מיקרופלסטיק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המחשה של חשיפת בעלי חיים ימיים למיקרופלסטיק

מיקרופלסטיק (באנגלית: Microplastic) הוא אוסף גדול של חומרים פלסטיים המופיעים כפיסות זעירות, סיבים וגרנולות, שגודלן יכול לנוע מעשרות מיקרונים ועד למילימטרים בודדים.[1] המיקרופלסטיק יכול להיכנס לגוף בעלי החיים והאדם דרך בליעה, נשימה ודרך העור.[2] על פי הגדרת מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי של ארצות הברית (NOAA), מיקרופלסטיק הם חלקיקים מכל סוג של פלסטיק באורך של פחות מ-5 מ"מ.[3] החלקיקים מזהמים באמצעות כניסה למערכות אקולוגיות טבעיות ממגוון מקורות, כולל מוצרי קוסמטיקה, ביגוד, אריזות מזון ותהליכים תעשייתיים.[3][4]

המונח מאקרופלסטיק משמש להבדיל בין מיקרופלסטיק לפסולת פלסטיק גדולה יותר, כגון בקבוקי פלסטיק או חתיכות פלסטיק גדולות יותר. שני סיווגים של מיקרופלסטיק מוכרים כיום. מיקרופלסטיק ראשוני כולל כל חלקיקי פלסטיק שגודלם הוא 5 מ"מ או פחות עוד לפני שהם נחשפים לסביבה.[4] אלה כוללים מיקרופייבר מבגדים, מיקרו-חרוזים וכדורי פלסטיק.[5][6][7] מיקרופלסטיק שניוני נובע מפירוק של מוצרי פלסטיק גדולים יותר באמצעות תהליכי בליה טבעיים לאחר כניסה לסביבה.[4] מקורות אלה של מיקרופלסטיק שניוני כוללים בקבוקי שתייה, רשתות דיג, שקיות ניילון ובלאי צמיגים.[7][8][9][10] שני הסוגים קיימים בסביבה ברמות גבוהות, במיוחד במערכות אקולוגיות מימיות וימיות, שם הם גורמים לזיהום מים.[11] 35% מכל המיקרופלסטיק באוקיינוס מגיעים מטקסטיל, בעיקר בשל שחיקה של בגדים על בסיס פוליאסטר, אקריליק או ניילון, לעיתים קרובות במהלך תהליך הכביסה.[12][13] עם זאת, מיקרופלסטיק מצטבר גם באוויר ובמערכות אקולוגיות יבשתיות.

מכיוון שפלסטיק מתכלה לאט (לעיתים קרובות במשך מאות שנים),[14] למיקרופלסטיק יש סבירות גבוהה לבליעה, שילוב והצטברות בגופם וברקמות של אורגניזמים רבים. הכימיקלים הרעילים שמגיעים הן מהאוקיינוס והן מהנגר יכולים גם להגיע לחלקים מאוחרים יותר בשרשרת המזון, בתהליך שנקרא ביו מגניפיקציה (אנ').[15][16] במערכות אקולוגיות יבשתיות, הוכח כי מיקרופלסטיק מפחית את החיוניות של מערכות אקולוגיות בקרקע ומפחית משקל של תולעי אדמה.[17] המחזור והתנועה של המיקרופלסטיק בסביבה אינם ידועים במלואם, אך כעת מתבצע מחקר לחקור את התופעה.[4] סקרי משקעי אוקיינוס בשכבות עמוקות בסין ב-2020 הראו נוכחות של פלסטיק בשכבות עתיקות בהרבה מהמצאת הפלסטיק, מה שעלול להעיד על הערכת-חסר של מיקרופלסטיק בסקרי אוקיינוס מדגמי פני השטח.[18] מיקרופלסטיק נמצאו גם באוויר בהרים בגובה 2800 מטרים, במרחקים גדולים ממקורם.[19]

מיקרופלסטיק נמצאו גם בדם בני-אדם, אם כי השפעותיהם אינן ידועות במידה רבה.[20][21]

הגדרה

המונח "מיקרופלסטיק" הוצג בשנת 2004 על ידי פרופסור ריצ'רד תומפסון, ביולוג ימי מאוניברסיטת פלימות' בבריטניה.[22][23]

מיקרופלסטיק נפוץ בעולמנו כיום. בשנת 2014, הוערך כי יש בין 15 ל-51 טריליון חלקיקים של מיקרופלסטיק באוקיינוסים בעולם, אשר הוערכו במשקל בין 93,000 ל-275,000 טון.[24][25][26]

מיקרופלסטיק ראשוני

חלקיקי מיקרופלסטיק מיקרוסקופיים במשחת שיניים
בצד שמאל - מגרש דשא מלאכותי עם גרגרי גומי לשיכוך המגרש, בצד ימין - אותם גרגרים שנסחפו לנחל סמוך

מיקרופלסטיק ראשוני הם חלקיקים קטנים של פלסטיק המיוצרים במכוון.[4][27] הם משמשים בדרך כלל בתכשירי ניקוי וקוסמטיקה לעור הפנים, או בטכנולוגיית התזת אוויר. במקרים מסוימים, דווח על השימוש בהם ברפואה כווקטורים לתרופות.[28] "מקרצפים" מיקרופלסטיים, המשמשים בתכשירי ניקוי ידיים וקרצוף פנים, החליפו מרכיבים טבעיים בשימוש מסורתי, לרבות קליפות שקדים טחונים, שיבולת שועל ואבן ספוג. מיקרופלסטיק ראשוני מיוצר גם לשימוש בטכנולוגיית ניקוי בהתזה. תהליך זה כולל התזת חלקיקים מיקרופלסטיים אקריליים, ממלמין או פוליאסטר על מכונות, מנועים וגופי ספינות כדי להסיר חלודה וצבע. כיוון שמשתמשים בחלקיקי אלו שוב ושוב עד שהם מצטמצמים בגודלם וכוח החיתוך שלהם אובד, הם לעיתים קרובות מזוהמים במתכות כבדות כגון קדמיום, כרום ועופרת.[29] על אף שחברות רבות התחייבו להפחית את הייצור של מיקרו-חרוזים, עדיין יש הרבה מיקרו-חרוזים ביו-פלסטיקים שגם להם מחזור חיים ארוך של פירוק, בדומה לפלסטיק רגיל. לאחר חקיקת חוק ב-2015, השימוש במיקרו-חרוזים במשחת שיניים ומוצרים קוסמטיים אחרים לשטיפה הופסקה בארצות הברית,[30] אולם מאז 2015 תעשיות רבות עברו במקום זאת לשימוש בחלקיקים מפלסטיק מצופה מתכת המאושרים על ידי ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) כחומר השוחק העיקרי שלהם.[31][32]

מיקרופלסטיק שניוני

שקית ניילון לאחר חשיפה לשמש במשך 3 חודשים. התוצאה היא מאות חלקיקי מיקרופלסטיק

פלסטיק שניוני הם חלקיקים קטנים של פלסטיק שמקורם בפירוק של פסולת פלסטיק גדולה יותר, הן בים והן ביבשה.[4] לאורך זמן, שילוב של פירוק פיזי, ביולוגי וכימי, כולל פוטו-אוקסידציה (אנ') הנגרמת כתוצאה מחשיפה לאור השמש, יכול להפחית את השלמות המבנית של פסולת פלסטית לגודל שלא ניתן לזהות בסופו של דבר בעין בלתי מזוינת.[33] תהליך זה של פירוק חומר פלסטי גדול לחתיכות קטנות בהרבה מכונה פרגמנטציה.[29] המיקרופלסטיק הקטן ביותר המתגלה כיום באוקיינוסים הוא בקוטר של 1.6 מיקרומטר (6.3×10-5 אינץ') אך סביר כי מיקרופלסטיק עשוי להתפרק עוד יותר להיות קטן יותר בגודלו.[34] השכיחות של מיקרופלסטיק בעל צורות לא אחידות מעידה על כך שפרגמנטציה היא מקור עיקרי.[15] נצפה שיותר מיקרופלסטיק עשוי להיווצר מפולימר מתכלה מאשר מפולימר בלתי מתכלה הן במי ים והן במים מתוקים.[35]

מקורות נוספים: כתוצר לוואי/פליטת אבק מבלאי

ישנם אינספור מקורות של מיקרופלסטיק ראשוני ושניוני כאחד. סיבים מיקרופלסטיים נכנסים לסביבה מכביסת בגדים סינתטיים[36][9], צמיגים, המורכבים בחלקם מגומי סטירן-בוטדיאן סינתטי, נשחקים לחלקיקי פלסטיק וגומי זעירים במהלך השימוש בהם. יתר על כן, כדורי פלסטיק בגודל 2.0-5.0 מ"מ, המשמשים ליצירת מוצרי פלסטיק אחרים, נכנסים לעיתים קרובות למערכות אקולוגיות עקב נזילות ותאונות אחרות.[7] דו"ח של הסוכנות הנורווגית לאיכות הסביבה על מיקרופלסטיק שפורסם בתחילת 2015[37] קובע כי יועיל לסווג מקורות אלו כראשוניים, כל עוד מיקרופלסטיק ממקורות אלו מגיעים מהחברה האנושית מאז "תחילת הצינור", פליטות אלה הן מטבען תוצאה של שימוש בחומרים ובמוצרים אנושיים ולא מאיחוי משני בטבע.

ננופלסטיק

תלוי באיזו הגדרה משתמשים, ננופלסטיק הם חלקיקים בגודל של פחות מ-1 מיקרומטר (כלומר 1000 ננומטר) או פחות מ-100 ננומטר.[38][39] הספקולציות לגבי ננופלסטיק בסביבה נעות בין היותו תוצר לוואי זמני במהלך פיצול המיקרופלסטיק ועד להיותו איום סביבתי בלתי נראה בריכוזים בעלי פוטנציאל גבוהים בעליה מתמדת.[40] נוכחותם של חלקיקי ננופלסטיק בים סרגסו באוקיינוס הצפון-אטלנטי אומתה[41] והתפתחויות אחרונות בספקטרוסקופיה של ראמאן בשילוב עם פינצטה אופטית (פינצטת ראמאן)[42] וכן ננוספקטרוסקופיית פוּרִיֵה (nano-FTIR) או AFM-IR הן מענה מבטיח בעתיד הקרוב בנוגע לכמות הננופלסטיקה בסביבה. זְהִירָה(פְלוּאוֹרֶסְצֶנְצְיָה) יכולה להוות כלי ייחודי לזיהוי וכימות של ננופלסטיק, שכן היא מאפשרת פיתוח של שיטות מהירות, קלות, זולות ורגישות.[43]

ננופלסטיק נחשב לסיכון לבריאות הסביבה ובריאות האדם.[39] בשל גודלם הקטן, ננופלסטיק יכול לחצות ממברנות תא ולהשפיע על תפקוד התאים. ננופלסטיק הם ליפופיליים ומודלים מראים שניתן לשלב ננופלסטיק מפוליאתילן בליבה ההידרופובית של הדו-שכבה הליפידית.[44] כמו כן, נראה כי ננופלסטיק חוצים את קרום האפיתל של דגים ומצטברים באיברים שונים כולל כיס המרה, הלבלב והמוח.[45][46] מעט ידוע על השפעות בריאותיות שליליות של ננופלסטיק באורגניזמים כולל בני אדם. ננופלסטיק יכול גם לספוג מזהמים כימיים רעילים, כגון אנטיביוטיקה, המאפשרים קשר סלקטיבי עם חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, וכתוצאה מכך להפצה של ננופלסטיק וחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה על ידי נמטודה חיידקית Caenorhabditis elegans באדמה.[47]

מקורות

רוב זיהום המיקרופלסטיק מגיע מטקסטיל, צמיגים ואבק עירוני[48] הימצאותו של מיקרופלסטיק בסביבה מבוסס לרוב על ידי מחקרים ימיים. אלה כוללים נטילת דגימות פלנקטון, ניתוח משקעים חוליים ובוציים, צפייה בצריכת מזון של בעלי חוליות וחסרי חוליות, והערכת אינטראקציות של מזהמים כימיים.[49] באמצעות שיטות כאלה, הוכח שיש מיקרופלסטיק ממספר מקורות בסביבה.

מיקרופלסטיק עשוי להוות עד 30% משטח הפסולת של האוקיינוס השקט, ובמדינות מפותחות רבות, הוא מקור גדול יותר לזיהום פלסטיק ימי מאשר החלקים הנראים לעין של הפסולת הימית, על פי דו"ח של ה-IUCN משנת 2017.[7]

צמיגי כלי רכב

בלאי מצמיגים תורם באופן משמעותי להכנסת מיקרופלסטיק לסביבה.[50] הערכות פליטות של מיקרופלסטיק לסביבה בדנמרק הן בין 5,500 ל-14,000 טון (6,100 ו-15,400 טון) בשנה. מיקרופלסטיק שניוני (למשל מצמיגי מכוניות ומשאיות או הנעלה[דרושה הבהרה]) גדולים יותר ממיקרופלסטיק ראשוני בשני סדרי גודל.[51]

הפליטה המשוערת לנפש נעה בין 0.23 ל-4.7 ק"ג לשנה, עם ממוצע עולמי של 0.81 ק"ג לשנה. הפליטות מצמיגי רכב (בלאי שמגיע ל-100%) גבוהות משמעותית מאלו של מקורות אחרים של מיקרופלסטיק, למשל, צמיגי מטוסים (2%), דשא מלאכותי (בלאי של 12-50%), בלמים (בלאי של 8%) וסימוני כבישים (בלאי 5%). במקרה של סימוני כבישים, מחקר שדה שנערך לאחרונה הצביע על כך שהם מוגנים בשכבת חרוזי זכוכית ותרומתם הייתה רק בין 0.1 ל-4.3 גרם לאדם לשנה,[52] אשר יהוו כ-0.7% מכלל פליטות המיקרופלסטיק השניוניות; ערך זה תואם להערכות פליטות מסוימות.[53] פליטות ונתיבי זיהום תלויים בגורמים מקומיים כמו סוג הכביש או מערכות ביוב. התרומה היחסית של בלאי צמיגים לסך הכמות העולמית של פלסטיק שמגיע לאוקיינוסים שלנו מוערכת ב-5-10%. באוויר, 3-7% מהחומרים החלקיקים (PM2.5) מוערכים כמורכבים משחיקה של צמיגים, שתורם לנטל הבריאות העולמי של זיהום אוויר, שהוערך על ידי ארגון הבריאות העולמי בכ-3 מיליון מקרי מוות בשנת 2012. זיהום מבלאי צמיגים נכנס גם לשרשרת המזון, אך יש צורך במחקר נוסף כדי להעריך סיכונים לבריאות האדם.[50]

הלבשה

"מחזור החיים" של מיקרופלסטיק - ממוצרי פלסטיק שונים, התפרקות לחלקיקים, סחיפה אל הסביבה הימית, משם על בעלי חיים ימיים ומשם לאדם.

מחקרים הראו שסיבים סינתטיים רבים, כגון פוליאסטר, ניילון, אקריליק וספנדקס, יכולים להינתק מבגדים ולהישאר בסביבה.[54] כל בגד בכביסה יכול להשיל יותר מ-1,900 סיבים של מיקרופלסטיק, כאשר צמר משחרר את האחוז הגבוה ביותר של סיבים, למעלה מ-170% יותר מבגדים אחרים.[55] עבור כביסה ממוצעת של 6 קילוגרם, יכולים להינתק מעל 700,000 סיבים בכל כביסה.[13]

נמצא כי מיקרוסיבים אלו מופיעים לאורך כל שרשרת המזון, החל מזואופלנקטון ועד לבעלי חיים גדולים יותר כגון לווייתנים.[7] הסיב העיקרי שמופיע בכל תעשיית הטקסטיל הוא פוליאסטר שהוא חלופת כותנה זולה שניתן לייצר בקלות. עם זאת, סוגים אלה של סיבים תורמים רבות להימצאות של מיקרופלסטיק במערכות אקולוגיות יבשתיות, אוויריות וימיות. תהליך כביסת הבגדים גורם לבגדים לאבד בממוצע מעל 100 סיבים לליטר מים[56]. זה נקשר להשפעות בריאותיות שייתכן ונגרמות על ידי שחרור של מונומרים, צבעים, מייצבי צבע ומרככי בד. הוכח כי הימצאותם של סוגים אלו של סיבים במשקי בית מייצגת 33% מכלל הסיבים בסביבות פנימיות.[56]

סיבי טקסטיל נחקרו בסביבות פנימיות וחיצוניות כאחד כדי לקבוע את רמת החשיפה הממוצעת לאדם. הריכוז הפנימי נמצא 1.0-60.0 סיבים/מ"ק, בעוד שהריכוז החיצוני היה נמוך בהרבה ועומד על 0.3-1.5 סיבים/מ"ק.[57] קצב ההצטברות בתוך הבית היה 1586-11,130 סיבים ליום/מ"ק המצטבר לכ-190–670 סיבים/מ"ג אבק.[57]

תעשיית הקוסמטיקה

חלק מחברות הקוסמטיקה החליפו את מרכיבי הפילינג הטבעיים במיקרופלסטיק, בדרך כלל בצורה של "מיקרו-חרוזים" או "מיקרו-פילינג". מוצרים אלה מורכבים בדרך כלל מפוליאתילן, מרכיב נפוץ בפלסטיק, אך ניתן לייצר אותם גם מפוליפרופילן, פוליאתילן טרפתלט (PET) וניילון.[58] הם נמצאים לעיתים קרובות בסבונים לשטיפת פנים, סבוני ידיים ומוצרי טיפוח אישיים אחרים; החרוזים נשטפים בדרך כלל למערכת הביוב מיד לאחר השימוש. גודלם הקטן מונע מהם להיאסף במלואו על ידי מסנני טיפול ראשוני במכוני טיהור שפכים, ובכך מאפשר לחלקם להיכנס לנהרות ולאוקיינוסים.[59] מכוני טיהור שפכים מסירים בממוצע 95-99.9% מהחרוזים בגלל העיצוב הקטן שלהם. זה משאיר בממוצע 0–7 מיקרו-חרוזים לליטר.[60] בהתחשב בכך שמכוני הטיהור בעולם מזרימים 160 טריליון ליטר מים ביום, כ-8 טריליון מיקרו-חרוזים משתחררים לנתיבי מים מדי יום. מספר זה אינו מתייחס לבוצת הביוב שמוזנת בשימוש חוזר כדשן לאחר טיפול בשפכים, שידוע כי עדיין מכילה חרוזים אלו.[61]

על אף שחברות רבות התחייבו להפסיק את השימוש במיקרו-חרוזים במוצרים שלהן, לפי מחקר, ישנם לפחות 80 מוצרי קרצוף פנים שונים שעדיין נמכרים עם מיקרו-חרוזים כמרכיב עיקרי.[60] זה תורם לזיהום 80 טון של מיקרו-חרוזים בשנה על ידי בריטניה לבדה, אשר לא רק משפיעה לרעה על חיות הבר ושרשרת המזון, אלא גם על רמות הרעילות, שכן הוכח כי מיקרו-חרוזים סופגים כימיקלים מסוכנים כגון חומרי הדברה ופחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים.[60] הצעת ההגבלה של הסוכנות האירופית לכימיקלים (ECHA) ודוחות של התוכנית לאיכות הסביבה של האו"ם (UNEP) ו-TAUW מצביעים על כך שיש יותר מ-500 מרכיבים מיקרופלסטיים שנמצאים בשימוש נרחב במוצרי קוסמטיקה ומוצרי טיפוח.[62]

גם כאשר מוסרים מיקרו-חרוזים ממוצרי קוסמטיקה, עדיין נמכרים מוצרים מזיקים עם פלסטיק בתוכם. לדוגמה, קופולימרים אקרילאטים יכולים לפלוט מונומרים מסטירן כאשר משתמשים בהם במוצרי גוף, מה שמגביר את הסיכוי של אדם לחלות בסרטן.[63] מדינות כמו ניו זילנד שאסרו על מיקרו-חרוזים לרוב מתעלמות מפולימרים אחרים כגון קופולימרים אקרילטים, שעלולים להיות רעילים לא פחות לאנשים ולסביבה.[64]

בארצות הברית, לאחר שנחקק חוק ב-2015, השימוש במיקרו-חרוזים במשחות שיניים ובמוצרים קוסמטיים אחרים הופסק,[30] אולם מאז 2015 תעשיות רבות עברו במקום זאת לשימוש בחומר פלסטי מצופה מתכת, שאושר על ידי ה-FDA, כחומר השוחק העיקרי שלהם.[65][31][32]

תעשיית הדייג

דיג פנאי ודיג מסחרי, כלי שיט ימיים ותעשיות ימיות הם כולם מקורות של פלסטיק שיכולים להיכנס ישירות לסביבה הימית, מהווים סיכון לביוטה הן כמאקרופלסטיק והן כמיקרופלסטיק שניוני בעקבות הישחקות לאורך זמן. ציוד דיג שהושלך או נאבד כולל חוט מונופילמנט מפלסטיק ורשת ניילון, הוא בדרך כלל בעל ציפה נייטרלית ולכן יכול להיסחף בעומקים משתנים בתוך האוקיינוסים. מדינות שונות דיווחו כי מיקרופלסטיק מהתעשייה וממקורות אחרים הצטבר בסוגים שונים של פירות ים. באינדונזיה, ל-55% מכל מיני הדגים היו עדויות לפסולת מתועשת בדומה לאמריקה שדיווחה על שיעור של 67%.[66] עם זאת, רוב הפסולת באינדונזיה הייתה פלסטיק, בעוד שבצפון אמריקה הרוב היה סיבים סינתטיים הקיימים בבגדים ובסוגים מסוימים של רשתות. המשמעות מהעובדה שדגים מזוהמים במיקרופלסטיק היא שאותם פלסטיקים וכימיקלים יצטברו ביולוגית בשרשרת המזון ויגיעו לבני האדם.

מחקר אחד ניתח את הכימיקל שמקורו בפלסטיק הנקרא polybrominated diphenyl ethers (PBDEs) בקיבה של יסעורים קצרי-זנב. הוא מצא כי לרבע מהציפורים היו קוגנרים בעלי ברום גבוה שאינם נמצאים בטרף שלהם באופן טבעי. עם זאת, ה-PBDE נכנס למערכות הציפורים דרך פלסטיק שנמצא בקיבה של הציפורים. לכן לא רק הפלסטיק מועבר דרך שרשרת המזון אלא גם הכימיקלים מהפלסטיק.[67]

ייצור

ייצור מוצרי פלסטיק משתמש בגרגירים ובכדורי שרף קטנים כחומר הגלם שלהם. בארצות הברית, הייצור גדל מ-2.9 מיליון כדורים ב-1960 ל-21.7 מיליון כדורים ב-1987.[68] בשנת 2019, הייצור העולמי של פלסטיק היה 368 מיליון טון; 51% יוצרו באסיה. סין, היצרנית הגדולה בעולם, יצרה 31% מהכלל העולמי.[69] באמצעות דליפה מקרית במהלך הובלה יבשתית או ימית, שימוש בלתי הולם כחומרי אריזה וזרימה ישירה ממפעלי עיבוד, חומרי גלם אלו עלולים להיכנס למערכות אקולוגיות מימיות. בהערכה של מי שוודיה באמצעות רשת של 80 מיקרומטר, KIMO, ארגון שמטרתו לשמור על ימים ואוקיינוסים נקיים, מצא ריכוזי מיקרופלסטיק של 150-2,400 חלקיקים למ"ק; בנמל הסמוך למתקן לייצור פלסטיק עמד הריכוז על 102,000 למ"ר.[29]

אתרי תעשייה רבים בהם נעשה שימוש תדיר בפלסטיק גולמי ממוקמים בקרבת מקורות מים. אם ישפכו במהלך הייצור, חומרים אלה עלולים להיכנס לסביבה הסובבת ולזהם את דרכי המים.[37]

אריזה ומשלוח

הספנות תרמה משמעותית לזיהום הים. כמה נתונים סטטיסטיים מצביעים על כך שבשנת 1970, ציי הספנות המסחריים ברחבי העולם השליכו למעלה מ-23,000 טונות של פסולת פלסטיק לסביבה הימית. בשנת 1988, הסכם בינלאומי (MARPOL 73/78, נספח V) אסר על השלכת פסולת מאוניות לסביבה הימית. בארצות הברית, חוק מחקר ובקרת זיהום פלסטיק ימי משנת 1987 אוסר על הזרמת פלסטיק לים, לרבות מכלי שיט צבאיים.[70][71] עם זאת, הספנות נותרה מקור דומיננטי לזיהום פלסטיק, לאחר שהוסיפה כ-6.5 מיליון טון של פלסטיק בתחילת שנות ה-90.[70][72] מחקרים הראו שכ-10% מהפלסטיק שנמצא בחופים בהוואי הם גרגירי פלסטיק.[73] בתקרית אחת ב-24 ביולי 2012, 150 טונות של גרגירים וחומרי גלם פלסטיים אחרים נשפכו מכלי שיט מול החוף ליד הונג קונג לאחר סערה גדולה. דווח כי פסולת זו של חברת סינופק הסינית נערמה בכמויות גדולות בחופים.[37] אמנם מדובר באירוע גדול של דליפה, אבל חוקרים משערים שגם תאונות קטנות יותר מתרחשות ותורמות עוד יותר לזיהום מיקרופלסטיק ימי.[37]

פלסטיק

מים מינרליים

במחקר אחד, 93% מהמים בבקבוקים מ-11 מותגים שונים הכילו זיהום מיקרופלסטיק. לליטר, חוקרים מצאו בממוצע 325 חלקיקי מיקרופלסטיק.[74] מבין המותגים שנבדקו, בקבוקי Nestlé Pure Life ו-Gerolsteiner הכילו הכי הרבה מיקרופלסטיק עם 930 ו-807 חלקיקי מיקרופלסטיק לליטר (MPP/L), בהתאמה.[74] מוצרי סן פלגרינו הראו את הכמות הנמוכה ביותר של צפיפות מיקרופלסטיק. בהשוואה למי ברז, מים מבקבוקי פלסטיק הכילו פי שניים מיקרופלסטיק. חלק מהזיהום מגיע ככל הנראה מתהליך הביקבוק ואריזת המים.[74]

בקבוקי תינוקות

בקבוקים לתינוקות מהווים מקור למיקרופלסטיק מאחר שהם נחשפים לחיטוי באידוי או במים רותחים פעמים רבות

בשנת 2020 חוקרים דיווחו כי בקבוקי האכלה לתינוקות מפוליפרופילן עם נוהלי ייצור מודרניים נמצאו כגורמים לחשיפה למיקרופלסטיק לתינוקות שנעה בין 14,600 ל-4,550,000 חלקיקים לנפש ליום ב-48 אזורים. שחרור המיקרופלסטיק גבוה יותר כשהבקבוק מכיל נוזלים חמים יותר ודומה לשחרור ממוצרי פוליפרופילן אחרים כגון קופסאות אוכל.[75][76][77] פטמות בקבוקים מגומי סיליקון מתכלות עם הזמן כתוצאה מעיקור חוזר בקיטור, נשירה של חלקיקים בגודל מיקרו וננו של גומי סיליקון. מוערך שבשימוש בפטמות מחוטאות בחום במשך שנה, תינוק יבלע יותר מ-660,000 חלקיקים.[78][79]

מוצרי פלסטיק לשימוש חד פעמי

כוסות חד פעמיות לשתייה חמה מצופות בפלסטיק בחלקן הפנימי ומהוות זיהום מיקרופלסטיק משמעותי
סרטון שמדגים כיצד יכול להיווצר מיקרופלסטיק.

מוצרי פלסטיק חד-פעמיים נפוצים - כמו ספלי קפה מנייר המצופים פלסטיק דק בפנים – משחררים טריליונים של חלקיקי ננופלסטיק לליטר כששותים מהם מים קרים, וכמות כפולה פי 7 כששותים משקאות חמים.[80][81] מוצרי פלסטיק חד-פעמיים נכנסים לסביבות מימיות[82] ו-"מדיניות מקומית וכלל-מדינתית המפחיתה פלסטיק לשימוש חד-פעמי זוהתה כפעולות חקיקה יעילות שקהילות יכולות לנקוט כדי לטפל בזיהום הפלסטיק".[83][84]

מסכות פנים

מאז הופעת מגפת הקורונה, השימוש במסכות רפואיות גדל בחדות. מסכות פנים לשימוש חד פעמי עשויות מפולימרים, כגון פוליפרופילן, פוליאוריטן, פוליאקרילוניטריל, פוליסטירן, פוליקרבונט, פוליאתילן או פוליאסטר. הגידול בייצור, הצריכה והפסולת של מסכות פנים נוספה לרשימת האתגרים הסביבתיים, עקב תוספת פסולת חלקיקי פלסטיק בסביבה. לאחר התפרקות, מסכות פנים חד-פעמיות עלולות להתפרק לחלקיקים בגודל קטן יותר (מתחת ל-5 מ"מ), מה שיוצר מקור חדש של מיקרופלסטיק.[85]

דו"ח שנערך בפברואר 2020 על ידי Oceans Asia, ארגון הפועל לחינוך ומחקר בנושא זיהום ים, מדווח על "נוכחותן של מסכות פנים מסוגים וצבעים שונים באוקיינוס בהונג קונג".[85]

מכוני טיהור שפכים

מכוני טיהור שפכים מסירים מזהמים ממי שפכים, בעיקר משפכים ביתיים, תוך שימוש בתהליכים פיזיקליים, כימיים וביולוגיים שונים.[86] לרוב המכונים במדינות המפותחות יש שלבי טיפול ראשוניים ושניוניים כאחד. בשלב הראשוני של הטיפול, תהליכים פיזיקליים משמשים להסרת שמנים, חול ומוצקים גדולים אחרים באמצעות מסננים, מבהירים ומיכלי שיקוע קונבנציונליים.[87] טיפול שניוני משתמש בתהליכים ביולוגיים הכוללים חיידקים ופרוטוזואה כדי לפרק חומר אורגני. טכנולוגיות שניוניות נפוצות הן מערכות בוצה פעילה, סינון בטפטוף, ואגנים ירוקים מלאכותיים. שלב הטיפול השלישוני האופציונלי עשוי לכלול תהליכים להסרת חומרים מזינים (חנקן וזרחן) וחיטוי.[87]

מיקרופלסטיק זוהה הן בשלבי הטיפול הראשוני והן בשלבי הטיפול השניוני של הצמחים. מחקר משנת 1998 הציע שסיבי מיקרופלסטיק יהוו אינדיקטור לבוצות ביוב ופליטות של מתקני טיהור שפכים.[88] מחקרים מעריכים שכחלקיק אחד לליטר של מיקרופלסטיק משתחרר בחזרה לסביבה, עם יעילות הסרה של כ-99.9%.[86][89][90] מחקר משנת 2016 הראה שרוב המיקרופלסטיקים מוסרים למעשה בשלב הטיפול הראשוני שבו נעשה שימוש בהסרת השכבה הצפה ושקיעת בוצה.[86] כאשר מתקני טיפול אלו פועלים כראוי, הזיהום של מיקרופלסטיק לאוקיינוסים ולסביבות מים עיליות משטחי מכוני טיהור אינה גדולה באופן בלתי פרופורציונלי.[86][91] מחקרים רבים מראים כי בעוד שמכוני טיהור שפכים בהחלט מפחיתים את עומס המיקרופלסטיק במקורות מים, עם הפיתוחים הטכנולוגיים הנוכחיים הם אינם מסוגלים לנקות את המים במלואם ממזהם זה.[92][93]

השפעות על הסביבה

על פי סקירה מקיפה של עדויות מדעיות שפורסמה על ידי מנגנון הייעוץ המדעי של האיחוד האירופי בשנת 2019, מיקרופלסטיק נמצא כעת בכל חלק של הסביבה. אמנם אין עדיין עדות לסיכון אקולוגי נרחב מזיהום מיקרופלסטיק, אך צפויים סיכונים נרחבים תוך מאה שנה אם הזיהום יימשך בקצב הנוכחי.[94]

ישנה צמיחה מהירה של מחקר זיהום מיקרופלסטיק שעשוי להשפיע על הבנת הבעיה, כאשר סביבות ימיות נחקרות לרוב. חוקרים קראו לשיתוף טוב יותר של נתוני מחקר שעשויים להוביל לפתרונות יעילים.[95]

המשתתפים בסדנת המחקר הבינלאומית לשנת 2008 על הימצאות, השפעת וגורל פסולת ימית מיקרופלסטית באוניברסיטת וושינגטון בטאקומה[96] הגיעו למסקנה שמיקרופלסטיק הוא בעיה בסביבה הימית, בהתבסס על:

  • ההימצאות המתועדת של מיקרופלסטיק בסביבה הימית.
  • זמני השהייה הארוכים של חלקיקים אלה (ולכן, הצטברותם בעתיד).
  • העיכול המוכח שלהם על ידי אורגניזמים ימיים.

המחקר התמקד בעיקר בפריטי פלסטיק גדולים יותר. בעיות מוכרות העומדות בפני החיים הימיים הן הסתבכות, בליעה, חנק ותשישות כללית המובילה לעיתים קרובות למוות או החפה. לעומת זאת, מיקרופלסטיק אינו בולט באותה מידה, בהיותו קטן מ-5 מ"מ, וחלקיקיו לרוב אינם נראים לעין. חלקיקים בגודל זה זמינים למגוון רחב הרבה יותר של מינים, נכנסים לשרשרת המזון בתחתיתה, מוטבעים ברקמת בעלי חיים, ואז אינם ניתנים לגילוי בבדיקה ויזואלית ללא מיכשור.

יתר על כן, ההשלכות של פירוק פלסטיק ושחרור זיהום בטווח הארוך לרוב לא נלקחו בחשבון. הכמויות הגדולות של פלסטיק שנמצאות בסביבה, חשופות להתכלות, אך יש להן עוד שנים רבות של פירוק ושחרור של תרכובות רעילות, המכונה חוב רעילות.[40]

מיקרופלסטיק התגלה לא רק בים, אלא גם במערכות מים מתוקים, כולל ביצות, נחלים, בריכות, אגמים ונהרות באירופה, צפון אמריקה, דרום אמריקה, אסיה ואוסטרליה.[97][98] דגימות שנאספו על פני 29 יובלי הימות הגדולות בארצות הברית נמצאו מכילות חלקיקי פלסטיק, ש-98% מהם היו מיקרופלסטיק בגודל של 0.355 מ"מ עד 4.75 מ"מ.[99]

שילוב ביולוגי באורגניזמים

בעלי חיים

מיקרופלסטיק יכול להטמע ברקמות של בעלי חיים דרך בליעה או נשימה. מינים שונים של תולעים טבעתיות הוכחו כמכילות מיקרופלסטיק מוטבע בדרכי העיכול שלהם. סרטנים רבים, כמו סרטן החוף Carcinus maenas, נראו כמשלבים מיקרופלסטיק הן בדרכי הנשימה והן בדרכי העיכול שלהם.[100][101] דגים מזהים בטעות חלקיקי פלסטיק כמזון, מה שיכול לחסום את דרכי העיכול שלהם ולשלוח אותות האכלה שגויים למוחם.[11] מחקר חדש גילה, עם זאת, שדגים בולעים מיקרופלסטיק בשוגג ולא בכוונה.[102]

התגלה גם שאלמוגים מסוימים כגון Pocillopora verrucosa בולעים מיקרופלסטיק.[103] יכולים לחלוף 14 ימים עד שמיקרופלסטיק עובר דרך בעל חיים (בהשוואה לתקופת עיכול רגילה של יומיים), אך השתלבות של החלקיקים בזימים של בעלי חיים יכולה למנוע לחלוטין הסרה של החלקיקים.[100] כאשר בעלי חיים עמוסי מיקרופלסטיק נאכלים על ידי טורפים, המיקרופלסטיק משולבים בגופם של הטורפים. לדוגמה, מדענים דיווחו על הצטברות פלסטיק בבטן של אורנוניים שמהווים את הטרף העיקרי לדגים מסחריים כמו טונה ודגי חרב.[104] מיקרופלסטיק גם סופג מזהמים כימיים שיכול לעבור לרקמות האורגניזם.[105] בעלי חיים קטנים נמצאים בסיכון לצריכת מזון מופחתת עקב שובע שווא וכתוצאה מכך לרעוב מהמיקרופלסטיק.

מחקר שנעשה בקו החוף הארגנטינאי של שפך ריו דה לה פלטה, מצא נוכחות של מיקרופלסטיק במעיים של 11 מינים של דגי מים מתוקים על חוף הים. 11 מיני דגים אלה ייצגו ארבעה הרגלי האכלה שונים: אוכלי רקבובית, אוכלי פלנקטון, אוכלי כול ואוכלי דגים.[106] מחקר זה הוא אחד הבודדים עד כה שהראו בליעה של מיקרופלסטיק על ידי אורגניזמים של מים מתוקים.

ניזוני קרקעית, כמו מלפפוני-ים, שהם אוכלי נבלות לא סלקטיביים הניזונים מפסולת בקרקעית האוקיינוס, בולעים כמויות גדולות של משקעים. הוכח שארבעה מינים של מלפפון ים (Thyonella gemmate, Holothuria floridana, H. grisea ו-Cucumaria frondosa) בלעו בין פי 2 ל-20 יותר חלקיקי PVC ובין פי 2 ל-138 יותר חלקיקי חוט ניילון (בכמות כ-517 סיבים לכל אורגניזם) על בסיס יחס פלסטיק-חול. תוצאות אלו מצביעות על כך שפרטים עשויים לבלוע חלקיקי פלסטיק באופן סלקטיבי. זה סותר את אסטרטגיית ההאכלה חסרת ההבחנה המקובלת של מלפפוני-ים, ועלול להתרחש בכל הניזונים הלא סלקטיביים כשיש מיקרופלסטיק בסביבתם.[107]

כמו כן, הוכח כי צדפות בולעות מיקרופלסטיק וננופלסטיק.[108] בחשיפה למיקרופלסטיק, יורדת יכולת הסינון של הצדפות.[109] כתוצאה מכך מתרחשות השפעות מרובות, כגון פגיעה חיסונית ופגיעה עצבית.[110][111][112] ירידה בתפקוד החיסוני מתרחשת עקב הפחתת הפגוציטוזיס ופעילות הגןNF-κB.[110][112] תפקוד נוירולוגי לקוי הוא תוצאה של עיכוב של ChE ודיכוי של אנזימים מווסתים של נוירוטרנסמיטר[112] כאשר נחשפות למיקרופלסטיק, הצדפות חוות גם עקה חמצונית, מה שמעיד על פגיעה ביכולת לסלק תרכובות רעילות בתוך הגוף, דבר שעלול בסופו של דבר לפגוע ב-DNA.[111] תאי רבייה וזחלים של צדפות נפגעים גם כאשר הם נחשפים למיקרופלסטיק. שיעורי עצירת ההתפתחות והמומים ההתפתחותיים עולים, בעוד ששיעורי ההפריה יורדים[108][113] כאשר צדפות נחשפו למיקרופלסטיק וכן למזהמים אחרים כגון POPs (אנ'), כספית או פחמימנים במעבדה, הוכח שההשפעות הרעילות מחמירות.[109][110][111]

לא רק דגים ואורגניזמים בעלי יכולת תנועה יכולים לבלוע מיקרופלסטיק. אלמוגאים, שהם בוני שוניות ראשוניים, הוכחו כבולעים מיקרופלסטיק בתנאי מעבדה.[114] בעוד שההשפעות של בליעה על אלמוגים אלה לא נחקרו, אלמוגים יכולים בקלות לחוות לחץ סביבתי ולהלבין. הוכח כי מיקרופלסטיק נדבק לחלק החיצוני של האלמוגים לאחר חשיפה במעבדה.[114] ההיצמדות אל החלק החיצוני של האלמוגים עלולה להיות מזיקה, מכיוון שהאלמוגים מסירים מעצמם משקעים או כל חומר חלקיקי על ידי הפרשת ריר, שזה תהליך שדורש הוצאת אנרגיה, מה שמגדיל את הסבירות לתמותה.[115]

מחקר שפורסם בשנת 2023 הראה כי חשיפה למיקרופלסטיק פגעה בביצועים הקוגניטיביים של סרטנים נזירים, מה שעלול להשפיע על סיכויי ההישרדות שלהם.[116]

בשנת 2019 דווח לראשונה באירופה על פריטי מיקרופלסטיק בתכולת הקיבה של דו-חיים בדגימות של טריטון אירופאי מצוי (Triturus carnifex). הן גם העדויות הראשונות עבור סדרת בעלי זנב ברחבי העולם, והדגיש כי הנושא המתעורר של פלסטיק מהווה איום אפילו בסביבות מרוחקות בגובה רב.[117] המיקרופלסטיק נמצא גם אצל שחרורים (Turdus merula) וקיכלי רונן (Turdus philomelos) אשר מראה על נוכחות של מיקרופלסטיק בסביבות יבשתיות.[118]

צמחים

ביולוגים ימיים בשנת 2017 גילו של-75% מהעשב התת-ימי באטול טרנף מול חופי בליז היו דבוקים סיבים, רסיסים וחרוזים מיקרופלסטיים. מעל חלקי הפלסטיק צמחו אפיביונטים (אורגניזמים שנדבקים באופן טבעי לעשב הים). עשב הים הוא חלק מהמערכת האקולוגית של שונית המחסום והוא ניזון מתוכינונים, שלאחר מכן נאכלים על ידי בני אדם. ממצאים אלה, שפורסמו ב-Marine Pollution Bulletin, עשויים להיות "הגילוי הראשון של מיקרופלסטיק על צמחים וסקולריים מימיים... [ו] רק הגילוי השני של מיקרופלסטיק על צמחים ימיים בכל מקום בעולם".[119]

מיקרופלסטיק יכול לעכב את הצמיחה של צמחים יבשתיים עקב ספיגה מוגברת של מתכות רעילות כגון קדמיום.[120][121][122][123]

מיקרואורגניזמים

ישנם מיקרואורגניזמים שחיים על פני השטח של המיקרופלסטיק. קהילה זו של אורגניזמים יוצרת ביופילם רירי אשר, על פי מחקר משנת 2019,[124] בעל מבנה ייחודי ובעל סיכון מיוחד, מכיוון שביופילם מיקרופלסטי הוכח כמספק בית גידול חדש לקולוניזציה המגדילה את החפיפה בין מינים שונים, ובכך הפצת פתוגנים וגנים עמידים לאנטיביוטיקה באמצעות העברה גנטית אופקית. לאחר מכן, עקב תנועה מהירה דרך נתיבי מים, הפתוגנים הללו יכולים לעבור במהירות רבה ממקורם למקום אחר שבו פתוגן ספציפי עשוי שלא להיות קיים באופן טבעי, מה שמפיץ את המחלה הפוטנציאלית.[124]

זואופלנקטון אוכלים חרוזי מיקרופלסטיק (1.7-30.6 מיקרומטר) ומפרישים צואה המזוהמת במיקרופלסטיק. בנוסך לקליטה דרך אכילה, המיקרופלסטיק נצמד לרגליים ולשלד החיצוני של הזואופלנקטון.[5] זואופלנקטון, בין שאר אורגניזמים ימיים, צורכים מיקרופלסטיק כיוון שהם פולטים אינפוכימיקלים דומים, בעיקר דימתיל סולפיד (DMS), כפי שעושה פיטופלנקטון.[125][126] פלסטיק כגון פוליאתילן בצפיפות גבוהה (HDPE), פוליאתילן בצפיפות נמוכה (LDPE), ופוליפרופילן (PP) מייצרים ריחות של דימתיל סולפיד.[125] סוגים אלה של פלסטיק קיימים בדרך כלל בשקיות ניילון, במיכלי אחסון מזון ובפקקי בקבוקים.[127] סיבים ירוקים ואדומים של פלסטיק נמצאו באורגניזמים הפלנקטוניים ובאצות ים.[128]

בני אדם

על פי סקירה מקיפה של ראיות מדעיות שפורסמה על ידי מנגנון הייעוץ המדעי של האיחוד האירופי בשנת 2019, "מעט ידוע ביחס לסיכונים לבריאות האדם של ננו ומיקרופלסטיק, ומה שידוע שרוי באי ודאות". מחברי הסקירה מזהים את המגבלות העיקריות באיכות או המתודולוגיה של המחקר עד כה.[94]

הצריכה הממוצעת/חציונית של מיקרופלסטיק בבני אדם היא ברמות הנחשבות בטוחות בבני אדם; עם זאת, אנשים מסוימים עשויים לפעמים לחרוג ממגבלות אלה; ההשפעות, אם בכלל, של זה אינן ידועות.[73] לא ידוע אם ובאיזו מידה מיקרופלסטיק מצטבר ביולוגית בבני אדם.[129][130] מחקר מ-2022 זיהה, לראשונה, נוכחות של פולימרים בדם אנושי ב-17 מתוך 22 מתנדבים בריאים. הממוצע של סכום הריכוז הניתן לכימות של חלקיקי פלסטיק היה 1.6 מ"ג/ליטר. המטרה המוצהרת של המחקר הייתה לפתח שיטת דגימה וניתוח שניתן להשתמש בה כדי לזהות פלסטיק בדם אנושי.[21]

מחקר תת-כרוני שנערך לאחרונה חקר חרוזי פולימר על בסיס מתאקרילט (מעל 10 מיקרומטר) במזון למטרות טיפוליות והוא לא מצא סימן להצטברות ביולוגית של חרוזי פולימר באיברי עכברים מלבד מערכת העיכול.[131] המיקרופלסטיק שנבלע על ידי דגים וסרטנים עושי להיצרך לאחר מכן על ידי בני אדם בסוף שרשרת המזון.[132] מיקרופלסטיק נמצא באוויר, במים ובמזון שבני אדם אוכלים, במיוחד במאכלי ים; עם זאת, מידת הספיגה והצבירה אינה ברורה.[129][133] עם זאת, בליעה של מיקרופלסטיק דרך מזון עשויה להיות מינורית יחסית; לדוגמה, בעוד שידוע כי מולים (אנ') צוברים מיקרופלסטיק, בני אדם צפויים להיחשף ליותר מיקרופלסטיק באבק ביתי מאשר על-ידי צריכת מולים.[134]

ישנם שלושה חששות פוטנציאליים עיקריים בהקשר למיקרופלסטיק: לפלסטיק עצמו עשויה להיות השפעה מסוימת על הפיזיולוגיה האנושית; מיקרופלסטיק עשוי להתחבר למתכות כבדות או תרכובות כימיות אחרות בסביבה ולפעול כווקטור להכנסתם לגוף; וייתכן שמיקרופלסטיק עשוי לשמש וקטורים לפתוגנים.[129] עדיין לא ידוע אם חשיפה למיקרופלסטיק ברמות המצויות בסביבה מהווה סיכון אמיתי לבני אדם; המחקר בנושא נמשך.

מזהמים אורגניים עמידים ומזהמים אורגניים חדשים

חלקיקי פלסטיק עשויים להתרכז ולהעביר תרכובות אורגניות סינתטיות (למשל מזהמים אורגניים עמידים (אנ') ומזהמים אורגניים חדשים), הנמצאים בדרך כלל בסביבה ובמי הים, על פני השטח שלהם באמצעות ספיחה.[135] מיקרופלסטיק יכול לשמש כנשא להעברת מזהמים אורגניים עמידים מהסביבה לאורגניזמים.[70][72] מאמרים אחרונים הראו גם שמיקרופלסטיק יכול לספוג כימיקלים אורגניים חדשים כגון תרופות ומוצרי טיפוח אישי.[136][137] פוטנציאל הספיגה מושפע ממטריצת מים, רמת חומציות, חוזק יוני והתיישנות של מיקרו-חלקיקים.[136]

תוספים המוספים לפלסטיק במהלך הייצור עלולים לדלוף החוצה עם בליעה, ועלולים לגרום לנזק חמור לאורגניזם. הפרעה אנדוקרינית על ידי תוספים פלסטיים עשויה להשפיע על בריאות הרבייה של בני אדם ובעלי חיים כאחד.[72]

מחלה

בשנת 2023 התגלתה פלסטיקוזיס, מחלה חדשה הנגרמת על ידי פלסטיק בלבד, בעופות מים. לציפורים שזוהו כסובלות מהמחלה יש צלקות בדרכי העיכול כתוצאה מבליעת פסולת פלסטיק.[138] "כאשר ציפורים בולעות חתיכות קטנות של פלסטיק, הם גילו, זה יוצר דלקת במערכת העיכול. עם הזמן, הדלקת המתמשכת גורמת לרקמות להצטלק ולהתעוות, ומשפיעות על העיכול, הצמיחה וההישרדות."[139]

היכן ניתן למצוא מיקרופלסטיק

אוויר

מיקרופלסטיק הנישא באוויר זוהה באטמוספירה, בתוך מבנים ומחוץ להם. בשנת 2019 מחקר מצא כי מיקרופלסטיק מועבר באטמוספירה לאזורים מרוחקים דרך הרוח.[140] מחקר משנת 2017 מצא ריכוזי מיקרופייבר באוויר בתוך מבנים בין 1.0 ל-60.0 מיקרופייבר למטר מעוקב (ש-33% מהם התגלו כמיקרופלסטיק).[141] מחקר אחר בחן מיקרופלסטיק באבק הרחוב של טהראן ומצא 2,649 חלקיקים של מיקרופלסטיק בתוך 10 דגימות של אבק רחוב, עם ריכוזי דגימות הנעים בין 83 חלקיקים - 605 חלקיקים (±10) לכל 30.0 גרם אבק רחוב.[142] מיקרופלסטיק ומיקרופייבר נמצאו גם בדגימות שלג,[143] ובאוויר "נקי" בהרים גבוהים במרחקים עצומים ממקורם.[19][144] עם זאת, בדומה למערכות אקולוגיות של מים מתוקים ואדמה, יש צורך במחקרים נוספים כדי להבין את ההשפעה המלאה והמשמעות של מיקרופלסטיק הנישא באוויר.[94]

מים

אוקיינוסים

חשש גובר לגבי זיהום פלסטיק במערכת האקולוגית הימית הוא המיקרופלסטיק. מיקרופלסטיק הם חרוזי פלסטיק ברוחב של פחות מ-5 מילימטרים,[145] והם נמצאים בדרך כלל בסבוני ידיים, תכשירי ניקוי פנים ופילינגים אחרים. כאשר נעשה שימוש במוצרים אלה, המיקרופלסטיק עובר דרך מערכת סינון המים אל תוך האוקיינוס, אך בגלל גודלם הקטן הם צפויים לעבור דרך מסנני הטיפול המקדים במפעלי שפכים.[59] חרוזים אלה מזיקים לאורגניזמים באוקיינוס, במיוחד אורגניזמים שאוכלים באמצעות סינון, מכיוון שהם יכולים בקלות לבלוע את הפלסטיק ולחלות. המיקרופלסטיקים מעוררים חשש מכיוון שקשה לסנן אותם בשל גודלם הקטן. בני אדם יכולים לנסות להימנע משימוש בפלסטיקים המזיקים הללו על ידי רכישת מוצרים המשתמשים בפילינג בטוח לסביבה.

מכיוון שפלסטיק נמצא בשימוש כה נרחב ברחבי כדור הארץ, מיקרופלסטיק הפך לנפוץ בסביבה הימית. לדוגמה, ניתן למצוא מיקרופלסטיק בחופים חוליים[146] ובמים עיליים[147] וכן במשקעי הים העמוק. מיקרופלסטיק נמצא גם בתוך סוגים רבים אחרים של חלקיקים ימיים כגון חומר ביולוגי מת (רקמות וקונכיות) וכמה חלקיקי אדמה (שנושבים פנימה ברוח ומובלים אל האוקיינוס על ידי נהרות). צפיפות האוכלוסין והקרבה למרכזים עירוניים נחשבים לגורמים העיקריים המשפיעים על ריבוי המיקרופלסטיק בסביבה.

ליבות קרח

מחקר מ-2020 מצא 96 חלקיקי מיקרופלסטיק מ-14 סוגים שונים של פולימרים בליבת קרח שנדגמה בשנת 2009 במזרח אנטארקטיקה.[148] זיהום פלסטיק תועד בעבר במים ובמשקעים של האנטארקטיקה, כמו גם בקרח הים הארקטי, אך נהוג לחשוב שזו הפעם הראשונה שפלסטיק נמצא בקרח הים האנטארקטי. גודלי חלקיקים גדולים יחסית מרמזים על מקורות זיהום מקומיים.[148]

מים מתוקים

סוגים שונים של מיקרופלסטיק מארבעה נהרות שונים בגרמניה

ישנן עדויות רבות למיקרופלסטיק בסביבות מים ברחבי כדור הארץ.[97][149] המחקר הראשון על מיקרופלסטיק במערכות אקולוגיות של מים מתוקים פורסם ב-2011 ומצא בממוצע 37.8 חלקיקים למ"ר של דגימות משקעים של ימת יורון. בנוסף, מחקרים מצאו כי מיקרופלסטיק קיים בכל הימות הגדולות של ארצות הברית עם ריכוז ממוצע של 43,000 חלקיקי מיקרופלסטיק km−2.[150] מיקרופלסטיק זוהה גם במערכות אקולוגיות של מים מתוקים מחוץ לארצות הברית, למשל ב-2019, מחקר שנערך בפולין הראה כי מיקרופלסטיק קיים בכל 30 האגמים הנחקרים של אזור האגמים המזוריים בצפיפות של 0.27 עד 1.57 חלקיקים לליטר.[151] בקנדה, מחקר בן שלוש שנים מצא ריכוז מיקרופלסטיק ממוצע של 193,420 חלקיקים km−2 באגם וויניפג. אף אחד מהמיקרופלסטיקים שהתגלו לא היה מיקרו-כדורים או חרוזים ורובם היו סיבים שנבעו מפירוק של חלקיקים גדולים יותר, טקסטיל סינתטי או נשירת חלקיקים מהאטמוספירה.[152] הריכוז הגבוה ביותר של מיקרופלסטיק שהתגלה אי פעם במערכת אקולוגית של מים מתוקים שנבדקו תועד בנהר הריין ב-4000 MP חלקיקים kg−1.[153]

אדמה

חלק ניכר מהמיקרופלסטיק צפוי להגיע לאדמה, ואם זאת, נערך מעט מאוד מחקר על מיקרופלסטיק באדמה מחוץ לסביבות מימיות.[154] בסביבות ביצתיות נמצא שריכוזי מיקרופלסטיק קיימים ביחס הפוך לכיסוי הצמחייה וצפיפות הגבעולים.[97] קיימות ספקולציות שמיקרופלסטיק שניוני של סיבים ממכונות כביסה עלול להגיע לאדמה עקב כישלון של מכוני טיהור שפכים לסנן לחלוטין את כל סיבי המיקרופלסטיק. יתר על כן, בעלי חיים גיאופאגיים ("אוכלי אדמה"), כגון שלשולים, אקריות וקפזנבאים יכולים לתרום לכמות המיקרופלסטיק השניוני הקיים באדמה על ידי המרת פסולת פלסטיק שנצרכה למיקרופלסטיק באמצעות תהליכי עיכול. עם זאת, יש צורך במחקר נוסף. ישנם נתונים קונקרטיים הקושרים את השימוש בחומרי פסולת אורגניים לסיבים סינתטיים המצויים באדמה; אבל רוב המחקרים על פלסטיק באדמה רק מדווחים על נוכחותו ואינם מזכירים מקור או כמות.[7][155] מחקרים מבוקרים על בוצות שפכים המכילות סיבים שהוחזרו לקרקע דיווחו על כמויות משוערות של הסיבים מספר שנים לאחר היישום.[156]

גוף האדם

מיקרופלסטיק מוצא את דרכו למזון שאנו אוכלים, למים שאנו שותים ואפילו לאוויר שאנו נושמים. לפי הערכות מסוימות, אנשים צורכים יותר מ-50,000 חלקיקי פלסטיק בשנה - ורבים נוספים אם לוקחים בחשבון שאיפה.[157] מיקרופלסטיק נמצאו בכל רקמה אנושית שנחקרה על ידי סטודנטים לתארים מתקדמים באוניברסיטת אריזונה סטייט[158][159] מחקר שפורסם במרץ 2022 גילה כי חלקיקי מיקרופלסטיק נמצאו גם ב-80% מ-22 דגימות דם אנונימיות, משמע שהם יכולים לנוע בגוף האדם, מה שמעלה את השאלה האם הם יכולים להגיע למוח.[160][161] בדצמבר 2020 נמצאו לראשונה חלקיקי מיקרופלסטיק בשליות.[162][163] ביוני 2022 נמצאו לראשונה חלקיקי מיקרופלסטיק בחלב אם.[164][165] ב-2022, מדענים מצאו חלקיקי מיקרופלסטיק בריאות של 11 מתוך 13 דגימות, התומכים בהיפותזה שאנו יכולים לשאוף מיקרופלסטיק וגם לבלוע אותם.[166]

לפי מחקר שנערך על ידי האוניברסיטה הרפואית של וינה, חמישה גרם של חלקיקי פלסטיק נכנסים לזרם העיכול של כל אדם בממוצע בשבוע. זה בערך המשקל של כרטיס אשראי.[167] לפי אומדן אחר, אדם שצורך מאכלי ים יבלע 11,000 חלקיקי מיקרופלסטיק בשנה. אפילו מיקרופלסטיק זעיר מאוד התגלה בדם אנושי.[168][169] מיקרופלסטיק התגלה במזון בחקירות האחרונות. מחקר שנערך לאחרונה מצא שבק"ג סוכר היו 440 חלקיקים, ק"ג מלח הכיל 110 חלקיקים, וליטר מים בבקבוק הכיל 90 חלקיקים.[170]

מניעה

טיפול

כמה חוקרים הציעו לשרוף פלסטיק כדי להשתמש בו כאנרגיה המכונה שחזור אנרגיה. בניגוד לאיבוד האנרגיה מפלסטיק לאטמוספירה במטמנות, תהליך זה הופך חלק מהפלסטיק בחזרה לאנרגיה שניתן להשתמש בה. עם זאת, בניגוד למיחזור, שיטה זו אינה מפחיתה מכמות החומר הפלסטי המיוצר. לכן, מיחזור פלסטיק נחשב לפתרון יעיל יותר.[73]

פירוק ביולוגי הוא פתרון אפשרי נוסף לכמויות גדולות של פסולת מיקרופלסטיק. בתהליך זה, מיקרואורגניזמים צורכים ומפרקים פולימרים סינתטיים באמצעות אנזימים.[171] לאחר מכן ניתן להשתמש בפלסטיקים אלה בצורה של אנרגיה וכמקור לפחמן לאחר פירוקם. החיידקים עשויים לשמש לטיפול בשפכים, מה שיפחית את כמות המיקרופלסטיק שעובר אל הסביבה.[171]

כמה מיני חיידקים הועברו שינוי גנטי לאכילת סוגים מסוימים של פלסטיק.[172] מלבד לפרק מיקרופלסטיק, חיידקים הונדסו בדרך חדשה כדי ללכוד מיקרופלסטיק במטריצת הביופילם שלהם מדגימות מזוהמות להסרה קלה יותר של מזהמים כאלה.[173] לאחר מכן ניתן לשחרר את המיקרופלסטיק בביופילם באמצעות מנגנון שחרור מהונדס כדי לייעל פינוי מיקרופלסטיק.[174]

סינון

מערכות איסוף מי סופה או מי שפכים יכולות ללכוד מיקרופלסטיק אשר מועבר למכוני טיהור. המיקרופלסטיק הנלכד הופך לחלק מהבוצה המיוצרת על ידי המפעלים. בוצה זו משמשת לעיתים קרובות כדשן חקלאי, כלומר הפלסטיק נכנס לנתיבי מים דרך נגר.[11]

פיון פריירה, הזוכה ביריד המדע של גוגל לשנת 2019, מפתח מכשיר להסרת חלקיקי מיקרופלסטיק ממים באמצעות נוזל מגנטי.[175]

מכשירי איסוף

מודלים ממוחשבים שנעשו על ידי The Ocean Cleanup, קרן הולנדית, העלו כי התקני איסוף הממוקמים קרוב יותר לחופים יכולים להסיר כ-31% מהמיקרופלסטיק באזור בו הם ממוקמים. ב-9 בספטמבר 2018, הקרן השיקה את מערכת ניקוי האוקיינוס הראשונה בעולם, "001", הידועה בשם "Wilson", אשר נפרסה באזור שטח הפסולת של האוקיינוס השקט.[176] אורכה של מערכת 001 הוא 600 מטרים, הפועלת כסירה בצורת U המשתמשת בזרמי אוקיינוס טבעיים כדי לרכז פלסטיק ופסולת אחרת על פני האוקיינוס לאזור מוגבל, לחילוץ על ידי כלי שיט.[177] הפרויקט ספג ביקורת מצד אוקיינוגרפים ומומחי זיהום פלסטיק, אם כי הוא זכה לתמיכה ציבורית רחבה.[178][179][180]

חינוך ומיחזור

הגברת החינוך למיחזור באמצעות קמפיינים היא פתרון נוסף המוצע לזיהום מיקרופלסטיק. על אף שזהו פתרון בקנה מידה קטן יותר, הוכח כי חינוך מפחית את כמות הפסולת, במיוחד בסביבות עירוניות שבהן יש לרוב ריכוזים גדולים של פסולת פלסטיק.[73] אם מאמצי המיחזור יוגברו, ייווצר מעגל של שימוש ושימוש חוזר בפלסטיק כדי להפחית את תפוקת הפסולת וייצור חומרי גלם חדשים. על מנת להשיג זאת, מדינות יצטרכו להפעיל תשתית חזקה יותר והשקעות סביב מיחזור.[181] יש הקוראים לשיפור טכנולוגיית המיחזור כך שיהיה ניתן למחזר פלסטיק קטן יותר, כדי להפחית עוד יותר את הצורך בייצור של פלסטיק חדש.[73]

יצירת מודעות

ב-11 באפריל 2013, במטרה ליצור מודעות, האמנית האיטלקייה מריה כריסטינה פינוצ'י הקימה את "מדינת חלקת הזבל"[182] בחסות אונסק"ו והמשרד לאיכות הסביבה האיטלקי.[183]

הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית (EPA) השיקה את יוזמת "מים נטולי אשפה" ב-2013 כדי למנוע מפסולת פלסטיק חד פעמית להגיע לנתיבי מים ובסופו של דבר לאוקיינוס.[184] ה-EPA משתפת פעולה עם התוכנית הסביבתית של האו"ם – התכנית הסביבתית הקריבית (UNEP-CEP) ועם חיל השלום כדי לצמצם וגם להסיר אשפה בים הקריבי.[185] ה-EPA מימנה גם פרויקטים שונים באזור מפרץ סן פרנסיסקו כולל אחד שמטרתו להפחית את השימוש בפלסטיק חד פעמי כגון כוסות חד פעמיות, כפיות וקשיות, משלושה קמפוסים של אוניברסיטת קליפורניה.[186]

קבוצה נוספת השואפת להגביר מודעות היא "פרויקט המודעות למיקרופלסטיק של פלורידה" (FMAP), קבוצה של מתנדבים שמחפשים מיקרופלסטיק בדגימות מי החוף.[187] ישנה גם הסברה עולמית מוגברת שמטרתה להשיג את היעדים של "מטרה 14 לפיתוח בר קיימא" של האו"ם, המקווה למנוע ולהפחית באופן משמעותי את כל צורות זיהום הים עד 2025.[188]

מימון

"יוזמת האוקיינוסים הנקיים" הוא פרויקט שהושק בשנת 2018 על ידי שלושה מוסדות ציבוריים, מטעם האיחוד האירופי, ממשלת צרפת, וממשלת גרמניה. מטרת הארגונים הייתה לספק עד 2 מיליארד אירו בהלוואות, מענקים וסיוע טכני עד 2023 לפיתוח פרויקטים המסירים זיהום מקווי מים (עם התמקדות במאקרופלסטיק ומיקרופלסטיק) לפני שיגיעו לאוקיינוסים.[11] המאמץ מתמקד ביוזמות המדגימות שיטות יעילות למזעור פסולת פלסטיק והיווצרות מיקרופלסטיק, בדגש על אזורי נהר וחופים.[189] ב-2020 הצטרפו ליוזמה מוסדות פיננסיים ממשלתיים מאיטליה ומספרד.[190][191][192]

בפברואר 2022, היוזמה הצהירה כי היא תגדיל את יעד המימון שלה ל-4 מיליארד אירו עד סוף 2025. במקביל, הבנק האירופי לשיקום ופיתוח (EBRD) הפך לחבר השישי של יוזמת האוקיינוסים הנקיים.[189] עד פברואר 2023, התוכנית עמדה ב-65% מהיעד שלה, עם 2.6 מיליארד אירו שהושקעו ב-60 פרויקטים ששואפים להיטיב עם יותר מ-20 מיליון אנשים ברחבי אפריקה, אסיה, אמריקה הלטינית ואירופה, באמצעות למימון ארוך טווח עבור יוזמות של המגזר הציבורי והפרטי הממזערות את ההזרמה של פלסטיק, מיקרופלסטיק ומזהמים אחרים באמצעות טיפול בפסולת, שפכים ומי סערה.[189][190][193]

מדיניות וחקיקה

עם התגברות המודעות להשפעות המזיקות של מיקרופלסטיק על הסביבה, קבוצות דוגלות כעת בהסרה ואיסור של מיקרופלסטיק ממוצרים שונים.[194] קמפיין אחד כזה הוא "Beat the Microbead" ("הביסו את המיקרו-חרוז"), המתמקד בהסרת פלסטיק ממוצרי טיפוח אישי.[58] ארגון שנקרא "הרפתקנים ומדענים לשימור הסביבה" מנהלים את "יוזמת המיקרופלסטיק העולמית", פרויקט לאיסוף דגימות מים כדי לספק לחוקרים נתונים טובים יותר על פיזור מיקרופלסטיק בסביבה.[195]

סין

בשנת 2018, סין אסרה על ייבוא של חומרים למיחזור ממדינות אחרות, ואילצה את המדינות הללו לבחון מחדש את תוכניות המיחזור שלהן.[196] נהר היאנגצה בסין מספק 55% מכל פסולת הפלסטיק שעוברת לים. כולל מיקרופלסטיק, נהר היאנגצה נושא בממוצע 500,000 חתיכות פלסטיק לקמ"ר.[197] כתב העת סיינטיפיק אמריקן דיווח שסין אחראית ל-30% מזיהום הפלסטיק באוקיינוסים.[198]

ארצות הברית

בארצות הברית, כמה מדינות נקטו בפעולה כדי למתן את ההשפעות הסביבתיות השליליות של מיקרופלסטיק.[199] אילינוי הייתה המדינה הראשונה בארצות הברית שאסרה על מוצרי קוסמטיקה המכילים מיקרופלסטיק.[73] ברמה הלאומית, חוק "מים ללא חרוזים" מ-2015 נחקק לאחר שנחתם על ידי הנשיא ברק אובמה ב-28 בדצמבר 2015. החוק אוסר על מוצרי קוסמטיקה המבצעים תפקיד פילינג, כגון משחת שיניים או שטיפת פנים. זה לא חל על מוצרים אחרים כגון חומרי ניקוי ביתיים.[200] ב-16 ביוני 2020, קליפורניה אימצה הגדרה של "מיקרופלסטיק במי שתייה", מה שהציב את היסודות לגישה ארוכת טווח לחקר הזיהום וההשפעות על בריאות האדם.[201]

ב-25 ביולי 2018, הועבר תיקון להפחתת מיקרופלסטיק על ידי בית הנבחרים של ארצות הברית.[202] החקיקה, כחלק מחוק "Save Our Seas" שנועד להילחם בזיהום הים, נועדה לתמוך בתוכנית הפסולת הימית של ה-NOAA (מינהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי). בפרט, התיקון נועד לקדם את תוכנית הפעולה של ה-NOAA להגברת הבדיקות, הניקוי והחינוך סביב זיהום פלסטיק בימות הגדולות של ארצות הברית.[202] הנשיא דונלד טראמפ חתם על הצעת החוק והתיקון ב-11 באוקטובר 2018.

יפן

ב-15 ביוני 2018, ממשלת יפן העבירה הצעת חוק שמטרתה להפחית ייצור וזיהום מיקרופלסטיק, במיוחד בסביבות מימיות.[203] הצעת החוק הוגשה על ידי המשרד לאיכות הסביבה והועברה פה אחד על ידי הבית העליון, זוהי גם הצעת החוק הראשונה שעברה ביפן שמטרתה להפחית את ייצור המיקרופלסטיק, במיוחד בתעשיית הטיפוח האישי, עם מוצרים כמו שטיפת פנים ומשחת שיניים.[203] חוק זה מתוקן מחקיקה קודמת, שהתמקדה בפינוי פסולת ימית מפלסטיק. הוא מתמקד גם בהגברת החינוך והמודעות הציבורית סביב מיחזור ופסולת פלסטיק.[203] המשרד לאיכות הסביבה הציע מספר המלצות לשיטות לניטור כמויות מיקרופלסטיק באוקיינוס.[204] עם זאת, החקיקה אינה מציינת עונשים כלשהם למי שימשיך לייצר מוצרים עם מיקרופלסטיק.[203]

האיחוד האירופאי

הנציבות האירופית ציינה את החשש הגובר מההשפעה של מיקרופלסטיק על הסביבה.[205] באפריל 2018, "קבוצת היועצים המדעיים הראשיים" של הנציבות האירופית הזמינה סקירה מקיפה של העדויות המדעיות על זיהום מיקרופלסטיק באמצעות מנגנון הייעוץ המדעי של האיחוד האירופי.[205] סקירת הראיות נערכה על ידי קבוצת עבודה שהוצעה על ידי אקדמיות אירופיות ונמסרה בינואר 2019.[206] חוות דעת מדעית המבוססת על דו"ח מנגנון הייעוץ המדעי הוצגה לנציבות בשנת 2019, שעל בסיסה תבחן הוועדה האם יש להציע שינויים במדיניות ברמה אירופאית לבלימת זיהום מיקרופלסטיק.[207]

בינואר 2019, הסוכנות האירופית לכימיקלים (ECHA) הציעה להגביל מיקרופלסטיק שהוסף בכוונה, קרי מיקרופלסטיק ראשוני, שנוצר כמיקרופלסטיק ומיועד להתווסף למוצרי צריכה.[208]

מדינות האיחוד האירופי מייצרות כ-10% מפסולת המיקרופלסטיק העולמית, כ-150,000 טונות של מיקרופלסטיק בכל שנה. מדובר ב-200 גרם לאדם בשנה, עם שונות אזורית משמעותית ביצירת מיקרופלסטיק לנפש.[167][209]

"תוכנית הפעולה לכלכלה מעגלית" של הנציבות האירופית קובעת דרישות מחייבות למיחזור והפחתת פסולת של מוצרי מפתח, כמו אריזות פלסטיק. התוכנית מתחילה את התהליך להגבלת הוספה של מיקרופלסטיק במוצרים. הוא מחייב אמצעים ללכידת יותר מיקרופלסטיק בכל שלבי מחזור החיים של מוצר. למשל, התוכנית תבחן מדיניויות שונות שמטרתן לצמצם שחרור של מיקרופלסטיק שניוני מצמיגים וטקסטיל.[210] הנציבות האירופית מתכננת לעדכן את הוראת הטיפול בשפכים עירוניים כדי לטפל בפסולת מיקרופלסטיק וזיהומים אחרים. עדכון להוראת מי השתייה של האיחוד האירופי אושר באופן זמני כדי להבטיח פיקוח שוטף על מיקרופלסטיק במי השתייה. זה יחייב את המדינות להציע פתרונות אם תימצא בעיה.[11]

הממלכה המאוחדת

תקנות משנת 2017 אוסרות על ייצור כל מוצרי טיפוח אישיים לשטיפה (כגון פילינגים) המכילים מיקרו-חרוזים.[211] חוק זה מציין עונשים ספציפיים כאשר עוברים עליו. מי שלא עומד בדרישות נדרש לשלם קנס. במקרה שלא ישולם קנס, יצרני מוצרים עשויים לקבל הודעת הפסקה, המונעת מהיצרן להמשיך בייצור עד שימלאו אחר רגולציה למניעת שימוש במיקרו-חרוזים. הליכים פליליים עלולים להתרחש אם מתעלמים מהודעת ההפסקה.[211]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיקרופלסטיק בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ מיקרו בעיה | זווית
  2. ^ https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7308665/ Microplastics Exposure Routes and Toxicity Studies to Ecosystems: An Overview
  3. ^ 3.0 3.1 NOAA Marine Debris Program, National Oceanic and Atmospheric Administration, U.S. Department of Commerce, [https://web.archive.org/web/20210428015250/https://marinedebris.noaa.gov/sites/default/files/publications-files/TM_NOS-ORR_30.pdf Proceedings of the International Research Workshop on the Occurrence, Effects, and Fate of Microplastic Marine Debris], web.archive.org
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 Shampa Ghosh, Jitendra Kumar Sinha, Soumya Ghosh, Kshitij Vashisth, Sungsoo Han, Rakesh Bhaskar, Microplastics as an Emerging Threat to the Global Environment and Human Health, Sustainability 15, 2023-01, עמ' 10821 doi: 10.3390/su151410821
  5. ^ 5.0 5.1 Matthew Cole, Pennie Lindeque, Elaine Fileman, Claudia Halsband, Rhys Goodhead, Julian Moger, Tamara S. Galloway, Microplastic Ingestion by Zooplankton, Environmental Science & Technology 47, 2013-06-18, עמ' 6646–6655 doi: 10.1021/es400663f
  6. ^ Where Does Marine Litter Come From?, marine-litter-facts (באנגלית)
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 7.5 Julien Boucher, Damien Friot, Primary microplastics in the oceans, IUCN, 2017, מסת"ב 978-2-8317-1827-9. (באנגלית)
  8. ^ Michael Kovochich, Monty Liong, Jillian A. Parker, Su Cheun Oh, Jessica P. Lee, Luan Xi, Marisa L. Kreider, Kenneth M. Unice, Chemical mapping of tire and road wear particles for single particle analysis, Science of The Total Environment 757, 2021-02-25, עמ' 144085 doi: 10.1016/j.scitotenv.2020.144085
  9. ^ 9.0 9.1 Jeremy L. Conkle, Christian D. Báez Del Valle, Jeffrey W. Turner, Are We Underestimating Microplastic Contamination in Aquatic Environments?, Environmental Management 61, 2018-01-01, עמ' 1–8 doi: 10.1007/s00267-017-0947-8
  10. ^ Amber-Leigh Woolf, Plastic free July: How to stop accidentally consuming plastic particles from packaging, Stuff, ‏2019-07-11 (באנגלית)
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 11.3 11.4 Development solutions: Building a better ocean, European Investment Bank (באנגלית)
  12. ^ Brian Resnick, More than ever, our clothes are made of plastic. Just washing them can pollute the oceans., Vox, ‏2018-09-19 (באנגלית)
  13. ^ 13.0 13.1 Imogen E. Napper, Richard C. Thompson, Release of synthetic microplastic plastic fibres from domestic washing machines: Effects of fabric type and washing conditions, Marine Pollution Bulletin 112, 2016-11-15, עמ' 39–45 doi: 10.1016/j.marpolbul.2016.09.025
  14. ^ Ali Chamas, Hyunjin Moon, Jiajia Zheng, Yang Qiu, Tarnuma Tabassum, Jun Hee Jang, Mahdi Abu-Omar, Susannah L. Scott, Sangwon Suh, Degradation Rates of Plastics in the Environment, ACS Sustainable Chemistry & Engineering 8, 2020-03-09, עמ' 3494–3511 doi: 10.1021/acssuschemeng.9b06635
  15. ^ 15.0 15.1 How Plastics From Your Clothes Can End Up in Your Fish, Time, ‏2015-01-15 (באנגלית)
  16. ^ How Long Does it Take Trash to Decompose? | 4 Ocean Bracelets - 4Ocean, web.archive.org, ‏2018-09-25
  17. ^ Elma Lahive, Richard Cross, Aafke I. Saarloos, Alice A. Horton, Claus Svendsen, Rudolf Hufenus, Denise M. Mitrano, Earthworms ingest microplastic fibres and nanoplastics with effects on egestion rate and long-term retention, Science of The Total Environment 807, 2022-02-10, עמ' 151022 doi: 10.1016/j.scitotenv.2021.151022
  18. ^ Baoming Xue, Linlin Zhang, Ruilong Li, Yinghui Wang, Jing Guo, Kefu Yu, Shaopeng Wang, Underestimated Microplastic Pollution Derived from Fishery Activities and “Hidden” in Deep Sediment, Environmental Science & Technology 54, 2020-02-18, עמ' 2210–2217 doi: 10.1021/acs.est.9b04850
  19. ^ 19.0 19.1 AFP (2021-12-21). "No mountain high enough: study finds plastic in 'clean' air". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-08-12.
  20. ^ Microplastics found in human blood for first time, The Independent, ‏2022-04-27 (באנגלית)
  21. ^ 21.0 21.1 Heather A. Leslie, Martin J. M. van Velzen, Sicco H. Brandsma, A. Dick Vethaak, Juan J. Garcia-Vallejo, Marja H. Lamoree, Discovery and quantification of plastic particle pollution in human blood, Environment International 163, 2022-05-01, עמ' 107199 doi: 10.1016/j.envint.2022.107199
  22. ^ Andrea Thompson, Earth Has a Hidden Plastic Problem-Scientists Are Hunting It Down, Scientific American (באנגלית)
  23. ^ Microplastic waste: This massive (tiny) threat to sea life is now in every ocean, The Independent, ‏2014-07-13 (באנגלית)
  24. ^ C. Ioakeimidis, K. N. Fotopoulou, H. K. Karapanagioti, M. Geraga, C. Zeri, E. Papathanassiou, F. Galgani, G. Papatheodorou, The degradation potential of PET bottles in the marine environment: An ATR-FTIR based approach, Scientific Reports 6, 2016-03-22, עמ' 23501 doi: 10.1038/srep23501
  25. ^ Ocean Life Eats Tons of Plastic—Here’s Why That Matters, web.archive.org, ‏2018-09-25
  26. ^ Erik van Sebille, Kara Lavender Law, Far more microplastics floating in oceans than thought, The Conversation, ‏2016-01-07 (באנגלית)
  27. ^ Samaneh Karbalaei, Parichehr Hanachi, Tony R. Walker, Matthew Cole, Occurrence, sources, human health impacts and mitigation of microplastic pollution, Environmental Science and Pollution Research 25, 2018-12-01, עמ' 36046–36063 doi: 10.1007/s11356-018-3508-7
  28. ^ Mayur M. Patel, Bhoomika R. Goyal, Shraddha V. Bhadada, Jay S. Bhatt, Avani F. Amin, Getting into the Brain, CNS Drugs 23, 2009-01-01, עמ' 35–58 doi: 10.2165/0023210-200923010-00003
  29. ^ 29.0 29.1 29.2 Matthew Cole, Pennie Lindeque, Claudia Halsband, Tamara S. Galloway, Microplastics as contaminants in the marine environment: A review, Marine Pollution Bulletin 62, 2011-12-01, עמ' 2588–2597 doi: 10.1016/j.marpolbul.2011.09.025
  30. ^ 30.0 30.1 H.R.1321 - Microbead-Free Waters Act of 2015, congress.gov (באנגלית אמריקאית)
  31. ^ 31.0 31.1 TikTok Is Going Deep On The Glitter Conspiracy Theories–Is It Toothpaste, Boats, Or Something Else?, Collective World, ‏2022-10-17 (באנגלית אמריקאית)
  32. ^ 32.0 32.1 The Glitter Conspiracy Theory: Who Is Taking All Of The Glitter?, IFLScience, ‏2022-12-21 (באנגלית)
  33. ^ Masura, Julie, Baker, Joel E., 1959-, Foster, Gregory D. (Gregory Duane), Arthur, Courtney, Herring, Carlie, Laboratory methods for the analysis of microplastics in the marine environment : recommendations for quantifying synthetic particles in waters and sediments, 2015
  34. ^ Jeremy L. Conkle, Christian D. Báez Del Valle, Jeffrey W. Turner, Are We Underestimating Microplastic Contamination in Aquatic Environments?, Environmental Management 61, 2018-01-01, עמ' 1–8 doi: 10.1007/s00267-017-0947-8
  35. ^ Xin-Feng Wei, Martin Bohlén, Catrin Lindblad, Mikael Hedenqvist, Aron Hakonen, Microplastics generated from a biodegradable plastic in freshwater and seawater, Water Research 198, 2021-06-15, עמ' 117123 doi: 10.1016/j.watres.2021.117123
  36. ^ What are the Sources of Microplastics and its Effect on Humans and the Environment? - Conserve Energy Future, web.archive.org, ‏2018-09-25
  37. ^ 37.0 37.1 37.2 37.3 Sundt, P., Schulze, P.-E. and Syversen, F. (2014/2015) Sources of Microplastic Pollution to the Marine Environment. Report No. M-321/2015, Mepex for the Norwegian Environment Agency, Miljodirektoratet, 86. - References - Scientific Research Publishing, www.scirp.org
  38. ^ Indramani Dhada, Arivalagan Periyasamy, Kaushal Kishor Sahoo, Y. Manojkumar, Sridhar Pilli, Chapter 9 - Microplastics and nanoplastics: Occurrence, fate, and persistence in wastewater treatment plants, Elsevier, 2023-01-01, עמ' 201–240, מסת"ב 978-0-323-99908-3
  39. ^ 39.0 39.1 R. M. Harrison, R. E. Hester, Plastics and the Environment, Royal Society of Chemistry, 2018-11-20, מסת"ב 978-1-78801-241-6. (באנגלית)
  40. ^ 40.0 40.1 Matthias C. Rillig, Shin Woong Kim, Tae-Young Kim, Walter R. Waldman, The Global Plastic Toxicity Debt, Environmental Science & Technology 55, 2021-03-02, עמ' 2717–2719 doi: 10.1021/acs.est.0c07781
  41. ^ Alexandra Ter Halle, Laurent Jeanneau, Marion Martignac, Emilie Jardé, Boris Pedrono, Laurent Brach, Julien Gigault, Nanoplastic in the North Atlantic Subtropical Gyre, Environmental Science & Technology 51, 2017-12-05, עמ' 13689–13697 doi: 10.1021/acs.est.7b03667
  42. ^ Raymond Gillibert, Gireeshkumar Balakrishnan, Quentin Deshoules, Morgan Tardivel, Alessandro Magazzù, Maria Grazia Donato, Onofrio M. Maragò, Marc Lamy de La Chapelle, Florent Colas, Fabienne Lagarde, Pietro G. Gucciardi, Raman Tweezers for Small Microplastics and Nanoplastics Identification in Seawater, Environmental Science & Technology 53, 2019-08-06, עמ' 9003–9013 doi: 10.1021/acs.est.9b03105
  43. ^ Chiara Capolungo, Damiano Genovese, Marco Montalti, Enrico Rampazzo, Nelsi Zaccheroni, Luca Prodi, Frontispiece: Photoluminescence‐Based Techniques for the Detection of Micro‐ and Nanoplastics, Chemistry – A European Journal 27, 2021-12-15 doi: 10.1002/chem.202187062
  44. ^ Oldamur Hollóczki, Sascha Gehrke, Can Nanoplastics Alter Cell Membranes?, ChemPhysChem 21, 2020-01-03, עמ' 9–12 doi: 10.1002/cphc.201900481
  45. ^ L. M. Skjolding, G. Ašmonaitė, R. I. Jølck, T. L. Andresen, H. Selck, A. Baun, J. Sturve, An assessment of the importance of exposure routes to the uptake and internal localisation of fluorescent nanoparticles in zebrafish (Danio rerio), using light sheet microscopy, Nanotoxicology 11, 2017-03-16, עמ' 351–359 doi: 10.1080/17435390.2017.1306128
  46. ^ Jordan A. Pitt, Jordan S. Kozal, Nishad Jayasundara, Andrey Massarsky, Rafael Trevisan, Nick Geitner, Mark Wiesner, Edward D. Levin, Richard T. Di Giulio, Uptake, tissue distribution, and toxicity of polystyrene nanoparticles in developing zebrafish (Danio rerio), Aquatic Toxicology 194, 2018-01-01, עמ' 185–194 doi: 10.1016/j.aquatox.2017.11.017
  47. ^ Shepherd Yuen Chan, Sylvia Yang Liu, Rongben Wu, Wei Wei, James Kar-Hei Fang, Song Lin Chua, Simultaneous Dissemination of Nanoplastics and Antibiotic Resistance by Nematode Couriers, Environmental Science & Technology 57, 2023-06-13, עמ' 8719–8727 doi: 10.1021/acs.est.2c07129
  48. ^ Microplastics from textiles: towards a circular economy for textiles in Europe — European Environment Agency, www.eea.europa.eu (באנגלית)
  49. ^ Juliana A. Ivar do Sul, Monica F. Costa, The present and future of microplastic pollution in the marine environment, Environmental Pollution 185, 2014-02-01, עמ' 352–364 doi: 10.1016/j.envpol.2013.10.036
  50. ^ 50.0 50.1 Pieter Jan Kole, Ansje J. Löhr, Frank G. A. J. Van Belleghem, Ad M. J. Ragas, Wear and Tear of Tyres: A Stealthy Source of Microplastics in the Environment, International Journal of Environmental Research and Public Health 14, 2017-10, עמ' 1265 doi: 10.3390/ijerph14101265
  51. ^ Ministry of Environment and Food of Denmark, Microplastics - Occurrence, effects and sources of releases to the environment in Denmark Environmental project No. 1793, 2015, web.archive.org
  52. ^ Tomasz E. Burghardt, Anton Pashkevich, Darko Babić, Harald Mosböck, Dario Babić, Lidia Żakowska, Microplastics and road markings: the role of glass beads and loss estimation, Transportation Research Part D: Transport and Environment 102, 2022-01-01, עמ' 103123 doi: 10.1016/j.trd.2021.103123
  53. ^ Teng Wang, Baojie Li, Xinqing Zou, Ying Wang, Yali Li, Yongjiang Xu, Longjiang Mao, Chuchu Zhang, Wenwen Yu, Emission of primary microplastics in mainland China: Invisible but not negligible, Water Research 162, 2019-10-01, עמ' 214–224 doi: 10.1016/j.watres.2019.06.042
  54. ^ Aravin Prince Periyasamy, Ali Tehrani-Bagha, A review on microplastic emission from textile materials and its reduction techniques, Polymer Degradation and Stability 199, 2022-05-01, עמ' 109901 doi: 10.1016/j.polymdegradstab.2022.109901
  55. ^ Alla Katsnelson, Microplastics present pollution puzzle, Proceedings of the National Academy of Sciences 112, 2015-05-05, עמ' 5547–5549 doi: 10.1073/pnas.1504135112
  56. ^ 56.0 56.1 Mark Anthony Browne, Phillip Crump, Stewart J. Niven, Emma Teuten, Andrew Tonkin, Tamara Galloway, Richard Thompson, Accumulation of Microplastic on Shorelines Woldwide: Sources and Sinks, Environmental Science & Technology 45, 2011-11-01, עמ' 9175–9179 doi: 10.1021/es201811s
  57. ^ 57.0 57.1 Rachid Dris, Johnny Gasperi, Cécile Mirande, Corinne Mandin, Mohamed Guerrouache, Valérie Langlois, Bruno Tassin, A first overview of textile fibers, including microplastics, in indoor and outdoor environments, Environmental Pollution 221, 2017-02-01, עמ' 453–458 doi: 10.1016/j.envpol.2016.12.013
  58. ^ 58.0 58.1 Science - Beat the Microbead, web.archive.org, ‏2015-03-15
  59. ^ 59.0 59.1 Lisa S. Fendall, Mary A. Sewell, Contributing to marine pollution by washing your face: Microplastics in facial cleansers, Marine Pollution Bulletin 58, 2009-08-01, עמ' 1225–1228 doi: 10.1016/j.marpolbul.2009.04.025
  60. ^ 60.0 60.1 60.2 A. G. Anderson, J. Grose, S. Pahl, R. C. Thompson, K. J. Wyles, Microplastics in personal care products: Exploring perceptions of environmentalists, beauticians and students, Marine Pollution Bulletin 113, 2016-12-15, עמ' 454–460 doi: 10.1016/j.marpolbul.2016.10.048
  61. ^ Chelsea M. Rochman, Sara M. Kross, Jonathan B. Armstrong, Michael T. Bogan, Emily S. Darling, Stephanie J. Green, Ashley R. Smyth, Diogo Veríssimo, Scientific Evidence Supports a Ban on Microbeads, Environmental Science & Technology 49, 2015-09-15, עמ' 10759–10761 doi: 10.1021/acs.est.5b03909
  62. ^ Guide to Microplastics - Check Your Products, Beat the Microbead (באנגלית אמריקאית)
  63. ^ After 40 years in limbo: Styrene is probably carcinogenic, ScienceDaily (באנגלית)
  64. ^ Amber-Leigh Woolf, Microbeads are banned, but plastic-filled products are everywhere, Stuff, ‏2020-06-11 (באנגלית)
  65. ^ "What Is Glitter? (Published 2018)" (באנגלית). 2018-12-21. נבדק ב-2023-08-12.
  66. ^ Chelsea M. Rochman, Akbar Tahir, Susan L. Williams, Dolores V. Baxa, Rosalyn Lam, Jeffrey T. Miller, Foo-Ching Teh, Shinta Werorilangi, Swee J. Teh, Anthropogenic debris in seafood: Plastic debris and fibers from textiles in fish and bivalves sold for human consumption, Scientific Reports 5, 2015-09-24, עמ' 14340 doi: 10.1038/srep14340
  67. ^ Kosuke Tanaka, Hideshige Takada, Rei Yamashita, Kaoruko Mizukawa, Masa-aki Fukuwaka, Yutaka Watanuki, Accumulation of plastic-derived chemicals in tissues of seabirds ingesting marine plastics, Marine Pollution Bulletin 69, 2013-01-01, עמ' 219–222 doi: 10.1016/j.marpolbul.2012.12.010
  68. ^ A. T. Pruter, Sources, quantities and distribution of persistent plastics in the marine environment, Marine Pollution Bulletin 18, 1987-06-01, עמ' 305–310 doi: 10.1016/S0025-326X(87)80016-4
  69. ^ [https://web.archive.org/web/20210901235830/https://www.plasticseurope.org/application/files/8016/1125/2189/AF_Plastics_the_facts-WEB-2020-ING_FINAL.pdf Plastics – the Facts 2020 An analysis of European plastics production, demand and waste data], web.archive.org
  70. ^ 70.0 70.1 70.2 José G. B Derraik, The pollution of the marine environment by plastic debris: a review, Marine Pollution Bulletin 44, 2002-09-01, עמ' 842–852 doi: 10.1016/S0025-326X(02)00220-5
  71. ^ CONTROL OF PLASTIC WASTES ABOARD NAVAL SHIPS AT SEA, web.archive.org
  72. ^ 72.0 72.1 72.2 Emma L. Teuten, Jovita M. Saquing, Detlef R. U. Knappe, Morton A. Barlaz, Susanne Jonsson, Annika Björn, Steven J. Rowland, Richard C. Thompson, Tamara S. Galloway, Rei Yamashita, Daisuke Ochi, Yutaka Watanuki, Charles Moore, Pham Hung Viet, Touch Seang Tana, Maricar Prudente, Ruchaya Boonyatumanond, Mohamad P. Zakaria, Kongsap Akkhavong, Yuko Ogata, Hisashi Hirai, Satoru Iwasa, Kaoruko Mizukawa, Yuki Hagino, Ayako Imamura, Mahua Saha, Hideshige Takada, Transport and release of chemicals from plastics to the environment and to wildlife, Philosophical Transactions of the Royal Society B: Biological Sciences 364, 2009-07-27, עמ' 2027–2045 doi: 10.1098/rstb.2008.0284
  73. ^ 73.0 73.1 73.2 73.3 73.4 73.5 Richard C. Thompson, Charles J. Moore, Frederick S. vom Saal, Shanna H. Swan, Plastics, the environment and human health: current consensus and future trends, Philosophical Transactions of the Royal Society B: Biological Sciences 364, 2009-07-27, עמ' 2153–2166 doi: 10.1098/rstb.2009.0053
  74. ^ 74.0 74.1 74.2 Sherri A. Mason, Victoria G. Welch, Joseph Neratko, Synthetic Polymer Contamination in Bottled Water, Frontiers in Chemistry 6, 2018 doi: 10.3389/fchem.2018.00407
  75. ^ Carrington, Damian; editor, Damian Carrington Environment (2020-10-19). "Bottle-fed babies swallow millions of microplastics a day, study finds". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-08-12. {{cite news}}: |last2= has generic name (עזרה)
  76. ^ Trinity College Dublin, High levels of microplastics released from infant feeding bottles during formula prep, phys.org (באנגלית)
  77. ^ Dunzhu Li, Yunhong Shi, Luming Yang, Liwen Xiao, Daniel K. Kehoe, Yurii K. Gun’ko, John J. Boland, Jing Jing Wang, Microplastic release from the degradation of polypropylene feeding bottles during infant formula preparation, Nature Food 1, 2020-11, עמ' 746–754 doi: 10.1038/s43016-020-00171-y
  78. ^ University of Massachusetts Amherst, Steam disinfection of baby bottle nipples exposes babies and the environment to micro - and nanoplastic particles, phys.org (באנגלית)
  79. ^ Yu Su, Xi Hu, Hongjie Tang, Kun Lu, Huimin Li, Sijin Liu, Baoshan Xing, Rong Ji, Steam disinfection releases micro(nano)plastics from silicone-rubber baby teats as examined by optical photothermal infrared microspectroscopy, Nature Nanotechnology 17, 2022-01, עמ' 76–85 doi: 10.1038/s41565-021-00998-x
  80. ^ Take-out coffee cups may be shedding trillions of plastic nanoparticles, study says - UPI.com, UPI (באנגלית)
  81. ^ Christopher D. Zangmeister, James G. Radney, Kurt D. Benkstein, Berc Kalanyan, Common Single-Use Consumer Plastic Products Release Trillions of Sub-100 nm Nanoparticles per Liter into Water during Normal Use, Environmental Science & Technology 56, 2022-05-03, עמ' 5448–5455 doi: 10.1021/acs.est.1c06768
  82. ^ Chaoran Li, Rosa Busquets, Luiza C. Campos, Assessment of microplastics in freshwater systems: A review, Science of The Total Environment 707, 2020-03-10, עמ' 135578 doi: 10.1016/j.scitotenv.2019.135578
  83. ^ Chelsea M. Rochman, Keenan Munno, Carolynn Box, Anna Cummins, Xia Zhu, Rebecca Sutton, Think Global, Act Local: Local Knowledge Is Critical to Inform Positive Change When It Comes to Microplastics, Environmental Science & Technology 55, 2021-01-05, עמ' 4–6 doi: 10.1021/acs.est.0c05746
  84. ^ Emmanuel Sunday Okeke, Charles Obinwanne Okoye, Edidiong Okokon Atakpa, Richard Ekeng Ita, Raphael Nyaruaba, Chiamaka Linda Mgbechidinma, Otobong Donald Akan, Microplastics in agroecosystems-impacts on ecosystem functions and food chain, Resources, Conservation and Recycling 177, 2022-02-01, עמ' 105961 doi: 10.1016/j.resconrec.2021.105961
  85. ^ 85.0 85.1 Oluniyi O. Fadare, Elvis D. Okoffo, Covid-19 face masks: A potential source of microplastic fibers in the environment, Science of The Total Environment 737, 2020-10-01, עמ' 140279 doi: 10.1016/j.scitotenv.2020.140279
  86. ^ 86.0 86.1 86.2 86.3 Steve A. Carr, Jin Liu, Arnold G. Tesoro, Transport and fate of microplastic particles in wastewater treatment plants, Water Research 91, 2016-03-15, עמ' 174–182 doi: 10.1016/j.watres.2016.01.002
  87. ^ 87.0 87.1 Eco Corp, ENVIRONMENTAL PROTECTION AGENCY An Ghniomhaireacht urn Chaornhnü Comhshac WASTE WATER TREATMENT NL4NUALS PRIMARY, SECONDARY ANL TERTIARY TREATMENT document contains '3t pages
  88. ^ Daniel Habib, David C. Locke, Leonard J. Cannone, Synthetic Fibers as Indicators of Municipal Sewage Sludge, Sludge Products, and Sewage Treatment Plant Effluents, Water, Air, and Soil Pollution 103, 1998-04-01, עמ' 1–8 doi: 10.1023/A:1004908110793
  89. ^ Shirin Estahbanati, N. L. Fahrenfeld, Influence of wastewater treatment plant discharges on microplastic concentrations in surface water, Chemosphere 162, 2016-11-01, עמ' 277–284 doi: 10.1016/j.chemosphere.2016.07.083
  90. ^ S. M. Mintenig, I. Int-Veen, M. G. J. Löder, S. Primpke, G. Gerdts, Identification of microplastic in effluents of waste water treatment plants using focal plane array-based micro-Fourier-transform infrared imaging, Water Research 108, 2017-01-01, עמ' 365–372 doi: 10.1016/j.watres.2016.11.015
  91. ^ Fionn Murphy, Ciaran Ewins, Frederic Carbonnier, Brian Quinn, Wastewater Treatment Works (WwTW) as a Source of Microplastics in the Aquatic Environment, Environmental Science & Technology 50, 2016-06-07, עמ' 5800–5808 doi: 10.1021/acs.est.5b05416
  92. ^ Wojciech Pol, Angelika Żmijewska, Emilia Stasińska, Piotr Zieliński, SPATIAL–TEMPORAL DISTRIBUTION OF MICROPLASTICS IN LOWLAND RIVERS FLOWING THROUGH TWO CITIES (NE POLAND), Water, Air, & Soil Pollution 233, 2022-04-11, עמ' 140 doi: 10.1007/s11270-022-05608-7
  93. ^ Alexia Balla, Ahmed Mohsen, Sándor Gönczy, Tímea Kiss, Spatial Variations in Microfiber Transport in a Transnational River Basin, Applied Sciences 12, 2022-01, עמ' 10852 doi: 10.3390/app122110852
  94. ^ 94.0 94.1 94.2 A scientific perspective on microplastics in nature and society – SAPEA (באנגלית בריטית)
  95. ^ Microplastics Research Data: Evaluating the Current State of Findability and Accessibility and Recommendations for Improving Data Sharing, SINTEF (באנגלית)
  96. ^ Arthur, C., Baker, J. E., & Bamford, H. A. (Eds.) (2009). Proceedings of the International Research Workshop on the Occurrence, Effects, and Fate of Microplastic Marine Debris, September 9-11, 2008, University of Washington Tacoma, Tacoma, WA, USA, NOAA Technical Memorandum NOS-OR & R-30. - References - Scientific Research Publishing, www.scirp.org
  97. ^ 97.0 97.1 97.2 Ryan Helcoski, Lance T. Yonkos, Alterra Sanchez, Andrew H. Baldwin, Wetland soil microplastics are negatively related to vegetation cover and stem density, Environmental Pollution 256, 2020-01-01, עמ' 113391 doi: 10.1016/j.envpol.2019.113391
  98. ^ Dafne Eerkes-Medrano, Richard C. Thompson, David C. Aldridge, Microplastics in freshwater systems: A review of the emerging threats, identification of knowledge gaps and prioritisation of research needs, Water Research 75, 2015-05-15, עמ' 63–82 doi: 10.1016/j.watres.2015.02.012
  99. ^ Austin K. Baldwin, Steven R. Corsi, Sherri A. Mason, Plastic Debris in 29 Great Lakes Tributaries: Relations to Watershed Attributes and Hydrology, Environmental Science & Technology 50, 2016-10-04, עמ' 10377–10385 doi: 10.1021/acs.est.6b02917
  100. ^ 100.0 100.1 Andrew J. R. Watts, Ceri Lewis, Rhys M. Goodhead, Stephen J. Beckett, Julian Moger, Charles R. Tyler, Tamara S. Galloway, Uptake and Retention of Microplastics by the Shore Crab Carcinus maenas, Environmental Science & Technology 48, 2014-08-05, עמ' 8823–8830 doi: 10.1021/es501090e
  101. ^ Richard C. Thompson, Ylva Olsen, Richard P. Mitchell, Anthony Davis, Steven J. Rowland, Anthony W. G. John, Daniel McGonigle, Andrea E. Russell, Lost at Sea: Where Is All the Plastic?, Science 304, 2004-05-07, עמ' 838–838 doi: 10.1126/science.1094559
  102. ^ Bowen Li, Weiwenhui Liang, Quan-Xing Liu, Shijian Fu, Cuizhu Ma, Qiqing Chen, Lei Su, Nicholas J. Craig, Huahong Shi, Fish Ingest Microplastics Unintentionally, Environmental Science & Technology 55, 2021-08-03, עמ' 10471–10479 doi: 10.1021/acs.est.1c01753
  103. ^ Jessica Reichert, Johannes Schellenberg, Patrick Schubert, Thomas Wilke, Responses of reef building corals to microplastic exposure, Environmental Pollution 237, 2018-06-01, עמ' 955–960 doi: 10.1016/j.envpol.2017.11.006
  104. ^ Alina M. Wieczorek, Liam Morrison, Peter L. Croot, A. Louise Allcock, Eoin MacLoughlin, Olivier Savard, Hannah Brownlow, Thomas K. Doyle, Frequency of Microplastics in Mesopelagic Fishes from the Northwest Atlantic, Frontiers in Marine Science 5, 2018 doi: 10.3389/fmars.2018.00039
  105. ^ Peter Wardrop, Jeff Shimeta, Dayanthi Nugegoda, Paul D. Morrison, Ana Miranda, Min Tang, Bradley O. Clarke, Chemical Pollutants Sorbed to Ingested Microbeads from Personal Care Products Accumulate in Fish, Environmental Science & Technology 50, 2016-04-05, עמ' 4037–4044 doi: 10.1021/acs.est.5b06280
  106. ^ Rocío S. Pazos, Tomás Maiztegui, Darío C. Colautti, Ariel H. Paracampo, Nora Gómez, Microplastics in gut contents of coastal freshwater fish from Río de la Plata estuary, Marine Pollution Bulletin 122, 2017-09-15, עמ' 85–90 doi: 10.1016/j.marpolbul.2017.06.007
  107. ^ Stephanie L. Wright, Richard C. Thompson, Tamara S. Galloway, The physical impacts of microplastics on marine organisms: A review, Environmental Pollution 178, 2013-07-01, עמ' 483–492 doi: 10.1016/j.envpol.2013.02.031
  108. ^ 108.0 108.1 Kevin Tallec, Arnaud Huvet, Carole Di Poi, Carmen González-Fernández, Christophe Lambert, Bruno Petton, Nelly Le Goïc, Mathieu Berchel, Philippe Soudant, Ika Paul-Pont, Nanoplastics impaired oyster free living stages, gametes and embryos, Environmental Pollution 242, 2018-11-01, עמ' 1226–1235 doi: 10.1016/j.envpol.2018.08.020
  109. ^ 109.0 109.1 Patrícia Oliveira, Luís Gabriel Antão Barboza, Vasco Branco, Neusa Figueiredo, Cristina Carvalho, Lúcia Guilhermino, Effects of microplastics and mercury in the freshwater bivalve Corbicula fluminea (Müller, 1774): Filtration rate, biochemical biomarkers and mercury bioconcentration, Ecotoxicology and Environmental Safety 164, 2018-11-30, עמ' 155–163 doi: 10.1016/j.ecoenv.2018.07.062
  110. ^ 110.0 110.1 110.2 Yu Tang, Jiahuan Rong, Xiaofan Guan, Shanjie Zha, Wei Shi, Yu Han, Xueying Du, Fangzhu Wu, Wei Huang, Guangxu Liu, Immunotoxicity of microplastics and two persistent organic pollutants alone or in combination to a bivalve species, Environmental Pollution 258, 2020-03-01, עמ' 113845 doi: 10.1016/j.envpol.2019.113845
  111. ^ 111.0 111.1 111.2 Shuge Sun, Wei Shi, Yu Tang, Yu Han, Xueying Du, Weishang Zhou, Yuan Hu, Chaosheng Zhou, Guangxu Liu, Immunotoxicity of petroleum hydrocarbons and microplastics alone or in combination to a bivalve species: Synergic impacts and potential toxication mechanisms, Science of The Total Environment 728, 2020-08-01, עמ' 138852 doi: 10.1016/j.scitotenv.2020.138852
  112. ^ 112.0 112.1 112.2 Yu Tang, Weishang Zhou, Shuge Sun, Xueying Du, Yu Han, Wei Shi, Guangxu Liu, Immunotoxicity and neurotoxicity of bisphenol A and microplastics alone or in combination to a bivalve species, Tegillarca granosa, Environmental Pollution 265, 2020-10-01, עמ' 115115 doi: 10.1016/j.envpol.2020.115115
  113. ^ Arno Bringer, Hélène Thomas, Grégoire Prunier, Emmanuel Dubillot, Noémie Bossut, Carine Churlaud, Christelle Clérandeau, Florane Le Bihanic, Jérôme Cachot, High density polyethylene (HDPE) microplastics impair development and swimming activity of Pacific oyster D-larvae, Crassostrea gigas, depending on particle size, Environmental Pollution 260, 2020-05-01, עמ' 113978 doi: 10.1016/j.envpol.2020.113978
  114. ^ 114.0 114.1 N. M. Hall, K. L. E. Berry, L. Rintoul, M. O. Hoogenboom, Microplastic ingestion by scleractinian corals, Marine Biology 162, 2015-03-01, עמ' 725–732 doi: 10.1007/s00227-015-2619-7
  115. ^ Michael J. Risk, Evan Edinger, Impacts of Sediment on Coral Reefs, Dordrecht: Springer Netherlands, 2011, Encyclopedia of Earth Sciences Series, עמ' 575–586, מסת"ב 978-90-481-2639-2. (באנגלית)
  116. ^ Vladimir Hedrih, Exposure to microplastics impairs cognition in hermit crabs, study finds, PsyPost, ‏2023-06-17 (באנגלית אמריקאית)
  117. ^ Mattia Iannella, Giulia Console, Paola D’Alessandro, Francesco Cerasoli, Cristina Mantoni, Fabrizio Ruggieri, Francesca Di Donato, Maurizio Biondi, Preliminary Analysis of the Diet of Triturus carnifex and Pollution in Mountain Karst Ponds in Central Apennines, Water 12, 2020-01, עמ' 44 doi: 10.3390/w12010044
  118. ^ Krzysztof Deoniziak, Aleksandra Cichowska, Sławomir Niedźwiecki, Wojciech Pol, Thrushes (Aves: Passeriformes) as indicators of microplastic pollution in terrestrial environments, Science of The Total Environment 853, 2022-12-20, עמ' 158621 doi: 10.1016/j.scitotenv.2022.158621
  119. ^ Microplastic Pollution Found in Ocean Seagrasses for First Time, Boston University, ‏2019-02-26 (באנגלית)
  120. ^ Bas Boots, Connor William Russell, Dannielle Senga Green, Effects of Microplastics in Soil Ecosystems: Above and Below Ground, Environmental Science & Technology 53, 2019-10-01, עמ' 11496–11506 doi: 10.1021/acs.est.9b03304
  121. ^ Fengyu Huang, Jinzhao Hu, Li Chen, Zhe Wang, Shiyong Sun, Wanming Zhang, Hu Jiang, Ying Luo, Lei Wang, Yi Zeng, Linchuan Fang, Microplastics may increase the environmental risks of Cd via promoting Cd uptake by plants: A meta-analysis, Journal of Hazardous Materials 448, 2023-04-15, עמ' 130887 doi: 10.1016/j.jhazmat.2023.130887
  122. ^ Fangli Wang, Xuexia Wang, Ningning Song, Polyethylene microplastics increase cadmium uptake in lettuce (Lactuca sativa L.) by altering the soil microenvironment, Science of The Total Environment 784, 2021-08-25, עמ' 147133 doi: 10.1016/j.scitotenv.2021.147133
  123. ^ Fayuan Wang, Xueying Feng, Yingying Liu, Catharine A. Adams, Yuhuan Sun, Shuwu Zhang, Micro(nano)plastics and terrestrial plants: Up-to-date knowledge on uptake, translocation, and phytotoxicity, Resources, Conservation and Recycling 185, 2022-10-01, עמ' 106503 doi: 10.1016/j.resconrec.2022.106503
  124. ^ 124.0 124.1 Xiaojian Wu, Jie Pan, Meng Li, Yao Li, Mark Bartlam, Yingying Wang, Selective enrichment of bacterial pathogens by microplastic biofilm, Water Research 165, 2019-11-15, עמ' 114979 doi: 10.1016/j.watres.2019.114979
  125. ^ 125.0 125.1 Matthew S. Savoca, Martha E. Wohlfeil, Susan E. Ebeler, Gabrielle A. Nevitt, Marine plastic debris emits a keystone infochemical for olfactory foraging seabirds, Science Advances 2, 2016-11-04 doi: 10.1126/sciadv.1600395
  126. ^ John W. H. Dacey, Stuart G. Wakeham, Oceanic Dimethylsulfide: Production During Zooplankton Grazing on Phytoplankton, Science 233, 1986-09-19, עמ' 1314–1316 doi: 10.1126/science.233.4770.1314
  127. ^ Plasticology 101 | Container & Packaging Supply, web.archive.org, ‏2016-11-16
  128. ^ A. M. Saley, A. C. Smart, M. F. Bezerra, T. L. U. Burnham, L. R. Capece, L. F. O. Lima, A. C. Carsh, S. L. Williams, S. G. Morgan, Microplastic accumulation and biomagnification in a coastal marine reserve situated in a sparsely populated area, Marine Pollution Bulletin 146, 2019-09-01, עמ' 54–59 doi: 10.1016/j.marpolbul.2019.05.065
  129. ^ 129.0 129.1 129.2 Report of the NJDEP-Science Advisory Board: Human Health Impacts of Microplastics and Nanoplastics, web.archive.org
  130. ^ Ana I. Catarino, Valeria Macchia, William G. Sanderson, Richard C. Thompson, Theodore B. Henry, Low levels of microplastics (MP) in wild mussels indicate that MP ingestion by humans is minimal compared to exposure via household fibres fallout during a meal, Environmental Pollution 237, 2018-06-01, עמ' 675–684 doi: 10.1016/j.envpol.2018.02.069
  131. ^ Ondřej Groborz, Lenka Poláková, Kristýna Kolouchová, Pavel Švec, Lenka Loukotová, Vijay Madhav Miriyala, Pavla Francová, Jan Kučka, Jan Krijt, Petr Páral, Martin Báječný, Tomáš Heizer, Radek Pohl, David Dunlop, Jiří Czernek, Luděk Šefc, Jiří Beneš, Petr Štěpánek, Pavel Hobza, Martin Hrubý, Chelating Polymers for Hereditary Hemochromatosis Treatment, Macromolecular Bioscience 20, 2020-12, עמ' 2000254 doi: 10.1002/mabi.202000254
  132. ^ Gabriel Enrique De-la-Torre, Microplastics: an emerging threat to food security and human health, Journal of Food Science and Technology 57, 2020-05-01, עמ' 1601–1608 doi: 10.1007/s13197-019-04138-1
  133. ^ WORLD REVIEW OF FISHERIES AND AQUACULTURE, web.archive.org
  134. ^ Joana Correia Prata, João P. da Costa, Isabel Lopes, Armando C. Duarte, Teresa Rocha-Santos, Environmental exposure to microplastics: An overview on possible human health effects, Science of The Total Environment 702, 2020-02-01, עמ' 134455 doi: 10.1016/j.scitotenv.2019.134455
  135. ^ Yukie Mato, Tomohiko Isobe, Hideshige Takada, Haruyuki Kanehiro, Chiyoko Ohtake, Tsuguchika Kaminuma, Plastic Resin Pellets as a Transport Medium for Toxic Chemicals in the Marine Environment, Environmental Science & Technology 35, 2001-01-01, עמ' 318–324 doi: 10.1021/es0010498
  136. ^ 136.0 136.1 Olga S. Arvaniti, Georgia Antonopoulou, Georgia Gatidou, Zacharias Frontistis, Dionissios Mantzavinos, Athanasios S. Stasinakis, Sorption of two common antihypertensive drugs onto polystyrene microplastics in water matrices, Science of The Total Environment 837, 2022-09-01, עמ' 155786 doi: 10.1016/j.scitotenv.2022.155786
  137. ^ Yandan Li, Miao Li, Zhen Li, Lei Yang, Xiang Liu, Effects of particle size and solution chemistry on Triclosan sorption on polystyrene microplastic, Chemosphere 231, 2019-09-01, עמ' 308–314 doi: 10.1016/j.chemosphere.2019.05.116
  138. ^ New disease caused by plastics discovered in seabirds | Plastics | The Guardian, amp.theguardian.com
  139. ^ New disease caused solely by plastics discovered in seabirds, www.nhm.ac.uk (באנגלית)
  140. ^ Steve Allen, Deonie Allen, Vernon R. Phoenix, Gaël Le Roux, Pilar Durántez Jiménez, Anaëlle Simonneau, Stéphane Binet, Didier Galop, Atmospheric transport and deposition of microplastics in a remote mountain catchment, Nature Geoscience 12, 2019-05, עמ' 339–344 doi: 10.1038/s41561-019-0335-5
  141. ^ Johnny Gasperi, Stephanie L. Wright, Rachid Dris, France Collard, Corinne Mandin, Mohamed Guerrouache, Valérie Langlois, Frank J. Kelly, Bruno Tassin, Microplastics in air: Are we breathing it in?, Current Opinion in Environmental Science & Health, Micro and Nanoplastics Edited by Dr. Teresa A.P. Rocha-Santos 1, 2018-02-01, עמ' 1–5 doi: 10.1016/j.coesh.2017.10.002
  142. ^ Sharareh Dehghani, Farid Moore, Razegheh Akhbarizadeh, Microplastic pollution in deposited urban dust, Tehran metropolis, Iran, Environmental Science and Pollution Research 24, 2017-09-01, עמ' 20360–20371 doi: 10.1007/s11356-017-9674-1
  143. ^ Melanie Bergmann, Sophia Mützel, Sebastian Primpke, Mine B. Tekman, Jürg Trachsel, Gunnar Gerdts, White and wonderful? Microplastics prevail in snow from the Alps to the Arctic, Science Advances 5, 2019-08-02 doi: 10.1126/sciadv.aax1157
  144. ^ S. Allen, D. Allen, F. Baladima, V. R. Phoenix, J. L. Thomas, G. Le Roux, J. E. Sonke, Evidence of free tropospheric and long-range transport of microplastic at Pic du Midi Observatory, Nature Communications 12, 2021-12-21, עמ' 7242 doi: 10.1038/s41467-021-27454-7
  145. ^ Kara J. Wiggin, Erika B. Holland, Validation and application of cost and time effective methods for the detection of 3–500 μm sized microplastics in the urban marine and estuarine environments surrounding Long Beach, California, Marine Pollution Bulletin 143, 2019-06-01, עמ' 152–162 doi: 10.1016/j.marpolbul.2019.03.060
  146. ^ Gabriel Enrique De-la-Torre, Diana Carolina Dioses-Salinas, Jasmin Marlith Castro, Rosabel Antay, Naomy Yupanqui Fernández, Dante Espinoza-Morriberón, Miguel Saldaña-Serrano, Abundance and distribution of microplastics on sandy beaches of Lima, Peru, Marine Pollution Bulletin 151, 2020-02-01, עמ' 110877 doi: 10.1016/j.marpolbul.2019.110877
  147. ^ Therese M. Karlsson, Anna Kärrman, Anna Rotander, Martin Hassellöv, Comparison between manta trawl and in situ pump filtration methods, and guidance for visual identification of microplastics in surface waters, Environmental Science and Pollution Research 27, 2020-02-01, עמ' 5559–5571 doi: 10.1007/s11356-019-07274-5
  148. ^ 148.0 148.1 A. Kelly, D. Lannuzel, T. Rodemann, K. M. Meiners, H. J. Auman, Microplastic contamination in east Antarctic sea ice, Marine Pollution Bulletin 154, 2020-05-01, עמ' 111130 doi: 10.1016/j.marpolbul.2020.111130
  149. ^ Julie C. Anderson, Bradley J. Park, Vince P. Palace, Microplastics in aquatic environments: Implications for Canadian ecosystems, Environmental Pollution 218, 2016-11-01, עמ' 269–280 doi: 10.1016/j.envpol.2016.06.074
  150. ^ Natalia P. Ivleva, Alexandra C. Wiesheu, Reinhard Niessner, Microplastic in Aquatic Ecosystems, Angewandte Chemie International Edition 56, 2017-02-06, עמ' 1720–1739 doi: 10.1002/anie.201606957
  151. ^ Wojciech Pol, Emilia Stasińska, Angelika Żmijewska, Adam Więcko, Piotr Zieliński, Litter per liter – Lakes' morphology and shoreline urbanization index as factors of microplastic pollution: Study of 30 lakes in NE Poland, Science of the Total Environment 881, 2023-07-01, עמ' 163426 doi: 10.1016/j.scitotenv.2023.163426
  152. ^ Philip J. Anderson, Sarah Warrack, Victoria Langen, Jonathan K. Challis, Mark L. Hanson, Michael D. Rennie, Microplastic contamination in Lake Winnipeg, Canada, Environmental Pollution 225, 2017-06-01, עמ' 223–231 doi: 10.1016/j.envpol.2017.02.072
  153. ^ Paula E. Redondo-Hasselerharm, Dede Falahudin, Edwin T. H. M. Peeters, Albert A. Koelmans, Microplastic Effect Thresholds for Freshwater Benthic Macroinvertebrates, Environmental Science & Technology 52, 2018-02-20, עמ' 2278–2286 doi: 10.1021/acs.est.7b05367
  154. ^ Matthias C. Rillig, Rosolino Ingraffia, Anderson A. de Souza Machado, Microplastic Incorporation into Soil in Agroecosystems, Frontiers in Plant Science 8, 2017 doi: 10.3389/fpls.2017.01805
  155. ^ Matthias C. Rillig, Microplastic in Terrestrial Ecosystems and the Soil?, Environmental Science & Technology 46, 2012-06-19, עמ' 6453–6454 doi: 10.1021/es302011r
  156. ^ Kimberly Ann V. Zubris, Brian K. Richards, Synthetic fibers as an indicator of land application of sludge, Environmental Pollution 138, 2005-11-01, עמ' 201–211 doi: 10.1016/j.envpol.2005.04.013
  157. ^ Drowning in Plastics – Marine Litter and Plastic Waste Vital Graphics, UNEP - UN Environment Programme, ‏2021-10-21 (באנגלית)
  158. ^ Researchers recently found microplastics in every human tissue they studied, WION (באנגלית אמריקאית)
  159. ^ Methods for microplastics, nanoplastics and plastic monomer detection and reporting in human tissues, American Chemical Society (באנגלית)
  160. ^ Carrington, Damian; editor, Damian Carrington Environment (2022-03-24). "Microplastics found in human blood for first time". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-08-12. {{cite news}}: |last2= has generic name (עזרה)
  161. ^ Tiny particles of plastic just got found inside humans for the first time, Fortune (באנגלית)
  162. ^ Carrington, Damian; editor, Damian Carrington Environment (2020-12-22). "Microplastics revealed in the placentas of unborn babies". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-08-12. {{cite news}}: |last2= has generic name (עזרה)
  163. ^ Antonio Ragusa, Alessandro Svelato, Criselda Santacroce, Piera Catalano, Valentina Notarstefano, Oliana Carnevali, Fabrizio Papa, Mauro Ciro Antonio Rongioletti, Federico Baiocco, Simonetta Draghi, Elisabetta D'Amore, Denise Rinaldo, Maria Matta, Elisabetta Giorgini, Plasticenta: First evidence of microplastics in human placenta, Environment International 146, 2021-01-01, עמ' 106274 doi: 10.1016/j.envint.2020.106274
  164. ^ Carrington, Damian; editor, Damian Carrington Environment (2022-10-07). "Microplastics found in human breast milk for the first time". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-08-12. {{cite news}}: |last2= has generic name (עזרה)
  165. ^ Antonio Ragusa, Valentina Notarstefano, Alessandro Svelato, Alessia Belloni, Giorgia Gioacchini, Christine Blondeel, Emma Zucchelli, Caterina De Luca, Sara D’Avino, Alessandra Gulotta, Oliana Carnevali, Elisabetta Giorgini, Raman Microspectroscopy Detection and Characterisation of Microplastics in Human Breastmilk, Polymers 14, 2022-01, עמ' 2700 doi: 10.3390/polym14132700
  166. ^ Lauren C. Jenner, Jeanette M. Rotchell, Robert T. Bennett, Michael Cowen, Vasileios Tentzeris, Laura R. Sadofsky, Detection of microplastics in human lung tissue using μFTIR spectroscopy, Science of The Total Environment 831, 2022-07-20, עמ' 154907 doi: 10.1016/j.scitotenv.2022.154907
  167. ^ 167.0 167.1 European Investment Bank, Microplastics and Micropollutants in Water: Contaminants of Emerging Concern, 2023-02-27
  168. ^ Microplastics are in our bodies. How much do they harm us?, Environment, ‏2023-05-08 (באנגלית)
  169. ^ Madeleine Smith, David C. Love, Chelsea M. Rochman, Roni A. Neff, Microplastics in Seafood and the Implications for Human Health, Current Environmental Health Reports 5, 2018-09-01, עמ' 375–386 doi: 10.1007/s40572-018-0206-z
  170. ^ Kieran D. Cox, Garth A. Covernton, Hailey L. Davies, John F. Dower, Francis Juanes, Sarah E. Dudas, Human Consumption of Microplastics, Environmental Science & Technology 53, 2019-06-18, עמ' 7068–7074 doi: 10.1021/acs.est.9b01517
  171. ^ 171.0 171.1 H. S. Auta, C. U Emenike, S. H Fauziah, Distribution and importance of microplastics in the marine environment: A review of the sources, fate, effects, and potential solutions, Environment International 102, 2017-05-01, עמ' 165–176 doi: 10.1016/j.envint.2017.02.013
  172. ^ Ronni Strongin, Eating Away the World’s Plastic Waste Problem, A4BGU, ‏2017-01-23 (באנגלית אמריקאית)
  173. ^ Shepherd Yuen Chan, Max Wang-Tang Wong, Bonnie Tsz Ching Kwan, James Kar-Hei Fang, Song Lin Chua, Microbial–Enzymatic Combinatorial Approach to Capture and Release Microplastics, Environmental Science & Technology Letters 9, 2022-11-08, עמ' 975–982 doi: 10.1021/acs.estlett.2c00558
  174. ^ Sylvia Yang Liu, Matthew Ming-Lok Leung, James Kar-Hei Fang, Song Lin Chua, Engineering a microbial ‘trap and release’ mechanism for microplastics removal, Chemical Engineering Journal 404, 2021-01-15, עמ' 127079 doi: 10.1016/j.cej.2020.127079
  175. ^ Trevor Nace, Irish Teen Wins 2019 Google Science Fair For Removing Microplastics From Water, Forbes (באנגלית)
  176. ^ koen, System 001 has launched into the Pacific | Updates, The Ocean Cleanup, ‏2018-09-09 (באנגלית אמריקאית)
  177. ^ The Ocean Cleanup Technology | The Ocean Cleanup, web.archive.org, ‏2018-12-10
  178. ^ The Ocean Cleanup, Part 2: Technical review of the feasibility study | Deep Sea News, web.archive.org, ‏2020-01-21
  179. ^ I asked 15 ocean plastic pollution experts about the Ocean Cleanup project, and they have concerns | Southern Fried Science, web.archive.org, ‏2020-01-26
  180. ^ Too good to be true? The Ocean Cleanup Project faces feasibility questions | Environment | The Guardian, web.archive.org, ‏2019-10-24
  181. ^ MARINE PLASTIC DEBRIS AND MICROPLASTICS, Global lessons and research to inspire action and guide policy change, web.archive.org
  182. ^ The garbage patch territory turns into a new state | United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization, web.archive.org, ‏2017-09-11
  183. ^ RIFIUTI DIVENTANO STATO, UNESCO RICONOSCE 'GARBAGE PATCH' | SITI - PATRIMONIO ITALIANO UNESCO, web.archive.org, ‏2014-07-14
  184. ^ EPA National Trash Free Waters Program, a strategic approach to reduce trash and debris in aquatic ecosystems, web.archive.org
  185. ^ International Initiatives to Address Marine Debris | Trash-Free Waters | US EPA, web.archive.org, ‏2018-04-24
  186. ^ Trash-Free Waters Projects | Trash-Free Waters | US EPA, web.archive.org, ‏2018-04-22
  187. ^ Microplastics - UF/IFAS Extension, web.archive.org, ‏2018-09-25
  188. ^ Goal 14 targets | UNDP, web.archive.org, ‏2020-09-30
  189. ^ 189.0 189.1 189.2 The Clean Oceans Initiative, web.archive.org, ‏2022-04-23
  190. ^ 190.0 190.1 European Investment Bank, The Clean Oceans Initiative, 2023-02-22
  191. ^ Clean Oceans Initiative, oneplanetsummit.fr (באנגלית)
  192. ^ Clean Oceans Initiative - AFD, EIB, KfW, CDP, ICO | Finance in common, financeincommon.org
  193. ^ Beldine Anyiego, AFRICA: The Clean Oceans initiative will fund twice as many projects as expected?, COPIP, ‏2022-08-15
  194. ^ Riley E. J. Schnurr, Vanessa Alboiu, Meenakshi Chaudhary, Roan A. Corbett, Meaghan E. Quanz, Karthikeshwar Sankar, Harveer S. Srain, Venukasan Thavarajah, Dirk Xanthos, Tony R. Walker, Reducing marine pollution from single-use plastics (SUPs): A review, Marine Pollution Bulletin 137, 2018-12-01, עמ' 157–171 doi: 10.1016/j.marpolbul.2018.10.001
  195. ^ Adventure Scientists Worldwide Microplastics Project - Adventure Scientists, web.archive.org, ‏2018-05-08
  196. ^ World Oceans Day: Is the planet overdosing on the “miracle” product?, web.archive.org, ‏2021-08-03
  197. ^ Microplastic Polluting Rivers and Seas Across the Globe, Says Research | Fortune, web.archive.org, ‏2019-07-31
  198. ^ World's Oceans Clogged by Millions of Tons of Plastic Trash - Scientific American, web.archive.org, ‏2019-11-16
  199. ^ Dirk Xanthos, Tony R. Walker, International policies to reduce plastic marine pollution from single-use plastics (plastic bags and microbeads): A review, Marine Pollution Bulletin 118, 2017-05-15, עמ' 17–26 doi: 10.1016/j.marpolbul.2017.02.048
  200. ^ United States. Microbead-Free Waters Act of 2015, www.govinfo.gov
  201. ^ [https://web.archive.org/web/20200622152157/https://www.waterboards.ca.gov/press_room/press_releases/2020/pr06162020_microplastics.pdf State Water Board addresses microplastics in drinking water to encourage public water system awareness], web.archive.org
  202. ^ 202.0 202.1 Text - S.756 - 115th Congress (2017-2018): Save Our Seas Act of 2018 | Congress.gov | Library of Congress, web.archive.org, ‏2018-09-26
  203. ^ 203.0 203.1 203.2 203.3 Bill to reduce microplastics released into the environment passed by Japan's Upper House | The Japan Times, web.archive.org, ‏2018-09-26
  204. ^ Ministry of Environment, Japan (MOEJ), Recommendations by Experts on the Required Parameters for Microplastics Monitoring in the Ocean, web.archive.org
  205. ^ 205.0 205.1 Microplastic Pollution | SAM - Research and Innovation - European Commission, web.archive.org, ‏2019-01-22
  206. ^ A scientific perspective on microplastics in nature and society | SAPEA, web.archive.org, ‏2019-03-28
  207. ^ Environmental and Health Risks of Microplastic Pollution | European Commission, web.archive.org, ‏2019-05-09
  208. ^ ECHA proposes to restrict intentionally added microplastics - All news - ECHA, web.archive.org, ‏2019-02-02
  209. ^ Microplastics - ECHA, echa.europa.eu (באנגלית בריטית)
  210. ^ New Circular Economy Strategy - Environment - European Commission, web.archive.org, ‏2020-08-13
  211. ^ 211.0 211.1 The Environmental Protection (Microbeads) (England) Regulations 2017, web.archive.org
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37302158מיקרופלסטיק

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מיקרופלסטיק&oldid=2391664"