מנהלת המרכבה והרק"ם

סמל מנהלת המרכבה והרק"ם

מנהלת תוכנית המרכבה והרק"ם (מנת"ק) במשרד הביטחון, הוא הגוף הנושא באחריות לכלל תוכניות הפיתוח והייצור של הרק"ם בצה"ל, לרבות טנקי המרכבה, משפחת כלי הלחימה מבוססי הנמ"ר, ונגמ"ש האיתן הגלגלי.

המנהלת הוקמה בראשית שנות ה-70 על ידי האלוף ישראל טל במטרה לפתח ולייצר את הטנק הישראלי הראשון, המרכבה, ולאחר מכן המשיכה בפיתוח ושדרוג הדורות הבאים שלו – מרכבה סימן 2, סימן 3, וסימן 4.

בזכות הידע שנרכש במנהלת, פותחו במהלך השנים תומ"ת ה"שולף", נגמשים כבדים מטנקים ישנים (כגון פומ"ה, אכזרית ונגמחון) בהם משולבות טכנולוגיות מפרויקט המרכבה כמו מיגונים ומזקו"ם. בהמשך גם פותחו משפחת כלי הלחימה הזחליים הכבדים נמ"ר והנגמ"ש הגלגלי איתן.

מנת"ק מהווה מוקד ידע לאומי בתחום הרק"ם (רכב קרבי משוריין) ובתחום מיגון מנ"ט, ובאחריותה כמנהלה במשרד הביטחון לשמר את יכולות פיתוח הפלטפורמות, ייצור הרק"ם, פיתוח המיגון (לרבות מיגון ריאקטיבי ומיגון אקטיבי), ואת יכולת ייצור החלפים ושיקום הרק"ם במדינת ישראל באמצעות התעשיות הישראליות ומפעל המרכבה במש"א (מרכז השיקום והאחזקה של צה"ל).

פלטפורמות המרכבה מתוכננות על ידי מנת"ק כך שיתאימו בדיוק לצורכי צה"ל, ולאפשר יכולות תמרון להכרעה בלחימה בעזרת הכלים המתאימים ביותר לצה"ל, הממוגנים והנוחים ביותר.

מעל ל 92% מהייצור מבוצע בתעשייה, באמצעות כ-200 מפעלים בישראל, המעסיקים קרוב ל־10,000 עובדים, שמתוכם מעל 40% מתוכם בפריפריה ואזורי עדיפות לאומית. כ־4%–8% מהיצור מתבצע במש"א, במפעל המרכבה. ייצור מערכות הרק"ם בתעשייה הישראלית מהווה קטר טכנולוגי לפיתוח מערכות מתקדמות וליצוא ביטחוני בהיקף גבוה במיוחד.

בנוסף על הפיתוח והייצור של הכלים, אחראית מנת"ק גם על הקליטה וההטמעה הלוגיסטית הראשונית של הפלטפורמות בצה"ל (ILS).

בתפקיד ראש מנת"ק משמש החל מנובמבר 2017 תת-אלוף גיא פאגלין.

היסטוריה

רקע היסטורי

להחלטה לצאת לייצור עצמאי של טנקים קדמו שנים רבות שבהן מדינות אחרות לא הסכימו למכור טנקים חדישים וחדשים לישראל, שנאלצה להסתפק בשדרוג טנקים מיושנים, יד שנייה, שקיבלה מבריטניה, ארצות הברית וצרפת. בעוד צבאות ערב מצטיידות בטנקים חדשים וחדישים הן מברית המועצות והן ממדינות המערב.

עצם העובדה שמדינת ישראל מראשית דרכה נאלצה להשתמש בטנקים מיושנים יד שנייה חייבה את צה"ל ללמוד איך לשדרג פלטפורמות ישנות. ולאורך השנים הוביל ענף הטנקים של חיל החימוש פיתוחים יצירתיים ופורצי דרך עבור הטנקים. טנקי השרמן הוסבו לטנקי סופר שרמן M50/M51 בעלי מנוע דיזל אחיד ותותח עוצמתי. מאוחר יותר שודרג גם טנקי צנטוריון שבו הוחלף מנוע הבנזין המיושן והלא אמין, בחט"כ דיזל חדש ועוד דלק. פיתוח שזכה בפרס ביטחון ישראל. וכן נעשו עוד שדרוגים רבים בטנקים ונגמ"שים נוספים. כל הפרויקטים איפשרו את הקמת רפ"ט (רשות לפיתוח טנק בישראל, כיום חלק ממנת"ק) ובסופו של דבר איפשר את בניית טנק המרכבה.

בשנות ה-60 של המאה ה-20 שיתף צה"ל פעולה עם הצבא הבריטי בפיתוח הטנק צ'יפטיין (Chieftain). בתמורה לשיתוף הפעולה, היו אמורים הבריטים לאפשר את מכירת הטנק לישראל עם ייצורו, ואכן בין השנים 1966–1969 נבחנו בארץ שני טנקי צ'יפטיין שאליהם הוכנסו מעל 40 שינוים ושיפורים שהעלו את אמינותו ואת איכות ביצועיו. אולם מאוחר יותר החליטו לבטל את העסקה כתוצאה מלחץ כבד שהפעילו עליהם מדינות ערב.

אירוע זה היה הזרז העיקרי להפטר מהתלות של ישראל בטנקי מערכה במדינות זרות והוחלט בישראל לבחון את האפשרות לצאת לדרך עצמאית ולייצר את הטנק הישראלי הראשון. צוות של מומחי משרד הביטחון ומהנדסי חיל החימוש בראשות האלוף ישראל טל מונה לבדוק את ההיתכנות והכדאיות של פרויקט מסוג זה, כאשר בחן את אפשרות יכולתה של ישראל לתכנן, לפתח ולייצר טנק, והכדאיות הכלכלית הכרוכה בכך.

הקמת המנת"ק

הממצאים העיקריים של הניתוח שנערך הצביעו על כך שניתן לבסס בארץ תעשיית טנקים שתספק מענה הולם לצורכים הצבאיים של ישראל, ובתום שלושה חודשי לימוד, באוגוסט 1970, כינס שר האוצר, פנחס ספיר את הדיון הגורלי שבו השתתפו גם שר הביטחון משה דיין והאלוף ישראל טל ובו הוחלט לצאת לדרך עם פרויקט הטנק הישראלי הראשון.

מיד עם קבלת ההחלטה על הקמת תעשיית טנקים, פורסמה על ידי הנהלת משרד הביטחון הוראת יסוד, ששימשה מאז כבסיס שעל פיו התנהלה תוכנית ה"מרכבה". הוקמה מנהלת תוכנית טנק (מנת"ק), בכפיפות לעוזר שר הביטחון (האלוף ישראל טל). מנת"ק נושאת באחריות כוללת לפיתוח, ליצור הטנק ולהקמת והרחבת התעשיות. בנוסף הוקמה בחיל החימוש רשות פיתוח טנק (רפ"ט) בראשות אל"ם ישראל טילן, מפתח טנק השוט-קל, שעוסקת בתכנון ההנדסי של הטנק והופעלה על ידי עוזר השר ומנת"ק. את הפרויקט הוביל מראשיתו האלוף ישראל טל, שנודע ברבות הימים כ"אבי המרכבה" וזכה פעמיים בפרס ביטחון ישראל.

כדי לחסוך בעלויות ומשאבים נקבע כי מנת"ק תשתמש בתשתית הקיימת של משרד הביטחון וצה"ל, כגון מרכז ציוד לחימה וחלפים, מינהל הרכש והייצור, יחידת היועץ המשפטי, יחידת היועץ הכלכלי וכו', ואילו צה"ל והתעשיות הביטחוניות והאזרחיות יהוו את התשתית התעשייתית. בין השאר הוחלט כי המרכז לשיקום ואחזקה של הטנקים בצה"ל (המש"א) ישמש מפעל ההרכבה של הטנק, ו-200 מפעלי תעשייה (ביטחונית ואזרחית) אחרים יקלטו ידע חדש, יוסבו ויתאימו עצמם לייצור אלפי החלקים, המכללים והמערכות של טנק ה"מרכבה". נקבעה מדיניות של פריסת הייצור המקומי על פני כל הארץ, כולל אזורי פיתוח, תוך שיתוף מרבי של התעשייה האזרחית וללא מונופול לתעשייה הביטחונית. מדיניות זו נשמרה לאורך השנים ועד היום.

בין השנים 1970–1979 עבדה היחידה על פיתוח ובניית טנק המרכבה סימן 1 כאשר כבר בשנת 1974 הוצג האבטיפוס הראשוני, ובטקס חגיגי בשנת 1979 נמסרו לגדוד 82 12 הטנקים הראשונים.

שדרוג המרכבה

קצת לאחר כניסת טנק המרכבה סימן 1 לשירות ב-1979 החלו לעבוד ביחידה על הדור הבא של הטנק, מרכבה סימן 2. תוך כדי הוספת שינוים ושיפורים למרכבה 1 על מנת לשפר את כוח האש, הניידות, האמינות והנוחות.

לאורך שהיית צה"ל ברצועת הביטחון בנוסף לפיתוח הדור הבא של הטנק, מרכבה סימן 3 ושיפור המרכבות סימן 1 ו-2, עסקה היחידה בפיתוח נגמ"שים כבדים ממוגנים לחי"ר ולכוחות ההנדסה הקרבית על בסיס תובות של טנקים ישנים, כדוגמת האכזרית, הפומ"ה ומשפחת הנגמ"שים מבוססי טנק השוט. זאת על מנת לתת מענה לאיום המטענים, מוקשים וטילי הנ"ט שהיה ברצועת הביטחון. נוסף לכך פותחו ערכות מיגון גחון עבור כלל הטנקים והנגמ"שים שהיו באותה תקופה בשימוש צה"ל. גם פותחה ערכת מיגון עבור טנקי המג"ח מהדגמים המוקדמים שלאחר ההשבחה קיבלו את השם מג"ח 7א' וגם תוכננו גם ערכות בט"ש מיחדות עבור טנקי המג"ח 6ב' וטנקי המרכבה סימן 2.

מהניסיון הרב שנצבר במהלך שהות צה"ל בלבנון ומלקחי המלחמות החלו לעבוד במחצית השנייה של שנות התשעים לעבוד על טנק המרכבה סימן 4, הטנק המוגן בעולם, אשר עליו החליט עוזר שר הביטחון ישראל טל בשנת 1999, מספר חודשים לפני שחלה, ואשר נכנס לשירות ב-2003.

תחילת המאה ה-21

בעקבות שינויים מבניים בצה"ל הוכפפה בשנת 2006 רפ"ט למנת"ק וכיום זוהי יחידה אחת במשרד הביטחון.

ב-2006, במהלך מבצע גשמי קיץ, הותקן מיגון כלוב על דחפורי D9 משוריינים של חיל ההנדסה הקרבית במספרים גדולים תוך פרק זמן קצר, והצליח למנוע חדירה של הרבה רקטות נ"ט ואף של טילי נ"ט. על המיגון זכו חט"ל, מש"א ומנת"ק בפרס מפקד זרוע היבשה.

לאחר מלחמת לבנון השנייה ומסקנותיה החלה היחידה את העיסוק בפיתוח נגמ"ש המרכבה נמ"ר ובפיתוח מערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח". הנמ"ר הוא נגמ"ש הלחימה המוגן ביותר שקיים בעולם ומבטיח לצוות הגנה מקסימלית בשילוב הנדסת אנוש מצוינת. מערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח" שזכתה בפרס ביטחון ישראל היא המערכת ההגנה האקטיבית הקשה הטובה בעולם, והיחידה שכבר צברה ניסיון מבצעי.

לאחר מבצע צוק איתן הוחלט על פיתוח נגמ"ש אופני 8X8 מוגן ביותר, האיתן, אשר עתיד להיקלט בצה"ל, וכן על הצטיידות מסיבית במערכת "מעיל רוח". כמו כן בעקבות המבצע פותח צריחון עם תותח 30 מילימטר אשר יותקן בעתיד על האיתנים ויגביר משמעותית את הקטלניות שלהם בשדה הקרב. במסגרת זו נבחרה מערכת ההגנה האקטיבית "חץ דורבן" לשמש כלי זה.

מכניסת המרכבות הראשונות לשירות ועד היום מקפידים ביחידה על חקר בשדה של כל תקלה, כשל, היפגעות או אירוע חריג על מנת להמשיך לשפר את הטנקים והנגמ"שים כך שהיו טובים יותר.

כלים שפותחו

• מרכבה - טנק מערכה
  • מרכבה סימן 1 – 1979, מנוע 900 כ"ס, תותח 105 מ"מ.
  • מרכבה סימן 2 – 1983, תותח 105 מ"מ, ממסרת אוטומטית, בשנת 1984 נופק טנק מרכבה סימן 2 ב' שכלל בעיקר שיפורי מיגון.
  • מרכבה סימן 3 – 1991, מנוע 1200 כ"ס, תותח 120 מ"מ, ממסרת אוט' אלקטרונית, שריון מודולרי. בשנת 1995 נופק טנק מרכבה סימן 3 ב"ז שכלל מערכת בקרת אש חדישה.
  • מרכבה סימן 4 – 2003, מנוע 1500 כ"ס, תותח 120 מ"מ רתיעה ארוכה, מערכת בקרת אש משופרת, מערכת שו"ב.
  • מרכבה סימן 4מ "מעיל רוח" שנופק בשנת 2010, כלל שילוב של מערכת הגנה אקטיבית לטנקים מדגם "מעיל רוח".
  • מרכבה ברק - כיום עובדים במנת"ק על פיתוח הדור החמישי של טנק המרכבה.

• נגמ"שים
  • נמר - נגמ"ש הלחימה הממוגן ביותר בעולם, המבוסס על טכנולוגיות המרכבה. משפחת כלים בתצורות שונות בעל יכולת לחימה במתארים מורכבים (לחימה, הנדסה, פיקוד, אחזקה ועוד).
  • איתן - נגמ"ש לחימה גלגלי 8X8 הממוגן מסוגו בעולם, הכולל מערכות מתקדמות לרבות צריח עם תותח אוטומטי 30 מ"מ ומערכת הגנה אקטיבית. הכלי נמצא בשלב השלמת פיתוח והיערכות ליצור סדרתי.

• תותח השולף - תותח מתנייע ישראלי שצה"ל לא הצטייד בו בסופו של דבר.

• תוכניות הגנה - פיתוח גרסאות מתקדמות של מערכות הגנה אקטיבית, הצטיידות בליין היצור, רטרופיט (הוספה של רכיבים חדשים) לכלים שיוצרו כמו נמרים ומרכבות.

מבנה ופיקוד

המנהלה מורכבת מ-3 מחלקות:

1. מחלקת פיתוח הטנק (רפ"ט) – הגוף ההנדסי של מנת"ק האחראי על כלל נושאי התכנון והפיתוח של הפלטפורמות והטמעתם בשדה.
2. מחלקת התוכניות והפרויקטים (תו"פ) – אחראית על הוצאת התוכניות לפועל באמצעות קבלני משנה בצה"ל ובתעשייה בישראל ומחוצה לה, תכנון ובקרה של תוכניות העבודה, התקציב, הרכש וההתקשרויות.
3. החטיבה לרק"ם עתידי – אחראית על פרויקטי מו"פ, פיתוח פלטפורמות עתידיות ושיתופי פעולה.

בנוסף נמצא גם תחת המנהלה (ניהולית, מקצועית ותשתיתית) מפעל המרכבה במש"א – האחראי על בניית הטנק והרכבתו הסופית.

ראשי מנת"ק

מס סד	שם	שנות כהונה
1	אלוף ישראל טל	1969–1972
2	אלוף מנחם מרון	1972–1973
3	תא"ל חיים ודאי	1973–1975
4	תא"ל אוריאל תמיר	1975–1977
	תא"ל צבי אורבך	1977–1980
6	תא"ל מאיר בן נפתלי	1980–1982
7	תא"ל משה קידר	1982–1985
8	תא"ל נח ניצן	1985–1988
9	תא"ל יהודה אדמון	1988–1992
10	תא"ל נחמן לוינגר	1992–1993
11	תא"ל מנחם שמיר	1993–1995
12	תא"ל שלום קורן	1995–1998
13	תא"ל זאב בר גיל	1998–1999
14	תא"ל דוד אנגל	1999–2003
15	תא"ל עמיר ניר	2003–2007
16	תא"ל ירון ליבנת	2007–2013
17	תא"ל ברוך מצליח	2013–2017
18	תא"ל גיא פאגלין	2017–2022
19	תא"ל אורן גיבר	ספטמבר 2022- הווה

גלריה

• 

  טנק מרכבה סימן 4מ, 2016

• 

  נגמש מרכבה נמר עם מעיל רוח

• 

  נגמש אופני איתן

קישורים חיצוניים

• אתר מנת"ק במשרד הביטחון
• 40 שנה למנת"ק חלק א'
• 40 שנה למנת"ק חלק ב'
• 40 שנה למנת"ק חלק ג'

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34717285מנהלת המרכבה והרק"ם