כפר ילדים ונוער אהבה

כפר ילדים ונוער אהבה

(למפת הגליל המערבי רגילה)

כפר ילדים ונוער אהבה

כפר ילדים ונוער "אהבה" הוא כפר נוער הנמצא בכפר ביאליק הסמוך לקריית ביאליק, ומופעל על ידי "כפר ילדים ונוער אהבה אגודה לטובת הכלל (ע"ר)"

הילדים השוהים ב"אהבה" הם בגילאים 6-18, ילדים אלו הוצאו ממשפחותיהם בגלל סיכון וחוויות טראומטיות קשות.

הכפר כולל פנימיית ילדים, בית ספר לחינוך מיוחד, פנימיית יום לילדים מהקהילה הקרובה ובית חם לבוגרי המקום מעל גיל 18.

אוכלוסיית הילדים

כפר הנוער אהבה השתנה יחד עם החברה הישראלית במהלך השנים. עם הווסדו, ב-1914 בברלין, נתן מחסה לילדים יהודים יתומים. עם העברתו לארץ ישראל, ב-1935, עבר לנווה שאנן בחיפה והחל לקלוט במסגרת עליית הנוער ילדים שעלו מגרמניה. בשנת 1936 עבר למבנה הקבע בקריית ביאליק^[1]. במהלך השנים שינה יעודו לקליטת ילדים ממשפחות נפגעי המלחמות השונות. מ-1960 מטפל הכפר בילדים המגיעים משכבות מצוקה בישראל. ילדים שחוו עוני חמור, מקרי סעד שונים או ילדים ממשפחות מפורקות. חלקם אף סובלים מפגיעות רגשיות, המשפיעות על תפקודם החברתי והלימודי.

כפר הנוער אהבה מטפל רק בילדים המופנים על ידי עובדים סוציאליים (באמצעות השרות לילד ונוער במשרד הרווחה), בגילאים 6-18. גיל הקליטה הוא 6-12.

מאתיים ילדי הכפר גרים ב-15 דירות. בכל דירה מתגוררים הילדים עם משפחה ביולוגית שאמורות לספק להם בית חם בשילוב סמכות וגבולות.

התוכנית החינוכית

ב"אהבה" ישנו מרכז טיפולי נרחב הכולל: עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, פסיכיאטר, מטפלים באמנויות בתחומים שונים (אמנות פלסטית, דרמה, מוזיקה, תנועה, וביבליותרפיה) ומטפלים בעזרת בעלי חיים.

המערכת הלימודית בבית ספר לחינוך מיוחד במקום מעודדת את הילדים לסיים שתים עשרה שנות לימוד. חלק מהילדים אשר שוהים במקום יוצאים ללמוד בבתי ספר רגילים כבר מגיל צעיר ואף משלימים את הבגרויות במלואן.

קיים מרכז פעילות חברתית שמאפשר לילדים לפתח כישורים מיוחדים כמו ספורט, שירה, אמנות ועוד.

היסטוריה

בשנת 1914 הקימו מספר נשים ציוניות בית תמחוי עבור ילדים יהודים טעוני טיפוח בברלין, בכתובת Auguststrasse 14-16. לאחר שנתיים התוכנית התרחבה, והמקום החל לשמש גם כמקלט עבור ילדים יהודים. החל מ-1922 המקום הפך להיות פנימייה לילדים ונקבע השם "בית אהבה". גברת ביאטה (בְּאַטָה) ברגר מונתה למנהלת המקום.

בשנת 1924 הגיעה ברגר לישראל, ורכשה 12 דונם בעמק זבולון. אך רק לאחר עשר שנים הגיעו קבוצות ראשונות של ילדים וצוות מגרמניה לישראל, והתגוררו בדירות זמניות בחיפה עד לבניית מבני מוסד "אהבה" בכפר ביאליק בשנת 1935.

ב-1940 נפטרה ברגר ובמקומה התמנה יוסף ישובי למנהל הכפר. תחת ניהולו אוכלוסיית הכפר גדלה ל-180 ילדים בשנת 1945. משנת 1948 ועד 1960 הכפר התרחב, ילדים ונוער הצטרפו לכפר דרך ארגון עליית הנוער. בשנת 1956, לאחר פרישתו של המנהל ישובי לגמלאות, החליפה אותו בתפקיד סגניתו, הני אולמן.

החל משנת 1960 הכפר הפך להיות פנימייה לילדים בסיכון גבוה, ילדים שהוצאו מהבית בגלל בעיות סוציואקנומיות קשות או מקרי סעד שונים.

בשנת 1991 הכפר שינה את שיטת קבוצות הגיל לעבודה בשיטת משפחתונים. בשיטה הזו, זוגות נשואים חיים בכפר עם ילדיהם הביולוגיים ומגדלים עוד 13 ילדי פנימייה. כמו כן, בתקופה זו נהרסו מבני הכפר הישנים ונבנו בניינים חדשים לרווחת ילדי הכפר.

בשנות האלפיים הכפר המשיך להתרחב והוקמו בו פנימיות יום טיפוליות ופרויקט 18+ לבוגרי הכפר ללא תמיכה משפחתית. כמו כן, בתקופה זו נהרס בית האוכל המיתולוגי של הכפר ונבנה במקומו אולם כנסים חדש ומתקדם.

החל משנת 2008 הכפר מפעיל מרכז חירום לילדים ונוער בסיכון באזור הצפון, מנהל המוסד הוא יואב אפלבוים בעבר ניהלה את מוסד אהבה, עפרה מאירסון, רעייתו של רפאל איתן ואמה של גליה צור.