מערת חריטון
 | |
| הכניסה למערת חריטון | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום |
ליד תקוע, גוש עציון,  ישראל |
| עומק | ארבעה מפלסים עיקריים עם הפרש גובה כולל של כ־20 מטר |
| אורך | 400 מטר |
| נחקרה לראשונה | 1853 |
| גאולוגיה | מערה קארסטית |
| מספר כניסות | אחת |
| גישה | גישה לרכב עד סמוך למערה |
| אורך המערכת | 4.5 ק"מ |
|
(למפת הרי ירושלים רגילה)   מערת חריטון | |
מערת חריטון (בערבית: مغارة المعصة; תעתיק מדויק: מע'ארת אלמעצה) היא מערה קארסטית. היא השנייה בגודלה בישראל. גדולה ממנה רק מערת מלח"ם בהר סדום, שהיא מערת מלח. המערה נמצאת צמוד ליישוב תקוע, סמוך לחרבת חריטון, בגדה המערבית של נחל תקוע. היא נקראת על שם הנזיר הנוצרי בן המאה ה-4 חריטון, שחי באזור.
תיאור המערה
שטחה הכללי של המערה הוא 3,450 מ"ר, והיא כוללת ארבעה מפלסים עיקריים ו־55 חדרים, שחלקם נקראים גם אולמות. המרחק מפתח המערה ועד לנקודה הרחוקה ביותר ממנה הוא כ־400 מטרים. הפרשי הגובה בין המפלסים מגיעים עד 3 מטרים בין מפלס ראשון לשני, עד 7 מטרים בין השני לשלישי ועד 12 מטרים בין השלישי לרביעי. פנים המערה כולל תהומות, מצוקים, אולמות גדולים ומחילות טבעיות. היא מופתה בעזרת צלעון מדוד רק בשנת 1969 על ידי קבוצת מתנדבים חברי "החברה להגנת הטבע" מירושלים בראשות גדעון מן. המרכז לחקר מערות מיפה את המערה במלואה בשנים 2009-8.[1]
פתח המערה נמצא מעל מצוק הפונה אל הנחל מאחורי שני גושי סלע גדולים המכונים על ידי המטיילים "לוחות הברית". היא מכילה אולם כניסה גדול ומרווח כאשר מחילת הכניסה למכלול המסועף של המחילות והחדרים נמצא בקיר אולם הכניסה.
ההיסטוריה של המערה
בתקופה הביזנטית ובתקופת הצלבנים זוהתה המערה בטעות כמערת עדולם בה הסתתר דוד המלך מפני שאול.[2] בשנת 1139 פשטו כוחות בדואים על העיר תקוע, שהייתה יישוב צלבני חשוב. תושבי העיר נמלטו אל המערה והסתתרו בה.[3]
הראשון שחקר את המערה בתקופה המודרנית היה טיטוס טובלר, בשנת 1853. הוא דיווח על חלקי ארונות מתים, חציבות במעברים ומערכת מים שכללה בורות מים, תעלות ובריכה בעומק המערה. כמו כן דיווח על כתובות רבות ביוונית עתיקה, ערבית ועברית. אולם כוונתו של טובלר לא הייתה למערה הנקראת כיום מערת חריטון אלא למערה הנמצאת כ־500 מטרים דרומה לה, הקרויה "מערת חריטון האמיתית" (כיוון ששם סביר להניח שהתגורר הנזיר) או "מערת חריטון התלויה".[4]
ב־1873 חקרה את המערה משלחת הקרן לחקר ארץ ישראל בראשות קלוד קונדר, שמיפתה בדיוק רב את מה שחשבה לכלל המערה. כיום ידוע שהמיפוי חלקי ביותר וכולל רק חלק קטן ממנה. מיפוי נוסף ותיאור מפורט ורחב היקף נערך ב־1965 על ידי משלחת גרמנית בראשות שטרובל (Strobel) ופורסם ב"עיתון האגודה הגרמנית לחקר ארץ ישראל".[5][6] אולם המפה אינה שימושית כיוון שהיא מכילה שגיאה חמורה בכיוון ולא ניתן לנווט על פיה במערה.
בשנת 1969 מופתה המערה בעזרת צלעון (מפוי 'השלד' של המערה) על ידי גדעון מן, חנן וורקר וצוות מתנדבים מהחברה להגנת הטבע בירושלים.[7]
המרכז לחקר מערות מיפה את המערה במלואה בשנים 2009-8.
ב־8 במאי 2001 נרצחו סמוך למערה הנערים קובי מנדל ויוסף איש־רן מתקוע שיצאו לטייל באזור.[8]
קישורים חיצוניים
- מערת חריטון באתר מלח"ם
- בועז לנגפורד ועמוס פרומקין, מערות הגיר הארוכות בישראל
- עמוס פרומקין: מערת חריטון. בתוך: אטלס מערות מדבר יהודה, הוצאת מאגנס ומלח"ם (כולל מפה)
- מערת חריטון באתר בית ספר שדה כפר עציון
- מערת חריטון באתר היישוב תקוע
- רון פלד, מערת חריטון: צלילה למחילות של נזיר מתבודד, באתר ynet, 25 באוקטובר 2010
הערות שוליים
- ^ עמוס פרומקין, [אטלס מערות, הוצאת מגנס מערת חריטון], באתר http://media.wix.com/ugd/2121fb_fdf7069a0c014f7b97ce3eee83e0d07e.pdf
- ^ ספר שמואל א', פרק כ"ב
- ^ ראו The Churches of the Crusader Kingdom of Jerusalem: L-Z (exluding Tyre) מאת Denys Pringle עמוד 348
- ^ לפי "עמוד ענן (עמית הורן)" על הנקודה (נ.צ 222500/616636)
- ^ Zeitschrift des Deutschen Palästina-Vereins - ZDPV, גיליון 083 (1967)
- ^ תוכן העניינים ניתן לעיין בכתב העת על ידי פנייה למערכת
- ^ המפה, באתר בית ספר שדה כפר עציון
- ^ פליקס פריש, שני הנערים שנרצחו בתקוע הובאו למנוחות, באתר ynet, 10 במאי 2001
26037437מערת חריטון