מבואות הנגב

מבואות הנגב

אין תמונה חופשית

מבואות הנגב בניהולו של אלי פרץ הוא בית ספר תיכון וחטיבת ביניים, השוכן בקיבוץ שובל, ולומדים בו תלמידים מכיתה ז' עד כיתה י"ב. מבואות הנגב הוא בית ספר "חושב ופועל אדם – חברה – סביבה". בית הספר מדגיש את החינוך הסביבתי, את האחריות של האדם על סביבתו ועל יכולתו להשפיע עליה באמצעות למידה ואזרחות פעילה.

היסטוריה

המוסד החינוכי מבואות הנגב הוקם בשנת 1963. שני מבנים על הגבעה בקיבוץ שובל. 39 חניכים למדו במחזור הראשון. המוסד השתייך לשני קיבוצים של השומר הצעיר – שובל ובית קמה. בסוף שנות השישים הצטרפו למוסד החינוכי גם הקיבוצים דביר ולהב. המוסד שימש כבית ספר ופנימייה. התלמידים היו בני ארבעת הקיבוצים והסגל החינוכי היה מתוך חברי הקיבוצים. בכל כיתה למדו 20-25 תלמידים. לכל כיתה היה מחנך ולכל שכבה היה מדריך. בין המחנכים הראשונים ניתן למצוא את יהודה באואר שלימים הפך להיות חוקר השואה ואת חיים אורון (ג'ומס) שהיה חבר כנסת ושר החקלאות. בבקרים היו התלמידים לומדים את מקצועות בית הספר ובנוסף למדו על הקיבוץ, השואה, מוזיקה, חקלאות. בצהריים עבדו התלמידים בענפים השונים בקיבוץ. בשעות הערב חזרו התלמידים לפנימייה. ערבים מסוימים הוקדשו לנושאי תרבות. אחרים לפעילויות של תנועת השומר הצעיר. שאר הערבים נותרו לצפייה בטלוויזיה. בשנים אלו עדיין לא הייתה טלוויזיה בבתי הקיבוצניקים. רוב פעילויות הערב אורגנו על ידי התלמידים. התלמידים ישנו בפנימייה ואכלו בחדר האוכל של קיבוץ שובל. המוסד נועד לחנך את התלמידים לחיי הקיבוץ, לערכי יסוד וללימודי המשך. המוסד התאים את מערכת הלימודים והמבחנים לבקשות וצרכי התלמידים. הלינה והפעילויות במוסד היו דרך ליצירת מערכת חברתית ייחודית. במשך השנה נפגשו התלמידים עם מסגרות שאינן של הקיבוץ, במסגרת מעורבות חברתית – אירוח בכפר ערבי, עבודה במפעל בתל אביב, מפגש עם חרדים. פורים היה ועודנו חג משמעותי מאוד במוסד החינוכי. תלמידי כיתה י"א בחרו כל שנה נושא ייחודי לפורים. הם בנו מבנים מיוחדים, קישטו את בית הספר על פי הנושא הנבחר. הכינו הצגה ומסיבה לאחריה. בסוף השנה נערכו תערוכות של המגמות השונות והצגת סוף שנה. בשנים הראשונות הגיעו ההורים לחדר האוכל של קיבוץ שובל כדי לצפות בהצגה. התלמידים לא למדו לבחינת בגרות. רק בשנות השמונים, עקב דרישת משרד החינוך, נכנסו בהדרגה לימודי הבגרות למערכת הלימודים. בסוף שנות השמונים למדו במוסד כ – 250 תלמידים. הקיבוצים התקשו להחזיק את המוסד מבחינה כלכלית ומספרם המועט של התלמידים לא אפשר מספר מגמות גדול. בתחילת שנות התשעים הצטרפו למוסד תלמידים מהישוב להבים. באמצע שנות התשעים הצטרפו תלמידים מאופקים ורהט. בשנים שלאחר מכן הצטרפו גם תלמידים מבאר שבע, נתיבות, לקיה, מיתר, הקיבוצים משמר הנגב, כרמים ומושבים מהאזור – מבועים, גילת, מסלול, ברוש. בית הספר עבר לחמישה ימי עבודה בשבוע. תלמידי הקיבוצים הפסיקו לעבוד בענפי הקיבוץ. בשנת 1998 הגיעה קבוצת נעל"ה ראשונה למבואות הנגב. בכיתה י' הם למדו לימודי עברית ולימודים כלליים בכיתה נפרדת להם. בכיתות י"א – י"ב הם הצטרפו לכיתות הרגילות בבית ספר. בשעות שאינן שעות הוראה הם חיו ופעלו בפנימייה שבתוך בית הספר. בתחילת שנות האלפיים בית הספר עבר שינוי פדגוגי רציני והפך לבית ספר ניסויי. בשנת 2008 סיימו תלמידי הקיבוצים את הלינה בפנימייה, אם כי הפעילות החברתית ממשיכה בשעות הערב במרכז החברתי שבבית ספר. בשנת 2009 בית הספר עבר לרשות המועצה האזורית בני שמעון.

תלמידי בית הספר

בבית הספר לומדים תלמידים המגיעים מיישובי המועצה האזורית בני שמעון - שובל, בית קמה, דביר, להב, ברוש, גבעות בר, כרמים, משמר הנגב, נבטים, תאשור ותדהר. בית הספר קולט חניכים מכפר הנוער "עדנים". הוא הפסיק לקלוט תלמידים מחבר העמים אשר למדו במסגרת תוכנית נעל"ה בשנת 2017. בנוסף לכך, בית הספר נהג לקבל תלמידים מהיישוב מיתר. בבית הספר לומדים 850-1000 תלמידים בכל שנה.

התלמידים בחטיבה העליונה בבית הספר נחלקים לכיתות עיוניות וכיתות מב"ר (מסלול בגרות רגיל), ומלבדן הייתה בעבר קיימת כיתה נפרדת לחניכי תוכנית נעל"ה וכיתה נפרדת לתלמידים מכפר הנוער "עדנים". התלמידים ככלל נדרשים לתעודת בגרות מלאה על פי משרד החינוך, אך גם לבגרות של 3 יח"ל במדעי הסביבה ובביולוגיה. זאת כיוון שבית הספר מדגיש את ערכי הסביבה ומבקש להקנות אותם לתלמידיו. בתיכון שלושה עשר מגמות ברמה של 5 יחידות לימוד: ערבית, לימודי ארץ ישראל, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, מדעי הסביבה, מדעי החברה, אמנות פלסטית, רוסית, חקלאות, מזרחנות ומגמת הנדסת אלקטרוניקה ומחשבים.

חזון בית הספר

מבואות הנגב מגדיר עצמו כבית ספר חושב ופועל אדם חברה וסביבה. בית הספר מעוניין להקנות לתלמידיו מודעות חברתית וסביבתית גבוהה, וכמו כן ליצור מודל איכותי לבוגריו. על מנת להגשים את החזון הזה, בית הספר פועל בשלושה מישורים.

• במישור האישי (אדם) -נכון לשנת 2007, אחוז המסיימים בבגרות מלאה בבית הספר היה 89 אחוזים. בית הספר זכה בפרס החינוך לשנת תשס"ח. בשנת הלימודים תשס"ט החל בית הספר להפעיל תוכנית לחדשנות חינוכית.

• במישור הסביבתי - בית הספר שילב בתוכנית הלימודים הרגילה של משרד החינוך את מקצוע לימודי הסביבה, מקצוע המשלב תחומי מדעים שונים להיבט האקולוגי וה"ירוק" שלהם. התלמידים נדרשו לבגרות של 3 יח"ל במקצוע זה וגם במקצוע הביולוגיה. בית הספר הפעיל פרויקט של בניית גינה אקולוגית בשיטת הפרמקלצ'ר (אקולוגיה בת-קיימא). על פעילויות אלה הוכתר בתואר "בית ספר ירוק".

• במישור החברתי - בית הספר מפעיל תוכניות רבות הקשורות בקהילה הקרובה. בין תוכניות אלה פרויקט של עבודה עם קשישים במועדון יום סמוך, הנותן להם אפשרות להעלות על הכתב את סיפורי חייהם. בית הספר מפעיל גם את פרויקט "מילים מנסות ליצור שינוי" יחד עם חטיבת הביניים של לקייה, פרויקט המשתף תלמידים יהודים וערבים לעבודה בצוותא ויוצר ביניהם קשרים חברתיים. בית הספר הוא רב-תרבותי, ומאחד תלמידים ממגזרים שונים- ערבים, בדואים, עולים מרוסיה, ילדי קיבוצים וילדי ערים.

התוכנית לחדשנות חינוכית

בשנת הלימודים תשס"ט התחיל בית הספר מבואות הנגב להפעיל בתחומו את התוכנית לחדשנות חינוכית. עיקרי התוכנית הם שימוש מעשי במחשבים ניידים ("מחשב לכל תלמיד") ושילובם בתוכנית הלימודים, יחד עם למידה מבוססת חשיבה בשיטה של "אשכולות למידה". אשכולות הלמידה הם דיסציפלינות, כמו מדעים וסביבה - מדעים, ביולוגיה ,למודי סביבה, כימיה, פיזיקה. הומניסטיקה- היסטוריה, אמנות, תנ"ך וספרות, ומדעי החברה -אזרחות, מדעי המחשב, סוציולוגיה ופסיכולוגיה.

המורה אינו מתפקד יותר בתור מרצה ומעביר ידע, אלא יותר בתור מנחה ויועץ. הידע של התלמיד מגיע ממקורות שונים, שאת חלקו הוא אוסף בעצמו. הערכת התלמיד היא בעיקר לגבי עבודות החקר שלו. בבית הספר הכיתות הן חכמות. כל השולחנות מותאמים לחיבור המחשב של כל התלמידים. בכל כיתה מסך ומקרן שיכול להתחבר למחשב המורה וחיבור לרשת בית הספר. בעזרת המחשבים והאינטרנט יכולים המורים והתלמידים לגשת למידע רב. הם יכולים להעביר ביניהם חומרי למידה ותוצרים. ניתן להכין מצגות, סרטונים, מסמכים. כל החומרים יכולים להיות בתוך לקמפוס הווירטואלי של בית הספר הנמצא ברשת. בקמפוס נמצא החומר הלימודי של כל כיתה וכל מגמת לימוד.

ביצועי הבנה

התלמידים מתבקשים במהלך השנה להכין משימות, שהן בדרך כלל שאלות חקר בלימודי הדמוקרטיה, מדעים וסביבה, היסטוריה, הומניסטיקה. ביצועי ההבנה מסכמים את הנושא שנלמד לעיתים בצורה של עבודה כתובה ולעיתים בצורה של עבודה יצירתית ומעשית. בסוף יחידת לימוד התלמידים נדרשים להכין משימת ביצוע הבנה מסכם. בעזרת ביצועי ההבנה התלמידים לומדים לאסוף מידע, לעבוד עצמאית או בצוותים, להציג את התוצרים מול קהל. מטרת התוכנית לחדשנות חינוכית היא פיתוח דמות בוגר בית-ספר, היוצא עם יכולות חשיבה והתמודדות עם בעיות בעולם האמיתי בכלל ובעולם התעסוקה בפרט.

התוכנית חלה על כל הכיתות בבית הספר. מבואות הנגב הוא בית הספר הראשון בישראל שאיגד את שיטת אשכולות למידה יחד עם שיטת הטכנולוגיה הממוחשבת, ויצר תוכנית חלוצית ראשונה מסוגה.

בית הספר הוא מרכז הפצה להטמעה של החדשנות חינוכית. "למידה פעילה המחברת את הלומד לעצמו ולסביבתו".

פרויקטים ייחודיים לבית הספר

תחנת רדיו מבואות הנגב הוקמה בשנת 2012 ביוזמתו של מנהל בית הספר אז עדו ארגמן. התחנה הוקמה לטובת התלמידים ממגמת התקשורת בבית-הספר מבואות הנגב, מקצוע הרחבה אשר חלקו המעשי הוא התמחות בעיתונות רדיו. תוכנית הלימודים היא של מפמ"ר תקשורת וקולנוע. לרדיו מבואות הנגב ניתן להאזין בתדר 106fm ממנו משדרים בתי ספר נוספים בדרום, בהתאם ללוח שידורים שנקבע מראש. תלמידי המגמה משדרים שידורים חיים של מוזיקה, מגזינים וספיישלים וכאשר אין שידורים התחנה משמשת את התלמידים לצורכי עבודה עיתונאית על פרויקט הבגרות ברדיו - שעת שידור ערוכה על נושא שנבחר מראש. במסגרת דרישות המגמה על כל תלמיד לבחור נושא ולהעמיק בו. התוצר הסופי הוא שעת שידור ערוכה המכילה כתבות רדיופוניות, ראיונות, קטעי מידע מוזיקה ועוד. אולפן הרדיו הוקם כחלק מפרויקט הרדיו החינוכי של קול ישראל לו שותפים: משרד התקשורת, משרד החינוך, ותחנת ״קול ישראל״. התדר 106fm ניתן בחסות של קול ישראל, ואת הקמת האולפן והתחזוקה מממנת מועצה אזורית בני שמעון.

זורעים נתינה במבואות הנגב

זורעים נתינה בפרויקט משתתפים כ- 20 תלמידים נבחרים משכבה ח' שבמהלכו הם לומדים את ערכי התרומה והנתינה דרך עבודה בגן הירק בבית הספר. במפגשים התלמידים מקבלים כלים וצוברים ידע בוטני- כיצד לשתול, לזרוע לגדל ירקות ולתחזק גינת ירק. במהלך השנה התלמידים עובדים באופן עקבי אחת לשבוע בגן הירק ובסופו של תהליך הם קוטפים את התוצרת החקלאית שגידלו, מסדרים בארגזים ותורמים לנזקקים ולרעבים. הפרויקט מזמן לפחות יציאה אחת מבית הספר לטובת "מפגש עם קו העוני" באמצעות עזרה באריזות מזון בעמותה לנזקקים, קטיף תוצרת במקומות אחרים או סיור בבית תמחוי . הפרויקט מאפשר לתלמידים ללמוד לעומק מהו עוני ולחוות תהליך מתמשך של התנדבות לטובת מטרה חשובה- תרומת מזון לרעבים. הפרויקט מחייב את התלמידים להירתמות, עקביות, עבודה פיזית קשה ובכך מאפשר לתלמיד לעבור תהליך משמעותי של העצמה אישית- פיתוח היכולת להיות שותף, להשפיע ו"לעשות משהו בשביל מישהו" שהוא בעל ערך.

פרויקט "בית גלעד" הוא פרויקט דגל בשכבת ט'. במסגרת הפרויקט נפגשים כמדי שנה, תלמידים נבחרים מכל כיתה עם קשישים מ"בית גלעד"- מרכז יום לוותיקים מקיבוצי המועצה האזורית בני שמעון. הבית מכיל מרכז תעסוקה: בית מלאכה לעבודות יד והוא מיועד לוותיקים עצמאיים המעוניינים בעבודה במלאכות שונות ובמסגרת חברתית חמה. במסגרת המפגשים {בין 6-8 במשך השנה} התלמידים נחשפים למאפייני "הגיל השלישי", יוצרים קשר ותקשורת עם המבוגר ומקיימים פעילויות משותפות ומגוונות במהלך השנה ובייחוד לקראת החגים. המבוגרים נרגשים ומצפים למפגשים עם הנוער הצעיר ובכך מזמן הפרויקט מעורבות חברתית – קהילתית והעשרת הידע דרך הלמידה המשותפת עם הקשישים . את הפרויקט מלווה מחנכת אחראית בשכבה בשיתוף מדריך השכבה מהמרכז החברתי.

יזמים צעירים הוא פרויקט בו קבוצה של תלמידים משכבה ט' עוברים תהליך שנתי, במהלכו הם הוגים, מייצרים ומשווקים מוצר פרי תכנונם. התהליך מלווה על ידי מורה מבית הספר ומונחה על ידי סטודנטים למנהל מאוניברסיטת בן-גוריון. התלמידים נחשפים במהלך התהליך לעקרונות השיווק, הפיתוח, המחקר ועוד. במהלך השנה מתקיימים מספר ימי שיא בהם לומדים התלמידים על נושא היזמות מפי מומחי אקדמיה ושטח. בפרויקט משתתפים כיום 26 תלמידים משכבה ט', הקבוצה הגדולה ביותר במרחב הנגב.

בית מדרש בית ספרי הוא מפגש קבוע של בית המדרש בנושא "צדק חברתי". אחת לחודש מתכנסים 15 תלמידי שכבה י' בסוף יום לימודים ולומדים יחד סוגיות בנושא צדק חברתי דרך המקורות היהודיים. הלימוד מתקיים באווירה בית מדרשית בלתי פורמלית ומטרתו להציף סוגיות עתיקות יומין אך אקטואליות, תוך שאיבת השראה מין המקורות ובחינה של הדומה והשונה בין אז והיום.

רוקחים עולם היא תוכנית שבה תלמידי שכבה ח' ילמדו אודות תהליך פיתוח תרופה וסוגי תרופות. במהלך השיעורים התלמידים עושים ניסויים וחוקרים על תרופות. לבסוף, אחרי שיכינו רעיון לתרופה במפגש אחרון כל הרעיונות יוצגו לפני האנשים של תעשידע ובנוסף יבקרו התלמידים של הפרויקט במפעל "קמהדע" ויצפו בתהליך הכנת התרופות. במסגרת התוכנית יהיו 10-14 מפגשים.

עידוד המצוינות

בית הספר מבואות הנגב שם דגש על עידוד המצוינות בקרב תלמידי בית הספר המצטיינים. בבית הספר פועלות אפוא שתי תוכניות עיקריות מסוג זה:

• קדם עתידים- תוכנית ארצית לילדי הפריפריה שמנוהלת על ידי העתודה הצבאית "עתידים" ומכון ברנקו-וייס לפיתוח החשיבה. התוכנית מיועדת לתלמידים מכיתות ט'-י"ב, ופועלת משנת תשס"ח. במסגרת התוכנית התלמידים לומדים חומר מעבר לתוכנית הלימודים במתמטיקה, אנגלית ומקצועות מדעיים. התלמידים גם נוסעים לאוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע, לחברות היי-טק ותעשייה ואף לבסיס חיל האוויר בנבטים כדי לפגוש דמויות לחיקוי על מנת שיוכלו להגשים את חלומותיהם בעתיד.
• מצוינות 2000 - תוכנית ארצית שמפעילה העמותה למצוינות בחינוך ומטרתה להביא תלמידים מצטיינים מכיתות ח' למצוינות על ידי לימוד חשיבה והבנה מתמטית, ומדעים לפי ניסוי. הלימודים מופעלים על ידי מורים בבית הספר, מורי המתמטיקה והמדעים. בסוף השנה נפתחת לתלמידים אפשרות להגיע למחנה צ'ייס בבית הספר התיכון למדעים ואומנויות בירושלים.

מבואות הנגב

ביקורים

בבית הספר ביקרו אנשי משרד החינוך ואנשי חינוך והוראה מרחבי הארץ, כדי לראות וללמוד את התוכנית לחדשנות חינוכית.

בינואר 2010, ביקרו בבית הספר סטודנטים ממכללת אוברלין שבאוהיו, ארצות הברית, הלומדים לתואר ראשון בלימודי סביבה. הם לומדים על גופי המים בצפון ארצות הברית ומשתתפים בפרויקט לימודים על הסביבה בישראל.

חיי חברה

המרכז החברתי פועל לכלל בני הנוער בגילאי ז' עד י"ב במועצה אזורית בני שמעון ותלמידי מבואות הנגב. המרכז ממוקם בתוך בית הספר וכחלק ממנו- תוך התאמה בזמני הפעילות, חלק מפעילויות בית ספריות- טיולים שנתיים, חינוך חברתי בית ספרי, ליווי מקצועי על ידי יועצות בית הספר ועוד. במרכז ישנם שישה מדריכים לפי קבוצות גיל והוא מלווה על ידי רכזת הדרכה מועצתית. הרעיון המרכזי שעומד בבסיסו של המרכז החברתי הוא "אוטונומיה מודרכת"- הנערים והנערות מנהלים את אורח החיים במרכז ומקבלים החלטות עקרוניות וחשובות לגבי המקום ולגבי עצמם. הצוות החינוכי במרכז מפקח, מציב את הכללים ומוסכמות המקום ומלווה את הנערים. הנערים במרכז מחולקים לוועדות שונות: ועדת מועדון, ספורט, צופית, חלות, עלון, תרבות ועוד. במרכז קיים גם צוות הגברה הפעיל בתחום בית הספר מחוצה לו והנערים לומדים לתפעל מערכות הגברה ומקבלים מעט שיעורי העשרה בחשמל ואלקטרוניקה ברמה בסיסית. את הוועדות מרכזים נערים משכבת י"א. הוועדות נפגשות לפגישות תכנון והכנה לקראת פעילויות שבאחריותן. מטרות המרכז יצירת מוקד עניין משמעותי עבור הנוער, המאפשר מפגש חברתי, יזמות, שייכות וביטחון עצמי. פיתוח כישורים אישיים וקבוצתיים בקרב בני הנוער. חינוך בני הנוער לאחריות, מנהיגות, מעורבות חברתית ועשייה בקהילה. חיזוק הקשרים של בני הנוער במועצה. חינוך לניהול עצמי (אוטונומיה מודרכת). הגברת מעורבות בני הנוער בפעילות המועצה.

קישורים חיצוניים

• נעמי דרום, הכירו את המוסדות שעושים בית ספר למערכת החינוך, באתר TheMarker
• התוכנית לחדשנות חינוכית במבואות הנגב
• מבואות הנגב באתר ארגון המורים
• רדיו מבואות 106FM
• התוכנית של קמפוס מבואות הנגב המתחדש
• איזו שפה מדבר בית הספר שלכם? באתר מס"ע, פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים 02.02.11

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26365445מבואות הנגב