מפריסי פרסה
 |
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
| |
| ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה. |
מפריסי פרסה היא קבוצת בעלי חיים שרובם (מלבד החזיריים) טהורים, וכשרים למאכל. טקסונומית הם חלק מסדרת מכפילי הפרסה.
רקע
התורה נתנה שני סימנים[1] אשר חייבים להימצא בבעל חיים יבשתי, על מנת שיהיה כשר למאכל. האחד מפריס פרסה ושוסע שסע. והשני העלאת גרה.
ביאור מילולי
לדעת חלק מהמפרשים[2] המילה פרסה פירושה כף הרגל או היד, המילה 'מפריס' אינה מאותו שורש ומשמעותה פרוס- חלוק. ואם כן התנאי של 'שוסע שסע' מוסיף שתהיה חלוקה ברורה יותר. לדעת אחרים[3] המילה פרסה מציינת את החומר הקרני העוטף את כף הרגל, כעין מנעל. (כמו שיש לסוס ולחמור) והדרישה שיהיה שוסע שסע מחייבת שהפרסה תהיה משוסעת לשניים.
נראה שהמחלוקת היא לשונית בלבד, אך להלכה ברור הדבר שכל בעל חיים שיש לו שני סימנים אלו, כשר. כמו כן המוצא חיה בעלת סימן זה יוכל לאכלה גם אם אינו יודע אם היא מעלת גרה, ובתנאי שהוא מכיר בוודאות שהיא אינה חזיר, שכן הוא החיה היחידה מבין מפריסי הפרסה שאינו מעלה גירה.
סימנים מדברי חכמים
חז"ל נתנו סימנים נוספים לזיהוי כל שאין לה שיניים בלחי העליון בידוע שמעלת גרה. (ואם גם מפריסה פרסה כדין - כשרה). קיים דיון באחרונים, האם קיומם של שיניים בלחי העליון מהווה סימן טומאה (גם אם מעלה גירה ומפריסה פרסה כדין) כמו באייל הנקרא מונטיאק[4]
ההלכה בימינו
ישנה מחלוקת בין הפוסקים האשכנזים האם נהגו שאין לאכול שום חיה ובהמה אלא במסורת דהיינו שיודעים שיש רצף דורי לאכול את אותו המין או שדין זה תקף רק לגבי אכילת חלב דהיינו להכריע שמדובר בחיה ולא בבהמה[5] . בדור האחרון נידונו הדברים בסוגית אכילת בשר הזבו הג'ירף ועוד. לשאר העידות מותר לאכול למעשה כל בעל חיים שיש לו את סימני הטהרה ללא חשש.
שאלת זיהוי המינים נוגעת בעיקר לכשרות בשרם לאכילה, אך גם לדינים שונים כהכנת ספר תורה ותפילין בהם ההלכה מצריכה מינים כשרים בלבד. או עשיית ציצית מצמר בעל חיים הדומה לכבש אך אין עליו מסורת[6].
המינים הכשרים
כבש(אַיִל רָחֵל) עֵז בקר(פרה שור) אַיָּל צְבִי יַחמוּר אַקוֹ דִּישׁוֹן תְּאוֹ זֶמֶר
אמנם התורה מנתה אחד עשר מינים המפריסים פרסה בשמותם, (כולל החזיר), אלו שמות כוללים, ויש מינים רבים של חיות טהורות[7](כאמור, הסימן מפריס פרסה חופף כמעט לחלוטין עם העלאת גירה).
הסוגים המוכרים כיום שנחשבים לטהורים
- שבט היעלים, כולל כשבעה סוגים (מינים רבים יותר). (ביניהם הסוג כבש הכולל את כבש הבית שלהלכה נבדל בוודאי מן היעלים בהיותו בהמה).
- תת-משפחת הפרים כאחד־עשר סוגים
תמונות
נילגאי כנראה כשר
ראו גם
הערות שוליים
- ^ יש שמגדירים 'שלשה' אך אינו נכון כמו שכתב הרמב"ם. וראה בפסקה ביאור מילולי
- ^ רש"י אונקלוס
- ^ רשב"ם רלב"ג ועוד
- ^ ראה בקובץ ויען שמואל תשס"ה סימן כה, מלבי"ם פרשת שמיני בעניין הטאיאסו
- ^ החכמת אדם בדברי הש"ך ביו"ד (סימן פ' ס"ק א) פסק שלא כולים כלל ללא מסורת אך שיטה מחמירה זו אינה מוסכמת, (פמ"ג שם) החזו"א (יו"ד יא), הכריע כהבנת החכמ"א ובשבט הלוי י' קיד' הכריע כהפרי מגדים
- ^ תשובות והנהגות כרך ה' סי' ז'
- ^ ראה במלבים פרשת שמיני, משפחת היעלים י"ז, משפחת האיל י"ד