רבי מאיר מקרעטשניף
 | |||
| לידה |
10 בינואר 1852 י"ח בטבת תרי"ב נדבורנה | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
29 ביוני 1908 (בגיל 56) ל' בסיון תרס"ח קרעטשניף (Crăciunești) | ||
| מקום קבורה | קרעטשניף (Crăciunești) | ||
| מקום מגורים | נדבורנה, יאס, מיאלען, טרבישאן, קרעטשניף | ||
| חיבוריו | אמרים נעימים | ||
| בת זוג | הרבנית שפרה רוזנבוים | ||
| אב | רבי מרדכי לייפר | ||
| אם | הרבנית חיה לייפר | ||
| |||
| |||
רבי מאיר רוזנבוים מקרטשניף (ה'תר"ח - ה'תרס"ח) היה האדמו"ר השלישי בשושלת נדבורנה, ומייסד חסידות קרעטשניף, בנו השלישי של רבי מרדכי מנדבורנה, דור חמישי לרבי מאיר (הגדול) מפרמישלאן.
קורות חייו
נולד בשנת ה'תר"ח (1847) בעיר נדבורנה, לרבי מרדכי מנדבורנה ולרבנית חיה. נישא לרבנית שפרה בת רבי יחיאל מיכל טירר מדורוהוי, שהיה חתנו של רבי אליעזר זאב מבוטשעטש, ונכדו של הבאר מים חיים.
שם משפחתו הוחלף מ'לייפער' ל'רוזנבוים' כדי להיפטר מהצבא במלחמת אוסטריה-פרוסיה[1].
לאחר נישואיו התגורר בעיר יאס ברומניה, ושם החל לנהוג באדמו"רות. לאחר מכן עבר למיאלען ולטרבישן, בשנת תרנ"ו עבר לקרעטשניף (אנ') שבמחוז מרמרוש, שם התגורר עד סוף ימיו.
אביו רבי מרדכי אמר עליו שבשמים מכנים אותו בשם "איש אלוקים", וכל פעם שנצרך לכתוב קמיע היה קורא לבנו רבי מאיר[דרוש מקור]. בנו רבי אליעזר זאב מקרעטשניף אמר שראה את אביו מחייך רק שלוש פעמים בכל ימי חייו[דרוש מקור].
רבי מאיר נפטר בקרעטשניף בל' בסיוון ה'תרס"ח (1908). מתורתיו נדפסו בספר "אמרים נעימים".
בניו וחתניו
חמשת בניו ושני חתניו שימשו כאדמו"רים אחריו. המפורסמים שבהם הם:
- רבי איתמר מנדבורנה אבי שושלת נדבורנה המרכזית.
- רבי אליעזר זאב מקרעטשניף.
בניו האחרים היו:
- רבי יעקב ישכר בער שכיהן כאדמו"ר בסלוטפינא שבמחוז מרמורש ולאחר מכן בסיגט. נרצח בשואה.
- רבי יצחק שכיהן כאדמו"ר בראחוב, ובסוף ימיו בוישווא, נרצח באושוויץ בג' בסיוון ה'תש"ד. בנו רבי מאיר כיהן בדרוהוביטש. נכדו משמש כיום באדמו"רות ראחוב.
- רבי מרדכי כיהן כאדמו"ר בראחוב לאחר שאחיו רבי יצחק עבר לווישווה.
חתניו:
- חתנו רבי פנחס שפירא מקעכניה. בנו רבי ישכר בער מקעכניה היה חתנו של דודו רבי איתמר מנדבורנה בנו של רבי ישכר בער היה רבי מאיר מקעכניה.
- חתנו רבי שלמה אייזיקסון צאצא פעמיים של רבי יצחק מקאליש השלישי בשושלת פרמישלאן - נדבורנה, כיהן כאדמו"ר ברומאן שברומניה.
לקריאה נוספת
- תולדות יעקב - חולון, תשע"ג.
- באר רבותינו - בני ברק, תשע"ג.
- אביהם של ישראל - בני ברק, תשע"ו.
ראו עוד
הערות שוליים
- ^ הסיפור המלא מובא בספר "תולדות יעקב" בשם נכדו, רבי יעקב ישכר בער מנדבורנה.
| הקודם: רבי מרדכי מנדבורנה |
רבי מאיר מקרעטשניף | הבא: רבי איתמר מנדבורנה |