זבו
 זבו
| ||
|---|---|---|
| ||
| מצב שימור | ||
| ||
| מיון מדעי | ||
| ממלכה: | בעלי חיים | |
| מערכה: | מיתרניים | |
| מחלקה: | יונקים | |
| סדרה: | מכפילי פרסה | |
| משפחה: | פריים | |
| תת־משפחה: | פרים | |
| שבט: | בקר | |
| סוג: | פר | |
| מין: | בקר הבית | |
| תת־מין: | זבו | |
| שם מדעי | ||
 Bos taurus indicus
| ||
זבו (Zebu. שם מדעי: Bos taurus indicus) הוא תת-מין מבוית של בקר הבית (הסוג פר במשפחת הפריים). בהמה זו נמצאה בעבר בארץ ישראל וכיום נפוצה בעיקר בהודו שם היא קדושה להינדואיזם, וכן באזורים רבים באפריקה. הזבו ניכר בגבנון קטן על עורפו.
הלולו הגמדי הוא תוצאת רביית כלאיים של זבו, יאק הבית וטאורין.
הפולמוס ההלכתי
בשנת תשס"ז התעורר (מחדש[1]) פולמוס הלכתי בדבר כשרותו, למרות שיש לזבו את סימני הכשרות המתירים בהמה זו לאכילה, אך כיון שנראה מעט שונה מהבקר המוכר, יש שהחמירו [2] שאין לאוכלו, כפסק ההחזון איש[3], ומנהג הליטאים שאין לאכול בהמות שאין מסורת לגבי אכילתן.
אך רבים מפוסקי זמנינו התירו כיון שיש פוסקים שלא מצריכים מסורת[4]. מה גם שאינו נראה מין שונה לגמרי[5]. ובנוסף, יש מסורת לאכילתו בין קהילות מסויימות.
גם זיהיו כ"בהמה" להלכה לא הוחלט בין הפוסקים[6] ויש המצריכים להחמיר בו מספק לנקר חלבים ומנגד לכסות את דמו בלא ברכה. בעיות אלה היו בין הנימוקים של החזו"א שלא להכשירו.
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב אליעזר מלמד, מדור 'רביבים', עיתון בשבע, גיליון 537, "בין הבהמה הטהורה לטמאה", בו הרב דן בכשרות הזבו.
- פרופסור זהר עמר "הזבו בארץ ישראל -בקר עם חטוטרת" [1]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ כבר בשנת תש"י דנו בו למעשה החזו"א והרב הרצוג, אמנם יש שטוענים שהיה זה מין בשם זהה אך שונה במבנה גופו יותר (תשובות והנהגות כרך ה' סימן ז')
- ^ הרב יוסף שלום אלישיב פסם שכדאי להמנע
- ^ (יו"ד סימן יא. ע"פ הבנת החכמת אדם בדברי הש"ך ביו"ד (סי' פ ס"ק א)
- ^ ע"פ הבנת ההפמ"ג בדברי הש"ך הנ"ל
- ^ הרב אשר וייס התבטא כי מי שאינו אוכל מבשרו, אך אוכל בשר הודו "אינו אלא מן המתמיהין"
- ^ י"א הרצוג, פסקים וכתבים, ד, ירושלים תש"ן, סי' כ. קובץ אגרות חזו"א סימן צ"ט