גני קרלטון

בניין התערוכה המלכותי וגני קרלטון

**אתר מורשת עולמית**
	מזרקה בגנים על רקע בניין התערוכה המלכותי
	מזרקה בגנים על רקע בניין התערוכה המלכותי
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2004, לפי קריטריונים 2
מדינה	אוסטרליה

גני קרלטון (באנגלית: Carlton Gardens) הם אתר מורשת עולמית השוכן בקצה הצפון-מזרחי של רובע העסקים המרכזי בפרבר קרלטון, מלבורן, ויקטוריה, אוסטרליה. חשיבותם הבוטנית של הגנים נובעת מאוספי העצים הגדלים בהם, שחלקם נחשבים לנדירים ביותר או בעלי צורה חריגה. בנימוקי ההכרזה של אונסק"ו נאמר כי בניין התערוכה המלכותי והגנים הם "בעלי חשיבות היסטורית, אדריכלית, חברתית ומדעית (בוטנית) למדינת ויקטוריה".

היסטוריה

האזור שבו שוכנים גני קרלטון נרכש על ידי עיריית מלבורן בערך ב-1856, והאחריות לעיצוב הגנים הוטלה על אדוארד לה טרוב בייטמן. בתקופה זו נבנו מספר שבילים ומאפיינים בולטים אחרים של הגנים, אך מגבלות שהוטלו על תקציב התחזוקה מנעו את התפתחותו. האחריות על הגנים הועברה לממשלת ויקטוריה הקולוניאלית בשנות ה-70 של המאה ה-19, ולאחר מכן בוצעו בגנים מספר שינויים תחת פיקוחו של קלמנט הודג'קינסון. מומחה הגינון ויליאם סנגסטר נשכר כדי לעצב מחדש את הגנים.

ב-1880 הושלמה בנייתו של בניין התערוכה המלכותית לרגל התערוכה העולמית שהייתה עתידה להיערך באותה שנה במלבורן. לאחר שהתערוכה הסתיימה, ב-30 באפריל 1881, הוחלט להרוס חלק מהאגפים הזמניים שנבנו בחלק הצפוני של הגנים. ב-1888 נערכה בגנים חגיגת יובל המאה לתחילת ההתיישבות האירופאית באוסטרליה.

חלקים אחדים מהגנים שימשו כמחנה לקליטת מהגרים בין 1948 ל-1961. ביולי 2004, לאחר מספר שנים של שכנוע מצד מועצת העיר מלבורן, הכריז ארגון אונסק"ו על בניין התערוכה המלכותי ועל גני קרלטון כאתר מורשת עולמית.

בניין התערוכה המלכותי משמש לתצוגות, כולל תצוגת הפרחים והגן הבינלאומית של מלבורן הנערכת בכל שנה. מרכז התערוכות והכנסים של מלבורן, שנפתח ב-1996 בסאות'בנק, משמש כאתר מודרני יותר לאירועים השונים, ומשמש גם כמרכז בחינות עבור מספר מוסדות השכלה השוכנים במלבורן.

תיאור

הגנים משתרעים על פני שטח של 260 דונם, ובהם נמצאים בניין התערוכה המלכותי, מוזיאון מלבורן, בית קולנוע, מגרשי טניס וגן משחקים לילדים. הם משתרעים בשיפוע מבניין התערוכה המלכותי לכיוון דרום-מערב וצפון-מזרח.

הגנים מקיפים את בניין התערוכה מכל ארבעת צדדיו, והחלקים העיקריים נמצאים צפונית ודרומית לבניין. הגנים הדרומיים תוכננו על ידי ג'וזף ריד כגני שעשושים, ואילו הגן הצפוני שימש כמקום לביתנים זמניים גדולים בזמן התערוכות השונות שנערכו במקום. הגנים היו חלק מהתערוכה העולמית שנערכה ב-1888, אך למרות זאת הם שמרו על העיצוב המקורי משנות ה-80 של המאה ה-19. אף כי חלק מהעיצוב המקורי נעלם עם השנים, קיימים מספר עצים שננטעו עם הקמת הגנים.

הגנים הדרומיים נבנו בצורה סימטרית מסביב לשביל ישר המסתיים בכניסה הדרומית, ושתילת הצמחים השונים נעשתה בהתאם לחשיבותם הבוטנית. הצמחים שודרו בשדרות עצים, וערוגות הפרחים הגדולות שימשו לתצוגות בעונת הקיץ. בגנים נחפרו שני אגמים מלאכותיים עם איים, שיחים ומזרקות, שביניהם חיברו שבילים. המתחם כולו היה מוקף בגדר ברזל המונחת מעל אדני אבן כחולים. אחת מנקודות הציון בגנים הדרומיים היא מזרקת הוכגורטל, הנחשבת לאחת מהמזרקות הגדולות ביותר באוסטרליה. הגנים הדרומיים הם אלו שנותרו בצורה הקרובה ביותר לצורתם המקורית, אחריהם הגן הצפוני ולבסוף הגן המזרחי והגן המערבי.

הגן הצפוני שימש בעבר כשטח שבו הוקמו אוהלי תערוכה זמניים. לאחר שהאוהלים פורקו בסוף התערוכה העולמית הראשונה שנערכה באתר, הפך האזור לפארק ציבורי. עיצוב הגן מיוחס לקלמנט הודג'קינסון, ובדומה לגן הדרומי הייתה מסביב לגן זה גדר ברזל שרק חלק מאז שב-1928 הוסרו חלקים נרחבים ממנה. המבנה המרכזי בגן הצפוני הוא מוזיאון מלבורן שנבנה בשנת 2000, ובנייתו השפיעה על הגן. חלק מהשבילים פורקו, וסידורם המרחבי שונה על מנת למנוע מעבודות הבנייה לפגוע בשדרות העצים.