לבלב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Click to Shrink Back
בלוטות רוקבלוטת צד האוזןבלוטה תת-לסתיתחלל האףלועושטקנה הנשימהלשוןחלל הפהלועלשוןושטצינור המרה המשותףכיס המרהכבדכבדקיבהלבלבלבלבתריסריוןצינור המרה המשותףלבלבצינור הלבלבקיבהכבדכיס המרהתריסריוןצינור המרה המשותףהמעי הדקהמעי הגסתוספתןחלחולתפי הטבעתהמעי הגסמעי עיוורתוספתןחלחולתפי הטבעתהמעי הדקDigestive system diagram.png
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

מערכת העיכול. למידע על איבר, לחצו עליו.

לַבְלַב (TA: Pancreas) הוא בלוטה בחלל הבטן שתפקידה להפריש מיצים המכילים אנזימים וביקרבונט לצינור העיכול לצורך פירוק המזון, וכן הורמונים לזרם הדם לוויסות המטבוליזם בגוף. הלבלב ממוקם מאחורי הצפק, בין התריסריון לטחול. אורכו כ-15 ס"מ אצל אדם בוגר.

פעילותו האקסוקרינית מתבטאת ביצירת מיצים שמופרשים דרך תעלות אל מערכת העיכול. מיצי הלבלב מכילים אנזימים המסייעים לעיכול, כגון עמילאז, טריפסין, קרבוקסיפפטידאז וליפאז. אנזימים אלו נחוצים לעיכול של חלבונים, פחמימות ושומנים. ללא נוכחות אנזימי הלבלב, פירוקם של אבות המזון איננו מושלם. חלקו האנדוקריני של הלבלב שמכיל את איי לנגרהנס מייצר הורמונים: אינסולין וגלוקגון.

הלבלב התגלה לראשונה בתרבות המערב על ידי הרופילוס, מנתח ואנטום יווני. כמה מאות שנים לאחר מכן כינה אותו האנטום רופוס מאפסוס בשם היווני πάγκρεας (פַּנְקְרֵאָס), הלחם בסיסים של המילים היווניות πᾶν (פָּאן) – כל, ו-κρέας (קְרֵאָס) – בשר, לציון מאפיינו הבשרני של האיבר.

אנטומיה

הלבלב שוכן מאחורי הצפק (רטרופריטונאלי) לרוחבה של דופן הבטן האחורית העליונה, בין התריסריון מימין והטחול משמאל. קדמית לו נמצאת הקיבה. אורכו של הלבלב 15 ס"מ, ומסתו 85–100 גרם.

חלקי הלבלב

לצורך התיאור האנטומי מחולק הלבלב לארבעה חלקים מימין לשמאל: ראש, צוואר, גוף וזנב.

ראש הלבלב (caput pancreatis), החבוק על ידי התריסריון בצורת האות "כ", הוא חלקו הרחב של הלבלב. בצדו האחורי של הראש עוברים הווריד הנבוב התחתון, עורק הכליה ווריד הכליה הימניים, וכן וריד הכליה השמאלי. בתוך הראש עובר גם חלקו המרוחק (דיסטלי) של צינור המרה המשותף, אשר מתחבר, במרבית האנשים, אל צינור הלבלב באמפולה על שם ואטר לקראת שפכו אל התריסריון. מחלקו התחתון של ראש הלבלב יוצא הזיז האונקלי (processus uncinatus) שמאלה.

צוואר הלבלב (collum pancreatis) הוא מקטע קצר של 1.5–2 ס"מ הנמצא קדמית לעורק מתלה המעי העליון ווריד מתלה המעי העליון. וריד זה מתחבר עם וריד הטחול בנקודה זו ויוצר את וריד שער הכבד. צדו הקדמי של הצוואר מכוסה בצפק, והוא סמוך לשוער הקיבה. בין הצוואר לזיז האונקלי ישנו שקע קטן הנקרא חרק הלבלב (incisura pancreatis).

גוף הלבלב (corpus pancreatis) ממשיך את מהלכו של הצוואר שמאלה וחולף על פני אבי העורקים והחוליה המותנית השנייה (L2). צדו הקדמי של הגוף מכוסה בצפק, בעוד צדו האחורי בא במגע עם אבי העורקים, עורק מתלה המעי העליון, בלוטת יותרת הכליה השמאלית, הכליה השמאלית וכלי הדם של כליה זו.

זנב הלבלב (cauda pancreatis) נמצא קדמית לכליה השמאלית, בנוגעו בשער הטחול וכפף הטחול (הכפף השמאלי) של המעי הגס. לקצהו של הזנב בדרך כלל נטייה כלפי מעלה.

צינורות הלבלב

צינור הלבלב הראשי על שם וירסונג מתחיל בזנב הלבלב ונמשך לאורך צירו הראשי הלבלב לעבר ראש הלבלב. במרבית האנשים צינור המרה המשותף מתחבר אל צינור הלבלב, והם יוצרים יחד את האמפולה על שם ואטר, אשר נשפכת אל התריסריון בפטמת התריסריון הגדולה. ב-25% הצינורות נשפכים בנפרד אל התריסריון. אמפולה זו מוקפת בסוגר על שם אודי המווסת את זרימת המרה ומיצי הלבלב אל התריסריון.

בחלק מהאנשים קיים צינור לבלב נוסף, צינור הלוואי של הלבלב על שם סנטוריני, אשר ב-70% מהמקרים ממוקם אחורית לצינור הראשי ומתנקז לתריסריון בפטמת התריסריון הקטנה. ביתר המקרים הצינור נשפך אל צינור הלבלב הראשי.

אספקת דם

אספקת הדם ללבלב היא ברובה מענפי הלבלב המסתעפים מעורק הטחול ומספקים את גוף הלבלב וזנב הלבלב. עורקי הלבלב והתריסריון העליון הקדמי והאחורי, שהם סעיפים של עורק הקיבה והתריסריון, והענפים הקדמי והאחורי של עורק הלבלב והתריסריון התחתון, שהוא סעיף של עורק מתלה המעי העליון, מספקים את ראש הלבלב.

ניקוז ורידי

עיקר הניקוז הוורידי של הלבלב הוא דרך ורידי הלבלב אל וריד הטחול, אולם חלק מהוורידים מוליכים דם אל וריד מתלה המעי העליון. וריד הטחול ווריד מצע המעי העליון מפגשים ליצירת וריד שער הכבד.

ניקוז לימפטי

הניקוז הלימפטי של הלבלב עוקב אחר כלי הדם של הלבלב ומתנקז אל קשרי הלימפה של הטחול המצויים לאורך עורק הטחול. מספר כלי לימפה מתנקזים אל קשרי הלימפה של שוער הקיבה, והלאה משם אל קשרי הלימפה העליונים של מצע המעי או לקשרי הלימפה של הקרביים דרך קשרי הלימפה של הכבד.

עצבוב

הלבלב מקבל עצבוב סימפתטי מעצבי הקרביים דרך מקלעת הבטן ועצבוב פאראסימפתטית מהעצב התועה דרך מקלעת מתלה המעי העליונה. סיבי עצבים סימפתטיים מעצבבים את כלי הדם אל הלבלב, ואילו סיבי סימפתטיים ופאראסימפתטיים מעצבבים את רקמת הלבלב. הסיבים הפאראסימפתטיים המגיעים לרקמת הלבלב אחראים על ויסות ההפרשה בלבלב, אלם תפקיד זה הוא משני לבקרה ההורמונלית על ההפרשה.

התפתחות עוברית

הלבלב נוצר כשני ניצני לבלב, גבי וגחוני, מהאנדודרם בשבוע החמישי להיריון. מהניצן הגבי מתפתחים חלקו העליון של הראש, הצוואר, הגוף והזנב, בעוד שמהניצן הגחוני מתפתחים חלקו התחתון של הראש והזיז האונקלי. בכל אחד מהניצנים יש צינור, והם מתאחים ליצירת צינור הלבלב הראשי. חלקו המקורב של הצינור הגבי יוצר את צינור הלוואי. ב-10% מהאנשים לא מתקיים האיחוי בין הצינורות, וכל הפרשות הלבלב האקסוקריניות מתנקזות אל צינור הלוואי.[1]

מבנה רקמתי

תפקוד

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Lal G, Clark OH. Chapter 26. Endocrine Surgery. In: Gardner DG, Shoback D. eds. Greenspan’s Basic & Clinical Endocrinology, 9e. New York, NY: McGraw-Hill; 2011.



Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0