לוז'אני
| מדינה |
 אוקראינה |
|---|---|
| אובלסט |
 צ'רנוביץ |
| ראיון |
 קוצמן |
| חבל ארץ | בוקובינה |
| ראש העיר | נטליה קטריוק |
| תאריך ייסוד | 1453 |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 4.744 (2007) |
| קואורדינטות | 48°21′N 25°46′E / 48.350°N 25.767°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| http://rada.gov.ua/ | |
לוז'אני (באוקראינית: Лужани, ברומנית: Lujeni - לוז'ן, לפעמים Lujani או Lujan, ביידיש: לוז'אן, בגרמנית: Luzan, לפעמים Luschany) הוא יישוב עירוני קטן בנפת (ראיון) קוצמן במחוז צ'רנוביץ בצפון בוקובינה, בימינו באוקראינה. מספר תושביו 4,744, רובם אוקראינים או רוסינים ("רוטנים"). העיירה שוכנת בגובה 179 מ' על הגדה השמאלית של הנהר פרוט, במרכז נפת קוצמן, במרחק 16 ק"מ מן העיר צ'רנוביץ. לוז'אני זכה רשמית למעמד של עיר בשנת 1968 בימי השלטון הסובייטי באוקראינה.
היסטוריה
ימי הביניים
באמצע ימי הביניים היה היישוב חלק בהחבל ההיסטורי בוקובינה, תחת שלטונה של נסיכות מולדובה. דרכו עברה במאה ה-18 הדרך שחיברה את סניאטין בפולין, דרך שיפניץ, עם צ'רנוביץ', אז על הגדה השמאלית של הנהר פרוט. האזור היה מכוסה יערות, שנכרתו מאוחר יותר, עד שבימינו הפך למעין ערבות. דרך זו שימשה תכופות בעבר את צבאות מלכי פולין בפלישותיהם למודלובה.
תאריך הקמת היישוב אינו ידוע בדיוק. באופן רשמי אומץ היום 7 באוקטובר 1453 שבו נחתם חוזה המציין רכישת המקום על ידי בויאר בשם פיודור ויטולד מידי קוסטיה וראניץ', בנו של דרגומיר וראניץ', אחד מאנשי חצרו של השליט אלכסנדרו הטוב, תמורת 400 זהובים עות'מאנים.
מאותן השנים קיימת באופן רשמי בלוז'אני כנסייה אורתודוקסית עתיקה "העלייה לשמיים" (ווזנסנסקי) שנבנתה לכאורה בשנים 1453–1455 מיוזמת אותו פיודור ויטולד. חוקרים קבעו לאחרונה כי למעשה כנסייה הייתה קיימת במקום גם קודם לכן, מפני שציורי הקיר שלה נוצרו ככל הנראה במאה ה-14.
ב-1582 נמכרה האחוזה לירמיה מובילה, לימים שליט מולדובה (1595–1600, 1600–1606). ממנו עברה אחרי מותו לידי אחיו למחצה, סמיון מובילה, שליט מולדובה (1606–1607). בהמשך עבר המקום לרשותו של הטמאן איסק באליקה וליורשיו, אחד מהם, הכרוניקן מירון קוסטין שהחזיק בית ביישוב. אחרי הוצאתו להורג בשנת 1661, עברה לוז'אוני לידי בנו, ניקולאיה קוסטין. בתו, מריה, קיבלה אותה כנדוניה בשנת 1754 כשנישאה לבויאר בשם מאקרי. אחר כך נישאה בשנית לבויאר יורדאקי לוקי, סטולניק גדול. מפקד האוכלוסין של פיוטר רומיאנצב בשנים 1772–1773 מצא באחוזה של מריה מאקרי מורה, שני כמרים, 15 חיילים, 48 משלמי מיסים; יהודי בשם פרוים ו-12 צוענים.
השלטון האוסטרי
בינואר 1775 חבל בוקובינה סופח על ידי האימפריה ההבסבורגית והפך לדוכסות בוקובינה בחסות הכתר, במסגרת אוסטריה רבתי. לוז'אן נכללה במחוז קוצמן. במפקד משנת 1774 מנתה 84 משפחות. בשנת 1784 הגיע מספר המשפחות ל-155. ממשפחת לוקי (יורדאקה, אחר כך ג'ורג'ה) עבר היישוב בשנת 1810 לידיו של ניקולאיה סטרטולאט, (גיסו של ג'ורג'ה לוקי) שמכר אותו בשנת 1821. במכרז, תמורת 3,600 גולדן, זכו בו הארמני הפולני דוד קבדבו אנטונוביץ' ובנו, אנטון. משפחת אנטונוביץ' מכרה אותו ב-1875 למשפחה ארמנית אחרת - בוגדן ומריה בוטושאן. משנת 1892 האחוזה עברה לידיה של גרטרוד דה טורוסייביץ' ולנכדים של אנטונוביץ', דוד ואדולף דה אברהמוביץ'.
בשנת 1866 היישוב הפך לתחנה בקו הרכבת לבוב—צ'רנוביץ', שבוקם על ידי החברה "למברג-צ'רנוביץ - יאסי אייזנבהן". ב-12 ביולי 1868 חברה אחרת "נוי בוקובינר לוקאלבהן גזלשאפט" הקימה את הקו לוז'אני-זליש'צ'יקי. מסביב לתחנת הרכבת לוז'אני קמו בתים וחנויות חדשים ובית החרושת לסוכר. הקמתו הביאה חקלאים רבים בסביבה לגדל סלק סוכר. במאה ה-19 התחזקה במקום התיישבותם של גרמנים ויהודים.
השלטון הרומני
בשנת 1918 בתום מלחמת העולם הראשונה ואיחוד בוקובינה עם רומניה לוז'אני סופחה לרומניה, בחלק מנפת שיפניץ. באותה תקופה אוכלוסיית העיירה הייתה מורכבת מרוב אוקראיני, מיעוט רומני ומיעוט יהודי. בין שתי מלחמות העולם הוקם בית דואר ומרפאה מטעם קופת הביטוח הסוציאלי של צ'רנוביץ'.
ימי מלחמת העולם השנייה
בעקבות הסכם ריבנטרופ-מולוטוב משנת 1939 האולטימטום הסובייטי לרומניה ביוני 1940 צפון בוקובינה סופחה על ידי ברית המועצות במסגרת הרפובליקה הסובייטית האוקראינית. שנה לאחר מכן רומניה בברית עם גרמניה פלשה לבוקובינה הצפונית והשטח היה שוב בשליטה רומנית בשנים 1941–1944. באותן השנים יהודי המקום נפלו קרבן לשואה.
השלטון הסובייטי המחודש והאוקראיני
בעת המלחמה שלו נגד גרמניה הנאצית ובת הברית שלה, רומניה, כבש הצבא האדום את צפון בוקובינה בשנת 1944 והאזור חזר להיות חלק מאוקראינה הסובייטית, כחלק מאזור צ'רנוביץ. בשנת 1968 היישוב קיבל מעמד רשמי של עיר. החל משנת 1991 כשאוקראינה הפכה לעצמאית, לוז'אני היא חלק מה"ראיון" קוצמן.
דמוגרפיה
מספר התושבים בתקופות בשונות:
- 1880 - 2,127[1]
- 1910 - 3,363
- 1930 - 3,542
- 1989 - 4,850
- 2007 - 4,744 (הערכה)
לאורך השנים רוב האוכלוסייה היה ועודנו אוקראיני. רוב יהודי העיירה שהיוו בשנת 1930 מעל ל-10% מהתושבים נספה בשואה תחת השלטון הפאשיסטי-צבאי הרומני של המרשל יון אנטונסקו בשנים 1940–1944, זאת על ידי רציחות במקום ובמסגרת תוכנית הגירוש לשטחי טרנסינסטריה. לפני מלחמת העולם הראשונה חיו בעיירה גם מאתיים תושבים קתוליים, חלקם גרמנים. במהלך השנים חלק גדול מהתושבים הרומנים התבוללו באוכלוסיית הרוב האוקראינית, נוצרית אורתודוקסית כמוהם. במפקד משנת 1989 נספרו 33 תושבים רומנים (0.68% מכלל האוכלוסייה), מתוכם 14 הצהירו על עצמם כרומנים ו-19 כ"מולדובנים".
יהודי לוז'אן
יהודי לוז'אן היו, בין השאר, סוחרי תבואה, בעלי מלאכה, חלקם לקחו חלק בתפעול בתי החרושת לבירה ולאלכוהול ובית החרושת לסוכר שנוהל על ידי אברהם בורג. מספרם הגיע בשנת 1930 ל-374. בלוז'אן פעלו שני "חדרים" ללימוד תורה ושני בתי כנסת. שירותי הדת סופקו על ידי קהילת קוצמן הקרובה. מבחינה פוליטית רבים היו פעילים ב"הפועל המזרחי" ובציונות הרוויזיוניסטית.
אחרי נסיגת הצבא האדום בעקבות הפלישה של גרמניה הנאצית ורומניה לאזור ב-26 ביוני 1941, אוקראינים מקומיים ערכו פרעות נגד היהודים. השלטונות הרומנים הורו על איסוף היהודים מלוז'אן והיישובים בסביבה ועל ריכוזם ברפת בשיפניץ. כ-300 יהודים הוכרחו לחצות בריצה את הגבול הישן לפולין ומשם הגיעו לסניאטין. ניסיונות אל יהודים מקומיים לעזור להם להשיג היתר שהייה לא צלחו והם הוחזרו ללוז'אני ועברו התעללויות מצד החיילים הרומנים ומיליציה של משתפי פעולה אוקראינים. בהמשך רוכזו בבית החרושת לסוכר. משם יחד עם אלפי יהודים אחרים מן הסביבה הוחזקו מספר ימים ללא מזון ומים. משם גורשו לבסרביה, דרך אטאקי, ידינץ וסקורני ב"צעדת מוות". מאות יהודים מתו בדרך. אלו ששרדו הועברו מאל נהר דנייסטר אל טרנסניסטריה.
בית הכנסת הראשי של העיירה נהפך בימי השלטון הסובייטי, אחרי שיפוצים, ל"בית התרבות" של העיר.
עם המפורסמים שביהודים ילידי לוז'אני נמנה הפעיל הפוליטי וההיסטוריון הקומוניסטי בזיל ספירו, שפעל ברומניה ובברית המועצות ואחר כך לימד באוניברסיטת לייפציג בגרמניה המזרחית.
תחבורה
קווי אוטובוס מחברים את העיר עם איוונו-פרנקיבסק ועם צ'רנוביץ. קווי רכבת עם תחנה בלוז'אני הם קייב-צ'רנוביץ, אודסה-צ'רנוביץ ולביב-צ'רנוביץ.
חיי תרבות
בעיר קיים בית תרבות פעיל (בית כנסת לשעבר). בשנת 1984 הוקמה להקת פולקלור מקומית ""צ'רבונה קלינה" (החמוציה האדומה) שערכה סיורים גם בחו"ל.
החינוך
בשנת 1859 הוקם במקום בית ספר תיכון אוקראיני, ששכן בבניין בן שתי קומות. המנהל המפורסם שלו בשנים 1886–1887 היה הסופר איוואן בז'נסקי. בית הספר נסגר אחרי פתיחת הסמינר למורים בצ'רנוביץ. בהמשך התקיים במקום בית הספר יסודי בלבד, בהתחלה בבית רגיל, אחר כך בבניין מיוחד שהוקם בשנת 1906 בשטח שנועד לפני כן לירידים. בנייתו עוררה בזמנו מחאות מצד גורמים אינטרסנטים. החל משנת 1897 נכפתה ההוראה בשפה הגרמנית. במהלך השנים מורים ניהלו מאבק על ההוראה בשפה האוקראינית. אחרי מלחמת העולם הראשונה בימי השלטון הרומני בית הספר חויב ללמד בשפה הרומנית במקום אוקראינית. אחרי סיפוח העיירה לברית המועצות כל ההוראה נעשתה באוקראינית. בשנים 1941–1944 כשהאזור נכבש שוב על ידי רומניה נכפתה שוב ההוראה ברומנית, אך התאפשרו שעתיים שבועיות ללימוד השפה האוקראינית. אחרי סוף מלחמת העולם השנייה וחזרת השלטון הסובייטי פעלו מספר בתי ספר יסודיים. אחד מהם הפך אחרי שנת 1946 לבית ספר תיכון. בשנים 1948–1950 פעלו בו 15 מורים. בית הספר התיכון עבר בשנת 1959 לאחד הבניינים של בית החרושת לסוכר. בשנת 2012 נפתח בניין בית ספר חדש.
ספורט
בלוז'אני מסורת טובה של משחקי כדורגל. בימי השלטון הרומני פעלה בעיירה קבוצת כדורגל בשם "כרמליוק". אחרי 1945 הקבוצה "קולגוספניק" ששינתה את שמה בשנת 1958 ל"קולוס". אחרי עצמאות אוקראינה המועדון "פ.ק. לוז'אני" (הקיים משנת 1947) זכה בשנת 2008 באליפות אוקראינה לקבוצות חובבים. בקרב ילידי העיירה הצטיין בכדורגל יורי שלפניצקי, מקבוצת "פ.ק.צ'רנוביץ" שהיה לקפטן נבחרת אוקראינה ולמאמן ידוע.
אתרים חשובים ואטרקציות תיירות
- כנסיית "עליית השמיים" - מן המאה ה-14–15. שופצה בשנת 1770 על ידי מריה, אלמנתו של יורדאקי לוקי.
במאה ה-19 בני המשפחות הארמניות אנטונוביץ' ואחר כך בוטושאן פרסו את חסותם על הכנסייה.
על גג הכנסייה שלושה צריחוני עץ. אופייניים לה חלון המזבח הפונה צפונית-מזרחית וקמרון בצורת חצי-צילינדר, מחושק בקשתות "דובלו" בספינה. קשתות הספינה דומות לאלו שבכנסיית ניקולאיה הקדוש ברדאוץ. בפרונאוס (נרתקס) ציור קיר אופייני לזרם הישן של ציור מולדבי בהשפעה ביזנטית בולטת. המשכן כולו שייך לכנסייה האורתודוקסית האוקראינית. רוב המאמינים בעיירה מעדיפים לבוא בימי א' ובחגים לכנסייה העתיקה הזאת.
- "פארק הדנדרו" - ליד נחל סוביצה, מתפרס על 43 דונם. מיוצגים בו מינים רבים של עצים, ביניהם כאלה האופייניים לצמחייה בצפון אמריקה, סין, יפן, קוריאה. ניתן לראות אורנים לבנים, ספיראה ממוצעת, סוג של אוג, אשוחית כחולה, ערמון חלק, דולב היברידי, סופורה יפאנית ומיש מערבי.
- כנסייה אורתודוקסית חדשה מאבן
- בית התרבות - בבניין המשופץ של בית כנסת שנבנה בימי השלטון האוסטרו-הונגרי.
- הכנסייה הרומית-קתולית על שם יוחנן ה"קדוש" מדוקלה בסגנון נאו-גותי שהוקמה בשנת 1914 על חורבות כנסייה קודמת מעץ שנבנתה ב-1847, ונשרפה.
פסטיבלים ואירועים מקומיים
- בחג "העלייה לשמיים של ישוע הנוצרי - "יום הכפר" בפארק
- ב-9 בינואר - אירוע צדקה לחג המולד בבית התרבות - בהשתתפות נציגי כל הדתות והעדות, לטובת מעוטי היכולת
ספרות
- פנקס קהילות רומניה - כרך ב, יד ושם, ירושלים-"לוז'אן", עמוד 466
- Słownik geograficzny Królestwa Polskiego i innych krajów słowiańskich, Tom V
Warszawa : nakł. Filipa Sulimierskiego i Władysława Walewskiego, 1880-1914 (פ. סולימיירסקי, ו. ולבסקי - לקסיקון גאוגרפי של ממלכת פולין ושל מדינות סלביות אחרות) (בפולנית)
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
- לוז'אני באתר ukrainaincognita
- אתר תיירות - קהילות טריטוריאליות באזור צ'רנבויץ (באוקראינית)
- לוז'אני ב"אנציקלופדיה להיסטוריה של אוקראינה, 2009 ברשת
- סיפור היישובים בבוקובינה באתר הרומני "דרגושאנול" של יון דרגושאנול, 2014 (ברומנית)
המאמר על לוז'אני, מלווה בביבליוגרפיה פורסם גם בעיתון "מוניטורול דה סוצ'אבה" ב-12 בנובמבר 2011, שבת. Ion Drăguşanul Povestea aşezărilor bucovinene -Lujeni Monitorul de Suceava 12-11-2011 Anul XVI nr.268 (4866)
- וסילה דמצ'וק - כנסיית לוז'אני - ציון דרך באדריכלות הכנסייתית המולדבית במאה ה-15, בעיתון הרומני "לומינה", 28 בפברואר 2008 (ברומנית)
- צילומים על כנסיית העלייה לשמיים בלוז'אני
- כנסיית "העלייה לשמיים" בלוז'אני (באוקראינית)
- גלויות ותמונות מלוז'אני של פעם - בגלריה של אדווארד טור
- על תולדות לוז'אני - באתר "הספרייה מלוז'אני" (באוקראינית)
- על החינוך בלוז'אני (באוקראינית)
- על התגליות בכנסיית העלייה לשמיים וחיי הדת (באוקראינית)
- נתונים על האוכלוסיית לוז'אני
- על חיי הספורט ב לוז'אני (באוקראינית)
- מועדון "פ.ק. לוז'אני ב"ויקיפדיה האוקראינית
הערות שוליים
26879077לוז'אני