מארוס
| טריטוריה |
 המנדט הבריטי |
|---|---|
| מחוז | מחוז הגליל |
| נפה | נפת צפת |
| שפה רשמית | ערבית |
| תאריך ייסוד | לפני 1596 |
| שטח | 3,183 דונם עות'מאני (1945) |
| סיבת נטישה | מלחמת העצמאות |
| תאריך נטישה | בין מאי לאוקטובר 1948 |
| דת | מוסלמים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 80 (1945) |
| אזור זמן | UTC +2 |
|
(למפת אצבע הגליל רגילה)   מארוס | |
מארוס (ערבית: ماروس) היה יישוב ערבי כ-7 קילומטרים צפונית לצפת, בנפת צפת, שנחרב במלחמת העצמאות. היישוב מזוהה כמצוי במקום שבו שכן בעבר יישוב יהודי קדום בשם מרות.
בשנת 1596, בתקופה העות'מאנית בארץ ישראל, נמנו בכפר 176 תושבים.[דרוש מקור] במאה ה-19 התיישבו במקום מוסלמים מצפון אפריקה. בתקצ"ט הם הציעו למכור את אדמתם למשה מונטפיורי. הכפר נפגע מרעידת האדמה שהייתה בארץ ישראל בשנת 1927. הכפר סיפק את צורכי המים שלו ממעיין "עין אבו זמלא" שנבע בשטחו.
על פי סקר הכפרים שהתקיים בשנת 1945 הוערכה אוכלוסיית היישוב ב-80 נפש שחלשו על למעלה מ-3,000 דונם.[1]
היישוב, הנמצא כארבעה קילומטרים, ממערב לאיילת השחר השתתף בלחימה נגד ישראל, במלחמת העצמאות. תושביו עזבו את המקום לאחר כיבושו בידי חטיבת כרמלי, במבצע חירם והאזור הפך לשטח אימונים של צה"ל.
ממצאים ארכאולוגים
ערך מורחב – מרות (יישוב קדום)
בשנת 1981 נערכו במקום חפירות ארכאולוגיות ביוזמתו ובראשותו של הארכאולוג צבי אילן. באתר מרות. על פי הממצאים הארכאולוגים, התקיים במקום יישוב יהודי ברציפות מהתקופה הביזאנטית ועד תחילת תקופת האימפריה העות'מאנית. באתר התגלו בית כנסת, בית מדרש, מקווה טהרה ועוד.
לקריאה נוספת
- עירית זהרוני, "דרך ארץ - חרס ואדם", הוצאה לאור משרד הביטחון, מסת"ב 965-05-0826-0
- "אוצרות גנוזים בגליל" - "טבע וארץ", גיליון 285, צבי אילן
- צבי אילן, "מרות - ישוב מבוצר מתקופת המלחמה הרומאים בגבול הצפון", ארץ ישראל יז, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, תשמ"ד 1984, עמ' 141–146.
קישורים חיצוניים
- מרות באתר בית יגאל אלון
הערות שוליים
- ^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.