מועצת התלמידים והנוער הארצית
מועצת התלמידים והנוער הארצית היא הגוף הנבחר והמייצג של התלמידים והנוער במדינת ישראל. המועצה הוקמה במטרה לחנך תלמידים לערכים דמוקרטים. המועצה היא המייצגת הרשמית של התלמידים והנוער בכיתות ז' עד י"ב בישראל בפני מקבלי ההחלטות במשרד החינוך והתרבות ובמשרדי ממשלה נוספים. כמו כן, שותפים חברי המועצה לדיונים המתקיימים בוועדות הכנסת השונות ובעיקר בוועדת החינוך, התרבות והספורט, הוועדה לזכויות הילד, הוועדה למאבק בנגע הסמים וועדת המשנה לתחבורה בוועדת הכלכלה. המועצה אמונה גם על ייצוג הנוער מול אמצעי התקשורת המודפסת, האלקטרונית והמשודרת בטלוויזיה וברדיו. המועצה מהווה ארגון גג לכלל מועצות הנוער המחוזיות, הרשותיות ומועצות התלמידים. המועצה הוקמה בשנת 1993 ונתמכת על ידי מינהל חברה ונוער במשרד החינוך.
היסטוריה
הקמת מועצת תלמידים ונוער נפרדות
בשנת 1989 החליט מנהל חברה ונוער במשרד החינוך לפתח תוכנית מובנית עבור מועצת התלמידים והנוער. בקיץ אותה שנה נערך באשקלון סמינר בן שבועיים ל-104 משתתפים, נציגים מבתי ספר ורשויות.
בחנוכה 1990 התקיים בירושלים מפגש ל-330 נציגי מועצות מחוזיות מכל הארץ ובו דנו בהיבטים השונים של הנוער והתלמידים בנושא זכויות וחובות התלמיד. באותה שנה ד"ר אליעזר מרכוס, ששימש כיו"ר המזכירות הפדגוגית החליט על הקמת מועצת תלמידים ארצית ומועצת נוער ארצית. המטרה הייתה ייצוגיות הנוער בעיקר בפני מקבלי ההחלטות במשרד החינוך. בסיום הסמינר נבחרו צביקה ארן מכפר סבא כמייצג התלמידים ואפרת חכם מהרצליה כמייצגת הנוער. פעילותם התבטאה בצרכי התלמידים ובמענה על שעות הפנאי לנוער, זכויות לנוער עובד וכדומה. במשך שלוש שנים המשיכו המועצות לפעול כשני גופים נפרדים.
ב-1994 התקיימה שביתת מורים ממושכת. בסיומה הוחלט לקצר את ימי החופשות של בתי הספר בכל החגים והמועדים, כדי שהמורים לא יפסידו את כספם ושהתלמידים ישלימו את החומר. הפתרון, שגובש בהסכמה עם ארגוני המורים, לא הביא בחשבון את ציבור התלמידים ולא התקיים שום דיאלוג עם נציגיהם. מצב זה גרם לתסכול ולסערה ציבורית רבה בקרב הנוער, והתקיימה שביתה של כלל התלמידים. נציגי המועצות לא אפשרו למורים ולהנהלה לקיים לימודים ופעילות חינוכית בבית הספר. במספר בתי-ספר איימו המנהלים בהשעיית התלמידים, בהורדת ציונים ובעונשים נוספים.
בשביתה היו מעורבים מנכ"ל משרד החינוך דאז, ד"ר שמשון שושני, שהצדיק את קיצור ימי החופשה, אך עם זאת הצדיק את התלמידים על תחושת התסכול שלהם ועל תחושת הקיפוח שחשו בהתעלמות מהם. תופעת שביתה על ידי תלמידים זעזעה את משרד החינוך וגררה תגובות נזעמות ביותר של מנהלים ומורים כאחד.
הקמת יחידת מועצות תלמידים ונוער
בשנת 1994 הוחלט לאחד בין שני גופי התלמידים, ובגוף המאוחד הושם דגש על קיום "ועדת נוער וקהילה" שתפעל למען בני הנוער בקהילה וחברה. בשנת 1995, עם ההכרה שזכתה המועצה בגופי מערכת החינוך והממשל הוחלט על הקמת יחידת המועצות-גוף בין תחומי שירכז ויאגד את עבודת הליווי, ההנחיה וההכשרה של נציגי הנוער מחד ושל מלווי-מנחי המועצות מאידך. כחלק מכך החליטה מועצת התלמידים הארצית גם על הקמת גוף על, "וועידה", שכולל נציגים מכלל המועצות, שתפקידו גיבוש מדיניות, החלטת החלטות וגיבוש עמדה המחייבת את כלל נציגי המועצות והנוער בכלל.
בחירת המועצה
גלגל המועצות
גלגל המועצות הוא מונח המתאר את המערך הארצי של המועצות המקושרות זו לזו בשרשרות של נציגות נבחרת. ראשיתה במועצות התלמידים הבית-ספריות, דרך המועצות הרשותיות והמחוזיות וכלה במועצת התלמידים והנוער הארצית. שיטת הבחירות לנציגות במועצות היא מחזורית ולכן לכל מועצה בגלגל אורך קדנציה (תקופת כהונה) של שנה אחת.
מועצות התלמידים בבתי הספר, שנציגיהן נבחרים על ידי התלמידים, בוחרות נציגים מטעמן למועצות נוער רשותיות. מועצות אלו הן לעיתים עירוניות ולעיתים אזוריות ומאגדות בתוכן מספר ישובים. במועצות הרשותיות מיוצגים גם גופים נוספים שבהם פועלות קבוצות התנדבות נוער, כגון מרכזי נוער, תנועות נוער וארגוני נוער. המועצות הרשותיות פועלות בשיתוף פעולה עם העיריות והרשויות המקומיות והן מקדמות פרויקטים למען הנוער והקהילה בתחומן.
מועצות הנוער הרשותיות בוחרות נציגים מטעמן למועצות התלמידים והנוער המחוזיות. שש מן המועצות המחוזיות הן על־פי חלוקה גאוגרפית (מחוז ירושלים, מחוז תל אביב, מחוז חיפה, מחוז צפון, מחוז דרום ומחוז מרכז) ולמועצה של המגזר ההתיישבותי (כפרי) שיישוביהן מפוזרים באזורים גאוגרפיים שונים. הנציגים מן הרשויות נבחרים למועצות המחוזית על־פי מפתח נציגות, בהתאם לגודל היישוב. ביישובים שבהם לא קיימת מועצה רשותית, נבחר נציג ישירות מבית הספר למועצה המחוזית. תפקידן של המועצות המחוזיות הוא לסייע בפעילותן של המועצות הרשותיות, להקים מועצות חדשות ביישובים שבהם לא קיימת מועצה רשותית, ולייצג את בני הנוער של המחוז במשרד החינוך ומול כלי התקשורת. כל מועצה מחוזית בוחרת נציגים מטעמה למועצת התלמידים והנוער הארצית על־פי מפתח נציגויות הנקבע על־פי גודל המחוז.
מועצת התלמידים והנוער הארצית וכן שאר המועצות בגלגל והוועידה הארצית פועלות תחת משרד החינוך. במינהל חברה ונוער של משרד החינוך הוקמה היחידה למועצות תלמידים ונוער שתפקידה לכוון ולסייע לפעילות המועצה, בין היתר בהקצאת כוח אדם ומשאבים מתאימים ובהכשרת מנחי ומלווי מועצות.
הרכב המועצה
המליאה
מליאת מועצת התלמידים והנוער הארצית מורכבת מנציגים, ממלאי מקום ופעילים. במועצת התלמידים והנוער הארצית 47 נציגים על־פי מפתח הנציגויות, כאשר ישנו מקום שמור אחד עבור נציג בדואי ואחד עבור נציג דרוזי ומקום שמור אחד עבור נציג מהעיר ירושלים, מהעיר תל אביב ומהעיר חיפה. כמו כן, נבחרים מכל מחוז שני ממלאי מקום המתפקדים כנציגים לכל דבר אך זכות הצבעה ניתנת להם רק במקרה של היעדרות אחד הנציגים הקבועים. במועצה הארצית חברים גם פעילים, כלומר בני נוער אשר אינם נבחרים למועצה הארצית, ועליהם להיות חברי מועצה מחוזית. מליאת המועצה הארצית מתכנסת כאחת לחודש בבית הספר הארצי לעובדי חינוך ונוער בפתח תקווה.
מזכירות המועצה
הגוף המוביל את המועצה הארצית הוא מזכירות המועצה. המזכירות המצומצמת כוללת בתוכה את כל בעלי התפקידים במועצה הארצית. בראש מזכירות המועצה עומד יו"ר המועצה והוא מנהל את ישיבות המליאה ומתפקד כמייצג רשמי שלה בפני כל גוף חיצוני. לצידו פועל סגן יו"ר המסייע לו בפיקוח על פעילות הוועדות. מזכ"ל (מזכיר כללי) המועצה אחראי על הקשר עם חברי המועצה וביניהם, וכן על רישום, ריכוז והפצה של פרוטוקולים. דובר המועצה, המתמקד בעיקר בתדמית המועצה בכלי התקשורת ובאמירת דברו של הנוער בכל פורום רלוונטי, משמש גם כיו"ר ועדת פרסום. במזכירות המצומצמת חברים גם יתר יושבי ראש הוועדות ומבקר המועצה. המזכירות המצומצמת נבחרת אחת לשנה לקראת סוף חודש יוני.
המזכירות המורחבת של המועצה היא גוף הכולל בתוכו את כל חברי המזכירות המצומצמת וכן את יושבי ראש המועצות המחוזיות. המזכירות המתכנסת היא מצומצמת ומורחבת לסירוגין ונפגשת כאחת לשבועיים, אך בעת הצורך גם לעיתים תכופות יותר ומקום מושבה אינו קבוע.
מבקר המועצה וועדת הביקורת
למועצה קיים גם גוף נפרד שהוא חיצוני למליאת המועצה והוא ועדת הביקורת. חברי ועדת הביקורת, נבחרים אחד מכל מחוז ואינם חברי מועצה ארצית. רק יו"ר ועדת הביקורת, מבקר המועצה הארצית, חייב להימנות על חברי המועצה הארצית. גוף נייטרלי זה מפרסם דו"ח ביקורת אחת לשלושה חודשים והוא מטפל בכל תלונה או פנייה מכל בן נוער על תפקוד של גורם בגלגל המועצות, כערכאה עליונה.
מבקר המועצה הוא חבר במזכירות המועצה, אך אין לו זכות הצבעה בה.
הוועדות ופעילותן
כל חברי המועצה הארצית שותפים לפעילות ועדות המועצה. לפי תקנון המועצה, על הוועדות להתכנס לפחות פעם אחת בין כל שתי ישיבות מליאה.
- ועדת דוברות ופרסום האחראית לפעילות התקשורתית של המועצה, למעקב ותגובה לידיעות עיתונאיות וכן להבאת דברה של המועצה בכל פורום רלוונטי. בנוסף, פניות למועצה מגיעות ומטופלות על ידי הדובר שלה.
- הוועדה האתית-משפטית האחראית על התחום המשפטי במועצה. בין היתר עוסקת הוועדה בחיבור תקנון המועצה ואכיפתו, בנוסף, פועלת הוועדה למען שמירה על זכויותיהם של בני הנוער בעבודה ובלימודים.
הועדה אחראית על הקשר בין מועצת התלמידים הארצית למועצות השונות ברחבי הארץ ולדאגה לתעסוקת בני נוער.
- ועדת נוער וקהילה (נו"ק), האחראית על הפרויקטים של המועצה. ועדה זו פועלת במסגרת מטות בגרויות, סש"ע (סמים, שתייה, עישון), אלימות, תחבורה, מנהיגות וצו השעה.
ועידת המועצות, תקנון העל ואמנת המועצות
אחת לשנה מתכנסת ועידת מועצות התלמידים והנוער. זהו גוף עליון שהחלטותיו מחייבות את כל המועצות בגלגל. הוועידה מונה כ-700 צירים נבחרים (נציגים), תלמידי כיתות י' עד י"ב מרחבי הארץ, המייצגים כ-700,000 בני נוער בישראל. בכל שנה מתכנסת הוועידה במחוז אחר והיא מתווה את המדיניות הכללית של כל המועצות בארץ לשנה הקרובה. לקראת כינוסה של הוועידה הארצית, הצירים העתידים להשתתף בה נוטלים חלק בוועידה מכינה מחוזית. מועצת התלמידים והנוער הארצית בוחרת בכותרת אשר תכניה נבחרים על ידי הצירים בוועידות המכינות. הוועידה מתקיימת בדרך כלל בחודש מאי והחלטותיה מנוסחות על ידי ועדה מתמדת, הנבחרת במהלך יום הוועידה, ובסיומו מתקיימת עליהן הצבעה.
בשנת 1997 חיברה ועידת מועצות התלמידים והנוער את "תקנון העל" המקנה שפה משותפת ואחידה לכל המועצות בגלגל ומחייב את כולן. תקנון זה מכיל את התנאים המינימליים לקיומה של מועצה חוקית ומהווה מעין חוקה למועצות. תקנון העל נפתח לדיון אחת לחמש שנים בוועידה ארצית. הוא עודכן עד כה, בשנים 2001, 2006, 2012, ו-2014.
אמנת המועצות, שחמישת עקרונותיה הם ייצוגיות, מעורבות, אחריות כבוד הדדי ואמינות חוברה אף היא על ידי ועידה ארצית והיא מנחה את נציגי המועצות בכל הארץ. האמנה נקבעה ב-1995 עם הערכים ייצוגיות, מעורבות, אחריות וכבוד הדדי ובשנת 2016, ועידת המועצות אישרה הוספת ערך נוסף - ערך האמינות. ערך זה משקף את הפעילות השקופה של המליאה כלפי קהל הבוחרים, הליך ביקורת אובייקטיבי וייצוגיות אחראי הלא מונעת ממניעים אישיים.
פעילות
חוק זכויות התלמיד
המועצה הארצית פעלה בוועדות הכנסת ובזירה הציבורית, למען חקיקתו של חוק זכויות התלמיד, שאושר בכנסת בשנת 2000 והוא הראשון מסוגו בעולם. הוא מאגד בתוכו מספר זכויות חשובות כגון: הזכות לערער לפני העברה לצמיתות ממוסד חינוך, הזכות למידע, איסור הפליה וסעיפים נוספים המונעים מתלמידים עונשים מבישים או משפילים, מונעים ענישת תלמיד בשל מעשי הוריו ומאפשרים נוכחות יו"ר מועצה מחוזית בוועדת שימוע הדנה בערעורו של תלמיד על הרחקתו לצמיתות ממוסד חינוך. כמו כן, חוק זה מציין שהוא רואה בעין יפה הקמת מועצת תלמידים בכל מוסד חינוך.
הורדת גיל הבחירות
המועצה הארצית יזמה תיקון לחוק פקודת העיריות שהוריד את גיל הבחירות ברשויות המקומיות מ-18 ל-17 ואפשר לנציגות של המועצות הרשותיות לקחת חלק בוועדות עירוניות. המועצה הארצית הייתה מעורבת במספר שינויים בחקיקה הנוגעים לקבלת רישיונות נהיגה ונהגים צעירים, כמו הורדת תקופת המלווה וחתימה על אמנות שיתוף פעולה עם מרכז השלטון המקומי ועם משטרת ישראל.
בשנת 2011 עבר בכנסת חוק החינוך הבלתי פורמלי שמסדיר ומחייב את פעילות מחלקות הנוער ברשויות המקומיות ובנוסף להם גם מועצות תלמידים ונוער עירוניות. החוק קודם בשיתוף מועצת התלמידים והנוער הארצית.
בנוסף, בשנת 2011 הצליחה המועצה הארצית למנוע את ביטול חוק זכויות התלמיד.
השפעה על הפסקת עיצומים
ב-13 בינואר 2014 הודיע ארגון המורים על עיצומים ב-15 בינואר. באותו יום הודיעה המועצה כי גם היא תשבית את הלימודים בחטיבות ובחטיבות העליונות. יום למחרת, ב-14 בינואר, ארגון המורים הודיע כי העיצומים בוטלו. יו"ר ארגון המורים, רן ארז, אמר לעיתונות "אני מבין את התלמידים שכואב להם. משרד האוצר לא פותר בעיות שהיה אמור לפתור ולא מאפשר למשרד החינוך לפתור את זה. גם התלמידים מבינים את זה. יכול להיות שאם נפעל ביחד נצליח להשיג משהו".[1][2][3]
בדצמבר 2014 הודיע יו"ר ארגון המורים שוב על עיצומים במסגרתם לא יצאו המורים לטיולים השנתיים (בעקבות מקרה שבו מורה ומנהל נתבעו על כך שתלמיד נהרג בטיול שנתי), העיצומים נועדו להסיר את האחריות הפלילית מהמורים בטיולים שנתיים. ב-23 בדצמבר הודיעה המועצה על כך שתקיים שביתת תלמידים ארצית ב-14 בינואר אם לא יימצא פתרון או התקדמות משמעותית עד אז; באותו יום בערב, לאחר ש-700,000 בני נוער לא הגיעו ללימודים, הודיע ארגון המורים על ביטול העיצומים, ובעקבות כך הודיעה המועצה על ביטול המשך השביתה.
באפריל 2016 הודיע יו"ר ארגון המורים שוב על עיצומים במסגרתם לא יצאו המורים לטיולים השנתיים (בהמשך גם לכל שאר הפעילויות החוץ בית ספריות). במקביל התקיימה שביתת בוחני הנהיגה, שהשפיעה על תלמידים לומדי נהיגה רבים בתיכונים. בתגובה השביתה מועצת התלמידים את הלימודים ב-3–4 במאי 2016. השביתה הופסקה על מנת לכבד את אירועי יום השואה והמשיכה לאחר מכן במתכונת של שביתה נודדת שבמסגרתה הושבתו חמש רשויות בכל יום, לאחר שלושה ימים במתכונת זו, בית הדין לעבודה הוציא צווי מניעה לעיצומי ארגון המורים והמועצה הקפיאה את השביתה.[4][5][6]
באוקטובר 2016 הודיע יו"ר ארגון המורים כי הוא פותח פעם נוספת כי הוא יפעיל את העיצומים במסגרתם המורים לא יצאו לפעילויות חוץ בית ספריות, הפעם בהמשך למאבק המורים על שכרם ולא בקשר לנושא האחריות הפלילית שיש על המורים בטיולים השנתיים. בתגובה המועצה פתחה בגל מחאות עצום שבו התקיימו עשרות הפגנות בבתי ספר ברחבי הארץ בטענה שארגון המורים נפגש עם המועצה והבטיח לה כי יצמצם את העיצומים אך לא עמד בהבטחתו ואף הרחיב את העיצומים. ב-16 בנובמבר הודיעה המועצה כי אם העיצומים לא יבוטלו, היא תנקוט בצעדים נוספים, ואכן ב-30 בנובמבר הכריזה המועצה כי יום למחרת הלימודים יושבתו עד השעה 10:00, בעקבות הודעה זו, לאחר כשלוש שעות נפגשו יו"ר המרכז לשלטון מקומי, חיים ביבס ויו"ר ארגון המורים, אלו הגיעו להסכמות בנושא והודיעו על ביטול העיצומים, בעקבות כך הודיעה המועצה על ביטול השביתה שהייתה מתוכננת.
נוכחות בוועדות הכנסת
כמו כן, ב-25 בינואר 1999, נחתמה אמנת שיתוף פעולה בין המועצה לכנסת ונציגי המועצה נוכחים באופן שוטף בישיבות של וועדות הכנסת השונות, לרבות ועדת החינוך, התרבות והספורט.
הדלקת משואות יום העצמאות
שלוש פעמים הודלקה משואה בטקס יום העצמאות על ידי אדם מטעמה של מועצת התלמידים והנוער הארצית: ביום העצמאות ה 54 על ידי יו"ר המועצה קובי צורף, ביום העצמאות ה 60 על ידי מנחת המועצה הדרה רוזנבלום וביום העצמאות ה 66 על ידי יו"ר המועצה גל יוסף .
ביטול אמנת הילדים והנוער
"אמנת הילדים והנוער" הייתה מסמך שהושק בישראל בשנת 2010 לקראת יום זכויות הילד הבינלאומי, המהווה התחייבות הדדית בין הילדים והנוער לבין הרשות המקומית בתחומה הם חיים. המסמך נכתב על ידי פרופסור אסא כשר מטעם עיריית תל אביב-יפו, ואומץ לאחר מכן על ידי עיריות נוספות, בהן עיריות חיפה, ראשון לציון, הרצליה, חדרה, נתניה, רחובות, רעננה, באר שבע ואשדוד. בעקבות ביקורת ציבורית שהובלה על ידי תלמידים,[7] משרד החינוך אסר להחתים תלמידים על האמנה, כחודשיים מיום השקתה.[8]
יושבי ראש המועצה לדורותיהם
בכל שנה נבחר יו"ר חדש למועצה הארצית. היו"ר נבחר בבחירות דמוקרטיות על ידי 45 הנציגים במועצה הארצית, אשר נבחרו באופן דמוקרטי וערכי לייצג את התלמידים והנוער במועצה הארצית.
אלו הם היושבי ראש של המועצה הארצית מאז הקמתה:
| שם | תפקיד | תקופת כהונה |
|---|---|---|
| צביקה ארן (איינהורן) | יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית | תשנ"א 1990–1991 |
| אפרת חכם | יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית | תשנ"ד 1993–1994 |
| אוה רוזנטל | יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית | תשנ"ה 1994–1995 |
| קרן ויינברג | יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית | תשנ"ו 1995–1996 |
| ליעד מודריק | יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית | תשנ"ז 1996–1997 |
| עודד כהן | יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית | תשנ"ח 1997–1998 |
| בן מיוסט | יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית | תשנ"ט 1998–1999 |
| יעל ארמוני | יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית | תש"ס 1999–2000 |
| דפנה ליאל | יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית | תשס"א 2000–2001 |
| שרית בן עמי | יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית | תשס"ב 2001 |
| קובי צורף | יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית | תשס"ב 2001–2002 |
| רביד בן זאב | יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית | תשס"ג 2002–2003 |
| שירין גבאי | יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית | תשס"ד 2003–2004 |
| זיו חן | יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית | תשס"ה 2004–2005 |
| שי ביאליק | יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית | תשס"ו 2005–2006 |
| חגי אורן | יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית | תשס"ז 2006–2007 |
| ניר קטררו | יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית | תשס"ח 2007–2008 |
| אוריאל יפרח | יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית | תשס"ט 2008–2009 |
| הדר שומן | יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית | תש"ע 2009–2010 |
| אשר אלון | יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית | תשע"א 2010–2011 |
| אופק הרניק | יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית | תשע"ב 2011–2012 |
| יובל כחלון | יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית | תשע"ג 2012–2013 |
| גל יוסף | יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית | תשע"ד -תשע"ה -2013–2015 |
| אליאב בטיטו | יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית | תשע"ו 2015–2016 |
| חנן יזדי | יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית | תשע"ז 2016- 2017 |
| יובל חלביה | יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית | תשע"ח 2017- 2018 |
| ליאל מלכביץ' | יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית | תשע"ט 2018- 2019 |
עמותת בוגרי המועצה
בשנת 2006 הקימו מספר בוגרי מועצת התלמידים והנוער הארצית את עמותת במתנ"ה - בוגרי מועצת התלמידים והנוער הארצית. העמותה היא עמותה רשומה ברשם העמותות, ומטרתה היא קידום מנהיגות צעירה באמצעות מועצות התלמידים והנוער, באמצעות: חניכת בעלי תפקידים במועצות, ארגון ימי עיון וסמינרים, בניית תכנים, תמיכה במועצת התלמידים והנוער הארצית, קרן מלגות לחברי מועצות התלמידים והנוער ועוד. העמותה מסייעת לפעילותן של מועצת התלמידים והנוער הארצית ומועצות התלמידים והנוער המחוזיות.
סמל ומיתוג המועצה
מאז שנת 1993 סמל המועצה הארצית הוא סמל מינהל חברה ונוער במשרד החינוך, כשמעליו הכיתוב "מועצת התלמידים והנוער הארצית". מאז הסמל עבר חידוש ועדכון מס' פעמים בשנים: 2007, 2010 ו 2015.
בפברואר 2006 מועצת התלמידים והנוער הארצית יצאה בקריאה לבני נוער לעצם סמל חדש ועליו לכלול את ארבעת העקרונות של מועצות התלמידים. הסמלים הנבחרים עלו להצבעה בוועידה הארצית של מועצות התלמידים והנוער אך אף סמל לא נבחר וכך המועצה נשארה עם הסמל הקיים.
בשנת 2007 לאחר שמועצת התלמידים והנוער הארצית השביתה את הלימודים כמחאה על הקיצוץ בתקציב, הועלתה ביקורת על כך שסמל המועצה כולל את הכיתוב "משרד החינוך – מינהל חברה ונוער" המועצה הארצית החליטה להוריד את הכיתוב מסמלה ולהשאיר רק את כיתוב המועצה מעל.
בשנת 2009–2010 החל תהליך של בחינת תדמית המועצה בקרב בני נוער פעילים. התהליך הארצי הובל על ידי דובר המועצה, נחי בוגלבסקי. לאור הרחבת פעילות המועצה וקשרים עם גופים בינלאומיים הוכנס בשנה זו כיתוב נוסף ללוגו המועצה באנגלית.
בשנת 2012 המועצה החלה בתהליך מיתוג רחב היקף שהובל על ידי דובר המועצה הארצית, גיא גריאני, בשיתוף עמותת במתנ"ה. ועדת הדוברות עברה תהליך הכשרה לבניית אסטרטגיה מותגית ובשיתוף משרד החינוך נערכו קבוצות מיקוד בכל הארץ על תדמית, ערכי ומיתוג המועצה.
שיא התהליך הגיע בשנת 2015 עם בחירת לוגו חדש כתוצר מתהליך המיתוג מחדש. הלוגו עוצב על ידי דובר המועצה, נתנאל בן עמי. הסמל מייצג את הסיסמה ״מחברים את הנוער״. ארבע דמויות יוצרות מעין חיבוק קבוצתי כאשר דמות אחת יוצאת מן הכלל. הדמות הזו פונה קדימה כשאיפה להתרוממות הישגים ומובילה אחריה את השאר. הדמויות יוצרות מסגרת לחלקיק פאזל המוקף במסגרת אפורה במרכז הסמל, ומייצג את הדרך בה המועצה מחברת בין נוער לנוער ועוד. הדמות העליונה והתחתונה ממחישות את צבעי הדגל ויוצרות את הפסים שבדגל ישראל. הצבע הצהוב מסמל חכמה וחמימות. הצבע הירוק מסמל איזון, ומייצג את ערכי שמירה על הטבע.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- עמוד הפייסבוק של מועצת התלמידים והנוער הארצית
- ערוץ ה-YouTube של מועצת התלמידים והנוער הארצית
- אתר עמותת במתנ"ה - בוגרי מועצת התלמידים והנוער הארצית
- מורן זליקוביץ', מועצת התלמידים הארצית מציגה: "המורדים", באתר ynet, 22 ביוני 2004
- הדור הבא: מזכירות חדשה במועצת התלמידים והנוער הארצית, באתר פרוגי, 12 ביולי 2015
הערות שוליים
- ^ מיכל רשף ורמי שני, התלמידים ניצחו: המורים מפסיקים את העיצומים, באתר וואלה!, 14 בינואר 2014
- ^ שחר חי, הטיולים יחודשו, שביתת התלמידים בוטלה, באתר ynet, 14 בינואר 2014
- ^ דפנה ליאל, "הלחץ עבד: הטיולים חזרו, שביתת התלמידים בוטלה", באתר Mako, 14 בינואר 2014
- ^ יעל אודם, השביתה בתיכונים תימשך גם היום, באתר מאקו, 3 במאי 2016
- ^ דניאל רוט-אבנרי, שביתת התיכוניסטים תתחדש היום, באתר ישראל היום, 7 במאי 2016
- ^ שחר חי, צו מניעה נגד עיצומי ארגון המורים, שביתת התלמידים תופסק, באתר ynet, 11 במאי 2016
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים יערה שפירא, אמנת הילדים - ריקה מתוכן, באתר הארץ - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים אור קשתי, מש' החינוך: אין לחייב תלמידים לחתום על אמנת הילדים והנוער, באתר הארץ
25558044מועצת התלמידים והנוער הארצית