מכינה קדם-צבאית
בישראל, מכינה קדם-צבאית מוגדרת בחוק כ"מסגרת חינוכית המיועדת בעיקרה למיועדים לשירות ביטחון ולמתגייסים לצבא, ושמטרותיה הכנת החניכים והחניכות לשירות מלא בצבא הגנה לישראל וחינוך למעורבות חברתית ואזרחית"[1]. בני הנוער המצטרפים למכינה דוחים את שירותם, ומתגייסים לצה"ל כשנה מאוחר משאר בני השנתון.
המכינה הקדם צבאית הראשונה, בני דוד, הוקמה בשנת 1988. בשנת 2008 הוסדרה פעולתן של המכינות בחוק המכינות הקדם-צבאיות, התשס"ח-2008[1]. בשנת 2020 פעלו בתיאום עם משרדי הביטחון והחינוך 54 מכינות קדם צבאיות מוכרות, בהן מתחנכים כ-3,500 חניכים מדי שנה[2].
מאפיינים כלליים
המכינות הן תוכניות חינוכיות וולנטריות המיועדות לבוגרי י"ב, המופעלות על ידי ארגונים אזרחיים. רק מכינות שהוכרו על ידי ועדה משותפת של משרדי החינוך והביטחון זכאיות להיקרא מכינה קדם צבאית, בכפוף לעמידתן בתנאי הרגולציה הקבועים בחוק. בשל הצלחת המכינות גופים רבים שאינם מוכרים כמכינות קדם צבאיות על פי חוק המכינות, מכנים עצמם כך ובכלל זה תוכניות חצי שנתיות, ישיבות גבוהות שונות וכן הלאה.
לרוב כרוכים הלימודים במכינה בתשלום של כמה מאות שקלים בחודש (בין 500 ל 1,200), ולעיתים מוצעות מלגות למימון הלימודים. על פי חוק המכינות, כל יציאה לעבודה בשנת המכינה דורשת אישורים מיוחדים ממשרד החינוך.
הלימוד במכינות מבוסס על לימוד לשם לימוד, העשרה והנאה ("לשם שמים") באופן סדנאי, נטול שיעורי בית, מבחנים ויעדי בגרויות/אקדמיה למיניהן. עידוד הסקרנות וההצלחה בהקניית אהבה ללמידה על המשתתפים (שלא כמו מסגרת בית ספרית) מעודדים את החניכים לפיתוח סקרנות, זהות והשקפת עולם ערכית. מאפיין נוסף בולט הוא ניהול עצמי של חיי המשתתפים, יחד עם עידוד היזמות החברתית והסביבתית. אורח חיים זה יוצר שיתוף פעולה פורה דינמי ומעורב ובכך נבנית המשמעת העצמית של החניכים.
שיעור ההשתתפות של בוגרי המכינות ביחידות הקרביות, בפיקוד ובקצונה גבוה מהממוצע הארצי, ושיעור הבוגרות בקצונה גבוה אף יותר יחסית לממוצע הארצי; מעל 80% לוחמים לעומת כ-40%, 40% יוצאים לפיקוד לעומת כ-11%, 18% מתנדבים לקורס קצינים לעומת כ-5% ובקרב הבנות 23% מתנדבות לקורס קצינים לעומת כ-4% אצל הבנות המתגייסות לצה"ל. במבצע צוק איתן, מעל 12% מחללי צה"ל נמנו על בוגרי המכינות קדם-צבאיות[3].
סוגי המכינות
המכינות מתחלקות לשלושה סוגים: מכינות קדם-צבאית דתיות, חילוניות ומעורבות (דתיים וחילונים, בנים ובנות).
ניתן גם להבחין בשימוש בביטוי "מכינה קדם-צבאית כללית". ביטוי זה משמש בדרך-כלל להתייחס למכינה לדתיים וחילוניים, שלהן אין לא צביון דתי מובהק ולא צביון חילוני מובהק. לעיתים משמש הביטוי לתיאור כל מכינה שאינה דתית, כולל החילוניות.
מכינה קדם-צבאית דתית
מכינה קדם-צבאית דתית היא מסגרת שבדרך כלל מיועדת באופן מובנה או לבנים בלבד או לבנות בלבד[4], בוגרי ישיבות תיכוניות, אולפנות או בוגרי בתי ספר תיכוניים דתיים, ובאה להכשירם מבחינה נפשית ופיזית, במשך שנה או שנה וחצי, לשירות בצה"ל. בין השאר באה המכינה למנוע מצב שבו המפגש של הנער או הנערה הדתיים עם העולם החילוני במסגרת השירות הצבאי יגרום להם לנטישת החברה הדתית. בהתאם לכך מושם דגש מיוחד במסגרת זו על לימודי הגות ומחשבה, בשילוב עם הכנה פיזית לצבא הכוללת אימוני ספורט ושבוע גדנ"ע. המכינה שמה דגש על חשיבות השירות בצה"ל ומעודדת את החניכים לשירות קרבי. בנוסף מכשירות המכינות את חניכיהן למנהיגות על ידי הרצאות ושיעורים של אישי ציבור וקצינים בכירים בצבא בעבר ובהווה. למצטיינים מבין התלמידים ניתנת אפשרות ללימוד של 8 עד 10 חודשים נוספים (עד 22 חודש מתחילת המכינה, תקופה הנקראת: שנה ב').
המכינה הקדם-צבאית הראשונה היא המכינה הקדם צבאית בני דוד, שהוקמה בשנת 1988 ביישוב עלי שבשומרון על ידי הרב אלי סדן והרב יגאל לוינשטיין. ביום העצמאות תשע"ו הוענק פרס ישראל למפעל חיים לרב סדן על הקמת מפעל המכינות הקדם צבאיות.
מכינה קדם-צבאית חילונית
במכינות הקדם-צבאיות החילוניות לומדים בוגרי תיכון למשך שנה אחת, לפני שירותם הצבאי, למצטיינים מבין התלמידים ניתנת אפשרות ללימוד של 8 עד 10 חודשים נוספים (עד 22 חודש מתחילת המכינה, תקופה הנקראת: שנה ב). המכינות מחנכות את חניכיהן למנהיגות, דמוקרטיה, תרומה לקהילה, גיבוש זהות ערכית ורעיונית, ציונות, יהדות, פילוסופיה, מעורבות חברתית ועוד.
אף ששמן "חילוניות", ברוב המכינות הללו יש דגש על לימוד יסודות היהדות וערכיה, הכרת המסורת וההיסטוריה של עם ישראל, ועוד, כאשר בדרך-כלל מוצגות גם זוויות מודרניות ויותר ליברליות לפרשנות, בנוסף לאלו המסורתיות. בנוסף לכך, האוכלוסייה המגיעה למכינות היא מגוונת ורחבה, וכוללת, בין היתר, גם חניכים דתיים ומסורתיים, לצד חילוניים, אם כי החילוניים הם רוב.
בשנת 1997 קיימה מכינת נחשון תוכנית ניסיונית של חצי שנה ביישוב ניל"י ולכן יש הרואים בה את המכינה החילונית הראשונה[דרוש מקור]. בפועל החלו בספטמבר 1998 לפעול במקביל ארבע מכינות חילוניות/כלליות: נחשון (נוסדה במקור בניל"י והתרחבה בהמשך ל-3 קמפוסים), מיצר (בקיבוץ מיצר ברמת הגולן), מכינת רבין (קמה במקור בנעמן ליד עכו, והתרחבה ל-3 קמפוסים) ומכינת גליל עליון (קמה במעין ברוך והתרחבה אף היא ל-3 קמפוסים).
מכינה קדם-צבאית לדתיים ולחילונים
המכינות הקדם צבאיות המשותפות לדתיים ולחילונים קמו על-מנת לתת מענה לקרע החברתי במדינת ישראל והן משלבות לימודים בנושאים שונים (ציונות, חברה, יהדות, פילוסופיה וכו') לצד עבודה קהילתית בתחומים מגוונים.
המכינה המעורבת הראשונה היא המכינה הקדם-צבאית בית ישראל, הממוקמת בשכונת גילה בירושלים. המכינה הוקמה בשנת 1997 על ידי תא"ל (מיל') הושע פרידמן בן שלום. באותה שנה הוקמה גם מכינת נחשון.
קבוצת מכינות נוספת, אשר משתייכת לרוב לקבוצת המכינות המעורבות, היא קבוצת המכינות החצי שנתיות. מכינות אלו מאופיינות בזמן מחזור קצר יותר ביחס למכינות השנתיות (שישה חודשים לעומת עשרה חודשים במכינות השנתיות). המכינות החצי שנתיות הוקמו לראשונה בתחילת העשור השני של המאה ה-21 ויש הרואים בהן כ"גל השלישי" של תנועת המכינות הקדם צבאיות בישראל (לאחר המכינות הדתיות והמכינות הכלליות). בין מכינות אלו ניתן למנות את רשת מכינות דרך ארץ, רשת מכינות ארז, רשת מכינות שחר ואת מכינת ירוחם.
מכינה קדם-צבאית לישראלים ובני נוער יהודים מהעולם
המכינות הקדם צבאיות המשותפות לישראלים וצעירים יהודים מרחבי העולם קמו על מנת לבנות את שכבת המנהיגות הבאה של העולם היהודי שתחבר בין ישראלים ליהודים בקהילות היהודיות בעולם. הלימוד במכינה משלב לימודים בנושאים שונים (ציונית, חברה, יהדות, פילוסופיה) לצד התמקדות בנושא של עמיות יהודית. בנוסף ללימודים העיוניים, המכינות נותנות דגש רב לפעילות התנדבותית וסיורי עומק ברחבי הארץ. במהלך הלימודים במכינה, דנים באתגרים השונים איתם מתמודדים קהילות יהודיות בעולם ומכינים את החניכים לקחת חלק בעשייה הקהילתית בקהילות היהודיות השונות. המכינות הבינ"ל קולטות חניכים מלמעלה מ-20 מדינות כאשר מרבית החניכים מגיעים מארצות הברית, אוסטרליה, דרום אפריקה ואירופה.
המכינה הבינ"ל הראשונה היא קול עמי אשר הוקמה בשנת 2012 בכפר הנוער קריית יערים, והתרחבה בהמשך למספר קמפוסים נוספים. המכינות פועלות תחת היחידה לאקטיביזם חברתי של הסוכנות היהודית. קמפוס המכינה במגדל עוז פועל בשיתוף פעולה עם תנועת בני עקיבא העולמית.
"ארצי" היא מכינה נוספת בקטגוריה זו המציעה התמחות בנושאי אמנות.
מכינות קדם-צבאיות המשלבות נוער ישראלי לא יהודי
במאה ה-21 החלו בהדרגה לקום מספר יזמות המעודדות גיוס לצבא של נוער לא יהודי, בדרך כלל באמצעות מכינות קדם צבאיות המשלבות נוער יהודי ולא יהודי. מכינות אלו בדרך כלל שמות דגש על זהות ישראלית משותפת.
בשנת 2008 הוקמה מכינת כרם אל, מכינה לנוער דרוזי ויהודי, אשר מכינה את הנוער ל"שירות משמעותי" ומאפשרת לבוגרי המכינה לשפר ציוני קב"א, דפ"ר ואפשרויות שיבוץ[5].
באמצע העשור השני של המאה, הוקמה המכינה הנודדת, מיזם משותף של מרכז בינה ומרכז הינם לסובלנות, ובו מכינים לשירות צבאי אוכלוסייה מעורבת "כל ישראלית" - חרדים, חילונים, ערבים, עולים וכיוצא בזה[6][7].
בשנת 2018 הוקמה לראשונה מכינה משולבת לנוער נוצרי-ארמי-יהודי, מכינת כנרת[8][9].
בשנת 2019 הוקמה מכינה ראשונית לנוער בדואי, אשר פועלת במתכונת שונה של הכנה למסלול עתודה. המכינה הוקמה בסיוע משרד החקלאות, האגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון וצה"ל, ומופעלת על ידי תנועת אחריי בכפר איבים[10].
תקצוב המכינות
עד שנת 1999 תוקצבו המכינות בהתאם למבחני תמיכות של משרד החינוך. בשנת 1999 החליטה הממשלה לתקצב את המכינות בהתאם למספר התלמידים כפול "סל לאור", שבשנת 2006 היה כ-20,000 ש"ח[11].
חקיקה
ב-30 ביולי 2008 אישרה הכנסת את חוק המכינות הקדם-צבאיות, התשס"ח-2008[1]. החוק מסמיך את מנכ"ל משרד החינוך לקבוע כללים להכרה במכינה קדם-צבאית, וקובע את תקציבה של המכינה כפונקציה של מספר חניכיה. החוק נכנס לתוקף בתחילת שנת 2009.
דברי ההסבר להצעת החוק[12] עמדו על מהותן של המכינות:
במכינות הקדם-צבאיות - חילוניות, דתיות או משולבות - מקבלת הכשרה העתודה של הפיקוד הצבאי ושל דור המנהיגות של החברה הישראלית. כמחצית החניכים במכינות מתגייסים לתפקידי לחימה - שיעור גבוה בהרבה לעומת כלל המתגייסים לצה"ל, וכך גם באשר לפונים לתפקידים פיקודיים מתוכם. בשנת הלימודים התשס"ח פעלו 34 מכינות קדם-צבאיות, 25 מהן מוכרות ומתוקצבות מאוצר המדינה ותשע בשלבי הקמה. בכל המכינות למדו כ-1,800 חניכים, כ-1,600 מהם במכינות המוכרות והמתוקצבות.
חניך הלומד במכינה רשאי לדחות את גיוסו לצה"ל בשנה, והוא זוכה להכנה נאותה להשתלבות בשירות מלא בצה"ל, בייחוד ביחידות השדה, תוך הרחבת אופקיו, העשרת עולמו וחינוכו לערכי הציונות.
בדצמבר 2009 התקין שר החינוך, גדעון סער, את תקנות המכינות הקדם-צבאיות, התשס"ח-2009,[13], המפרטות את תהליך ההכרה במכינה.
בינואר 2012 הושלם תיקון חוק הביטוח הלאומי המקנה פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי לחניך מכינה. במרץ 2012 אושר צו משרד התחבורה המאפשר נסיעה מוזלת במחיר סמלי לחניכי המכינות בתחבורה הציבורית.
מועצת המכינות
בעקבות חוק המכינות הקדם צבאיות התארגנו המכינות לעמותה אחת המאחדת את כלל המכינות הקדם צבאיות בישראל הקיימות מעל שנתיים וקרויה "מועצת המכינות הקדם צבאיות הציוניות-ישראליות". המועצה כוללת כיום 54 מכינות, ומטפלת בכל נושאי תיקוני חקיקה, דחיית שירות, ליווי מכינות, גיוס משאבים בישראל ומחוצה לה וייצוג המכינות מול מוסדות המדינה. המאפיין את מפעל המכינות הקדם צבאיות, בא לידי ביטוי מרבי בשיתוף הפעולה יוצא הדופן במועצה, בין בעלי עמדות פוליטיות מגוונות ובעלי עמדות דתיות\חילוניות שונות.
ועד הנהלה של המועצה הוא בעצם המשכו של ועד ראשי המכינות, שקודם להקמת העמותה טיפל באותם נושאים. חברי הוועד נבחרים על ידי כל ראשי המכינות ולפיכך כוללים ראשי מכינות דתיות וחילוניות. בראש הוועד עומדים מאז שנת 2005 שני יושבי ראש משותפים - אחד מטעם המכינות הדתיות ואחד מטעם המכינות החילוניות. בעת ייסוד המועצה עמדו בראש הרב משה הגר-לאו ראש מכינת בית יתיר, ועו"ד דני זמיר, מייסד מכינת רבין וראש המכינה לשעבר. עם השנים התחלפו יושבי הראש, ונכון לשנת 2019 מכהנים בתפקיד הרב יצחק ניסים, ראש מכינת אלישע, ויניב מזומן ראש מכינת מיתרים - לכיש[14].
ביקורת
מאמר "מכינות במבחן"
בגיליון 436 של מערכות מאפריל 2011, פורסם מחקר של נעמי אבנשפנגר, אשר בחן את היציאה לפיקוד, יציאה לקצונה ושירות הקבע בהשוואה בין בוגרי המכינות הקדם צבאיות לבין דומיהם (בתי ספר דומים וקב"א). הנתונים נאספו ביחס למחזורי הגיוס 2001–2004. אבנשפנגר מוצאת שתרומתן של המכינות הקדם צבאיות לפיקוד, קצונה וקבע נמוך ביחס למה שניתן היה לצפות בהשוואה לדומיהם בקרב המתגייסים. אבנשפנגר ממשיכה וטוענת שתרומתן של המכינות החילוניות לצה"ל אף נמוכה מתרומתן של המכינות הדתיות. בסיכומם של הדברים היא טוענת:
"יש לבחון גם את האפשרות שנזקן של המכינות לצה"ל רב יותר מאשר תועלתן - בהיבט הכמותי. אין ספק שבני הנוער שהולכים למכינות הם מהאיכותיים ביותר שעומדים לרשות צה"ל ... אותם בני נוער מתגייסים לצה"ל באיחור של שנה עד שנה וחצי, ונמצאים בעיצומו של השירות הצבאי כאשר חבריהם, שלא הלכו למכינות או לשנת שירות, משתחררים וממשיכים את חייהם - מי לטיול הגדול שלאחר השירות ומי ללימודים. סביר להניח שבוגרי המכינות חשים קנאה בחבריהם - מה שמחליש את רצונם להמשיך בשירות קבע לאחר תום שירות החובה שלהם. ייתכן שאילולא 'האובדן' של שנה עד שנה וחצי במכינה היו רבים יותר מקרב ההולכים למסלול הזה מתנדבים לקבע."[15]
מאמר "תרומה הולכת ופוחתת"
בגיליון 457 של מערכות מאוקטובר 2014, פורסם מחקר המשך של אבנשפנגר. על פי המחקר שהתמקד בנתוני השנים 2005–2008 המחקר מצא שיש ירידה משמעותית בשיעור היוצאים לפיקוד ולקצונה במכינות הקדם צבאיות ביחס למחקר הקודם. עוד נמצא שמיצוי הקצונה בקרב המשתתפים במסלול שנת השירות (שאינו מיועד לעידוד שירות משמעותי אלא למטרות אחרות) גבוה במעט ממיצוי הקצונה בקרב בוגרי המכינות. זאת על אף שבאותה תקופה היה גידול משמעותי בכמות היוצאים למכינות. עוד ציינה אבנשפנגר שיש שונות גדולה בין המכינות השונות. והיא מסכמת:
"המסקנה העולה ממחקר ההמשך, המבוסס על נתונים מהשנים 2005–2008 ,היא שתרומת המכינות פחתה עוד יותר בהשוואה לארבע השנים שלפני כן. הירידה הזאת בולטת במיוחד על רקע הגידול במספר המכינות ובמספר החניכים בשנים האלה לעומת המדגם הקודם"[16].
דו"ח ועדת אהרונישקי
ועדת אהרונישקי הוקמה בעקבות אסון נחל צפית בו נספו תשע נערות ונער אחד, תלמידי המכינה הקדם-צבאית בני ציון ומועמדים ללימודים במכינה. הוועדה הייתה בראשות מפכ"ל המשטרה בגמלאות רב ניצב שלמה אהרונישקי. הוועדה כללה שלושה נציגי מכינות, שלושה נציגים של מועצת המכינות ושני יועצים חיצוניים. הוועדה מצאה שיש חוסר במדיניות בהקמת מכינות, אין קריטריונים לפתיחת מכינות וההחלטה על פתיחת מכינות היא החלטה שרירותית המתקבלת באגף המדיני ביטחוני במשרד הביטחון ללא עבודת מטה הולמת. עוד מצאה הוועדה שהפיקוח על המכינות דל. במרבית המכינות אין התייחסות לבטיחות, לא קיימים נוהלי בטיחות, אין במכינות תיקי בטיחות ולא נערכים בהם סיקרי סיכונים[17].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הכול על המכינות הקדם צבאיות - סוגים, תחומי הכשרה והצטרפות, באתר משרד החינוך
- האתר של מועצת המכינות הקדם צבאיות
- אסף וינינגר, מכינות קדם-צבאיות, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 23 באוקטובר 2017
- נעמי אבנשפנגר, מכינות במבחן, מערכות 436, 2011
- מתי חי, המכינות הקדם צבאיות הכלליות/מעורבות, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל", 14 ביוני 2011
ליאור דטל, 80 מיליון שקל: הבונוס הגדול שמקבלות המכינות הקדם צבאיות - וללא פיקוח, באתר TheMarker, 30 באפריל 2018- עמרי זרחוביץ', מכינות קדם צבאיות: מפעל ציוני, מועדון סגור או חממה למנהיגות?, באתר גלובס, 4 במאי 2018
- יניב מזומן, "מנהיגות ציונית: האתגר וההבטחה של המכינות", השילוח 8, פברואר 2018
- אריאל הורוביץ, "למה שהמפעל המדהים הזה יהיה פתוח רק לחזקים?", בעיתון מקור ראשון, 5 בדצמבר 2018
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 חוק המכינות הקדם–צבאיות, התשס"ח-2008, ס"ח 2182 מיום 12.8.2008
- ^ אודות מועצת המכינות הקדם צבאיות
- ^ יניב מזומן, "מנהיגות ציונית: האתגר וההבטחה של המכינות", השילוח 8, פברואר 2018
- ^ זאת למעט המכינה הקדם צבאית יונתן בקיבוץ עלומים שהיא המכינה הדתית היחידה, נכון לתחילת שנת 2021, שפתוחה בפני גברים ונשים גם יחד.
- ^ מכינת כרם אל, באתר מועצת המכינות הקדם צבאיות
- ^ המכינה הנודדת - מסע בחברה הישראלית, באתר הינם
- ^ להכיר, אבל באמת, באתר מודיעין ניוז
- ^ יוסי מלמן, המכינה הנוצרית ארמית-יהודית חגגה טקס סיום למחזור הראשון, באתר מעריב אונליין, 1 במרץ 2018
- ^ לראשונה בארץ: מכינה קדם צבאית יהודית-נוצרית, באתר חדשות 13
- ^ לראשונה: תוכנית הכנה לעתודה צבאית לנוער בדואי, באתר משרד הבטחון
- ^ יובל וורגן, מכינות קדם צבאיות, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 25 במרץ 2008
- ^ הצעת חוק המכינות הקדם-צבאיות, התשס"ח-2008, ה"ח הכנסת 244 מיום 9.7.2008
- ^ תקנות המכינות הקדם-צבאיות, התשס"ח-2009, ק"ת 6833 מיום 10.12.2009
- ^ 17=האספה הכללית השנתית: נבחרו יושבי ראש חדשים למועצה, אתר מועצת המכינות הכלל צבאיות 9 ביוני 19
- ^ נעמי אבנשפנגר, מכינות במבחן, מערכות 436, 2011
- ^ נעמי אבנשפנגר, מכינות במבחן, מערכות 457, אוקטובר 2014
- ^ דו"ח ועדת אהרונישקי, אוקטובר 2018
| מכינות קדם-צבאיות | ||
|---|---|---|
|
35156942מכינה קדם-צבאית