אמיל קרפלין
אמיל קרֶפֶּלין בשמו המלא אמיל וילהלם מגנוס גאורג קרפלין (בגרמנית:Emil Wilhelm Magnus Georg Kräpelin 15 בפברואר 1856 נוישטרליץ - 7 באוקטובר 1926 מינכן) היה פסיכיאטר גרמני. מקובל להחשיבו כאבי הפסיכיאטריה המדעית המודרנית, הסיווג הפסיכיאטרי, הפסיכופרמקולוגיה והגנטיקה הפסיכיאטרית. בנוסף, גילה את מחלת אלצהיימר יחד עם אלואיס אלצהיימר.
קריירה
קרפלין למד כסטודנט באוניברסיטת לייפציג. בשנת 1882, אחרי 13 שנים כמרצה, הוא קיבל פרופסורה מאוניברסיטת טרטו (כיום בשטחה של אסטוניה), ועמד בראשה של קליניקה אוניברסיטאית. שם למד ותיעד בפירוט היסטוריות קליניות רבות של מטופלים, מה שהוביל אותו לחשוב על חשיבות מהלך המחלה, ולהתייחס יותר לסיווג של הפרעות נפשיות. עשר שנים לאחר מכן הצהיר כי מצא דרך חדשה להתבוננות על מחלות נפשיות. הוא התייחס לראייה המסורתית כעוסקת בתסמינים בלבד, בעוד ראייתו היא "קלינית" יותר. על פי ראייתו זו, החלה במאה ה-19 הגישה של מיזוג מאות הפרעות נפשיות וקיבוצן לסוגים, תוך התבססות על תסמונות, כלומר דפוסים של תסמינים, במקום לפי דמיון של תסמינים עיקריים, כפי שהיה נהוג בעבר ולמעשה לא היה מתאים.
תאוריה והשפעה
קרפלין מזוהה במיוחד עם חלוקה של מה שבעבר נקרא פסיכוזה, לשתי צורות נפרדות: הפרעה דו-קוטבית וסכיזופרניה.
קרפלין טען שמחלות פסיכיאטריות נגרמות מהפרעות גנטיות וביולוגיות. התאוריות הפסיכיאטריות שלו היו מרכז תחום הפסיכיאטריה של תחילת המאה ה-20, וחזרו להיות כאלה מאז סופה. קרפלין התנגד לגישתו של זיגמונד פרויד, אשר התייחס וטיפל במחלות פסיכיאטריות כנגרמות מגורמים פסיכולוגיים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Engstrom, E. J. (1 September 2007). On the Question of Degeneration' by Emil Kraepelin (1908). History of Psychiatry. 18 (3): 389–398.
24691364אמיל קרפלין