כבש (מזבח)
 | |
| דגם המשכן, בו נראה מזבח העולה עם כבש גדול | |
| מקרא | שמות, כ', כ"ג |
|---|---|
| משנה תורה | ספר עבודה, הלכות בית הבחירה, פרק א', הלכה י"ז; פרק ב', הלכות י"ג-י"ז |
| ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, לאו פ' ספר החינוך, מצווה מ"א |
כבשׁ המזבח היה מבנה מדרוני בצידו הדרומי של מזבח העולה ששימש לעליה על המזבח וירידה ממנו. היות שקיים איסור לעלות על המזבח במדרגות כי בהרמת הרגליים והפשלת הבגדים יש חוסר צניעות מסוימת הנוגדת את קדושת המקום.
בשני צידי הכבש נבנו שני כבשים קטנים, אחד מהם פנה מן הכבש לסובב ואחד מהם פנה מן הסובב או מן הכבש (תלוי במחלוקת פרשנית) ליסוד. כדי להבדיל בין הכבשים הקטנים לגדולים, מכונה כבש המזבח גם בשם "הכבש הגדול".
מקורו בתורה
בסיום הציווי על בניין מזבח בהר סיני מופיע איסור לעלות במדרגות למזבח: ”וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו”[1]. טעם האיסור היא, שהכהן העולה לראש המזבח לא ירחיב את צעדיו ובכך יגלה את ערוותו.
מבנה הכבש ומידותיו
במקורות התלמודיים לא מצוין באיזה חומר השתמשו לבניית הכבש, רשב"ם בפירושו לתורה כתב כי הכבש היה בנוי מאבנים[2] ויש אומרים[3] שאפשר לעשותו מכל דבר. רש"י[4] הביא שיש מצוה למשוח גם את הכבש, ומכאן שהוא נחשב לאחד מכלי המשכן.
מידות הכבש לא הוזכרו בתורה.
מידות כבש המזבח שהיה בבית המקדש השני הובאו במשנה: ”וכבש היה לדרומו של מזבח, שלשים ושתים על רחב שש עשרה”[5]. הכבש היה באורך שלושים ושתיים אמות,[6] רוחבו שש עשרה אמות ושיפועו בערך 16 מעלות.
הכבשים הקטנים
מן הכבש יצאו שני כבשים קטנים[7]. הכבש הימני הוביל מהכבש לסובב המזבח, ושימש לצורך מתן דמי החטאות ומליקת עולת העוף. והכבש השמאלי הוביל לסובב, ושימש את הכהנים לצורך שפיכת שיירי הדם ליסוד.
הפרשנים נחלקו מהיכן יצא הכבש השמאלי, יש האומרים כי הכבש הוביל מהסובב ליסוד, יש האמרים כי הוביל מהכבש ליסוד, ויש האומרים כי היו שם שני כבשים - אחד הוביל מהסובב לכבש ואחד מהכבש ליסוד[8].
בציורי המקדש העתיקים (וכן במפת המקדש שצייר רבי ישראל ליפשיץ - ה"תפארת ישראל") צוירו הכבשים הקטנים בצורה אלכסונית, אך הרב אלחנן אייבשיץ משער שהכבשים היו צמודים לכבש הגדול, והרב זלמן קורן משער[9] שהכבשים יצאו מן הכבש הגדול בזווית ישרה, שיצרו שני חללים קטנים ביניהם, ששימשו להנחת דשן המזבח ואחסון כלים הנחוצים לצורכי העבודה - בדומה לכבשי מזבח הר עיבל.
ה"שני כבשים קטנים" שהיו יוצאין מן הכבש היו מובדלין מן המזבח כמלא נימא (רוחב של שערה). לפי רב יהודה הסיבה היא מכיון שנאמר "סביב" כלומר שיהיה ניתן לסובב את המזבח, ורבי אבהו אמר שהמקור הוא מהחיוב "רבוע", ואם הכבשים צמודים למזבח נמצא שאין הוא רבוע[10].
שימושים
כבש המזבח שימש בעיקרו לעליה למזבח וירידה ממנו. הכהנים היו עולים מימין הכבש ויורדים משמאלו, והכהן גדול היה עולה באמצע הכבש ויורד באמצעו.
כדי שהכהנים לא יחליקו היו מפזרים מלח על הכבש. באמצע אורך הכבש היה צבור תל מלח כדי למלוח את חלקי הקרבנות המוקרבים על המזבח.
מלבד השימוש העיקרי בכבש, שימש הכבש לצרכים נוספים:
הנחת האימורים בשעת התפילה
בטקס הקרבת התמיד של שחר היו מולחים את חלקי הקרבן הקרבים על גבי המזבח (=האימורים) ומשאירים אותם על הכבש עד לסיום תפילת הכהנים. בימות החול היו מניחים אותם בחלקו המערבי התחתון של הכבש - הצד הפונה למקדש, ובשבת הניחו את איברי התמיד בחציו המזרחי של הכבש, מפני שבחצי הכבש המערבי הונחו איברי קרבן המוסף.
הפייס על תרומת הדשן
הכבש שימש גם לצורך תחרות על הזכייה לתרום את הדשן מעל המזבח מדי בוקר. לאחר פתיחת שערי המקדש היו הכהנים רצים על הכבש, ומי שהגיע ראשון לקו הארבע אמות מהמזבח זכה לתרום את הדשן באותו יום. כאשר התחרות הפכה למסוכנת וגרם לרצח[11], הופסקה התחרות והונהג לבחור את התורם לפי פיס.
הרבובה
בצדו המערבי של הכבש היה חלון קטן, שנקרא "רבובה", שם הונחו חטאות העוף שנפסלו או שהובאו מספק, עד שהפכו לנותר והיו יכולים לשרפם.
לקריאה נוספת
- אלחנן אייבשיץ, הבית השני בתפארתו, ירושלים תשנ"ו, פרקים טו-טז, עמ' רסט-שיז.
| מזבח העולה | ||
|---|---|---|
| חלקי המזבח | יסוד המזבח • סובב • חוט הסיקרא • כרכוב (מקום הליכת הכהנים) • קרנות המזבח • כבש המזבח | 
|
| מערכות המזבח | התפוח • המערכה הגדולה • מערכת הקטורת • מערכת התמיד | |
| כלי מזבח העולה | פסכתר • מגרפה • מזרק • מחתה | |
| עבודות במזבח העולה | תרומת הדשן • זריקה • הקטרה • מליקה | |
| חלקי בית המקדש השני | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקרא | |||||||||
|
1. לשכת הפרווה 2. בית החליפות 3. לשכת פרהדרין 4. בין האולם ולמזבח 5. תאים 6. מסיבה 7. אחורי בית הכפורת | |||||||||
| שערי המקדש | |||||||||
|
א. שער עזרת נשים ב. שער העליון ג. שער הדלק ד. שער הבכורות ה. שער המים ו. שער יכניה/הניצוץ ז. שער הקרבן ח. שער הנשים ט. שער השיר/המוקד י. שער בלי שם | |||||||||
הערות שוליים
- ^ ספר שמות, פרק כ', פסוק כ"ג.
- ^ פירוש רשב"ם על התורה, שמות כ כב. לשיטה זו סימוכין ממזבח הר עיבל שגם הכבש שלו בנוי מאבנים.
- ^ הרב חיים קנייבסקי בספרו טעמא דקרא בסוף פרשת תרומה
- ^ זבחים פז א
- ^ משנה, מסכת מדות, פרק ג', משנה ג'
- ^ התפארת ישראל יכין מסכת מדות פרק ה משנה ב אות יא כותב שהאורך לב אמות והשיפוע רק ל אמות
- ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף ס"ב עמוד ב'.
- ^ פירוט כל השיטות הובא בספרו של אלחנן אייבשיץ, הבית השני בתפארתו, ירושלים תשנ"ו, עמ' רצא-רצז.
- ^ במאמרו "על מזבח הר עיבל ועל מערת המכפלה", בתוך ספר הזיכרון "חיים ביהודה" לזכר חיים יהודה מגני
- ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף ס"ב עמוד ב'.
- ^ לפי מסורת תנאית אחת, דחף כהן את חבירו שנפל מהכבש אל מותו. ולפי מסורת תנאית אחרת, שלף כהן סכין ודקר את חבירו.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
30682585כבש (מזבח)