר אוסטרלי, עיכבה את הוצאתו לפועל. אולם בסופו של דבר הוסכם על מימון משותף.
גאוגרפיה
אורכו של האי מוערך בכ-34 ק"מ, רוחבו בכ-5 ק"מ, ושטחו בכ-128 קמ"ר. האי מהווה את הפסגות הגבוהות ביותר ברכס מקווארי, שרובו תת-ימי, ונמשך מצפון ומדרום לאי. בסמוך לאי שוכנות מספר קבוצות של איונים. אחת הקבוצות, איוני בישופ וקלארק, מהווים את הנקודה הדרומית ביותר של אוסטרליה.
פאונה
פאונת האי כוללת מיני דובי ים רבים: אנטארקטי, תת אנטארקטי וניו זילנדי, וכן פיל ים דרומי. מיני פינגוינים רבים מתרבים באי, ביניהם פינגווין לבן-פנים שהאי מהווה את אתר ההתרבות היחיד שלו.
כאמור, ישנה אוכלוסיית ארנבים גדולה באי המפרה את האיזון האקולוגי. בעבר הייתה באי אוכלוסיית חתולים מזיקה, שהובאה אף היא על ידי אירופאים, עד השמדתה בשנת 2002.
בספטמבר 2006 מפולת גרמה לנזק רב לאתר התרבות הדיצנים במפרץ לוסיטניה. הרשויות סוברות שהמפולת נגרמה משילוב של גשמי אביב עזים וסחיפה שנגרמה ממחילות ארנבים. האירוע הזה הוא שדחק בממשלה הפדרלית של אוסטרליה ובממשלה הטסמנית למצוא פתרון למימון התוכנית להשמדת אוכלוסיית הארנבים, מימון שאכן הושג ביוני 2007.
יציבותם של חלק גדול מהצוקים באי מעורערת כתוצאה ממחילות הארנבים. הארנבים אינם מפאונת האי המקורית והם מוכרים כמזיקים גם באוסטרליה עצמה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
  | |
|---|---|
|
