לאוריה
 סמל לאוריה | |
 | |
| מבט על העיר | |
| מדינה |
 איטליה |
|---|---|
| מחוז |
 בזיליקטה |
| נפה | פוטנצה |
| ראש העיר | גאטנו ג'אקומו מיטידיארי |
| שטח | 175 קמ"ר |
| גובה | 430 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 13,801 (2014) |
| ‑ צפיפות | 79 נפש לקמ"ר (2014) |
| קואורדינטות | 40°3′0″N 15°50′0″E / 40.05000°N 15.83333°E |
| www.comune.lauria.pz.it | |
לאוריה היא עיר קטנה וקומונה בנפת פוטנצה שבמחוז בזיליקטה, על גבול מחוז קלבריה. בקומונה מתגוררים (נכון ל-2014) 13,040 תושבים.[1] העיר שמרה על אופיה וסגנון ימי הביניים נשאר בולט בה.
האזכור הראשוני בכתב לעיר הוא מ-1079, אך מסמכים רבים הושמדו בטבח לאוריה שהתרחש ב-1806, וסביר להניח שהאזור הנמצא בסמוך לדרך הרומית המובילה בין קפואה לרג'יו די קלבריה, היה מיושב קודם לכן. במאה ה-12 הפכה העיר לפייף, דבר שהעניק לה חשיבות אזורית ומשך אליה סוחרים ובעלי מלאכה. בעל האדמות היה ריקרדו, נאמנו של מנפרד, מלך סיציליה, שמת יחד עמו בקרב בנוונטו בשנת 1266 בידי שארל הראשון, מלך נאפולי וסיציליה. ממלא מקומו של ריקרדו, רוג'רו, שימש כאדמירל בצבא אראגון תחת שלטון פרו השלישי, מלך אראגון ונודע כאחד הימאים המוכשרים ביותר של ימי הביניים וכמי שמעולם לא הפסיד בקרב.
שלטון הדוכסות המשיך ברצף במשך שש מאות השנים הבאות, עד לשנת 1806, אז ז'וזף בונפרטה ביטל את השיטה הפאודלית באזור.
סמל העיר הוא בסיליסק ליד צמח ער אציל, ושמתחתיו הכיתוב Noli Me Tangere (אל תיגע בי), כשמשמעות הדברים היא הדגשת ייחודיות המקום ושמירתו על אופיו העתיק.
