המרכז האקדמי רופין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מדרשת רופין)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המרכז האקדמי רופין
צילום אוויר של המרכז האקדמי רופין (נראים גם מבני קריית החינוך ע"ש דוד בן-גוריון)
צילום אוויר של המרכז האקדמי רופין (נראים גם מבני קריית החינוך ע"ש דוד בן-גוריון)
סטודנטים
כלל הסטודנטים 4,452[1]
סטודנטים לתואר ראשון 3,839[1]
סטודנטים לתואר שני 613[1]
סטודנטים מתוקצבים 2,583[2]
מיקום
מיקום סמוך לכפר מונש, עמק חפר
פסל דמותו של רופין
מדרשה ע"ש רופין, 1946

המרכז האקדמי רופין הוא מכללה אקדמית באזור עמק חפר בקרבת היישוב כפר מונש ובתחומה של מועצה אזורית עמק חפר.

החל מספטמבר 2016, נשיאת המרכז היא פרופסור גליה צבר.

היסטוריה

המרכז האקדמי רופין, הקרוי על שמו של ארתור רופין, החל את דרכו בקורסים קצרים בהשתלמות חקלאית שהתקיימו במקומות שונים. בכינוס לזכרו של רופין, בהובלת המרכז החקלאי בראשות חיים הלפרין, הוחלט להקציב חצי פרומיל מכספי הפדיון של התוצרת החקלאית ששווקה בידי תנובה להקמת המדרשה החקלאית על שם א. רופין[3]. לצורך הקמת המכללה הקצה הקרן הקיימת בתחילת 1946 שטח של 250 דונם בעמק חפר[4][5]. בתחרות לתכנון המכללה זכו בתחילת 1947 שולמית נדלר ומיכאל נדלר[6][7]. בנובמבר 1947 הונח אבן פינה לאולם ההרצאות[8].

טקס הפתיחה התקיים בפברואר 1949. המנהל הראשון היה אהרון רודשטיין מאשדות יעקב[9].

התקיימו בו בראשיתו קורסים קצרים של חמישה שבועות. בשנת 1956 הקים מינהל המים של משרד החקלאות, מכון להדגמה והדרכה לצד המכללה[10]. בסוף שנות ה-50 התקיים בו תוכנית לימודים דו שנתית[11]. החל משנת 1960 קיימה בו המחלקה לקשרי חוץ של משרד החקלאות קורסים לתלמידים ממדינות שונות, בהם מאפריקה[12][13].

בשנת 1974 החליט המרכז החקלאי לבקש מהמועצה להשכלה גבוהה הכרה במדרשה כמכללה ארצית[14]. בשנת 1975 קיבלה המדרשה לראשונה היתר לפתיחת תוכנית לימודים אקדמית מהמועצה להשכלה גבוהה, אך לא קיבלה זכות לחלק תארים[15]. אישור המועצה דאז הניח את היסודות אשר הביאו להקמתו של בית הספר למדעי החברה והניהול בשנת 1996. בשנת 1981, נשיא מדינת ישראל מר יצחק נבון ושר החינוך מר זבולון המר, אישרו בחתימתם כי סטודנטים הלומדים במדרשת רופין כלכלה ומנהל החל משנת 1979 זכאים לתואר בוגר. בשנת 1993 נוסדה המחלקה לכלכלה וחשבונאות אשר הוכרה רשמית על ידי המל"ג בשנת 1994, בשנת 1997 נוסדה והוכרה תוכנית הבוגר במנהל עסקים.

במהלך התקופה שבין 1992 ל-1995, שונתה האסטרטגיה של מוסד הלימודים מהתמקדות בקהל יעד המגיע מהמושבים והקיבוצים לכלל תושבי מדינת ישראל תוך התאמת תוכניות הלימוד. בשנת 1995 נוסדה המחלקה למדעי ההתנהגות, ובשנת 1996, הוקם בית הספר למדעי החברה והניהול. בשנת 2010 פוצל בית הספר לחברה וניהול לשני בתי ספר:

  • בית הספר לכלכלה ומנהל עסקים - כולל את התוכניות של כלכלה ומנהל, כלכלה וחשבונאות, מנהל עסקים ותואר שני MBA במנהל עסקים
  • בית הספר למדעי החברה והקהילה - בו נלמדות תוכניות ללימוד תואר ראשון במדעי ההתנהגות, סיעוד, עבודה סוציאלית ותארים שנים בהגירה ושילוב חברתי, פסיכולוגיה קלינית ופסיכולוגיה קלינית גרונטולוגית.

לקראת סוף שנות ה-90 פקד את המרכז האקדמי רופין משבר כלכלי שנמשך עד שנת 2001. בסיום התהליך הפך המרכז למוסד המתוקצב על ידי המועצה להשכלה גבוהה. בשנת 2002 יצא המרכז לדרכו החדשה כאשר בראשו צוות אקדמי ואדמיניסטרטיבי המגובה בתקציבים ממשלתיים, ושגובה שכר לימוד אוניברסיטאי (למעט תוכנית ה'BA מנהלים' שעדיין גובה שכר לימוד בלתי מסובסד).

בית הספר להנדסה החל את פעילותו בשנת הלימודים 1996 במסגרת שלוחת אוניברסיטת קובנטרי, כתוכנית הנדסית אירופאית ארבע שנתית. התוכנית התנהלה באנגלית תוך שילוב של צוות מרצים שהגיע מאנגליה וצוות מרצים מקומי. המחלקה הראשונה שנפתחה הייתה הנדסת תעשייה וניהול. שנה אחר-כך נפתחה המחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסת מחשבים ולאחרונה אישרה המועצה להשכלה גבוהה למרכז האקדמי רופין לפתוח תוכנית בהנדסה רפואית.

בשנת 2001, בעקבות פניית המועצה להשכלה גבוהה, הוחלט לשנות את אופי פעילתו של בית הספר להנדסה תוך הפיכתו למוסד ישראלי המעניק תארים המוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה לאותן תוכניות. בינואר 2004 הוסמך בית הספר להעניק תוארי B.Tech ב-3 תחומים: הנדסת תעשייה וניהול, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה והנדסת מחשבים, והחל משנת 2005, הוסמך בית הספר להעניק תוארי B.Sc. בתחומים אלה. כיום בבית הספר להנדסה מכשירים אף מוסמכים בתואר בלוגיסטיקה ומערכות ימיות.

נוסף על הקודמים, מפעיל רופין את בית הספר למדעי הים במכמורת. הוא הוקם ב-1997 כ"מכללה הימית לישראל", שקיבלה את החסות האקדמית של האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 2003 הצטרפה המכללה הימית לישראל למרכז האקדמי רופין. משנה זאת נקרא שמה "בית הספר למדעי הים", והיא הפכה לחלק ממכללה ציבורית המתוקצבת על ידי הות"ת של המועצה להשכלה גבוהה. בבית הספר למדעי הים ישנן תוכניות ייחודיות ללימודי תואר ראשון במדעי הים והסביבה הימית ולימודי תואר ראשון בביוטכנולוגיה ימית. בנוסף, נפתחו שתי תוכנית ללימודי תואר שני בניהול משאבי ים ותואר מדעי מחקרי עם תזה.

נשיאת המרכז האקדמי בשנים 2004–2016 הייתה הפרופ' שוש ארד.

תחומי פעילות

מאז הוקם ועד היום התפתחו במרכז האקדמי תארים ניהוליים ומקצועיים רבים ומגוונים. בנוסף לבית הספר לכלכלה ומנהל עסקים, פועלים כיום בתי הספר למדעי החברה והקהילה, להנדסה ולמדעי הים, עם 15 מחלקות אקדמיות לתואר בוגר ומוסמך, בהן לומדים יחדיו מעל 4,300 סטודנטים.

בצד הפעילות הלימודית במחלקות, מעודד המרכז האקדמי מחקר ופעילויות אקדמיות מגוונות: כינון מכון לחקר הגירה ושילוב חברתי, קיום כנסים אקדמיים וימי עיון במבחר נושאים במשך כל השנה והפעלת רשות מחקר לצורך העצמה וקידום הסגל האקדמי. המרכז האקדמי רופין לא מסתפק רק בהכשרה אקדמית שגרתית ושם לעצמו למטרה להעמיד דור חדש של מנהלים בעלי גישה ערכית ומודעות סביבתית. בתוך כך מניף המרכז שני דגלים מרכזיים - סביבה ומעורבות חברתית. "הקמפוס הירוק" של המרכז האקדמי רופין הוא חלק מתפיסת עולם הטומנת בחובה מעורבות חברתית למען הקהילה ולמען הסביבה בה אנו חיים.

המכון להגירה ושילוב חברתי שהוקם בשנת 2005, פועל למען קידום ההוראה והמחקר בתחום ההגירה.

בשנת 2018 פרסם בית הספר למדעי הים תוצאות מחקר בן 4 שנים בנושא מזהמים אורגניים בנחל אלכסנדר[16].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 לפי לוח 8 - סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה באתר המועצה להשכלה גבוהה, נכון לשנת הלימודים ה'תש"ף (20192020)
  2. ^ התקציב הרגיל של ות"ת לשנת הלימודים תשע"א נספח 4
  3. ^ אלכס ינאי, 40 אלף למדו במדרשה ע"ש רופין ב-15 שנותיה, מעריב, 8 במרץ 1964
  4. ^ בקרוב יתחילו בבניין מדרשה חקלאית, דבר, 8 במרץ 1946
  5. ^ המדרשה החקלאית לשלב הביצוע, משמר, 11 באפריל 1946
  6. ^ עוד הקיץ תוקם המדרשה החקלאית, משמר, 24 במרץ 1947
  7. ^ המכללה החקלאית ע"ש א. רופין, דבר, 4 במרץ 1949
  8. ^ הוחל בבנין המדרשה החקלאית בעמק־חפר, דבר, 4 במרץ 1949
  9. ^ נפתחה המדרשה החקלאית ע"ש רופין, דבר, 28 בפברואר 1949; המשך
  10. ^ אלכס ינאי, מכון ההדגמה מרחיב פעולותיו, מעריב, 30 באוקטובר 1960
  11. ^ קורס סמיך, מעריב, 10 ביוני 1959
  12. ^ ג. שרוני, באיזו שפה דיברו ביניהם שלמה ומלכת שבא, מעריב, 9 בפברואר 1961
  13. ^ ג. שרוני, הדשן מסייע להרבות לחם בעולם, מעריב, 20 ביולי 1970
  14. ^ מדרשת רופין לחקלאות תהיה למכללה ארצית, דבר, 19 באפריל 1974
  15. ^ מכללת רופין אינה רשאית להעניק תארים, דבר, 2 בדצמבר 1977
  16. ^ נצחיה יעקב, ‏מחקר: קוטלי חרקים מסוכנים בנחל אלכסנדר, באתר ישראל היום, 22 מאי 2018