אזור האגמים וילנדרה
 | |
| מראה באגם מונגו | |
| מדינה |
 אוסטרליה |
|---|---|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי ותרבותי בשנת 1981, לפי קריטריונים 3, 8 | |
אזור האגמים וילנדרה (אנגלית Willandra Lakes Region) הוא אתר מורשת עולמית המשתרע על שטח של כ-2,400 קמ"ר בדרום-מערב ניו סאות' ויילס שבאוסטרליה. לאזור חשיבות תרבותית וטבעית רבה והוא כולל עדויות חשובות להתיישבות אנושית קדומה וכן את אתר שריפת הגופות העתיק ביותר הידוע לאדם.
האתר
באזור מערכת של אגמים יבשים מהעת העתיקה, וחופי רובם מוקפים בדיונות בצידם המזרחי. הדיונות של אגם מונגו ידועות במיוחד והן זכו לכינוי "החומה הסינית" (Walls of China). אורך הדיונות שמזרחית לאגם מונגו הוא 26 ק"מ וגובהן עד 30 מטר.
המערכת כוללת חמישה אגמים גדולים המחוברים זה לזה ו-14 אגמים קטנים יותר. שטחם של האגמים נע בין 6 ל-350 קמ"ר. כאשר הנהר המוביל מים אל האגמים חדל מלזרום, הם הפכו למלוחים יותר וגוועו בהדרגה מדרום לצפון. כיום האגמים הם מישורים שטוחים שבהם שיחים נמוכים ומשטחי עשב, המסוגלים להתמודד עם מליחותה הגבוהה של הקרקע. כ-10% משטח האזור, הכוללים שני שלישים משטחו של אגם מונגו, הם פארק לאומי מוכרז על ידי ממשלת אוסטרליה.
קו החוף העתיק של האגמים מתאפיין בשלוש שכבות של סלעי משקע:
- שכבת גול גול (Gol Gol) - המשקעים המוקדמים ביותר וציבעם כתום-אדום.
- שכבת מונגו (Mungo) - השכבה המאוחרת יותר והיא כוללת חרסית וחול קוורץ נקי. שכבה זו היא העשירה ביותר בממצאים ארכאולוגים.
- שכבנת זאנסי (Zanci) - השכבה המאוחרת ביותר, העשוייה מאבק חרסית שהועף על ידי הרוח ונערם לדיונות בעת שהאגמים שינו את גובה מפלסם, טרם גוועו באופן סופי.
תולדות המקום
ממצאים ארכאולוגים מראים שרידי התיישבות אנושית לחופי האגמים בעת העתיקה. חפירות חשפו שרידי גופת אישה שרופה חלקית בדיונה סמוך לאגם מונגו. התגלית הפכה את המקום לאתר שריפת הגופות העתיק ביותר הידוע. עוד התגלו בשנת 1974 שרידיו של גבר מהעת העתיקה שנקבר באוכר אדום. גם עדות זו למנהג קבורה זה, אשר בימינו רווח בשטחי צרפת ובמקומות אחרים, היא המוקדמת בעולם.
בעת העתיקה האגמים היו מלאים וההתיישבות האנושית ניזונה מהדגה העשירה, כמו גם מחיות כיס ומציפורי אמו. כשהאגמים החלו לסגת נסמכו התושבים גם על צמחים.
החי והצומח
קיימים 22 מיני יונקים, בייחוד עטלפים, באזור אגמי וילנדרה, ולאלה מצטרפים 40 מיני זוחלים ודו-חיים ו-137 מיני עופות, בהם תוכאים, קקדואיים ופרושיים. הצומח אופייני לאקלים חצי צחיח, ולמעט עצי אקליפטוס, הוא כולל שיחים ועשבים דלילים.
קישורים חיצוניים
  | |
|---|---|
|
