חזון ברוך ב'
חזון ברוך ב', או חזון ברוך היווני, הנקרא בלעז האפוקליפסה של ברוך, הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, אשר לא התקבלו בין כתבי הקודש.
הספר מיוחס לברוך בן נריה שהיה סופרו של הנביא ירמיהו. בספר 17 פרקים ו-177 פסוקים והוא מספר על המראות שראה ברוך בן נריה, כשעלה לבקר ברקיעים.
הספר יצא לראשונה ב-1886 כתרגום מנוסח סלאבי, וב-1896 נמצא נוסח יווני מפורט יותר. משערים שהסלאבי הוא קיצורו של היווני.
מבנה הספר
פרק א' הקדמה. פרקים ב'-ג' הרקיע הראשון והשני, אנשי דור הפלגה. פרקים ד'-ה' הרקיע השלישי, עץ הדעת, היין, הנחש, והשאול. פרקים ו'-ט' מערכת השמש והירח. פרקים י'-ט"ז שכר ועונש. פרק י"ז חזרת ברוך לארץ.
תוכן הפרקים
פרק א' ברוך טוען כנגד האלקים על חורבן ירושלים, מלאך נגלה אליו ומשביעו שלא יטען כנגד האלקים והוא יראה לו את מסתורי השמים.
פרק ב' ברוך עולה לשמים דרך "שער השמים", שהיה רחב מהלך שלושים יום ועברוהו כמעוף הציפור. בתוך הרקיע ראה בקעה ובה בני אדם משונים, שהיו מבוני מגדל בבל.
פרק ג' המלאך מעלה את ברוך לרקיע השני, ועוברים במעופם מהלך שישים יום. ברוך רואה בקעה מלאה באנשים משונים, שהיו מיועצי בניית מגדל בבל, ולאחר תס"ג אמות נענשו.
פרק ד' ברוך הולך עם המלאך מהלך מאה שמונים וחמש יום (לא ברור אם עבר רקיע), שם ראה את השאול, ואת הנחש ששותה כל יום מן הים אמה אחת, ושלוש מאת ושישים נהרות ממלאים את הים, והגדולים שבהם אלפי, אבירוס וגריקוס. ברוך מבקש לראות את עץ הדעת, המלאך מראהו את הגפן שנטע סמאל, ומפרט את חטאי השכרות.
פרק ה' ברוך מבקש לדעת מה גודל בטנו של הנחש, המלאך משיבו: "בטנו כשאול והיא כככר עופרת [שעל מנת להשליכה צריך] שלוש מאות איש".
פרק ו'-ח' ברוך רואה את מערכת השמש: לפני השמש יוצא עוף החול, שמסכך על העולם מפני השמש. על כנפיו רשום באותיות זהב: "לא הארץ ילדני, ולא השמים ילדוני, כי אם כנפי השמים ילדוני" מאכלו מן השמים וטל הארץ ומצאתו יוצא התולעת וממנה הקנמון. בתחילת היום פותחים את שס"ה שערי השמש ונשמע רעם גדול ועוף החול קורא להכין את התרנגולים שבארץ לקרוא, העוף יוצא ופורש כנפיו, ואחריו השמש יוצא ומלאכים נושאים אותו ועטרה על ראשו, וכשמסים את סיבובו מורידים המלאכים את העטרה מן השמש, כי נטמא השמש, אחר שראה את מעשי בני אדם הרעים.
פרק ט' סדר הלילה: הלבנה יושבת ברכב ועמה הכוכבים, את הרכב מושכים פרים וכבשים ולפניו המון מלאכים. סיבה שהלבנה מתמעטת, לפי שכשחטא אדם לא נסתתרה אלא התגאתה, ואינה מאירה רק בלילה, כי היא לפני השמש כעבד לפני אדונו.
פרק י' ברוך בא לרקיע הרביעי, הוא רואה אגם מים וציפורים גדולות סביבו מזמרות לה' תמיד. מסביב לאגם זה מתקבצים נשמות הצדיקים וממימיו יורדים מים לארץ, להצמיח את הפירות.
פרק י"א' פ' א'-ז' ברוך בא לרקיע החמישי, שערו סגור ולא נפתח עד שבא מיכאל לקבל תפילות בני אדם. כשבא מיכאל, נשמע הקול יפתחו השערים ונפתחו בקול רעם. המלאך ומיכאל ברכו איש את רעהו.
פרק י"א פ' ח-יג מיכאל מחזיק ספל גדול, שבו יושמו מעשים טובים. המלאכים הממונים על הצדיקים הביאו סלים מלאים, המלאך שפך אותם לספל. הממונים על הבינונים הביאו סלים לא מלאים, ופחדו לגשת עד שעודדם מיכאל, מיכאל והמלאך נעצבו כי לא נתמלא הספל. המלאכים הממונים על הרשעים, באו ובקשו להתפטר מלהיות מופקדים עליהם, כי אין בהם שום דבר טוב, מיכאל לא מסכים מחשש שיגבר בהם הרוע.
פרק י"ב-ט"ז מיכאל מביא את הסלים לפני ה', ויוצא וממלא שמן (הוא השכר). לצדיקים נתן פי מאה, לבינונים כפי מעשיהם, ולרשעים צוה למלאכים להענישם בכל מיני עונש.
פרק י"ז ברוך חוזר לארץ ומצוה: "כאשר ימצאכם חזון כזה כבדו גם אתם את האלקים למען יכבדכם גם הוא"
ראו גם
לקריאה נוספת
ספר ברוך ב, בתרגומו של שלמה פלסנר, באתר ויקיטקסט- א. ש. הרטום, חזון ברוך ב, בתוך: הספרים החיצונים, חזיונות, כרך ב, הוצאת יבנה תל אביב, עמ' 1–22 (ממוספר מחדש לאחר חזון ברוך א).
29272910חזון ברוך ב'