יצחק רגר
 | |||||
| לידה |
1932 קהיר, מצרים | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 1997 (בגיל 65 בערך) | ||||
| השכלה | איש עסקים, צבא, תקשורת ודיפלומטיה | ||||
| עיסוק | מקים קניון הנגב | ||||
| מפלגה | הליכוד | ||||
| |||||
|
| |||||
יצחק (איז'ו) רגר (1932 – 1997) היה עורך העיתון "היום" וראש עיריית באר שבע מ-1989 ועד מותו.
ביוגרפיה
יצחק רגר נולד בשנת 1932 בקהיר שבמצרים, ומיד עם לידתו עלתה משפחתו לארץ ישראל והתגוררה בירושלים. אביו, דוד רגר, שימש כמהנדס העיר הראשון של באר שבע.
בשירותו הצבאי הגיע יצחק רגר לדרגת סגן אלוף. לאחר שחרורו עסק בתקשורת: בין השאר היה הכתב של קול ישראל באירופה, בפריז ובז'נבה, ולשם כך למד צרפתית. לאחר מכן היה מזכ"ל רשות השידור. בספטמבר 1968 נתמנה לעורך עיתון "היום"[1] בסוף 1969 פורסם על סכסוך בין רגר לבין יוסף קרמרמן מראשי גח"ל, על רקע רצון של רגר ומערכת העיתון לשוות לעיתון קו של עיתון חופשי לא מפלגתי, בעוד ראשי גח"ל בקשו שהעיתון יוכפף יותר למפלגה.[2] באותה תקופה היה רגר מזוהה עם מפלגת הציונים הכלליים ובמיוחד עם ישראל רוקח.
כאיש שירות החוץ שימש כקונסול ונציג נתיב בניו יורק[3] והתמקד במאבק הבינלאומי לפתיחת השערים ליהודי ברית המועצות. לאחר מכן כיהן כנשיא העולמי של הבונדס.
במלחמת ששת הימים שירת כמפקד גדוד שהשתתף בכיבוש אזור חברון.[4]
לפני בחירתו לראשות עיריית באר שבע נודע בעיר כיזם ומייסד קניון הנגב בבאר שבע.
מאז 1989 כיהן כראש עיריית באר שבע מטעם הליכוד והחליף בתפקיד זה את משה זילברמן. נבחר בשנית מטעם רשימת צ"ח - רשימה מקומית עצמאית, וכיהן בתפקיד זה עד יום מותו בשנת 1997. בזכות מאבקו הציבורי בשנת 1992 זכתה באר שבע לקבל מעמד של אזור פיתוח א'. בזמנו הואץ קצב פיתוחה של העיר, נבנו בה שכונות חדשות כמו: נווה מנחם, נווה זאב, נחל בקע, שכונת רמות המורחבת ובהן נקלטו עשרות אלפי עולים. בתקופתו תוכננו פרויקטים כמו: המבואה הצפונית לעיר, הרחבת דרך הנשיאים, פיתוח המרכז האזרחי.
כאיש "קול ישראל" לשעבר הנציח את שמותיהם של רבים מוותיקי הרדיו בשכונה הדרומית בעיר סמוך לנחל בקע, ובהם משה חובב, צבי זינדר, חנוך גבתון, לאה פורת, אפרים די-זהב.
בשנת 1997 נפטר ממחלת הסרטן והוחלף על ידי סגנו, דוד בונפלד. עם מותו, הוחלף השם של שדרות הנשיאים, אחד הרחובות הראשיים בבאר שבע, הנושק לאוניברסיטה, לבית החולים סורוקה, לבית העירייה ומסתיים בקניון הנגב, ל"שדרות רגר". אחד הגשרים הסמוכים לשדרות רגר קרוי "גשר רגר". וגם בית ספר על שמו "יצחק רגר" אשר נמצא בשכונת "נווה זאב" וכיום הוא אחד מבתי הספר הטובים בדרום.
הערות שוליים
- ^ י. רגר - עורך "היום", דבר, 22 בספטמבר 1968.
- ^ אליהו אגרס, עיתון היום עומד להיסגר ב-15 בדצמבר, דבר, 16 בנובמבר 1969.
- ^ Noam Kochavi, Nixon and Israel: Forging a Conservative Partnership, SUNY press, 2009, p. 39
- ^ A. Jay Cristol, The Liberty Incident: The 1967 Israeli Attack on the U. S. Navy Spy Ship, Brassey's, 2002, p. 145
| ראשי עיריית באר שבע | ||
|---|---|---|
 האימפריה העות'מאנית (1900–1917) |
חג' עלי אל-עטאונה (1900 - 1917) | 
|
 המנדט הבריטי (1917–1948) |
חג' עלי אל-עטאונה (מ-1917) • שייח' חמיד אל-צופי (1922) • שייח' פריח אבו מדין (1924-1922) • חג' חוסין אבוכף (1927-1924) • אבו עאטף • תאג' אל-דין שעת' • שפיק מושתהא | |
 מדינת ישראל
|
מיכאל הנגבי (מושל צבאי) (מ-1948) • דוד טוביהו (מ-1950) • זאב זריזי (מ-1961) • מתתיהו אדלר (יו"ר ועדה קרואה) (1963) • אליהו נאוי (מ-1963) • משה זילברמן (מ-1986) • יצחק רגר (מ-1989) • דוד בונפלד (מ-1997) • יעקב טרנר (מ-1998) • רוביק דנילוביץ' (מ-2008) | |
