רבי יוחנן קרמניצר
| לידה |
בערך ה'תכ"ה מזריטש |
|---|---|
| פטירה |
בערך ה'תצ"ה ליסא פולין |
| מקום פעילות | מזריטש, ליסא |
| חיבוריו | אורח מישור, זר זהב |
| אב | רבי מאיר קרמניצר |
רבי יוחנן קרמניצר (בערך תכ"ה - תצ"ה) היה רב ואב בית דין בפולין. נודע בזכות ספריו אורח מישור.
תולדות חייו
אין בידינו מידע רב אודות חייו. נולד במזריטש בסביבות השנים תכ"ה-ת"ל לאביו "האלוף התורני רבי מאיר קרעמניצר מקאליש", בנו של "המופלג בדורו איש קדוש יאמר לו המקובל האלקי הרב מוהר"ר רבי יצחק זצ"ל מקאליש"[1]. כבר בגיל צעיר החל לכתוב ספרים ולהתכתב עם גדולי דורו (בהם רבי דוד אופנהיים). רבה של מזריטש, רבי שמואל ב"ר אברהם סג"ל, העיד עליו בצעירותו כי הוא "יניק וחכים"[2]. בשנת תנ"ב ידוע כי כיהן כדיין במזריטש[3].
בין השנים תנ"ז-תנ"ט שהה בפרנקפורט דאודר, שם הגיה מסכתות אחדות במהדורת הש"ס שהודפסה בעיר. בשנת תס"ט שהה בעיר הלברשטט, משם שלח אגרת לרבי דוד אופנהיים, שהיה אז בהאנובר, על מנת שידאג לו למשרה בעיר כי מצבו הכלכלי קשה, אמנם דבר זה לא יצא לפועל.
באחרית ימיו כיהן כאב בית דין בעיר ליסא שבפולין, שם נפטר בסביבות שנת תצ"ה[4].
ספריו גרמו להתלקחות מחלוקת חריפה בינו לבין רבי יעקב ריישר, בעל "שבות יעקב"[5]. רבי יעקב כתב יחד עם בנו, רבי שמעון, קונטרס בשם "סולת למנחה" ו"שמן למנחה" ובה השגות ותגובות לספרו של רבי יוחנן. רבי יוחנן ענה על השגותיו בקונטרס משלו, ואף עליהן ענה רבי יעקב, כאשר שני הצדדים נקטו בסגנון חריף ביותר.
ספריו
- אורח מישור - על פירוש "דרכי משה" לרמ"א על הטור חלק יורה דעה. בספר זה נדפס לראשונה את ה"דרכי משה הארוך", שבאותה תקופה היה ספר נדיר משום שעד אז הוא הודפס בקיצור בלבד לצד הטור. בספר זה מגן על הרמ"א מהשגות האחרונים, ומתקן את הגרסאות על פי כתב יד שהיה ברשותו. לספר זה ניתנו שמונה הסכמות, בהן מבעל בית שמואל ומרבי נפתלי כ"ץ.
- אורח מישור - על מסכת נזיר. רבי יוחנן התעורר לכתוב חיבור זה משום שראה כי על מסכת נזיר לא נכתבו כמעט ספרים והיא כמעט ולא עברה הגהות. ספרו הודפס מספר פעמים בפני עצמו, וצורף למסכת נזיר בדפוס האלמנה והאחים ראם בוילנא, ומאז ברוב מהדורות הש"ס. ספר זה זכה לשש הסכמות מרבני גרמניה ופולין. במהדורת ברלין תפ"ג נוספו בסופו הגהות נוספות על ה"דרכי משה הארוך" חלק יורה דעה.
- זר זהב - על שולחן ערוך יורה דעה. ספר זה נותר שנים רבות בכתב יד, וחלקים ממנו הודפסו בקובץ "מוריה" בהוצאת מכון ירושלים בשנת תשנ"ה[6].
לקריאה נוספת
- הרב יצחק לוין, דמויות ואירועים היסטוריים, מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ח, עמ' 28-43.
הערות שוליים
- ^ כך לשון שער ספר "אורח מישור" על דרכי משה, דפוס זולצבאך תנ"ב. בשער הספר על מסכת נזיר נכתב: "המנוח האלוף המרומם, איש תמים בדרכיו וצדיק במעשיו, כמהר"ר מאיר קרעמניצר ז"ל לח"ה מק"ק קאליש, בן הרב הגדול החסיד המקובל כמהר"ר יצחק קרעמניצר זצללה"ה".
- ^ הסכמה לספר "אורח מישור" על דרכי משה
- ^ הסכמת רבי יהודה ב"ר ניסן, אב"ד קאליש לס' אורח מישור על דרכי משה.
- ^ היו שכתבו כי הוא נפטר בשנת תס"ז-תס"ט, אולם אין הדבר יתכן, שכן ספרו על מסכת נזיר הודפס בחייו בשנת תפ"ב.
- ^ באגרת שכתב לרבי דוד אופנהיים, שהיה גיסו של רבי יעקב רישר, קורא לו רבי יוחנן "מחותני".
- ^ "מוריה" קיא (שנה כ א-ב), כסליו תשנ"ה, עמ' כט-לה
| תקופת חייו של רבי יוחנן קרמניצר על ציר הזמן |
|---|
 |
