שמעון יהודה סטניסלבסקי
שמעון יהודה סטניסלַבסקי (בכתיב שנהג בזמנו: סטאניסלאווסקי; 18 בדצמבר 1850 או 1849[1], ניקופול, פלך יקטרינוסלב, רוסיה – 1921) היה עיתונאי ופובליציסט יהודי רוסי, היסטוריון של יהדות רוסיה, מראשוני המשכילים ביקטרינוסלב. התמחה בכתיבת מאמרים ביוגרפיים על מבשרי ההשכלה וראשוני המשכילים במזרח אירופה.
קורות חייו
נולד בעיר ניקוֹפּוֹל שבפלך יקטרינוסלב של האימפריה הרוסית, ב"תחום המושב" היהודי (כיום באוקראינה), בן למשה סטניסלבסקי, סוחר יהודי ליטאי אמיד. בצעירותו יועד לקריירה בתחום המסחר, אך לבסוף התגבר על התנגדותו של אביו, ובשנים 1863–1864 קיבל חינוך עברי אצל אברהם דוב דובּזֶביץ', שהגיע ליקטרינוסלב מפינסק ב-1861. בתקופה זו ניהל התכתבות עם משכילים עבריים כאברהם דוב לבנזון (אד"ם הכהן) ושמואל יוסף פין; אולם מורהו החדש, אליהו (איליה) אוֹרְשַנְסקי, דחף אותו בכיוון אחר: תחת הדרכתו קרא סטניסלבסקי בכתביהם של הנרי תומאס באקל, ג'ון ויליאם דרייפר, צ'ארלס דרווין וג'ון סטיוארט מיל, והחל בלימוד שיטתי של לטינית, מתמטיקה ומדעים נוספים.
קריירה עיתונאית
כבר בנערותו, בהיותו תלמידו של דובּזֶביץ', פרסם סטניסלבסקי מאמר ב"המליץ", ובהמשך הוסיף לכתוב בו. הקריירה העיתונאית שלו בעיתונות הרוסית נפתחה בכתיבה לעיתון הרוסי הליברלי המוביל "סנקט-פטרבורגסקייה וידומוסטי" (Санкт-Петербургские ведомости, בכתיב שנהג אז: С.-Петербургскія Вѣдомости) ולביטאון ליהודי רוסיה "דְייֵן" (День, רוסית: 'היום'), שבועון במגמה רוסיפיקטורית קיצונית שייסד וערך באודסה ש' אורנשטיין בהשתתפות מנשה מרגלית ואורשנסקי (כחבר המערכת) בראשית קיץ 1869.
בעקבות מאמר שפרסם על יצירתו של הסופר והסאטיריקן העברי יצחק אֶרְטֶר (ערטער), איש תנועת ההשכלה בגליציה, נתוודע למרגלית ולעיתונאי והמו"ל אדולף לנדאו, שהחל ב-1871 לפרסם את המאסף "הביבליותיקה היהודית" ("ייברייסקאיה ביבליותיקה"). בשנת 1881, כשייסד לנדאו את כתב העת היהודי הרוסי "ווֹסחוֹד", הציע לסטניסלבסקי את משרת עורך המשנה.
עם המונוגרפיות שחיבר סטניסלבסקי נמנות תיאור בית הספר היהודי של בצלאל שטרן בקישינב ("ווסחוד", אפריל 1884) וביוגרפיות של מנדל לפין, ישראל מזמושץ' ("ווסחוד", יוני 1886), היימן הורוויץ (Hyman Hurwitz), מנשה בן פורת, שלמה פוזנר, בנימין מנדלשטם, ר' יעקב קרנץ (קראנ; המגיד מדוּבנא) ואבא גלוּסק.
סטניסלבסקי פרסם מאמרים רבים בהיסטוריה ובנושאים נוספים, וגם בכתבי העת העבריים של התקופה, כמו "היום" ו"המליץ" "השילוח", תחת שמות העט "הרואה" ו"ז.".
לקריאה נוספת
- ש"ז סטאניסלאווסקי, אוטוביוגרפיה, בתוך: ספר זיכרון לסופרי ישראל החיים אתנו כיום: יאצור תולדותיהם ושמות ספריהם הכתובים בשפת עבר... / נערך בבית מערכת האסיף (הוכן על ידי ישראל חיים זאגורודסקי ונערך על ידי נחום סוקולוב), ורשה: מאיר יחיאל האלטער, תרמ"ט 1889, עמ' 156.
קישורים חיצוניים
- הרמן רוזנטל, יוליוס גוטליב, "שמעון יהודה סטניסלבסקי", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- יהודה סלוצקי, שמעון יהודה סטניסלבסקי, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית) (מתוך Encyclopaedia Judaica)
מפרי עטו:
- איי-פידשי, המליץ, 29 בספטמבר 1864 [="פיג'י"]
- לקורות היהודים במאראקא, המגיד, 20 בפברואר 1867, המשך, המשך, המשך [="מרוקו"]
- בתי ספר לעם באמעריקא, המליץ, 13 בפברואר 1868, המשך
- סופרי עברית פראלעטאריאטים, המליץ, 16 באפריל 1868 [="פרולטארים"]
- לשחוק אמרתי מהולל!, המליץ, 14 במאי 1868
- תועלת חכמת הרפואה: א., המליץ, 26 ביולי 1869, המשך, המשך
- הכל מודים, המליץ, 17 בנובמבר 1884 (תחת שם העט "הרואה")
- באה"ק: ממושבות אחינו באה"ק, המליץ, 5 ביוני 1898, המשך (תחת שם העט "הרואה")
- ישראל זאמושץ (למלאת מאתים שנה להולדתו), המליץ, 10 בספטמבר 1900, המשך, המשך
הערות שוליים
- ^ כך על פי יהודה סלוצקי, שמעון יהודה סטניסלבסקי, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית) (מתוך Encyclopaedia Judaica).
20107457שמעון יהודה סטניסלבסקי