בלוק 11
בלוק 11 הוא שמו של בניין לבנים בשטח מחנה אושוויץ I. הבלוק הוצב באזור שנקרא "שטאמלאגר" (המחנה הראשי של אושוויץ) וייעודו הבלעדי היה להוות מבנה לצורך ענישת אסירי המחנה בעינויים. בין בלוק 10 לבלוק 11 עמד "קיר המוות" (ששוחזר לאחר המלחמה), מולו הועמדו אלפי אסירים בטרם הוצאתם להורג על ידי כיתות ירי. בפי האסירים נקרא הבלוק "בלוק העינויים" או "בלוק המוות". הבלוק הכיל חדרי עינויים מיוחדים שבהם עונו האסירים בדרכים שונות ואכזריות. ביניהם ניתן לכלול כליאה בחדר אפל למספר ימים וכן "חדר עמידה" קטן מאד שבו אולצו ארבעה אסירים לעמוד ביחד במשך שעות ארוכות. חדר העמידה היה בגודל של פחות ממטר רבוע (8100 סנטימטרים רבועים) והיה לו פתח של 5 סנטימטרים רבועים לצורך כניסת ויציאת אוויר. האסירים שבו אולצו לעמוד עד עשרים שעות רצופות ביחד ולמחרת להמשיך בעבודות הכפייה כרגיל, ללא קבלת מנוחה.
חקירות
בבלוק 11 נערכו גם חקירות אסירים על ידי שימוש בעינויים קשים מאוד. שיטת חקירה שפותחה בבלוק על ידי וילהלם בוגר, כללה הכנסה של האסיר לחדר החקירה והנחתו על מוט ברזל שהיה מחובר בכבלים לתקרה. האסיר נוענע קדימה ואחורה תוך כדי שחוקר שואל אותו שאלות בעוצמת קול הולכת וגדלה וחוקר נוסף הולם באחוריו במוט ברזל אחר. במקרה שהאסיר לא שיתף פעולה, החוקר הנוסף החל להכותו באיברים אחרים בגופו. אסירים שנחקרו בשיטה זו התעלפו והמשיכו לספוג חבטות עד שנשארה רק גופתם על גבי המוט התלוי מהתקרה.
בבלוק 11 נעשו הניסויים הראשונים של המתת בני אדם בגז ציקלון בה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
22905692בלוק 11