מודל ההחלמה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: בעיות תרגמת וניסוח.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
עריכה
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: בעיות תרגמת וניסוח.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

מודל ההחלמה או גישת ההחלמה בבריאות הנפש היא גישה להפרעות נפשיות או בעיית שימוש בחומרים, שמדגישה ותומכת בפוטנציאל של כל אדם להחלים. החלמה נתפשת כמסע אישי שמעורבים בו פיתוח תקווה, יצירת ביטחון אישי וגיבוש זהות ותדמית חיובית, יצירת מערכות יחסים תומכות ושייכות חברתית, פיתוח מיומנויות התמודדות, התפתחות אישית ומשמעות. אחת ההגדרות המוכרות למושג החלמה היא: ”תהליך בו האינדיבידואל מגלה למרות נוכחותם של סימפטומים פסיכופתולוגים בעלי השלכות קשות, התייחסות חיובית מתמשכת לעצמי שלו ולמשמעות חייו”.[1] אנטוני (1993)[2] תיאר את ההחלמה כתהליך אישי וייחודי של התאמה מחדש של תפיסות, ערכים, תחושות, מטרות, יכולות, תפקידים ואמונות לגבי העצמי, האחר והחיים בכלל. מדובר בתהליך של גילוי וחידוש החוויה של העצמי, הכוללת התפתחות וצמיחה. התייחסות זו מנוגדת לתפישת מושג ההחלמה ברפואה הכללית כמושג המציין את סיומה של מחלה או אפיזודה של מחלה וכן מנוגדת להתייחסות הפסיכיאטרית, אשר לה נטייה לראות את האדם כמצבור של סימפטומים ופתולוגיות והיא מתעלמת מהכוחות הבריאים ומהמסוגלויות השונות והייחודיות שלו.

היסטוריה

מחלות נפש ובראשן מחלת הסכיזופרניה נחשבו במשך שנים רבות כמחלות סופניות ובצידן הידרדרות, שהובילה לפסימיות רבה בנוגע למציאת פתרון או הגשת עזרה לחולים.[3] המקור לפסימיות זו נבע מגישתו של אמיל קרפלין[4] שהגה את המונח "שיטיון נעורים" (dementia praecox). מונח זה הגדיר את הפרעת הסכיזופרניה כשיטיון כרוני בעלת אפיון מרכזי של הידרדרות בתחומי הרגש, החשיבה, המוטיבציה וההתנהגות שסופה דעיכה בלתי נמנעת. הפסימיות שהשתרשה בקרב אנשי מקצוע כתוצאה מתפישה זו, הובילה להשפעה רחבה על האופן בו נתפסו החולים, והנמיכה את רמות התקווה והמוטיבציה לשינוי. השפעות אלה הורגשו הן בקרב המטפלים והן בקרב משפחות המחלימים [5]. בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים הופיעה התקדמות ניכרת בשיטות הסיווג הפסיכיאטרי, מה שהוביל להתקדמות בהבנה בנוגע לאופי מחלות הנפש ככלל. במספר מחקרי אורך, אשר עקבו אחר אנשים עם מחלות נפש קשות באוכלוסיות מכל העולם נמצא כי החולים הראו שיעורים גבוהים ובלתי צפויים של החלמה מלאה או חלקית (הסטטיסטיקה השתנתה בהתאם לאזור ולקריטריון שבו השתמשו, ובדרך בה הוגדרה החלמה).[6]

גם לאחר הצטברות הידע המחקרי בדבר השיעורים הגבוהים של אנשים שמדווחים על שיפור ניכר באיכות החיים ועל בניית חיים משמעותיים גם לאחר קבלת אבחנה פסיכיאטרית ולאחר אשפוזים ואף אשפוזים ממושכים, עולם בריאות הנפש לא מיהר לאמץ את מושג ההחלמה. התמריץ העיקרי להתפתחות המושג הגיע מהתנועה הצרכנית בבריאות הנפש - התנועה של אנשים שמתמודדים בעצמם עם מגבלה נפשית ומשתמשים (או צורכים) את שירותי בריאות-הנפש - בעיקר בארצות הברית במשך סוף שנות ה-80 של המאה העשרים ותחילת שנות ה-90[7]. השפעה מיוחדת על תהליך זה הייתה לאנשי מקצוע מתחום בריאות-הנפש שיש להם ידע מניסיון אישי - כלומר שלא רק למדו את תחום בריאות-הנפש באקדמיה ובשדה הטיפולי, אלא גם הכירו את החוויות על בשרם ועל נפשם לאחר שהתמודדו עם בעיות נפשיות וקיבלו בעצמם אבחנות פסיכיאטריות, דוגמת הפסיכולוגית פטרישיה דיגן והפסיכיאטר ד"ר דניאל פישר. באופן הדרגתי, בעקבות המחקרים ובעקבות הלחץ של התנועה הצרכנית, לצד מה שנתפס ככישלון של השירותים הקיימים והחברה הרחבה להעניק שייכות חברתית נאותה וטיפול ראוי לאנשים שאובחנו עם בעיה נפשית, אומץ מודל ההחלמה כעיקרון המנחה את שירותי בריאות הנפש[דרוש מקור]. המודל בא לידי ביטוי בבריאות הנפש במושג "אל-מיסוד", אשר הוביל להגדלת מספר המטופלים החיים בתוך הקהילה.[8] הספרות המקצועית, במיוחד החל מהקמת תנועת ההחלמה הפסיכיאטרית, החלה לשלב את מושג ההחלמה בארצות הברית ולאחריה בניו זילנד ולאחרונה כמעט בכל המדינות המערביות.[9] גישות דומות פותחו בערך באותו זמן (ללא שימוש במילה החלמה) באיטליה, בהולנד ובבריטניה. לאורך הזמן הפך מושג ההחלמה למושא למחקרים בשירותי בריאות הנפש ולמונח סמלי למטרות רבות של התנועה הצרכנית[דרושה הבהרה][דרושה הבהרה].

מודלים שונים של החלמה

בספרות קיימים מודלים שונים הממשיגים החלמה באופנים שונים. מודלים המייצגים גישות קליניות מקצועיות נוטים להתמקד בשיפור בסימפטומים ובתפקודים מסוימים וכן בפרקטיקה הטיפולית. לעומתם, מודלים שיצאו מתוך התנועה הצרכנית נוטים לשים דגש רב יותר על תמיכת קבוצת השווים, העצמה והתנסויות של הפרט בעולם האמיתי.[10][11] כלומר, ישנם מודלים שונים הרואים את מושג ההחלמה במונחים של מוגבלות חברתית ('אשמת החברה') לעומת מוגבלות אינדיבידואלית ('אשמת החולה'). גורמי בריאות הנפש בארצות הברית בחרו לערב את השקפתם של הצרכנים עצמם בהגדרת מושג ההחלמה. המושג הוגדר כמסע של הירפאות ושינוי, המאפשר לאדם עם מחלת הנפש לחיות חיים מלאי משמעות בתוך קהילה הנתונה לבחירתו, בעת שהוא שואף להשיג את מלוא הפוטנציאל העצמי. במודל ההחלמה שהוצג לראשונה על ידי אנטוני[12], מומשגת החלמה כתהליך אישי וייחודי של התאמה מחדש של תפישות, ערכים, תחושות, מטרות, יכולות, תפקידים ואמונות לגבי העצמי, האחר והחיים בכלל. זהו תהליך בו האדם מגלה וחווה מחדש את העצמי המתפתח שלו. המודל מורכב מתנאים פנימיים וחיצוניים הנדרשים לתהליך זה. התנאים הפנימיים כוללים עמדות, חוויות והתייחסות אל תהליך השינוי של המחלימים. התנאים החיצוניים כוללים נסיבות, אירועים ומדיניות, הלוקחים חלק בתהליך ההחלמה. תנאים אלה יוצרים אפקט מעגלי, המשפיע בתורו על התנאים הפנימיים והחיצוניים כאחד והאינטראקציה ביניהם היא שיוצרת את תהליך ההחלמה. מודל הפגיעות והדחק (Stress Vulnerability Model) של זובין וספרינג (1977)[13] מייחס משקל לסביבה שבה חי האדם ולאירועי חייו. המודל מעלה רעיונות חדשים המפרטים את האמצעים הנועדים ללוות את החולה בתהליך ההחלמה. שימת הדגש היא בעיקר על למידת דרכי התמודדות, מציאה ושימור של רשת חברתית תומכת, טיפול פסיכולוגי וסוציאלי וטיפול תרופתי הנועד להגן על האדם.

שירותי השיקום הפסיכיאטריים הציעו מספר מאפיינים נוספים העומדים בבסיס ההחלמה: החלמה יכולה להופיע ללא התערבות מקצועית; החלמה דורשת את נוכחותם של אנשים המאמינים ועומדים לצד האדם במהלך ההחלמה; החלמה איננה פועל יוצא של תאוריה כלשהי המסבירה מצבים פסיכיאטריים; החלמה יכולה להופיע אפילו אם הסימפטומים שבים להופיע; החלמה משנה את התדירות והמשך של הסימפטומים; החלמה מהשלכות של מצב פסיכיאטרי היא לעיתים קרובות יותר קשה מאשר החלמה מהסימפטומים עצמם; החלמה איננה תהליך ליניארי; החלמה מתבצעת כסדרה של צעדים קטנים; משמעות ההחלמה איננה שהאדם לא היה מעולם מוגבל מבחינה פסיכיאטרית; החלמה מתמקדת ברווחת האדם ולא במחלתו (Wellness not Illness); החלמה צריכה להתמקד בבחירות הצרכן.[14]

ד"ר פטרישיה דיגן, פסיכולוגית אמריקאית בעלת ידע מניסיון אישי בבריאות-הנפש - היא עצמה עברה משברים נפשיים, קיבלה בצעירותה אבחנה של סכיזופרניה ולדבריה ממשיכה להתמודד עם קשיים וסימפטומים עד היום - מסבירה במאמר קלאסי שלה משנת 1988 כי החלמה ”איננה תהליך ליניארי שמסומן באמצעות הישגים רציפים. תהליך ההחלמה מתואר יותר במדויק כסדרה של התחלות קטנות וצעדים קטנים מאוד. כדי להחלים, צריכה להיות לאנשים עם מוגבלות פסיכיאטרית נכונות לנסות ולהיכשל, ולנסות שוב”[15][16].

אלמנטים בסיסיים במודלים השונים להחלמה

תקווה

מציאתה והזנתה המתמשכת של תחושת התקווה תוארה כמפתח להחלמה. תקווה איננה כוללת אופטימיזם בלבד, אלא אמונה מתמשכת בעצמי ורצון לשמר את התקווה על אף חוסר הוודאות והעיכובים שבדרך. תקווה יכולה להופיע כנקודת מפנה מסוימת או להגיח בהדרגה כרגש קטן ושברירי ולהתנדנד במקביל עם תחושת הייאוש. תקווה מערבת מתן אמון, תוך סיכון לאכזבה, כישלון וכאב נוסף.[17]

בסיס בטוח

על מנת ליצור תחושה של בסיס בטוח יש לאפשר דיור נאות, הכנסה מספקת, מרחק מאלימות וגישה מספקת לשירותי הבריאות.[18] בית הוא המקום בו החלמה יכולה להתחיל, אך שירותי הדיור שניתנו ושפע של רעיונות טיפוליים ושירותי טיפול נכשלו לערב באופן גמיש את תפישת המטופלים עצמם ולהסתמך על החזון האישי והכוחות שלהם ללא השמה ואשפוז מחדש.[19]

עצמי

החלמה היא אלמנט חשוב בתחושה המתמשכת או היציבה של העצמי. בספרות נטען, כי אנשים לעיתים משיגים תחושה זו על ידי "נסיגה חיובית"- ויסות מעורבותם החברתית ומשא ומתן על המרחב הציבורי שלהם על מנת לנוע אל עבר אחרים באופן שנחווה בטוח, אך עדיין בעל משמעות ליחיד. תחושה זו מושגת גם על ידי הזנת מרחב פסיכולוגי אישי המאפשר מקום לפיתוח הבנה ותחושה רחבה של עצמי ומתבטא במציאת מקורות עניין, רוחניות וכו'. בספרות נטען כי תהליך זה מסייע לתחושת העצמי על ידי יצירת התנסויות של קבלה בינאישית, הדדיות, ותחושה של שייכות חברתית.[20]

מערכות יחסים תומכות

אלמנט חשוב ונפוץ בהחלמה הוא נוכחותם של אנשים בקרבת המטופל, המאמינים בפוטנציאל שלו להחלים ומסייעים לו. בעוד שאנשי בריאות הנפש יכולים להציע מערכת יחסים ספציפית מוגבלת- לעזור ולעודד תקווה, מערכות יחסים, למשפחה ולקהילה פעמים רבות חשיבות רבה יותר ומשמעותית יותר לטווח הארוך. בנוסף, אנשים אשר חוו קשיים דומים במהלך חייהם, העשויים להיות בעצמם במסע של החלמה, ואלה החולקים את אותם ערכים והשקפות באופן כללי יותר (לא רק בשדה בריאות הנפש) עשויים להיות בעלי חשיבות ייחודית. בספרות נטען כי מערכות יחסים חד כיווניות המבוססות רק על קבלת עזרה עשויות להפחית מההערכה העצמית של המטופל וכי מערכות יחסים הדדיות ורשתות תמיכה הדדיות עשויות להיות בעלות ערך רב יותר להערכתו העצמית ולהחלמתו.[21]

העצמה והשתייכות

בספרות נטען, כי העצמה והגדרה עצמית, כולל תחושה של שליטה עצמית, הן חשובות להחלמה. משמעות הדבר היא כי יש לשים דגש על פיתוח ביטחון לקבלת החלטות עצמאית ואסרטיבית וחיפוש עזרה. על מנת להגיע למצב של השתייכות חברתית עשויה להידרש מהמטופל תמיכה ואיתגור של סטיגמה ודעות קדומות המצויות בחברה, הנוגעות להפרעות נפשיות, שונות אישית ומצוקה נפשית. כמו כן, עשויות להידרש מהמטופל מיומנויות חברתיות או החלמה של מיומנויות חברתיות שאינן בשימוש, או פיצוי על פערים בהיסטוריה התעסוקתית.[22]

אסטרטגיות התמודדות

אלמנט חשוב בהחלמה הוא פיתוח אסטרטגיות התמודדות אישיות (ניהול עצמי או עזרה עצמית). הדבר מערב לעיתים שימוש בתרופות או בפסיכותרפיה ויש ליידע את המטופל בדבר שיטות אלה ובנוגע להשפעות לא נעימות העלולות להופיע לאורך התהליך. יש להקשיב לרצון המטופל ולחפש שיטות המתאימות לסגנון חייו ולמסע הייחודי שלו להחלמה. האדם נדרש להכיר את עצמו על מנת לפתח יכולת התמודדות והשגת מיומנויות פתרון בעיות, וזאת כדי להתמודד עם תכונות ונושאים בעייתיים הדומיננטיים עבורו (העשויים להיתפש כסימפטומים של הפרעה נפשית). הדבר יאפשר את זיהויין של נקודות מפתח חשובות של דחק ונקודות משבר אפשריות וכן יאפשר להבין ולפתח דרכים אישיות לתגובה והתמודדות.[23] להיות מסוגל להמשיך הלאה משמעותו להיות מסוגל להתמודד עם רגשות של אובדן העשויים לכלול ייאוש וכעס. כשהפרט מוכן לכך, המשמעות היא תהליך של אבל והדבר עשוי לדרוש ממנו קבלה של סבל עבר והזדמנויות אבודות, או זמן שאבד.[24]

משמעות

לפיתוח תחושת משמעות ומטרה כוללת להמשך החיים חשיבות לשימור תהליך ההחלמה. תחושות משמעות ומטרה עשויות לערב פיתוח של תפקיד תעסוקתי או חברתי, פיתוח של פילוסופיה, דת, פוליטיקה או תרבות מנחה כלשהי. מפרספקטיבה פוסט מודרנית, עשוי הדבר להיראות כפיתוח נראטיב.[25]


ביקורת

מספר הסתייגויות הועלו בנוגע למודלים של החלמה על ידי ה-EBP- Evidence-based practice (פרקטיקה מבוססת ראיות): החלמה חייבת לכלול נטילת תרופות; החלמה מתרחשת אצל מספר מועט של אנשים; החלמה עלולה לייצג גחמה בלתי אחראית; החלמה מתרחשת לאחר טיפול וכתוצאה ממנו ולכן העיסוק בהחלמה כמושג מופשט מוריד מערך ההתערבות המקצועית; טיפול הממוקד בהחלמה יכול להיות מיושם רק דרך הוספת משאבים נוספים; טיפול ממוקד החלמה מעלה את החשיפה של מטפלים לסיכון ולמעמסה[דרושה הבהרה].[26] בנוסף, הנחת ה-NFCMH (New Freedom Commission on Mental Health) בנוגע למודל ההחלמה הקיים בארצות הברית פורשה על ידי מספר מבקרים כאומרת ש"כולם יכולים להחלים באופן מלא באמצעות כח רצון בלבד". לטענתם, הדבר מעלה תקוות שווא אצל אלה הנחשבים בלתי מסוגלים להחלים ומהווה האשמה ושיפוט סמויים כלפיהם.[27][28] ביקורות אחרות טענו כי מודל ההחלמה עלול להיות מתומרן באופן שלילי על ידי הפחתה במתן שירותים ודחיפת אנשים לחיים עצמאיים לפני שהם מוכנים; שהיא מסתירה את הדומיננטיות המתמשכת של המודל הרפואי ושיש לו את הפוטנציאל להגביר את הדחיקה החוצה מן החברה ולשים בשוליים את אלה הלא מתאימים לנרטיב ההחלמה.[29]

מדדים להערכת החלמה

קיימת בעייתיות עם השימוש הרווח ב-DSM ככלי לאיסוף מידע עקב חוסר התאמה למסגרות העבודה של ההחלמה. כמו כן, ה-DSM משתמש בקריטריונים, בהגדרות ובמונחים אשר אינם נמצאים בהלימה עם מודל ההחלמה ועל כן אינו מקדם תרבות שבה אנשים יוכלו להשתפר ולהחלים. בנוסף, הוצע כי ה-DSM לוקה ברגישות נמוכה מדי לניואנסים תרבותיים ומגדר וכי יש לאמץ גישה רב-ממדית להערכה, אשר תופשת באופן טוב יותר את האדם כאינדיבידואל ואינה רומזת לפסיכופתולוגיה עודפת או לכרוניות.[30] על אף קיומם של מגוון מכשולים ודאגות העולים בהקשר של מודל ההחלמה, נעשים עד היום צעדים פרקטיים רבים על מנת לבסס שירותים על פי עקרונותיו. מספר מדדים מתוקננים פותחו על מנת להעריך היבטים שונים של החלמה (אם כי יש מידה של שונות בין מודלים מקצועיים ובין אלה שמקורם בתנועת הצרכנות). מספר שאלונים מתוקננים והערכות פותחו על מנת לנסות ולהעריך היבטים של מסע ההחלמה. אלה כוללים את ה- Milestones of Recovery (MOR) Scale, Recovery Enhancing Environment (REE) measure, the Recovery Measurement Tool (RMT) and the Recovery Oriented System Indicators (ROSI) Measure, the Stages of Recovery Instrument (STORI) ועוד.[31][32]

יישום מודל ההחלמה בישראל

במקביל להתפתחויות שחלו בשנים האחרונות במדינות רבות בעולם, בתחום שיקום הפרעות הנפש והבנת תהליך ההחלמה, הופיעו גם בישראל שינויים משמעותיים בתחום זה. בשנת 2000 נחקק חוק שיקום נכי נפש בקהילה. חוק זה משקף את האמונה במרכזיות של האדם ושל איכות חייו, וכן מדגיש את חשיבות תפקידה של הקהילה בתהליך השיקום. החוק הוביל להתקדמות ניכרת בפיתוח שירותי השיקום בקהילה, שניתנו על ידי משרד הבריאות ויצרו בסיס לשותפות ודו-שיח בין מחלימים, בני משפחה, נותני שירות וקובעי המדיניות. בנוסף, מאז שנת 2000 פועלת המועצה הארצית לשיקום נכי נפש בקהילה אשר פיתחה את "האמנה לשיקום", המבטאת את עיקרי ההתפתחויות בארץ בתחום השיקום הפסיכיאטרי של נפגעי נפש בקהילה. בעקבות ההתפתחויות הללו החלו להופיע בהדרגה שירותים שונים בקהילה שמטרתם לסייע בתהליך ההחלמה על ידי הפחתת הסטיגמה וקידום חיי קהילה מספקים. שירותים אלה הם: תעסוקה נתמכת, השכלה נתמכת ומערכי דיור נתמך (או דיור מוגן), בהם ניתן למצוא ארגונים כמו: קבוצת שכולו טוב, "עמיתים", "קשת", "בנפשינו" "אשנב" ועוד.[33]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • רועה, ד., צ'ופרה, מ., חסון-אוחיון, א., שור, ש., לכמן, מ. ורודניק, א.(2005). התפתחויות מחקריות והמשגתיות בתחום מחלות הנפש הקשות והשלכותיהן על טיפול ומדיניות. חברה ורווחה, כ"ה (2), 223-207.
  • רונן דוד, מחלת נפש - המדריך להתמודדות ולהחלמה, בהוצאת החממה הספרותית (סטימצקי), 2012
  • Anthony, W. A. (1993). Recovery from mental illness: The guiding vision of the mental health service system in the 1990's. Psychosocial Rehabilitation Journal, 16, 11-23.
  • Anthony, W.A., Cohen, M., Farkas, M, & Gagne, C. (2002). Psychiatric Rehabilitation. 2nd edition. Boston: Boston University Center for Psychiatric Rehabilitation. מסת"ב 1878512110
  • Canadian Mental Health Association, Ontario (2003) Recovery rediscovered: Implications for the Ontario mental health system
  • Davidson, L. & Strauss, J. (1992). Sense of self in recovery from severe mental illness. British Journal of Medical Psychology, 65, 131-145.
  • Deegan, PE (1988) Recovery: The lived experience of rehabilitation Psychosocial Rehabilitation Journal 11 (4)

Davidson L, O'Connell M, Tondora J, Styron T, Kangas K (May 2006). "The top ten concerns about recovery encountered in mental* health system transformation". Psychiatr Serv 57 (5): 640–5. doi:10.1176/appi.ps.57.5.640. PMID 16675756. http://www.psychservices.psychiatryonline.org/cgi/content/abstract/57/5/640.

  • Estroff, S. (1989). Self, Identity, and subjective experiences of schizophrenia: In search of the subject. Schizophrenia Bulletin, 15, 189-196.
  • George, C. (2008) 'Recovery' approach in mental health is idea 'whose time has come' Psychminded.co.uk Retrieved on 29 Aug 2008
  • Kraepelin, E. (1902). Clinical Psychiatry: A Textbook for Students a Physicians (6th ed). New York, Macmillan.
  • Lori Ashcraft, PhD, William A. Anthony, PhD, and Chris Martin, MA (2008) "Home is where recovery begins: Why do we assume that having a home is a reward for recovery—and not part of it? Behavioral Healthcare, May
  • Michael T. Compton (2007) Recovery: Patients, Families, Communities Conference Report, Medscape Psychiatry & Mental Health, October 11-14, 2007
  • Office of the Surgeon General and various United States Government agencies (1999) Mental Health: A report of the Surgeon General. Section 10: Overview of Recovery
  • Repper, J. & Perkins, R. (2006) Social Inclusion and Recovery: A Model for Mental Health Practice. Bailliere Tindall, UK. מסת"ב 0702026018
  • Secker, J; Membrey, H; Grove, B; Seebohm, Patience. (June 2002). "Recovering from Illness or Recovering your Life? Implications of Clinical Versus Social Models of Recovery from Mental Health Problems for Employment Support Services". Disability & Society 17 (4): 403–418. doi:10.1080/09687590220140340. http://www.informaworld.com/smpp/content~content=a713662155~db=all.
  • Stroman, D. (2003). “The Disability Rights Movement: From Deinstitutionalization to Self-determination. University Press of America.
  • Torrey (2003) Treatment Advocacy Center Statement Newswire. Retrieved on Aug 12 2008
  • Website of the National Association of State Mental Health Directors Tools In Development: Measuring Recovery at the Individual, Program, and System Levels
  • Zubin, J. and Spring, B. (1977) Vulnerability: A New View on Schizophrenia Journal of Abnormal Psychology 86, 103-126.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Davidson, L. & Strauss, J. (1992). Sense of self in recovery from severe mental illness. British Journal of Medical Psychology, 65, 131-145
  2. ^ Anthony, W. A. (1993). Recovery from mental illness: The guiding vision of the mental health service system in the 1990's. Psychosocial Rehabilitation Journal, 16, 11-23
  3. ^ Estroff, S. (1989). Self, Identity, and subjective experiences of schizophrenia: In search of the subject. Schizophrenia Bulletin, 15, 189-196
  4. ^ Kraepelin, E. (1902). Clinical Psychiatry: A Textbook for Students a Physicians (6th ed). New York, Macmillan.
  5. ^ דייוויד רועה, מרים צ'ופרה, אילנית חסון-אוחיון, שלומית שור, מקס לכמן, אברהם רודניק, התפתחויות מחקריות והמשגתיות באשר להפרעות נפשיות קשות והשלכותיהן על תחום השיקום הפסיכיאטרי, חברה ורווחה, כ"ה (2), 2005, עמ' 223-207
  6. ^ Deegan, PE (1988) Recovery: The lived experience of rehabilitation Psychosocial Rehabilitation Journal 11 (4)
  7. ^ Office of the Surgeon General and various United States Government agencies (1999) Mental Health: A report of the Surgeon General. Section 10: Overview of Recovery
  8. ^ Stroman, D. (2003). “The Disability Rights Movement: From Deinstitutionalization to Self-determination. University Press of America
  9. ^ Ramon S, Healy B, Renouf N (March 2007). "Recovery from mental illness as an emergent concept and practice in Australia and the UK". Int J Soc Psychiatry 53 (2): 108–22. doi:10.1177/0020764006075018. PMID 17472085. http://isp.sagepub.com/cgi/pmidlookup?view=long&pmid=17472085
  10. ^ Bellack, A. S (July 2006). "Scientific and consumer models of recovery in schizophrenia: concordance, contrasts, and implications". Schizophr Bull 32 (3): 432–42. doi:10.1093/schbul/sbj044. PMID 16461575. PMC 2632241. http://schizophreniabulletin.oxfordjournals.org/cgi/pmidlookup?view=long&pmid=16461575
  11. ^ Secker, J; Membrey, H; Grove, B; Seebohm, Patience. (June 2002). "Recovering from Illness or Recovering your Life? Implications of Clinical Versus Social Models of Recovery from Mental Health Problems for Employment Support Services". Disability & Society 17 (4): 403–418. doi:10.1080/09687590220140340. http://www.informaworld.com/smpp/content~content=a713662155~db=all.
  12. ^ Anthony, W. A. (1993). Recovery from mental illness: The guiding vision of the mental health service system in the 1990's. Psychosocial Rehabilitation Journal, 16, 11-23
  13. ^ Zubin, J. and Spring, B. (1977) Vulnerability: A New View on Schizophrenia Journal of Abnormal Psychology 86, 103-126.
  14. ^ Anthony, W.A., Cohen, M., Farkas, M, & Gagne, C. (2002). Psychiatric Rehabilitation. 2nd edition. Boston: Boston University Center for Psychiatric Rehabilitation. מסת"ב 1878512110
  15. ^ פטרישיה דיגן, , Recovery: The Lived Experience of Rehabilitation, ‏1988
  16. ^ פטרישיה דיגן, החלמה: חווית החיים של השיקום (סיכום מאמר בעברית באתר יספר"א - האגודה הישראלית לשיקום פסיכיאטרי), ‏1988
  17. ^ Repper, J. & Perkins, R. (2006) Social Inclusion and Recovery: A Model for Mental Health Practice. Bailliere Tindall, UK. מסת"ב 0702026018
  18. ^ Canadian Mental Health Association, Ontario (2003) Recovery rediscovered: Implications for the Ontario mental health system
  19. ^ Lori Ashcraft, PhD, William A. Anthony, PhD, and Chris Martin, MA (2008) "Home is where recovery begins: Why do we assume that having a home is a reward for recovery—and not part of it? Behavioral Healthcare, May
  20. ^ Sells, D. J, Stayner, D. A, Davidson L (2004). "Recovering the self in schizophrenia: an integrative review of qualitative studies". Psychiatr Q 75 (1): 87–97. doi:10.1023/B:PSAQ.0000007563.17236.97. PMID 14992305. http://www.kluweronline.com/art.pdf?issn=0033-2720&volume=75&page=87
  21. ^ Repper, J. & Perkins, R. (2006) Social Inclusion and Recovery: A Model for Mental Health Practice. Bailliere Tindall, UK. מסת"ב 0702026018
  22. ^ Repper, J. & Perkins, R. (2006) Social Inclusion and Recovery: A Model for Mental Health Practice. Bailliere Tindall, UK. מסת"ב 0702026018
  23. ^ Repper, J. & Perkins, R. (2006) Social Inclusion and Recovery: A Model for Mental Health Practice. Bailliere Tindall, UK. מסת"ב 0702026018
  24. ^ Repper, J. & Perkins, R. (2006) Social Inclusion and Recovery: A Model for Mental Health Practice. Bailliere Tindall, UK. מסת"ב 0702026018
  25. ^ Repper, J. & Perkins, R. (2006) Social Inclusion and Recovery: A Model for Mental Health Practice. Bailliere Tindall, UK. מסת"ב 0702026018
  26. ^ Davidson L, O'Connell M, Tondora J, Styron T, Kangas K (May 2006). "The top ten concerns about recovery encountered in mental health system transformation". Psychiatr Serv 57 (5): 640–5. doi:10.1176/appi.ps.57.5.640. PMID 16675756. http://www.psychservices.psychiatryonline.org/cgi/content/abstract/57/5/640
  27. ^ Daly, R. (July 6 2007). "Tensions Complicate Efforts to Transform MH Systems". Psychiatr News 42 (13): 14. http://pn.psychiatryonline.org/cgi/content/full/42/13/14(הקישור אינו פעיל, 16.6.2019)
  28. ^ Torrey (2003) Treatment Advocacy Center Statement Newswire. Retrieved on Aug 12 2008
  29. ^ George, C. (2008) 'Recovery' approach in mental health is idea 'whose time has come' Psychminded.co.uk Retrieved on 29 Aug 2008
  30. ^ Michael T. Compton (2007) Recovery: Patients, Families, Communities Conference Report, Medscape Psychiatry & Mental Health, October 11-14, 2007
  31. ^ Website of the National Association of State Mental Health Directors Tools In Development: Measuring Recovery at the Individual, Program, and System Levels
  32. ^ Andresen R, Caputi P, Oades L (2006). "Stages of recovery instrument: development of a measure of recovery from serious mental illness". Aust N Z J Psychiatry 40 (11-12): 972–80. doi:10.1111/j.1440-1614.2006.01921.x. PMID 17054565. http://informahealthcare.com/doi/abs/10.1111/j.1440-1614.2006.01921.x
  33. ^ דייוויד רועה, מרים צ'ופרה, אילנית חסון-אוחיון, שלומית שור, מקס לכמן, אברהם רודניק, התפתחויות מחקריות והמשגתיות באשר להפרעות נפשיות קשות והשלכותיהן על תחום השיקום הפסיכיאטרי, חברה ורווחה, כ"ה (2), 2005, עמ' 223-207
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30008764מודל ההחלמה

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מודל_ההחלמה&oldid=2075330"