לא בשמים היא
במקור, משמש הביטוי לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא את התפיסה כי קיום התורה או מצוות התשובה אינו מעבר ליכולת בני-אנוש. חכמים הרחיבו את הביטוי והשתמשו בה כביטוי שפירוש התורה נתון לחכמים שקיבלו אותה במסורת, ואין אפשרות לפסוק מכוח השראת נבואה או רוח הקודש. הביטוי משמש כיום כמטבע לשון מליצי אף בנושאים אחרים: "זה לא בשמים"; כלומר אין הדבר נבצר מיכולת האדם, אם משתדלים מאד להשיגו.
מקור הביטוי
מקור הביטוי הוא בספר דברים, פרק ל', פסוקים י"א-י"ד:
כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר, מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר, מִי יַעֲבָר-לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד, בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ.
פשוטו של הפסוק מדבר על קלות קיום מצוות התורה (וכן על קלות התשובה). אולם חז"ל דרשו בפסוק, שכיוון שהתורה כבר אינה נמצאת בשמים, אין אפשרות "לקחת" אותה משם באותות ובמופתים כלשהם, ויש ללמוד את פרטי הלכותיה על פי מסורת הכללים שניתנו בהר סיני.
אזכורים בחז"ל וחכמי הדורות
- בתלמוד בבלי[1] קובעת הגמרא בהקשר למחלוקות אודות תנורו של עכנאי, שאין להסתמך על בת קול או כל מסר שמימי אחר בקביעת הלכה, לאחר שניתנה התורה בהר סיני, עם המידות שהתורה נדרשת בהן, שהם הכללים לפסיקת הלכה.
חזר [רבי אליעזר] ואמר להם: אם הלכה כמותי מן השמיים יוכיחו... יצתה בת קול ואמרה: מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום. עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: לא בשמיים היא!
- בספר שמואל[2] מסופר שדוד שאל באורים ותומים את ה' אם כדאי להלחם בפלשתים. בתלמוד בבלי[3] שואלת הגמרא מה היה ספקו, אם מכיון שאותו יום היה שבת הסתפק אם מותר או אסור, הרי בית הדין של שמואל הנביא היה קיים, אלא שאל אם יצליח במלחמה. רש"י הסביר שכוונת הגמרא היא שבנושאים הלכתיים לא שואלים באורים ותומים.
- בתלמוד בבלי[4] מסופר, שביום שנפטר משה רבינו נשתכחו מספר הלכות מישראל, ואמרו ישראל ליהושע שישאל את ה' בנבואה את הלכות אלו. ענה להם: לא בשמים היא, דהיינו שמזמן מתן תורה, מסורות ההכרעות ההלכתיות ביד חכמי ישראל היא על פי כללי ההוראה הנמצאים בידינו, ואין לפסוק הלכה על פי דברי חלומות וכדומה, רק על פי דברי חכמי התורה.
- בדרך מליצה אמרו בגמרא:
רבא אמר לא בשמים היא, לא תמצא במי שמגביה דעתו עליה כשמים ולא תמצא במי שמרחיב דעתו עליה כים. רבי יוחנן אמר לא בשמים היא לא תמצא בגסי רוח, ולא מעבר לים היא לא תמצא לא בסחרנים ולא בתגרים
- כלומר, התורה לא שוכנת אצל אנשים יהירים, שמגביהים דעתם עליהם כגובה השמים. ושמרחיבים דעתם עליהם כאורך הים. ולא תמצא אותה אצל אלה שמתעסקים כל היום במלאכתם, אלא אצל מי שיושב ושוקד על תלמודו[5].
- הרמב"ם הסביר בפסוק זה כי כל התורה המסורה ביד ישראל היא התורה ההחלטית, ולא נשארה בשמים כל תורה ודת אחרת שיכולה להינתן לאחר נתינת התורה שעל ידי משה.
שלא נשארה מצוה בשמים לתת ואין שם אמונה אחרת ולא תורה בלתי זאת
— אגרת תימן, מהדורת קאפח, ירושלים תשמ"ז, עמ' ל"ז
יישום מעשי
הוויכוח ההלכתי בהקשר זה, כלל דעות שונות ביחס ליכולת ההסתמכות על גורמים שאינם טבעיים בפסיקת הלכה. הרמב"ם קבע (משנה תורה, יסודי התורה ט,א) שנביא לא יכול לחדש הלכות, כאשר רק נבואת משה הייתה "נבואה מחוקקת", ולאחריה דבר זה נאסר; קביעה זו התבטאה אף באיסור גורף של כל שימוש בגורמים שאינם רציונליים בקביעת הלכה, כגון שאלת חלום ואף השפעה של ספרות הקבלה. לעומת זאת היו שתמכו ואף השתמשו בגורמים על-טבעיים שונים בפסיקת הלכה, כך מפורסם הספר "שו"ת מן השמים" לר' יעקב ממרויש מבעלי התוספות, העוסק בבירור שאלות הלכתיות על ידי שימוש בגורמים על-טבעיים, כדוגמת חלומות. יש טוענים שגם הראב"ד, בר הפלוגתא הגדול של הרמב"ם, לא חשש להסתמך על רוח הקודש בקביעת הלכות,[6] אך יש מפרשים שהכוונה לעזר משמים להבין בשכלו.[7]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- לא בשמים היא, מאת הרב דוד דב לבנון, באתר ישיבה
- שמעון קלמן, 'לא בשמים היא' והכרעת הדין, הגרסה מקוונת וסרוקה של המעין, תשרי תשע"ג, גיליון 203, עמ' 62-49
- יהודה איזנברג, לא בשמים היא, אתר דעת
- תומר מוסקוביץ, השפעת גורמים מטפיזיים על הכרעת הדין, אתר דעת
- "לא בשמים היא", מאת אליעזר שריאל, מתוך דף קשר של ישיבת הר עציון
- לא בשמים היא - פרי צדיק לפרשות נצבים וילך, מאת נתי כבודי, באתר "נקודת חיבור"
הערות שוליים
- ^ מסכת בבא מציעא, דף נ"ט עמוד ב'
- ^ ספר שמואל א', פרק כ"ג, פסוק ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף מ"ה עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תמורה, דף ט"ז עמוד א'
- ^ ובלשון רש"י ע"פ הסוגיה הקודמת "נראה ואינו רואה", היינו אינו רואה מה קורה בשוק מכיון שעוסק בתורה.
- ^ מהר"י בן לב, חלק ג' סימן ק"י על פי דברי הראב"ד "כך נגלה לי מ'סוד ה' ליראיו'" (השגות ראב"ד על רמב"ם משנה תורה, הלכות בית הבחירה ו יד). "והכל ברור בחבורנו ומקום הניחו לי מן השמים".(השגות ראב"ד על רמב"ם, משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב ח ה).
- ^ ראה שאלות ותשובות חתם סופר, חלק אורח חיים ס' ר"ח, בשם רבי צבי הירש חיות. רבי משה אבן חביב, (כפות תמרים, סוכה ל"ב ב') כתב שהראב"ד כתב כן בדרך גוזמא.
