מצוות לינה
| מקרא | ספר דברים, פרק ט"ז, פסוקים ו'-ז' ; מגילת רות, פרק א', פסוק ט"ז |
|---|---|
| משנה | משנה, מסכת ביכורים, פרק ד', משנה ב' |
| משנה תורה | הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין, פרק ג', הלכה י"ד |
מצוות לינה היא מצווה מהתורה על אדם ששחט או שנשחט בשליחותו קרבן פסח, להישאר בתחומי העיר ירושלים בלילות שלאחר הקרבת קרבנות בבית המקדש.
המקור בתורה
בתורה מופיעה מצווה זאת רק בהקשר לחג הפסח:
”כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם תִּזְבַּח אֶת הַפֶּסַח בָּעָרֶב כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם: וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ”[1].
באשר לכוונת התורה "בבוקר", ישנם כמה פירושים:
- רש"י במקום פירש על פי הספרי שהכוונה לבוקר יומו השני של פסח, לאחר יום טוב. תוספות מנמקים את החיוב להישאר עד הבוקר הבא באיסור לצאת מחוץ לתחום ביום טוב, או שהחג עצמו מחייב לינה[2].
- בבוקרו של יום טוב ראשון[3].
- דעה נוספת היא שעל האדם להישאר בכל שבעת ימי הפסח, ורק לאחר החג יכול לפנות לביתו[4]. דעה זאת מתאימה יותר לפשוטו של מקרא[5].
- בעלי התוספות מצדדים לומר, כי מצוות לינה מחייבת לינה בירושלים כל שבעת ימי חג הפסח וחג הסוכות[6].
רבי מאיר שמחה הכהן בספרו משך חכמה עמד על כך שמצוות לינה אמורה דווקא בהקשר של הקרבת קרבן פסח בבמת ציבור ולא בבית המקדש, והוא מסיק שמכאן ניתן ללמוד, שמצוות לינה הייתה מחויבת אף בזמנים שקדמו להקמת בתי המקדש וכשעדיין הותר לכל אחד להקים במת יחיד, ואשר למרות זאת הייתה קיימת חובת לינה לאחר הקרבת קרבן הפסח בבמה הגדולה[7].
מוני המצוות לא מנו את חיוב הלינה בין תרי"ג מצוות, משום שהמצווה היא פרט בלבד במצוות הקרבנות[8].
הרמב"ם לא הביא בספרו משנה תורה את מצוות לינה בהקשר לפסח, ואף לא בהקשר ישיר להבאת שאר הקרבנות, אלא כתב זאת בהקשר למצוות ביכורים: ”הביכורים טעונים לינה. כיצד, הביא ביכוריו למקדש וקרא והקריב שלמיו לא יצא באותו היום מירושלים לחזור למקומו אלא ילין שם ויחזר למחר לעירו שנאמר 'ופנית בבקר והלכת לאהליך'. כל פונות שאתה פונה מן המקדש לכשתבוא לו לא יהיו אלא בבקר..."” (ביכורים פ"ג הי"ד). בביאור העניין, העלו האחרונים כמה אפשרויות[9], אם כי שלגבי עצם ההלכה, יתכן שיש ללמוד מלשונו בהלכות ביכורים, שאף לדעתו מצוות לינה קיימת אף בהבאת שאר קרבנות[10].
טעם
טעם המצווה הוסבר בראשונים שהוא משום כבוד המקדש ומעמד ההקרבה, שאם חוזר מייד לביתו - הדבר נראה כמשא שאדם מנסה להפטר ממנו[11], או משום כבוד יום הקרבת הקרבן, שנחשב ליום טוב[12]. ויש שהוסיפו שיום ההקרבה נחשב כרגל כלפי המקריב, עליו להישאר ללון כפי שיש לעשות ברגלים[13].
החייבים בלינה
חייב בלינה כל מי שהקריב כל סוג של קרבן, כולל מנחה, קרבן עוף, ביכורים[14], נסכים, או קרבן עצים. הדבר נלמד מהמילה ”ופנית” - ”כל פינות שאתה פונה לא יהיו אלא מהבוקר ואילך”[15]. אולם לדעת הרמב"ן הדבר נתון במחלוקת בין חכמים לרבי יהודה: לדעת חכמים חיוב הלינה תלוי בהקרבת קרבן, אך רבי יהודה סובר שהמחייב את הלינה הוא הרגל עצמו ולא הקרבת הקרבן, ומשכך החיוב קיים רק בשלושת הרגלים[16].
לגבי מי שמקריב פסח שני קיימת מחלוקת תנאים האם יש לו חובת לינה[17].
אדם השולח קרבנו על ידי שליח אינו טעון לינה[18], אך השליח טעון לינה[19].
נשים חייבות[דרושה הבהרה] בלינה[20] וכפי שאמרה רות לנעמי ”באשר תליני אלין”[21].
הלינה
נחלקו האחרונים האם אסור לו לצאת מירושלים מעת הקרבת הקרבן ועד עלות השחר למחרת[22], כן הוכיח רבי שלמה זלמן אוירבאך [23], או שמותר לו לצאת ולחזור ובלבד שיהיה בירושלים בשעת עלות השחר[24]. ויש שכתבו שאם יוצא מירושלים לזמן קצר[25] או לצורך מצווה[26], מותר לצאת.
הערות שוליים
- ^ ספר דברים, פרק ט"ז, פסוקים ו'-ז'.
- ^ תוספות, מסכת חגיגה, דף י"ז עמוד א', ד"ה ופנית.
- ^ רש"י, מסכת פסחים, דף צ"ה עמוד ב', ד"ה טעון.
- ^ אבן עזרא במקום, על פי המבואר במלכים א', ח', ס"ו ששלמה שילח את העם רק לאחר סיום החג; פירוש ריב"א על התורה, שם; רשב"א על ראש השנה דף ה' עמוד א'; תוספות הרא"ש על ראש השנה שם וסוכה מז ב
- ^ הנצי"ב מוולוז'ין, העמק דבר, דברים ט"ז ז'.
- ^ תוספות ראש-השנה ה,א יומא ג,א סוכה מז,א פסחים צה,ב זבחים צז,א
- ^ משך חכמה, ראה טז ז-ח
- ^ רבי ישראל ניסן קופרשטוק, עני בן פחמא, סימן כ"ז, באתר היברובוקס; רבי נח חיים צבי ברלין, מעין החכמה, עמ' קי"ד ד"ה טוב, באתר היברובוקס.
- ^ ראה שפת אמת ראש השנה ד,א – ה,א, ומקורות המובאים בספר המפתח רמב"ם הוצאת שבתי פרנקל ביכורים שם
- ^ הרב יעקב עדס, דברי יעקב בענייני הלכה כרך ד שער כו ענין ג סימן א ענף ו אות ב. וראה דרך אמונה לרבי חיים קניבסקי ביכורים שם, שלדעת הרמב"ם גם פסח שני מצריך לינה
- ^ רלב"ג, על דברים, ט"ז, ז';רבי ישראל ניסן קופרשטוק, עני בן פחמא, סימן כ"ז, באתר היברובוקס. וראו בשפת אמת, על מסכת ראש השנה דף ה' עמוד א'
- ^ בית הבחירה למאירי, על מסכת סוכה, דף מ"ז עמוד א'.
- ^ מקדש דוד, קונטרס לענייני קדשים, סימן ה' סעיף ו'.
- ^ משנה, מסכת ביכורים, פרק ד', משנה ב'.
- ^ ספרי, פרשת ראה סימן קלד.
- ^ לקוטות הרמב"ן, על מסכת סוכה, דף מח עמוד א': אלא כך אני אומר, דלר' יהודה דממעט פסח קטן לית ליה כל פינות ואין שום קרבן טעון לינה אלא של רגלים בלבד, וכל שכן עצים ולבונה, ולית ליה הא דתנן בכורים טעונים לינה דאינהו נמי מכל פינות שאתה פונה נפקי
- ^ פסחים צט,א. וראה דרך אמונה ביכורים פ"ג הי"ד באור ההלכה ד"ה כל, שדייק מלשון הרמב"ם כדעת הסובר שיש חיוב לינה
- ^ רבי יוסף שלום אלישיב בספר הערות למסכת ראש השנה ד ב וכמשמעות דברי משנה תורה לרמב"ם, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין, פרק ג', הלכה י"ד.
- ^ קובץ שמחת התורה עמ' רפא על פי משמעות דברי המשנה תורה לרמב"ם, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין, פרק ד', הלכה א'.
- ^ רות רבה, פרשה ב' סימן כ"ג.
- ^ מגילת רות, פרק א', פסוק ט"ז.
- ^ [מנחת חינוך]] מצווה קל"ו אות ז', ראו בדבריו שלמד כן ממשנה תורה לרמב"ם, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין, פרק ג', הלכה י"ד.
- ^ קובץ מוריה קובץ קכג
- ^ הערוך לנר ראש השנה ה' א'.
- ^ רבי ישראל ניסן קופרשטוק, עני בן פחמא, סימן כ"ז, באתר היברובוקס.
- ^ רבי יוסף ענגיל, גליוני הש"ס, ראש השנה דף ה' עמוד א'.