מיכאל הנגבי (מושל)
 | |
| רב-סרן מיכאל הנגבי, 1 בנובמבר 1948 | |
| לידה |
2 באוקטובר 1911 אוליקה, פולין |
|---|---|
| פטירה |
3 בינואר 2001 (בגיל 89) ח' בטבת תשס"א |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| דרגה | סגן אלוף |
| תפקידים בשירות | |
|
מושל העיר באר שבע; מושל העיר מגדל; יו"ר משלחת צה"ל לוועדת שביתת הנשק עם מצרים | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העצמאות | |
| הנצחה | |
| רחוב בשכונת רמות בבאר שבע | |
מיכאל הנגבי (קופיטֶבסקי) (2 באוקטובר 1911 – ח' בטבת תשס"א, 3 בינואר 2001) היה ממייסדי קיבוץ נגבה והמוכתר שלו (1939–1949), מזכיר ועד יישובי הנגב (גוש עזה) וקצין צה"ל שכיהן כמושל הצבאי של באר שבע (1948–1950), לאחר כיבוש העיר במלחמת העצמאות. הנגבי ורב-סרן עשהאל צוקרמן היו שני המושלים הצבאיים הראשונים במדינת ישראל. לאחר תשעה חודשים הוא החליף את צוקרמן ושימש גם כמושל צבאי של מגדל (אשקלון).[1]
ביוגרפיה
הנגבי נולד ב-2 באוקטובר[2] 1911 באוליקה שבפולין בשם מיכאל קופיטֶבסקי (נכתב גם: קופיטיבסקי, קופיטייבסקי, קופיטובסקי), בנם של שרה ויצחק. היה חבר תנועות "השומר הצעיר" ו"החלוץ", ובשנת 1934 עלה לארץ ישראל. היה ממייסדי קיבוץ נגבה (1939). בשנים 1939–1949 כיהן כמוכתר הקיבוץ, ובשנים 1943–1949 כיהן בנוסף כמזכיר גוש יישובי הנגב.
היה פעיל בארגון "ההגנה" ומרכז ש"י (שירות הידיעות של ההגנה) בנגב. היה נציג המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית בנגב, ממעלי 11 הנקודות (אוקטובר 1946) וממניחי קווי המים ליישובים החדשים (1946-48).
ב-1947 התגייס לפלמ"ח, ושירת בגדוד השני של חטיבת הנגב וכקצין מטה לתפקידים מיוחדים בחטיבה. ב-1948 כיהן כמפקד יחידת הקישור של צה"ל לאו"ם בנגב. היה ממארגני שיירת האספקה וכוח האדם לנגב. השתתף ב"מבצע משה", שהיה חלק ממבצע יואב (אוקטובר 1948) ותכליתו הייתה כיבוש באר שבע.
לאחר כיבוש העיר נתמנה רב-סרן הנגבי למושל הצבאי של העיר.[3] בטקס שהתקיים בנובמבר 1948 אירח הנגבי את השייחים שרצו את חסות מדינת ישראל. הוא הקים בית חולים צבאי זמני שנוהל על ידי חיל הרפואה, ודאג לאכלוס הבתים שננטשו על ידי התושבים הערבים במשוחררי צה"ל ועולים חדשים.
כמושל צבאי הקים הנגבי צוות של אזרחים מתוך אלו שבאו והתיישבו בבאר שבע. פעל לקליטת העולים, הקמת בית ספר ראשון. ביום העצמאות הראשון של מדינת ישראל (מאי 1949) חנך את תחנת הכוח הראשונה של חברת החשמל, וחוצות העיר הודלקו בתאורת רחוב בפעם הראשונה בתולדות העיר.[4]
בתקופתו של הנגבי החלו לפעול בעיר סולל בונה, שהיה ספק העבודה הראשון בעיר, המשביר לצרכן, תחנת משטרה, משרד דואר[5] ובית החולים הדסה בבאר שבע (19 בדצמבר 1949).
ב-26 בפברואר 1950 נערכה הפתיחה החגיגית של ועדת העירייה, שהתקיימה במועדון החייל בבאר שבע. הנגבי סיים את תפקידו כמושל צבאי לאחר שמסר את ניהול העיר לדוד טוביהו, במעמד שר הפנים חיים משה שפירא.
מאוגוסט 1950 כיהן כיו"ר משלחת צה"ל לוועדת שביתת הנשק עם מצרים, ובשנים 1950-52 היה חבר המשלחת לוועדת שביתת הנשק עם סוריה (מ-1951[6]) ולבנון.
השתחרר מצה"ל בדרגת סגן-אלוף. לאחר שחרורו עסק במסחר עם הבדואים.[7]
בשנת 1958 היה ממייסדי סניף האגודה למען החייל בבאר שבע, ובמשך שנים רבות כיהן כראש מחוז הדרום שלה.
על פועלו בעיר זכה הנגבי בשנת 1991 בתואר יקיר באר שבע.
הנגבי נפטר ב-2001. נטמן בבית העלמין החדש בבאר שבע. על מצבתו נכתב: "מיכאל הנגבי – איש הנגב".
הותיר את אשתו פלה לבית קונצקה ואת שלושת בניו: יגאל, עודד ויצחק.
על שמו רחוב בשכונת רמות בבאר שבע.[8]
בית הנגבי
ב-1949 עבר הנגבי לבאר שבע, והתגורר ברח' הסתדרות 22 בעיר העתיקה של באר שבע.
הבית שוכן מול גן הנשיא בעיר העתיקה. זהו בית ערבי שנבנה בשנות ה-30 ובו התגוררה משפחה נוצרית אמידה. הבית בעל אופי "מערבי" יותר מרוב בתי העיר מאותה התקופה. השימוש בקווים ישרים במקום קשתות, במיוחד בחלונות, נחשב לאופנה מודרנית יותר בבנייה הערבית באמצע שנות השלושים. מרפסת הכניסה הגדולה נבנתה ביציקת בטון. הכניסה מוליכה לאולם גדול, שממנו הסתעפו חדרי הבית. הכניסה האלכסונית לא הייתה אז נפוצה, והשימוש בדגם זה, החורג מהמוכר, מהווה גם הוא עדות לאופיו הפחות שמרני של בעל הבית.
כיום משמש המבנה בית קפה מסעדה ומרכז לטיפולים אלטרנטיביים בשם "מטה במדבר".
לקריאה נוספת
- 'Hanegbi, Michael,' in: Who's who in World Jewry, 1955, p. 315.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מיכאל הנגבי |
- ישראל זיסק, 'מיכאל הנגבי ז"ל: 100 שנים להולדתו ו-10 שנים לפטירתו', השבוע בבית (עלון שבועי של קיבוץ נגבה) 36 (2750) (ו' בתמוז תשע"א, 8 ביולי 2011), 6 (לא ממוספר)
- מיכאל הנגבי (קופיטבסקי) (נגבי) באתר מרכז מידע פלמ"ח
- מיכאל הנגבי מספר על באר שבע עם קום המדינה
הערות שוליים
- ^ הנגבי – מושל מגדל גד, דבר, 21 ביולי 1949.
- ^ אתר "Billinograves"
- ^ ש. פינס, לא נוותר על הנגב, דבר, 24 באוקטובר 1948.
- ^ חשמל הועלה לבאר שבע ביום העצמאות, דבר, 5 במאי 1949.
- ^ באר שבע בת שלוש, מעריב, 21 באוקטובר 1951.
- ^ סוריה הודיעה על קבלת הצוו להפסקת-האש: מ. הנגבי במקום ז. שהם, על המשמר, 29 במאי 1951.
- ^ יצחק יעקבי, הבדוים – מיעוט עשיר (3): הם זרעו – אך לא קצרו, דבר, טור 1, 5 באוגוסט 1956.
- ^ רחוב מיכאל הנגבי – שכונת רמות באתר "באר שבע על המפה".
| ראשי עיריית באר שבע | ||
|---|---|---|
 האימפריה העות'מאנית (1900–1917) |
חג' עלי אל-עטאונה (1900 - 1917) | 
|
 המנדט הבריטי (1917–1948) |
חג' עלי אל-עטאונה (מ-1917) • שייח' חמיד אל-צופי (1922) • שייח' פריח אבו מדין (1924-1922) • חג' חוסין אבוכף (1927-1924) • אבו עאטף • תאג' אל-דין שעת' • שפיק מושתהא | |
 מדינת ישראל
|
מיכאל הנגבי (מושל צבאי) (מ-1948) • דוד טוביהו (מ-1950) • זאב זריזי (מ-1961) • מתתיהו אדלר (יו"ר ועדה קרואה) (1963) • אליהו נאוי (מ-1963) • משה זילברמן (מ-1986) • יצחק רגר (מ-1989) • דוד בונפלד (מ-1997) • יעקב טרנר (מ-1998) • רוביק דנילוביץ' (מ-2008) | |
