אחריות חברתית
אחריות חברתית היא תאוריה מוסרית לפיה לכל אדם או ארגון יש מחויבות להיטיב עם החברה והסביבה בכללותה. האחריות החברתית עוסקת לרוב בשמירה על איזון בין התפתחות כלכלית במובנה החומרי, לבין רווחת החברה והסביבה. אחריות זו יכולה להיות סבילה, על ידי הימנעות מפעולות המזיקות לחברה, או פעילה, על ידי התנהגויות שמקדמות מטרות חברתיות באופן ישיר[1].
מקרה פרטי של אחריות חברתית הוא אחריות תאגידית, העוסקת באחריות החברתית של תאגידים.
אחריות חברתית של מדענים ומהנדסים
מקובל לראות במדענים ומהנדסים אחראים חברתית להשלכות החיוביות והשליליות של יישומי הידע וההמצאות שלהם[2][3][4][5][6][7]. ועדות של מדענים ומהנדסים מעורבות לעיתים קרובות בתוכניות מחקר ממשלתיות ותאיגידות, כולל כאלה המיודעות לפיתוח נשק וטכנולוגיה צבאית[8][9]. איגודים מקצועיים, מוסדות להשכלה גבוהה וגופים ממשלתיים רבים מקיימים קווים-מנחים אתיים שנועדו לשמור על האחריות החברתית של המדענים והמהנדסים שעליהם הם מפקחים[10]. יש לפיכך הכרה ברורה שלמדענים ולמהנדסים, כיחידים ובאופן קולקטיבי, יש אחריות חברתית מיוחדת וגדולה יותר מלאדם הממוצע, באשר ליצירה ולשימוש בידע מדעי.
כבר צוין בעבר שהמצב לא כה פשוט, ושמדענים ומהנדסים לא יכולים להיות אחראים לכל הנזקים הנוצרים על ידי ידע מדעי חדש וחידושים טכנולוגיים[11]. ראשית, קיימת הבעיה השכיחה של פיזור וערפול אחריות. לנוכח חלוקת העבודה האינטלקטואלית והפיזית, פיזור הידע הנובע מכך, דרגת ההתמחות הגבוהה, תהליכי קבלת ההחלטות המורכבים וההיררכיה בתאגידים ומעבדות מחקר הממשלתיות, קשה במיוחד למדענים ומהנדסים יחידים לשלוט ביישום המצאותיהם[12]. פיזור זה של העבודה ושל קבלת ההחלטות מביא לפיזור באחריות, עד כדי כך שניתן לעיתים לומר "כל המעורבים היו אחראים, אך אף אחד לא יכול לשאת באחריות"[13].
בעיה נוספת היא בוּרות. מדענים ומהנדסים לא יכולים לצפות איך הידע החדש והחידושים הטכנולוגיים שלהם עלול להיות מנוצל למטרות הרסניות בעתיד. בעוד שתירוץ הבורות מתקבל במידת מה עבור מדענים העוסקים במחקר בסיסי מאד, בו לא ניתן אפילו לדמיין שימושים אפשריים, התירוץ חלש הרבה יותר עבור מדענים ומהנדסים המעורבים ביישום מחקר מדעי וחידושים טכנולוגיים, כיוון שאז מטרות העבודה ידועות היטב. לדוגמה, רוב התאגידים מבצעים מחקר על מוצרים או שירותים מסוימים המבטיחים תשואה מיטבית למחזיקי המניות. באופן דומה, רוב המחקר הממומן ממשלתית הוא מוכוון-משימה, כמו הגנה על הסביבה, פיתוח תרופות חדשות או תכנון נשקים קטלניים יותר. בכל המקרים בהם יישום ידע מדעי וחידושים טכנולוגיים ידוע היטב מראש, מדען או מהנדס לא יכול לחמוק מאחריות על מחקר ועל חידוש טכנולוגי מפוקפק מבחינה מוסרית[14]. כפי שכותב ג'ון פורג' בספרו "Moral Responsibility and the Ignorant Scientist" (אחריות מוסרית והמדען הבור): “Ignorance is not an excuse precisely because scientists can be blamed for being ignorant" (בורות אינה תירוץ בדיוק משום שניתן להאשים מדענים על בורותם)[15].
לפי השקפה נוספת, האחריות נופלת על מי שמממן את המחקר והפיתוחים הטכנולוגיים - ברוב המקרים תאגידים וסוכנויות ממשל. יתרה מכך, היות שמשלמי המסים מספקים באופן עקיף את המימון למחקרים בחסות ממשלתית, עליהם ועל הפוליטיקאים המייצגים אותם, כלומר על החברה בכללותה, לשאת באחריות על השימוש או הניצול של המדע[16]. בהשוואה לתקופות בעבר בהן מדענים היו יכולים לעיתים קרובות לבצע את מחקריהם באופן עצמאי, המחקר כיום דורש מעבדות וציוד יקרים, מה שהופך את המדענים לתלויים במימון חיצוני.
לקריאה נוספת
- תומר ניב "תכלית החברה בעקבות מהפכת הדיווח הסביבתי" אתר משפט ועסקים (2015)
- שוקי שדה, "אני מכיר יותר ממקרה אחד שבו בנק זרק מהבית משפחה שפיגרה בתשלומים, ואחרי זה שלח לה מוצרים לחג", באתר TheMarker, 11 בדצמבר 2015
הערות שוליים
- ^ Perceptions and Definitions of Social Responsibility http://inni.pacinst.org/inni/corporate_social_responsibility/standards_definitions.pdf, p.1.
- ^ Huesemann, Michael H., and Joyce A. Huesemann (2011). Technofix: Why Technology Won’t Save Us or the Environment, Chapter 14, “Critical Science and Social Responsibility”, New Society Publishers, Gabriola Island, British Columbia, Canada, מסת"ב 0865717044, 464 pp.
- ^ Barnaby, W. (2000). “Science, technology, and social responsibility”, Interdisciplinary Science reviews, 25 (1):20–23.
- ^ Edsall, J.T. (1975). “Scientific freedom and responsibility”, Science, 188 (4189):687–693.
- ^ Edsall, J.T. (1981). “Two aspects of scientific responsibility”.Science, 212 (4490):11–14.
- ^ Forge, J. (2008). The Responsible Scientist, University of Pittsburgh Press.
- ^ Ziman, J. 1971. "Social responsibility (I) — The impact of social responsibility on science." Impact of Science on Society,21(2):113–122.
- ^ Collins, F. (1972). ‘”Social ethics and the conduct of science – Specialization and the fragmentation of responsibility”, Annals of the New York Academy of Sciences, 196(4):213–222.
- ^ Leitenberg, M. (1971). “Social responsibility (II) — The classical scientific ethic and strategic-weapons development”, Impact of Science on Society, 21(2):123–136.
- ^ National Academy of Sciences, National Academy of Engineering, and Institute of Medicine, ‘’On Being a Scientist: Responsible Conduct in Research’’, The National Academies Press, 1995, http://www.nap.edu
- ^ Huesemann, Michael H., and Joyce A. Huesemann (2011). Technofix: Why Technology Won’t Save Us or the Environment, Chapter 14, “Critical Science and Social Responsibility”, New Society Publishers, Gabriola Island, British Columbia, Canada, מסת"ב 0865717044, 464 pp.
- ^ Collins, F. (1972). ‘”Social ethics and the conduct of science – Specialization and the fragmentation of responsibility”, Annals of the New York Academy of Sciences, 196(4):213–222.
- ^ Lowrance, W.W. (1985). Modern science and human values, Oxford University Press, p. 75.
- ^ Ravetz, J.R. (1996). Scientific knowledge and its social problems, New Brunswick, NJ: Transaction Publishers, New Brunswick, NJ, p. 415.
- ^ Forge, J. (2000). “Moral responsibility and the ignorant scientist”, Science and Engineering Ethics, 6(3):341–349.
- ^ Beckwith, J., and F. Huang. (2005). “Should we make a fuss? A case for social responsibility in science”, Nature Biotechnology, 23(12):1479–1480.
