מאימתי (מסכת תענית)
| מסכת | תענית |
|---|---|
| סדר | מועד |
| נושא עיקרי | דיני הזכרת ושאלת גשמים, ובסדר תעניות על עצירת גשמים |
| מספר הפרק במסכת | 1 |
| מספר משניות | 5 |
| דפים בתלמוד בבלי | דף ב' עמוד א' - דף ט"ו עמוד א' |
| מספר דפים בתלמוד בבלי | 13 |
מאימתי הוא הפרק הראשון במסכת תענית, העוסק בדיני הזכרת ושאלת גשמים, ובסדר תעניות על עצירת גשמים. בפרק 5 משניות, ובגמרא הוא כולל 13 דפים, וממוקם בין הדפים ב ע"א - טו ע"א.
נושאי הפרק
זמני הזכרת ושאלת גשמים
חכמים תקנו להזכיר שבח על ירידת הגשמים בתפילת שמונה עשרה בברכת מחיה המתים, ולבקש על הגשמים בברכת השנים. במשנה ובברייתא נחלקו התנאים מהו הזמן בו יש להתחיל בהזכרת גשמים; האם מיום טוב ראשון של סוכות, יום השני של סוכות, שישי של סוכות, הושענא רבה, או יום שמיני עצרת. וכן באיזו תפילה יש להתחיל בהזכרה; האם בתפילת שחרית או במוסף[1]. האמוראים בבבל דנו ביום טוב שני של שמיני עצרת, האם לאחר ההזכרה במוסף יש לחזור בתפילת מנחה להזכרת טל, ורק במוסף שלמחרת לשוב ולהזכיר גשמים.
כמו כן נחלקו התנאים, האם זמן שאילת גשמים מקביל הוא לזמן הזכרת גשמים, או שיש לחכות לשאלת גשמים עד ג' או ז' בחשון[2]. במשנה השניה נחלקו התנאים עד מתי יש להזכיר ולשאול על הגשמים; האם עד סוף חג הפסח או עד סוף חודש ניסן[3].
זמני הגשמים
הגמרא דנה מתי הוא זמן היורה - הגשם הראשון; האם זמנו בחשון או בכסלו, וכן בזמני ירידת הגשמים השניה והשלישית, וזמן המלקוש. לנושא זה יש מספר השלכות, הן לקביעת תענית בזמן בצורת, והן להלכות נדרים לנודר עד זמן הגשמים[4].
זמני התענית בעת בצורת
חכמים תקנו שיש להתענות בשעת בצורת להתפלל על הגשמים. במשנה מובא סדר התעניות: משהגיע י"ז בחשון ולא ירדו גשמים מתחילים היחידים – תלמידי חכמים להתענות. אם לא נענו עד ראש חודש כסלו, מתחילים הציבור להתענות, ואם גם אחר כך לא נענו, בית דין גוזרים על הציבור עוד שלוש תעניות. אם לאחר כל התעניות לא נענו - בית דין גוזרים על הציבור עוד שלוש עשרה תעניות[5].
תענית שעות
נחלקו האמוראים בגמרא האם תענית למספר שעות מוגדרת תענית, או שרק צום למשך יום שלם מוגדר כתענית. לנידון זה יש משמעות לשני דברים א. האם יש מצוה בתענית למספר שעות. ב. האם נאמרת בתענית כזו תפילת עננו. כמו כן מובא בגמרא מחלוקת נוספת מתי הוא זמן קבלת התענית; האם דוקא בתפילת מנחה או בזמן המנחה לפנות ערב[6].
דיני תענית
הגמרא עוסקת במספר נידונים הנוגעים להלכות התענית: א. האם איסור רחיצה האמור בתענית הוא רק במים חמים או גם בצוננים[7]. ב. היכן מזכירים את תפילת עננו בתפילת שמונה עשרה, האם בברכה בפני עצמה או בברכת שומע תפילה[8]. ג. האם התרעה בתענית המוזכרת במשנה היא בתפילת עננו או בשופרות[9].
סוגיות נוספות
- גדול יום הגשמים הגמרא דנה לאורך כמה דפים במשמעות וחשיבות יום הגשמים[10].
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ב' עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ד' עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ה' עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ו' עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף י' עמוד א' ודף י"ב עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף י"א עמוד ב' ודף י"ב עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף י"ג עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף י"ג עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף י"ד עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ז' עמוד א'