מוזיאון אושוויץ בירקנאו
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | אתר זיכרון ומוזיאון |
מוזיאון אושוויץ בירקנאו (בפולנית: Państwowe Muzeum Auschwitz-Birkenau w Oświęcimiu) הוא אתר זיכרון ומוזיאון באושוויינצ'ים שבפולין, והוא כולל את מחנה אושוויץ I ואושוויץ II בירקנאו. המוזיאון מוקדש לזכר הנרצחים בשני המחנות בזמן מלחמת העולם השנייה. המוזיאון ממלא מספר מטרות ובהן להוות מוסד לחקר השואה.
סקירה כללית
הרעיון להקים מוזיאון במחנה אושוויץ אושר על ידי הפרלמנט הפולני ב-2 ביולי 1947. שטח המוזיאון מכסה 191 דונמים, מתוכם כעשרים דונם של מחנה אושוויץ I והיתר של מחנה אושוויץ II. משנת 1979 מחנה אושוויץ התווסף לרשימת אתרי המורשת העולמית ומעל 25 מיליון איש ביקרו במוזיאון שבו. משנת 1955 עד שנת 1990 המוזיאון נוהל על ידי אחד ממייסדיו שהיה אסיר במחנה בזמן השואה, קז'ימירז סמולן. מנהל המוזיאון הנוכחי הוא פיוטר ציבינסקי.
הכביש הראשי באושוויץ שמוביל למוזיאון קרוי על שמה של סטניסלאבה לשצ'ינסקה, מיילדת פולנייה שהייתה כלואה במחנה הריכוז אושוויץ במלחמת העולם השנייה, שם יילדה למעלה מ-3,000 תינוקות.
מספר המבקרים במוזיאון עולה משנה לשנה. בשנת 2006 לבדה ביקרו בו מעל מיליון אנשים מ-94 מדינות שונות: פולין (341,000), ארצות הברית (96,000), בריטניה (57,000), איטליה (51,000), גרמניה (50,200), צרפת (39,100), ישראל (37,200), קוריאה הדרומית (35,400), נורווגיה (30,600) וספרד (23,300). בשנת 2009 פקדו את האתר 1.3 מיליון מבקרים, ובשנת 2010 1.38 מיליון איש. בשנת 2011 ביקרו במוזיאון 1.4 מיליון נפשות מ-111 מדינות: פולין (610,000), הממלכה המאוחדת (82,000), איטליה (78,000), ישראל (62,000), גרמניה (58,000), צרפת (56,000), ארצות הברית (52,000), ספרד (46,000) ו-43,000 מבקרים מקוריאה הדרומית ומצ'כיה.
היסטוריה
לאחר שברית המועצות השיבה את הבעלות על שטח המחנה לפולין, הפרלמנט הפולני הכריז שיוקם מוזיאון בשטחו ב-2 ביולי 1947. עם ההכרזה הוקמו המיצגים הראשונים בצריפים בהם שהו אסירי המחנה. בפולין הסטליניסטית, לזכר יום השנה השביעי לגירוש הראשון של אזרחים פולנים לשטח מחנה אושוויץ, אסירים לשעבר סייעו בהקמת מיצג. עם זאת, המיצג הושפע מהמלחמה הקרה ולצד הצגת תמונות של גטאות היהודים הוצגו תמונות של שכונות מצוקה מארצות הברית.
עם מותו של סטלין הוכנס למוזיאון מוצג חדש בשנת 1955, המוצג קיים עד היום. בשנת 1959, כל אומה שאיבדה אזרחים שנרצחו בשטח המחנה קיבלה היתר להציג מוצג משלה במוזיאון. עם זאת, קורבנות "חריגים" כגון עדי ה', צוענים וינישים לא קיבלו זכות זאת. מדינת ישראל לא קיבלה היתר להציג דבר במוזיאון על אף שרוב הנרצחים במוזיאון היו יהודים, זאת מאחר שהלאום הישראלי לא היה קיים בזמן המלחמה. רק באפריל 1968 הותר להציג לראשונה מיצג הנוגע לעם היהודי. בשנת 1979 האפיפיור יוחנן פאולוס השני ביקר באתר ופליטת פה שלו שהשוותה בין הנרצחים לצליבה עוררה מהומה גדולה.
בשנת 1962 הוקם אזור חיץ מסביב למחנה בירקנאו (ומשנת 1977 מסביב למחנה אושוויץ) לצורך שימור המחנה. בשנת 1967 נחנכה אנדרטת הזיכרון הגדולה ומשנת 1990 החלו לתלות במוזיאון שלטי מידע.
מיצגים לאומיים
מאז שנת 1960 הוצבו "מיצגים לאומיים" בשטח מחנה אושוויץ I. חלק מהם שונו במהלך השנים, דוגמת המיצגים של בלגיה, צרפת, הונגריה, הולנד, סלובקיה, צ'כיה וברית המועצות. המיצג של גרמניה המזרחית לעומתם נשאר כפי שהיה.
המיצג של ברית המועצות הוצב במוזיאון בשנת 1961 ושונה בשנים 1977 ו-1985. בשנת 2003, משלחת מרוסיה שביקרה במחנה ביקשה להחליף את המיצג האחרון במיצג שונה לחלוטין. השטח שהוקצה במוזיאון לברית המועצות נסגר, פתיחתו התעכבה מאחר שדנו בשאלה עד להיכן התפרסה ברית המועצות בין השנים 1939 ו-1941. שאלת שטחן של טריטוריות המדינות הבלטיות, מזרח פולין וכן חלק מרומניה נותרה בלתי פתורה.
בשנת 1978 אוסטריה אף היא הכניסה מיצג למוזיאון ובה הציגה את עצמה כמדינה שהייתה קורבן של הנאציזם. מיצג פוליטי זה הניע את ההיסטוריון אנדראס מייסלינגר להתנדב במוזיאון תחת ארגון אות הכפרה והשלום בשנים 1980 - 1981. לאחר מכן יסד את השרות למען זיכרון השואה באוסטריה, דרך נוספת לשרת שירות לאומי באוסטריה. רודולף קירכשלגר, נשיא אוסטריה השמיני, ביקר לרעה את פועלו של מייסלינגר. יחס זה מהנשיא עיכב את מסלול השירות שייסד ובפועל מתנדבים החלו לקחת בו פועל רק משנת 1992.
צילום במוזיאון
המוזיאון התיר לצלם שלושה סרטים בשטחו: סרט משנת 1963 של אנדרייז' מונק, סרט משנת 1970 של אנדז'יי ויידה ומיני-סדרת טלוויזיה בשם "מלחמה וזיכרון" (1988). המוזיאון סירב לאפשר לסטיבן ספילברג לצלם סצנות עבור הסרט "רשימת שינדלר". שער המחנה המופיע בסרט ובו נראים קרונות רכבת מהן יוצאות נשים שניצלו על ידי אוסקר שינדלר, הם למעשה תפאורה שנבנתה במיוחד ולא הכניסה המקורית למחנה.
מחלוקות דת
בשנת 1979, יוחנן פאולוס השני ערך טקס מיסה על אדמת אושוויץ II ל-500,000 איש והכריז שאדית שטיין נחשבת למבורכת. מספר נוצרים קתולים העמידו צלב בקרבת בונקר 2 של מחנה אושוויץ II, בקרבת האזור אדית שטיין הומתה בגז. זמן קצר לאחר מכן החלו להופיע סמלים של מגן דוד באתר, וכתוצאה החלו להופיע סמלים של דתות נוספות עד שכל הסמלים הוסרו.
נזירות מן המסדר הכרמליתי הקימו מנזר בקרבת אושוויץ I בשנת 1984. לאחר שמספר קבוצות של יהודים מחו על צעד זה, נציגים של הכנסייה הקתולית הסכימו להרוס את המנזר ולהוציאו משטח המחנה. שנה לאחר מכן, אנשי המסדר הכרמליתי הציבו צלב בגובה של 8 מטרים במחנה, בקרבת בלוק 11, אך היה קשה להבחין בו. הדבר הוביל למחאות נוספות מצד יהודים שהסבירו שרוב נרצחי אושוויץ היו יהודים ודרשו שכל הסמלים הדתיים יוסרו מן המחנה. הכנסייה הקתולית הורתה לכרמליתים להתפנות עד לשנת 1989 אך הם נותרו באתר עד לשנת 1993 והשאירו את הצלב במקומו. בשנת 1998 לאחר בקשות חוזרות להוציא את הצלב משטח המחנה, הוצבו באתר כ-300 צלבים קטנים יותר שהציתו מחאות וויכוחים רבים. בהתאם להסכם בין ממשלת פולין לבין הכנסייה הקתולית הפולנית, כל הצלבים הוסרו מלבד צלב אחד בודד.
יום השנה לשחרור המחנה
טקס יום השנה ה-50 לשחרור המחנה נערך באושוויץ I בשנת 1995. כאלף אסירים לשעבר במחנה נכחו בטקס. בשנת שלאחר מכן, גרמניה קבעה שה-27 בינואר, יום שחרור מחנה אושוויץ, יהיה יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. מדינות נוספות מציינות תאריך זה כגון דנמרק, איטליה ופולין. טקס זיכרון לכבוד 70 שנים לשחרור המחנה נערך במוזיאון בשנת 2015.
שינוי שם המוזיאון על ידי אונסק"ו
משרד החוץ הפולני הביע התנגדות לכנות את אושוויץ בשם "מחנה מוות פולני", שכן כינוי זה רומז שפולין ביצעה את השואה ולא גרמניה. ביוני 2007, ועדת המורשת העולמית של האו"ם שינתה את שם האתר ל"אושוויץ בירקנאו" והוסיפה "מחנה ריכוז והשמדה גרמני-נאצי (1940 - 1945)".
אירועים בולטים במוזיאון
גניבת שלט הכניסה
בשעות הבוקר המוקדמות של ה-18 בדצמבר 2009, השלט ועליו הכיתוב "העבודה משחררת" (בגרמנית: Arbeit macht frei) נגנב על ידי אלמונים. המשטרה מצאה את השלט ביער הנמצא סמוך לגדנסק כעבור יומיים. גניבת הפריט אורגנה על ידי אנדראס הוגסטרום, שוודי נאו-נאצי שביקש למכור את השלט ולעשות שימוש בכספים למטרות טרור כדי להטות את תוצאות הבחירות בשוודיה. הוא הורשע בפני בית משפט בפולין ונידון לשנתיים מאסר בכלא בפולין ושמונה חודשי מאסר נוספים בבית כלא בשוודיה. חמישה אזרחים פולנים שסייעו לו נידונו לתקופות מאסר שונות.
הוגסטרום ומשתפי הפעולה עמו חיבלו בשלט בעת הגניבה וחתכהו לשלושה חלקים. מומחים לשחזור הרכיבו מחדש את השלט אך הוא לא מוצג במחנה. במקום השלט המקורי מוצג כיום במוזיאון העתק.
המשלחת האיראנית
בפברואר 2006, פולין סירבה לאשר את כניסתם של "חוקרים" מאיראן לאושוויץ. שר החוץ של פולין, סטפן מלר, טען כי ארצו צריכה למנוע מאיראן לחקור את היקף השואה, אותה הגדיר מחמוד אחמדינז'אד כבדייה. הכחשת השואה היא פשע בפולין שדינה מאסר של עד לשלוש שנים.
רכישת פריטי אומנות
דינה באביט, יהודייה מצ'כוסלובקיה שהייתה אסירה באושוויץ בירקנאו בשנים 1943 - 1945, ציירה דיוקנים שונים עבור פושע המלחמה יוזף מנגלה עת ערך במחנה ניסויים על צוענים. שבע מתוך 12 תמונות אלה נמצאו לאחר השואה ונרכשו על ידי המוזיאון בשנת 1963 מידי ניצול שואה. אנשי המוזיאון ביקשו מבאביט להגיע לפולין בשנת 1973 על מנת לזהות את עבודתה. היא זיהתה את התמונות כפרי ידיה ודרשה לקבלן חזרה. אנשי המוזיאון ולצידם הרב אנדרו בקר טענו שהתמונות שייכות לאס אס ולמנגלה שנפטר בברזיל בשנת 1979. בשנת 1999 קמה יוזמה מטעם ארצות הברית להשיב את התמונות לידי באביט, בראש היוזמה עמדו רפאל מדוף ומספר אמני קומיקס אמריקאים. המוזיאון דחה את הטענות בהיותן חסרות בסיס משפטי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אלדד בק, "קבוצת ברן": סיפור הצלה, באתר ישראל היום, 13 ספטמבר 2018
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] מוזיאון אושוויץ בירקנאו27705597