מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי
מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי הם מערכת של מדדים שמטרתה לספק לממשלה ולציבור הישראלי תמונת מצב על איכות החיים בישראל מבחינה חברתית, כלכלית וסביבתית. המערכת מורכבת מ-72 מדדים שונים המאורגנים בתשעה תחומים נושאיים: איכות התעסוקה, ביטחון אישי, בריאות, דיור ותשתיות, חינוך השכלה וכישורים, מעורבות אזרחית וממשל, סביבה, רווחה אישית וחברתית, רמת חיים חומרית, כאשר בעתיד יתווספו מדדים בשני תחומים נוספים – פנאי תרבות וקהילה, וטכנולוגיות המידע. בהחלטת ממשלה נקבע כי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תפרסם החל משנת 2016 דו"ח שנתי של המדדים, שיעקוב אחר מצב איכות החיים בישראל על פני זמן ובהשוואה למדינות העולם ותפעל להנגשת הנתונים לציבור הרחב.
רקע
מקובל לחשוב כי צמיחה כלכלית, המתבטאת בין היתר בגידול בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), משמעותה שיפור ברווחת החיים ובשגשוגן של חברות ואומות. אמנם, צמיחה כלכלית עשויה לתרום לשיפור ברווחת החיים. יחד עם זאת, חתירה להשגתה, ללא ראייה רחבה של צורכי החברה והכלכלה, עלולה להוביל ליישום מדיניות קצרת רואי וצרת אופקים. מדיניות זו עלולה להחריף בעיות חברתיות וסביבתיות, כגון הגדלת האי-שוויון בחלוקת ההכנסות או זיהומים ומפגעים סביבתיים. לעיתים, העלויות הכלכליות-חברתיות האמיתיות של בעיות אלו גבוהות באופן משמעותי מהתועלת הכלכלית-חברתית שבאה לידי ביטוי בגידול בתמ"ג גרידא. נוסף על כך, על פי רוב, לא ניתנת הדעת לכך ששיפור עכשווי באיכות חייו של התושב, המושגת באמצעות ניצול המשאבים שעומדים לרשותה של מדינה – בין אם אלו משאבים פיננסיים או משאבים טבעיים – בא על חשבון רווחת החיים של הדורות הבאים, וזמינות המשאבים שיעמדו לרשותם.
מנקודת המבט של מדידת רווחה חברתית-כלכלית ישנן מספר טענות אודות מגבלות התמ"ג:
- פעילויות רבות של משקי בית אינן תורמות לתמ"ג, אף שהן תורמות לרווחה הכללית של משקי הבית: עקרות ועקרי בית, הכנת מזון, חינוך ילדים, טיפול בחולי ועוד.
- ישנו קושי בהכללת פעילויות שאינן נסחרות בשוק ולכן לא זוכות לערך מוניטארי, לדוגמה פעילות התנדבותית.
- התמ"ג הוא מדד אגרגטיבי ואינו מתייחס לסוגיית חלוקת הון והכנסות בין פרטים. חלוקת המשאבים בין פרטים בחברה מעידה על מידת אי השוויון והיא חיונית למדידת רווחה כלכלית אך אינה זוכה להתייחסות בחישוב התמ"ג.
- התמ"ג הוא "מדד של זרמים" (flows) ואינו מודד את מלאי העושר בכלכלה (stocks). זאת, חרף העובדה שהיכולת לצרוך בהווה או בעתיד אינה תלויה בזרמים של הכנסה בתקופה נתונה בלבד, אלא גם במלאי העושר העומד לרשותם של פרטים וקהילות.
אם עד שלהי העשור הראשון של המאה ה-21, המאמצים לפיתוח מדדי רווחת חיים וקיימות היו מקומיים-לאומיים, דו"ח שטיגליץ-סן-פיטוסי בשנת 2009 ומדדי רווחת החיים של ה-OECD המפורסמים החל משנת 2011, הובילו להכרה בינלאומית חובקת-כל בנחיצותם. כיום מדינות רבות וארגונים בינלאומיים פיתחו או נמצאים בתהליך פיתוח מדדים משלימים או מדדי איכות חיים, ביניהן: ה-OECD, הבנק העולמי, האיחוד האירופאי, קנדה, ארצות הברית, ברזיל, מקסיקו, אירלנד, צרפת, ספרד, נורווגיה, דנמרק, גרמניה, שווייץ, איטליה, דרום אפריקה, בריטניה, טורקיה, הודו, סין, בהוטן, וייטנאם, תאילנד, קוריאה הדרומית, הפיליפינים, ניו זילנד ואוסטרליה.
תהליך גיבוש מדדי איכות חיים לישראל
בדצמבר 2012 החליטה ממשלת ישראל בהחלטת ממשלה מספר 5255[1] לפעול לפתח מערכת מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי במטרה לספק למקבלי ההחלטות ולציבור הישראלי
"תמונת מצב חברתית, כלכלית וסביבתית מהימנה מקיפה ועדכנית, אשר תהווה בסיס לעיצוב מדיניות הממשלה או מקבלי החלטות אחרים, תאפשר את בחינת השלכותיה של מדיניות זו, וכן תאפשר לציבור להעריך את ההתקדמות והשינוי באיכות חייו."[2].
בעקבות החלטה זו הוקמה ועדת היגוי בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, מנכ"ל משרד האוצר ומנכ"ל המשרד להגנת הסביבה. ועדה זו בחנה עבודה מקצועית שהוכנה על ידי המשרד להגנת הסביבה[3] והמליצה על:
- עקרונות מתודולוגיים לבחירת מדדי איכות חיים.
- מתווה לגיבוש מערכת המדדים, כולל אופן שיתוף הציבור בתהליך.
- תשעה תחומים נושאיים למדדי איכות החיים: איכות התעסוקה, ביטחון אישי, בריאות, דיור ותשתיות, חינוך השכלה וכישורים, מעורבות אזרחית וממשל, סביבה, רווחה אישית וחברתית, רמת חיים חומרית.
תשעת הצוותים המקצועיים החלו בעבודתם בחודש יוני 2013. בראש כל צוות עמד נציג ממשלתי בכיר (בדרג מנכ"ל או סמנכ"ל) וחבריו כללו אנשי ממשלה, שלטון מקומי, מגזר עסקי, עמותות ומגזר שלישי, ארגונים יציגים ומומחים מהאקדמיה. הצוותים קיימו פגישות בהם דנו בשאלות מהי איכות חיים בתחום וכיצד ניתן למדוד אותה, בחנו מדדים קיימים בישראל ובעולם וגיבשו שאלות להיוועצות עם הציבור. כל אחד מתשעת הצוותים גיבש, לאחר בחינה של רשימה של 12 מדדים שהועברה לוועדת ההיגוי. את עבודת הצוותים ריכז צוות מלווה שבו היו חברים נציגי משרד ראש הממשלה, המועצה הלאומית כלכלה, המשרד להגנת הסביבה, בנק ישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בנוסף ליווה את התהליך צוות מהיחידה למדידת איכות חיים של ארגון ה-OECD.
בנובמבר 2014 התכנסה ועדת ההיגוי ובישיבתה בחנה את המלצות הצוותים ובחרה שמונה מדדים בכל תחום. רשימת מדדים זו, בצירוף תוכנית עבודה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפיתוח המדדים החדשים שאינם זמינים כיום, הוצגה לממשלת ישראל ואומצה ב החלטה מספר 2494 מתאריך 19.4.2015. החלטת הממשלה הטילה על הסטטיסטיקן הממשלתי לפרסם לציבור אחת לשנה את תמונת המצב של המדדים ולפתח את המדדים שאינם זמינים על פי תקציב שהוקצה לשם כך. עוד קבעה הממשלה כי על ועדת ההיגוי לקבוע מדדים בשני תחומים נוספים – טכנולוגיות המידע ופנאי תרבות וקהילה – כפי שעלה מתהליך שיתוף הציבור ומדברי ראש הממשלה בדיון על ההחלטה.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה צפויה לפרסם את דו"ח מצב איכות החיים בישראל הראשון בתחילת שנת 2016. כמו כן, ועדת ההיגוי הקימה שני צוותים העובדים בימים אלו כדי לפתח מדדים בתחומים הנוספים.
שיתוף הציבור בתהליך גיבוש המדדים
שיתוף הציבור בוצע בשלוש דרכים: ראשית בצוותים התחומיים עצמם, אשר מחצית מחבריהם היו מחוץ לממשלה: חברה אזרחית, אקדמיה, מגזר פרטי ועוד. שנית, באמצעות שאלון מקוון שהיה פתוח לציבור במהלך חודשים מרץ-מאי 2014 ועליו השיבו כ-1,600 משתתפים. המשיבים לשאלון הביעו דעתם על הנושאים שביקשו חברי הצוותים למדוד וכן התבקשו לציין האם יש נושא או תחום נוסף אותו חשוב למדוד כדי לשקף את מצב איכות החיים בישראל. שלישית, באמצעות סדנאות לקהלים שאינם מרבים בשימוש באינטרנט, כגון קשישים, חרדים, בדואים ועוד. בסדנאות, שנערכו בשיתוף פעולה עם ארגון ג'וינט ישראל-אלכא, השתתפו כ-400 נשים וגברים מכל רחבי הארץ ומקשת רחבה של מגזרים וציבורים.
תחומים נושאיים
התחומים מוצגים על פי סדר הא'-ב'.
- איכות התעסוקה
- איכות התעסוקה הנה בעלת השפעה ישירה על שגרת ואיכות החיים של האדם העובד. למדידה של איכות התעסוקה נבחרו מדדים אשר התמקדו בארבעה נושאים: תעסוקה והשתתפות בשוק העבודה, ביטחון וגמישות תעסוקתיים, תנאי העבודה ואיזון בין עבודה למשפחה וחיים פרטיים. לדוגמה, לצד מדידה של שיעור המועסקים ושוויון ההזדמנויות בתעסוקה, נמדדת גם הבטיחות בעבודה ושביעות רצון מהעבודה.
- ביטחון אישי
- ביטחון אישי הוא צורך בסיסי קיומי של כל אדם. הבטחת הביטחון האישי עוסקת בהגנה על גופו, נפשו ורכושו של האזרח מפני קשת רחבה מאד של איומים בחיי היום-יום. הנושאים שנמדדים במסגרת התחום כוללים פשיעה ואלימות, תנועה, טרור, אסונות ותחושת ביטחון סובייקטיבית. מדדים לדוגמה: מספר נפגעים מעבירות אלימות, תחושת הביטחון ללכת לבד בחושך, מספר מקרי רצח ובריונות בכביש.
- בריאות
- בריאות הפרט והאופן שבו הוא חווה את בריאותו, מהווים חלק מהותי מאיכות החיים. הנושאים בהם נבחרו מדדים בתחום הינם תוחלת חיים ותמותה, תחלואה גופנית ונפשית, קידום בריאות ורפואה מונעת, מוגבלות ונכות ומדדי בריאות סובייקטיביים. מדדים לדוגמה: שיעור תמותת תינוקות, אחוז הסובלים מדיכאון ומידת האמון במערכת הבריאות הציבורית.
- דיור ותשתיות
- תנאי דיור נאותים ונגישות לתשתיות הנם הכרחיים על מנת לספק מענה לצורכי קיום בסיסיים. לכן, לדיור ותשתיות השפעה רבה על יכולת הפרט והחברה להתפתח מבחינה כלכלית, חברתית ותרבותית, ומכאן שיש להם השפעה על איכות החיים של פרטים ומשקי הבית באופן רחב. הנושאים בהם עוסק התחום כוללים את איכות הדיור וסביבת המגורים, הוצאות על דיור, נגישות בין הבית למקום העבודה/לימודים, ושביעות רצון מדיור וסביבת המגורים. מדדים לדוגמה: שביעות רצון מהשכונה ומאזור המגורים, זמן נסיעה ממוצע למקום עבודה וצפיפות דיור.
- חינוך השכלה וכישורים
- תחום זה מגלם בתוכו את כלל ההזדמנויות לרכישת ההשכלה והנגישות אליה, פיתוח מיומנויות אישיות וכישורי חיים, איכות ההוראה, תוצריה, ערכים חברתיים משמעותיים כסובלנות והיחס לאחר, ואת התועלת הפרקטית שברכישת השכלה. חשיבותם של השכלה וכישורים באה לידי ביטוי גם ברמה החברתית, כמפתח ליצירת חברה בעלת יכולות, יצירתיות ויצרנות, כמו גם מימושם של ערכים משמעותיים כסובלנות וניעות (מוביליות) חברתית. הנושאים בהם נבחרו המדדים כוללים: נגישות לחינוך והשכלה, סביבת הלמידה כולל תפקיד המורה ותרומתו, חינוך לערכים והתועלת וייחוס ערך לרכישת השכלה. מדדים לדוגמה: שיעור בעלי תעודת בגרות, שביעות רצון ממערכת החינוך וכישורי בוגרים.
- מעורבות אזרחית וממשל
- תחום מעורבות אזרחית וממשל מגלם בתוכו את כלל הפעילויות דרכן משתתפים האזרחים בתהליכים הפוליטיים והציבורים, וכן את מידת אמונם במוסדות השלטון. מעורבות זו מהווה ביטוי לחירויות ולזכויות אזרחיות וחברתיות, ועשויה לתרום לפיתוח תחושת השייכות של אזרחים לקהילותיהם ולמדינתם. כמו כן, המעורבות עשויה לקדם מדיניות ציבורית טובה יותר עבור האזרחים וכתוצאה מכך- להגביר את האמון במוסדות השלטון. הנושאים בהם עוסק התחום כוללים השתתפות פוליטית פורמלית ולא פורמלית, תפיסות של הציבור לגבי השלטון ויכולתו להשפיע עליו וייצוגים של ציבורים בחברה במוסדות השלטון. מדדים לדוגמה: אמון בממשלה, שיעורי נשים בתפקידים בכירים במגזר הציבורי, שיעורי הצבעה בבחירות לכנסת.
- סביבה
- הסביבה הטבעית היא תחום נרחב מאד המורכב ממערכות אקולוגיות מגוונות. לאיכות הסביבה השפעה רבה על איכות החיים של האדם. מדדי תחום הסביבה עוסקים במערכות האקולוגיות הקיימות, במשאבי הטבע, באיכות הסביבה ובמפגעי סביבה, ובבריאות האדם. מדדים לדוגמה: זיהום אוויר, שביעות רצון מניקיון בסביבת המגורים, איכות מי השתייה.
- רווחה אישית וחברתית
- רווחה אישית וחברתית כוללת התייחסות לקשרים החברתיים והפעילות החברתית של הפרט לצד תחושותיו הסובייקטיביות בעניין רווחה וחוסן אישי. הרווחה החברתית מגלמת בתוכה את ההון החברתי, ומושפעת בין השאר מן הפנאי המצוי בידי הפרטים ומיכולתם ונכונותם ליטול חלק בפעילויות משותפות. מדדים לדוגמה: שביעות רצון מהחיים, תחושת אפליה, תחושת בדידות ואמון כללי.
- רמת חיים חומרית
- תחום זה מתמקד ברמת ההכנסות והעושר של משקי הבית בישראל, כמו גם בניתוח אופן ההתפלגות של משתנים אלה (אי-שוויון כלכלי). משאבים כלכליים מגדילים את החופש לבחור בסגנון חיים מסוים ומקנים הגנה מפני סיכונים כלכליים ואישיים. רמת החיים החומרית מושפעת הן מהכנסה שוטפת (שכר בדרך כלל) והן מרמת ההון (כלל נכסי האדם, היכולים לשמש אותו ליצירת הכנסה. כגון דירה, רכוש וכדומה), כמו גם מהחלטות משקי הבית לגבי הצריכה והחיסכון. דוגמאות למדדים: רמת העושר הפיננסי הממוצע נטו, אי-שוויון בהכנסות (מדד ג'יני), שביעות רצון מהמצב הכלכלי.
- טכנולוגיות המידע
- התחום נמצא בפיתוח.
- פנאי, תרבות וקהילה
- התחום נמצא בפיתוח.
מאגרי מידע ומקורות הנתונים
הגוף האחראי על איסוף הנתונים, עיבודם ופרסומם לציבור הוא הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כך, מדידת איכות החיים תתבצע באמצעות מגוון הנתונים הזמינים ללשכה בהם סקרי הלמ"ס (כוח אדם, הכנסות והוצאות, הסקר החברתי) ונתונים מנהליים הנאספים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או מדווחים לה על ידי גופים שונים (המוסד לביטוח לאומי, המשרד להגנת הסביבה, רשויות מקומיות וכדומה).
מדדי איכות חיים בעולם
מספר מוסדות וארגונים בינלאומיים מפרסמים כיום מדדים אינטגרטיביים המאפשרים השוואה בינלאומית של אושר או איכות חיים. האו"ם מפרסם מדי שנה דו"ח המבוסס על מדד הפיתוח האנושי, המשווה בין מדינות על בסיס תוחלת החיים, רמת ההשכלה ורמת ההכנסה. מאז שנת 2011, ה-OECD מפרסם אחת לשנתיים את דו"ח How's Life?[4] המשווה את איכות החיים במדינות החברות בארגון על פי מדדים ב-11 תחומים. דוגמה נוספת היא מדד האושר העולמי אשר פותח על ידי הקרן לכלכלה החדשה (NEF)[5], המתכלל גם היבטים של קיימות ודריסת רגל אקולוגית. בנוסף למדדים בינלאומיים, מספר מדינות פיתחו מדדים עצמאיים, שמטרתם למדוד את איכות החיים באותה המדינה לאורך זמן. היתרון במדדים אלו הוא בהתאמה שלהם למאפיינים הייחודיים לכל מדינה בנפרד. לדוגמה, בריטניה החלה לפרסם מדדי איכות חיים מאז שנת 2011, תחת יוזמה המכונה "מודדים מה שחשוב" ([6]Measuring What Matters). קנדה פיתחה אינדקס של מדדים, המכונה "אינדקס הרווחה הקנדי" ([7]Canadian Index of Wellbeing), המפורסם מדי שנה מאז שנת 2009. אוסטרליה מפרסמת מאז שנת 2002 סט מדדים של קידמה, המחולקים לקטגוריות של חברה, כלכלה, סביבה ושלטון. איטליה גם היא מפרסמת סט של מדדים, הבוחנים את איכות החיים, הצמיחה הכלכלית, אי-השוויון והקיימות במדינה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- למ"ס תבדוק: אזרחי ישראל מרוצים מהחיים?, אביטל להב, ynet, 16/04/2015.
- "לא על התמ"ג לבדו: כך תמדוד הממשלה את האושר שלכם", מירב ארלוזורוב, הארץ, 16/04/2015.
- המדינה החליטה לגבש שורת מדדים משלימים לתמ"ג, צפריר רינת, "הארץ", 21/07/2013
- בעקבות המהפכה החברתית: הדו"ח המהפכני שימדוד את איכות החיים, מירב ארלוזורוב, The Marker, "הארץ", 28/10/2013
- יוזמה באו"ם: מדד אושר במקום התמ"ג, ynet, AP, 03/04/2012.
- הייתה כאן מחאה? העוני גדל, הדיור מתייקר - אבל הישראלים מאושרים, נמרוד בוסו, רוני לינדר-גנץ ואחרים, The Marker, הארץ, 20/10/2013.
- סקר OECD: החיים בישראל קשים – אך האזרחים שבעי רצון, הילה וויסברג, ליאור דטל ואחרים, The Marker, "הארץ", 01/04/2013
- ה-OECD על ישראל: תעשיית ההייטק פורחת, רמת החיים נמוכה, אמנון אטד, כלכליסט, 05/12/2013.
- אנחל גוריה: "אל תאמינו לכל מה שאתם קוראים על ההצלחה שלכם", רן אברמסון, כלכליסט, 08/12/2013.
קישורים חיצוניים
מהנעשה בארץ:
- מדדי איכות חיים לישראל
- החלטת ממשלה 5255 מיום 02/12/2012
- החלטת ממשלה 2494 מיום 19/04/2015
- מדדים לצמיחה, לקיימות ולרווחת חיים, ישראל 2010-2000
- מדדים לאיכות חיים, לקיימות ולחוסן לאומי המשרד להגנת הסביבה – דוח שפורסם בנובמבר 2012, המציג סדרה ראשונית של מדדים לפיתוח בר קיימא ולרווחת חיים. החלטת הממשלה לפיתוח מדדי איכות חיים נסתמכה על דוח זה.
- פני החברה בישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – דוח חברתי שנתי אשר מציג תמונה רחבה על מצב החברה בישראל, וכולל נתונים רבים ומשמעותיים על אודות איכות החיים בישראל.
- פרויקט ערך - העמותה לכלכלה בת קיימא. פרויקט חברה אזרחית שקדם להחלטת הממשלה, אשר היווה פיילוט עצמאי להליך הממשלתי, ומציג תפיסות ציבור וכן עבודת מומחים בתחום מדדי איכות חיים לישראל.
- מקדמים ביחד איכות חיים בנגב - סמינר מומחים באוניברסיטת בן-גוריון
- ניצה (קלינר) קסיר ודמיטרי רומנוב, איכות החיים של אוכלוסיות בחברה הישראלית - מחקר מדדי איכות חיים שנעשה במכון החרדי למחקרי מדיניות
מהנעשה בעולם:
- OECD Better Life Index
- בריטניה, Measuring National Well-being: תחת הכותרת "מודדים מה שחשוב", פיתחה בריטניה סט מדדים לאומיים של איכות חיים וקידמה. במסגרת המיזם גובשו 38 מדדים שמטרתם לתאר בצורה המיטבית את איכות חייו של האדם, מתוך ההבנה כי איכות החיים של האדם חיונית להבנת איכות החיים ברמה הלאומית.
- קנדה, Canadian Index of Well Being: מדד איכות החיים בקנדה מפורסם באופן שנתי בקנדה החל משנת 2009, כאשר בפיתוחו הושם דגש רב על שיתוף הציבור בבחירת תחומי החיים שיימדדו. במסגרת התהליך נבחרו שמונה תחומים אשר ירכיבו את המדד, כשבכל תחום שמונה מדדים.
- אוסטרליה, Measure of Australia's Progress: מדדי הקידמה של אוסטרליה פותחו במטרה לענות על השאלה הפשוטה, "האם החיים באוסטרליה משתפרים?". המדדים הרבים מקובצים תחת שלושה תחומי על – כלכלה, חברה וסביבה, ומתייחסים למגוון רחב של תתי-תחומים המשפיעים על איכות החיים במדינה.
הערות שוליים
