כרכוב (מקום הליכת הכהנים)
הכרכוב הוא רצועת שטח ברוחב שתי אמות בהיקף גגו של מזבח החיצון. האמה החיצונית מתוכו היתה במעגל החיצוני של המזבח שבין קרנות המזבח, וחלקו הפנימי יותר נועד להילוך הכהנים המקריבים את איברי הקרבנות שבבית המקדש על מערכת התמיד. שטח זה מכונה לעתים סובב[1].
מקור הכינוי
הכינוי כרכוב במקרא הוא כינוי לכרכוב המזבח, ואילו הכינוי לשטח זה של המזבח בתואר כרכוב הוא רק בברייתא.
המילה כרכוב משמשת ככינוי לעיטור סביב חפץ או מבנה. אלא שבעוד שכרכוב המזבח היה כעין בליטה שהקיפה את המזבח, הרי שכרכוב זה היה שטח שקוע מעט בגג המזבח, ברוחב שתי אמות, ומכאן שמו "כרכוב" בהשאלה[2].
שימושי הכרכוב
השימוש המרכזי בכרכוב זה היה לצורך הליכת הכהנים שהכינו את המערכה, וגם העלו את איברי הקרבנות להקרבה על עצי המערכה, כאשר קצה המזבח שימש להם כגדר לבל יפלו.
הקרבת קרבנות
רבי איסר זלמן מלצר מפרש לפי שיטת הרמב"ם[3] והראב"ד[4], שבאופן תיאורטי ניתן להקריב גם במקום הליכת הכהנים, אך בפועל לא היתה מעולם סיטואציה שבה מקום המערכה שבבית המקדש, שהיה רחב כ"ד אמות וארבעה טפחים, לא הספיק להקרבת כל הקרבנות. אך במזבח שבמשכן שבו היה מקום המערכה ברוחב אמה בלבד, היו מקריבים לפעמים גם במקום הליכת הכהנים, כמו בימי שלושת הרגלים שהקריבו קרבנות רבים.[5]
כך גם מוכיחים התוספות מדברי הברייתא[6] שמונה שתים או שלוש מערכות שהיו עורכים על המזבח מדי יום בעוד מקום המערכה של מזבח הנחושת שהיה במשכן היה אמה על אמה בלבד, ומכאן מוכיח רבינו אלחנן שהיו מקריבים גם במקום הליכת הכהנים, וסידרו את שאר המערכות מסביב למערכה המרכזית[7].
שעיר של ראש חודש
ערך מורחב – שעיר ראש חודש
הכרכוב מילא תפקיד גם בעת הקרבת מוסף ראש חודש[8]: במשנה[9] מובא שבעוד שאיברי כל הקרבנות הונחו לפני ההקרבה על הכבש, הרי שאיברי המוסף של ראש חודש הונחו בטרם הקרבתם במקום שונה משאר הקרבנות[10], כדי לפרסם שהיום ראש חודש[11].
בהקשר למיקום המדויק, קיימות גרסאות חלוקות: ”אֵבָרֵי הַתָּמִיד, נִתָּנִין מֵחֲצִי כֶּבֶשׁ וּלְמַטָּה בַּמִּזְרָח, וְשֶׁל מוּסָפִין נִתָּנִין מֵחֲצִי כֶּבֶשׁ וּלְמַטָּה בַּמַּעֲרָב, וְשֶׁל רָאשֵׁי חֳדָשִׁים נִתָּנִין מִתַּחַת/עַל כַּרְכֹּב הַמִּזְבֵּחַ מִלְּמַטָה/וּלְמַעֲלָה”.
לשיטת רוב הראשונים, וכפי שמפורש בתוספתא[12], וכמובא ברמב"ם[13] הכוונה לכרכוב זה, ולשיטתו איברי הכבש ניתנים על המזבח מלמעלה בין קרן לקרן במקום הילוך רגלי הכהנים. וכן מפורש בתלמוד ירושלמי[14]. כך גם שיטת התוספות וכן לפי רבי עובדיה מברטנורא. לפי שיטה זאת איברי הקרבן הונחו על הכרכוב לצד מערבו של מזבח, לשמאל העולה בכבש[15] בשטח שבין קרנות המזבח[16].
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף ס"ב עמוד א'.
- ^ רש"י, מסכת זבחים, דף ס"ב עמוד א', ד"ה חד, ושם ד"ה וחד.
- ^ פרק ב' מהלכות בית הבחירה הלכה יח, על פי הגהתו של הראב"ד שם
- ^ שהגיה בדברי הרמב"ם שם "ורוחב מקום המערכה י"ח טפחים
- ^ מסיבה זאת מונה הרמב"ם את רוחב מקום המערכה של המזבח - י"ח טפחים, שבו נכללים האמה של מקום המערכה ועוד שני אמות של מקום הליכת הכהנים מכל צדדיו.
- ^ יומא מה, א
- ^ תוספות על יומא דף מה/א: וצריך לומר באמה של הילוך רגלי הכהנים והיו מסבבין המערכה גדולה עד הני מערכות
- ^ כולל מוסף ראש השנה
- ^ משנה מסכת שקלים פרק ח
- ^ רש"י סוכה נד ב בסוף העמוד
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"ד עמוד ב'. וכן בתלמוד ירושלמי על מסכת שקלים פרק ח משנה ז
- ^ תוספתא מסכת שקלים פרק ג יג: ושל ראשי חדשים ניתנין תחת כרכב המזבח... איזה הוא כרכב המזבח בין קרן לקרן מקום הילוך רגלי הכהנים אילך
- ^ ספר עבודה, הלכות תמידים ומוספין, פרק ו', וגם בפירוש המשניות, על משנה, מסכת תמיד, פרק ה', משנה ג'.
- ^ לשונו על שקלים שם: איזהו כרכוב המזבח? אמה בין קרן לקרן מקום הלוך רגלי הכהנים
- ^ מלאכת שלמה על מסכת שקלים פרק ח משנה ח, ומפרש ששם הוא השטח הנקרא "לפני ה'"
- ^ חמדת ימים יום טוב פרק ג'