אילטיד קלייטון
 | |
| אילטיד קלייטון |
בריגדיר, סר אילטיד ניקל קלייטון (באנגלית: Iltyd Nicholl Clayton; 15 בספטמבר 1886 – 30 ביוני 1955) [א] היה קצין התאום של הצבא הבריטי למזרח התיכון, בעל השקפה פרו ערבית,[1] שהתפרסם בעיקר בזכות מעורבותו במשרד המזרח התיכון הבריטי בקהיר במהלך מלחמת העולם השנייה ואחריה ובהקמת הליגה הערבית. באביב 1947 מונה בלונדון לקצין הביון הפוליטי הבכיר במזרח-התיכון, יד ימינו של שר החוץ בווין באזור. בתפקידו זה פעל מול מנהיגי מדינות ערב, ובליגה הערבית, לארגון הקמת קואליציות פלישה ערביות לארץ-ישראל במלחמת העצמאות - תוכנית קלייטון[2].
חייו
אבא אבן, ששרת תחת קלייטון בקהיר בזמן מלחמת העולם השנייה, לצידו של אלברט חוראני, ראה בו את האדריכל למעשה של המדיניות הבריטית בכל רחבי האזור.[3] במהלך שירותו בקהיר בזמן מלחמת העולם השנייה היה קלייטון במגע מתמיד עם חיים ויצמן מהצד היהודי ועם מוסא עלמי מהצד הפלסטיני.[3]
ההיסטוריון הישראלי מאיר זמיר טוען כי בה בעת שהמדיניות הבריטית הרשמית של מפלגת הלייבור בראשות קלמנט אטלי הייתה התנתקות מפלשתינה-א"י, כחלק ממגמת הדה קולוניזציה, פעל קלייטון כנציגם של גופי המודיעין הבריטי, במה שנודע מאוחר יותר על ידי חוקרים כ"תוכנית קלייטון", לשימור וביצור ההגמוניה האימפריאלית של בריטניה במזרח התיכון, אל מול האיום הסוביטי המתפתח לאחר מלחמת העולם השנייה. כפועל יוצא של האסטרטגיה הזאת שקד קלייטון על הקמת שתי קואליציות פלישה ערביות לארץ ישראל במחצית השנייה של 1947 ותחילת 1948 לסיכול תוכנית החלוקה ונגזרותיה - עליה יהודית של פליטי השואה.[4]
ההיסטוריון עזרא נשרי מסכים עם זמיר על התוצאה של המדיניות הבריטית. אולם, בדוקטורט בשנת 2016, ובספרו בשנת 2019, על בסיס קריאת מסמכי ארכיון בריטיים, הראה כי המהלכים הבריטיים שהביאו לפלישת צבאות ערב במלחמת השחרור נקבעו בהחלטות ראשי ממשלת הלייבור בלונדון ולא היו סטייה של אנשי המודיעין והצבא במזרח התיכון מהמדיניות הרשמית. למעשה, ביולי-אוגוסט 1947 גברה בממשלת הלייבור ידה של קבוצת בווין (על קבוצת אטלי), שדרשה, דווקא על רקע פינויה של הודו, את חיזוק האחיזה הבריטית במזרח התיכון. על רקע זה יש להבין את פעילותו של קלייטון באזור בכפוף לבווין ולשר ההגנה.[5][6][7]
נשרי מבסס את טענותיו גם על עמדת מנהיגי היישוב העברי ב-1948, בן-גוריון ושרת. על פי נשרי, במכתב לשרת ב-11 למארס 1948 הציג דוד בן-גוריון את הערכתו את מדיניות הממשלה הבריטית כלפי ארץ ישראל: "...לאפשר למדינות השכנות, כל עוד השלטון [בארץ ישראל] בידי אנגליה, להכניס לארץ צבאות בכמות מספקת כדי להשמיד את היישוב ולתפוס את הארץ אחרי ביטול המנדט... מזימה משותפת של משרד-החוץ הבריטי והליגה הערבית ...".[5] טענה דומה השמיע גם ב-1955 משה סנה ממק"י (ששימש כראש המפקדה הארצית של ההגנה בשנים 1941–1946), שטען כי: "המלחמה הארצישראלית משנת 1948/9 הוכנה, תוכננה, נוהלה על ידי המטה הבריטי, ובשמו הדריך הבריגאדיר קלייטון את הרמטכ"לים של הליגה הערבית במועצה הידועה, שהתקיימה בבלודאן (סוריה) ...". סנה עשה שימוש בטענתו זו להוכחת משנתו שגרסה כי הסכסוך הישראלי-ערבי הוא תוצאה של האימפריאליזם הבריטי והאמריקאי.[8]
ראו גם
לקריאה נוספת
עזרא נשרי, "הסוס הטרויאני הבריטי במלחמת השחרור הישראלית", הוצאת סטימצקי, 2019
קישורים חיצוניים
- Index reference to the Sir Iltyd Clayton collection, באתר קולג' סנט אנטוני, אוניברסיטת אוקספורד
- חנינא פורת, האם הייתה "תוכנית קלייטון" קנוניה בריטית?, באתר News1 מחלקה ראשונה, 3 בפברואר 2019
הערות שוליים
- ^ "קלייטון, אמר מוין (הלורד מוין), הוא בעל השקפה פרו ערבית המתבססת על דעה קדומה מושרשת מדי", מתוך כריסטופר סייקס, מבלפור עד בווין, מאבקים על ארץ ישראל, הוצאת מערכות, 1966, ע"מ 239
- ^ עזרא נשרי, הסוס הטרויאני הבריטי במלחמת השחרור הישראלית, 2019
- ^ 3.0 3.1 אבא אבן, "פרקי חיים", ספרית פועלים, 1978, עמ' 51
- ^
מאיר זמיר (היסטוריון), חשיפה: המודיעין הבריטי עודד את הפלישה של צבאות ערב לישראל ב–1948, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2014
- ^ 5.0 5.1 עזרא נשרי, עזרא (עיזי) נשרי (גילון) על מלחמת השחרור הישראלית 1948-1947, באתר ישובי משגב, 27 במאי 2016
- ^ אפרים לפיד, מחקר: המזימה הבריטית לניצחון ערבי במלחמת העצמאות, באתר Israel Defence, 21 בספטמבר 2019
- ^ אורי מילשטיין, מחקר חדש שופך אור על מבצע יואב במלחמת העצמאות, באתר "מעריב אונליין", 15 באוקטובר 2018
- ^ משה סנה, לאן אתה הולך, ישראל?!, קול העם, 28 באוקטובר 1955
שגיאת ציטוט: קיימים תגי <ref> עבור קבוצה בשם "hebrew", אך לא נמצא תג <references group="hebrew"/> מתאים.