ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה

ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה
	בניין הישיבה ההיסטורי
ישיבה
השתייכות	ציונות דתית, מרכז ישיבות בני עקיבא
תקופת הפעילות	ה'ת"ש–הווה
מייסדים	הרב משה צבי נריה, הרב אברהם צוקרמן
שכבות לימוד	4
בעלי תפקידים
מנהל	עופר אסולין
ראש הישיבה	הרב יעקב חביב
תלמידים
	200
מיקום
מיקום	כפר הרא"ה שבעמק חפר
	https://www.haroe.org.il/

ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה נוסדה בי' בחשוון ה'ת"ש (1939) על ידי הרב משה צבי נריה במושב העובדים הדתי כפר הרא"ה והייתה הראשונה בישיבות בני עקיבא ששילבה לימודי ישיבה ולימודים לבחינות הבגרות.

תולדות הישיבה

בעקבות סמינריון ההדרכה השני של תנועת הנוער בני עקיבא, שהתקיים בכפר הרא"ה, ובו נדון הצורך בהקמת מסגרות תורניות עבור הנוער הארץ ישראלי הדתי הוקמו "חוגים תורניים" בסניפי בני עקיבא בירושלים, חיפה ופתח תקווה. הלומדים שמרו על קשר בין החוגים בסניפים השונים ובמשך הזמן הגיעו להבנה שיש צורך בהקמת ישיבה ברוח בני עקיבא ואין להסתפק במסגרות הקיימות, ובהן גם ישיבת היישוב החדש בתל אביב. תלמידי החוגים התורניים פנו להנהלה הארצית של בני עקיבא, לרב משה צבי נריה ולבנימין שחור בדרישה להקים ישיבה שתהיה "חלוצית" ושילמדו בה בעברית, ישיבה ברוח תנועת בני עקיבא.

בקיץ ה'תרצ"ט (1939) יצאו חברי החוגים התורניים ל"מחנה הכנה לישיבה" שהתקיים בכפר הרא"ה בו כיהן כרב הרב שאול ישראלי אליו היו קשורים חברי החוגים. המחנה התנהל בליווי צבי קפלן כאח בוגר ואליו הצטרף גם הרב אברהם צוקרמן, קומונר סניפי חיפה והצפון. הרב נריה היה באותו הזמן ציר מטעם המזרחי בקונגרס הציוני ה-21 בז'נבה ועל כן לא השתתף במחנה. תפקידו של המחנה היה לגבש את הגרעין לישיבה, מבחינה נפשית, לימודית וחברתית ולבחון האם אמנם מוכנים החברים למהלך נועז זה של הקמת ישיבה ראשונה מסוגה.

הרב נריה פנה למוסדות שונים בבקשת סיוע להקמת הישיבה אך פרוץ מלחמת העולם השנייה בספטמבר 1939 הציב קשיים רבים על גיוס הכספים. נשיא המזרחי העולמי הרב מאיר בר-אילן סירב לסייע בשל קשיים אלה, משה חיים שפירא הסכים לסייע בתקצוב לתקופת ניסיון, ואילו הרב יהודה לייב מימון הסכים לסייע להקמת הישיבה מכיסו שלו.

ביום שני, י' בחשוון ה'ת"ש (חורף שנת 1939) הגיעו 13 חברי "החוגים התורניים" למושב בכפר הרא"ה ובראשם הרב נריה. הקבוצה התמקמה בצריף בית הכנסת במושב והחלה בלימוד מסכת ביצה. תוכנית הלימודים הייחודית כללה לימוד גמרא, משניות סדר זרעים, תנ"ך וכתבי הראי"ה. אורח החיים בישיבה נקבע על ידי הרב נריה תחת הכותרת "רפובליקה של בני תורה". נקבע ועד חברים אשר שמר על אורח חיים זה והחליט באשר לקבלת תלמידים חדשים. על אף הקשיים הכלכליים התבססה הישיבה ובסוף חודש אדר, עם תום זמן חורף, נערך בישיבה סיום מסכת בהשתתפות אורחים.

בי' באייר באה קבוצה נוספת של חברים ובראשה הרב אברהם צוקרמן אשר שימש כר"מ. תוכנית הלימודים התנהלה באופן דומה בשנים הבאות עד שבשנת העשור לישיבה פעל הרב צוקרמן להכנסת לימודי חול לישיבה, חרף התנגדותו של הרב נריה לעניין. לשיטתו של הרב צוקרמן חובתו ההלכתית של האב ללמד את בנו אומנות, חלה על לימוד לימודי חול המאפשרים הוצאת תעודת בגרות.

הישיבה הוקמה חרף התנגדויות בתוך תנועת בני עקיבא ובתחילה שולבו בה עבודת אדמה ולימודי קודש. רק לימים, בסוף שנות ה-40, עקב דרישת ההורים, ובעקבות הקמת מדרשיית נעם, הוכנסו לישיבה לימודי בית ספר תיכון (על חשבון עבודת הכפיים) בניהול ד"ר שמואל אויירבך, וזאת חרף התנגדותו של הרב נריה (שהתבטא באוזני ישראל סדן: "יצמחו לי שערות על כף היד לפני שילמדו לימודי חול בישיבה"^[1]) ובעידודו של שותפו לראשות הישיבה, הרב אברהם צוקרמן ששימש מורה לתנ"ך.

הרצון של מייסדיה היה ליצור מוסד חינוכי שישלב בין הלימוד הליטאי, הרצינות של ישיבות המוסר, החמימות של תנועת החסידות והערנות החלוצית. בלשונו של הרב נריה, ליצור "צבר ללא קוצים". הישיבה התאפיינה בפתיחות ובנתינת אמון בתלמידיה, וכיוונה אותם להגשמה ציונית, המשך לימודים בישיבות גבוהות ושירות ביחידות קרביות בצה"ל. כ-100 מבוגרי הישיבה נפלו במערכות ישראל. מייסדי הישיבה כיוונו להגשמת חזונו של הרב קוק כפי שהתבטא בתנועתו שלא צלחה "דגל ירושלים".

כחלק משיטת חינוך זו, אפשר הרב נריה את קיומו של שיעור חסידות שבועי בספר התניא לתלמידי הישיבה על ידי המשפיע החב"די הרב מאיר בליז'נסקי, והמשיך לתמוך בשיעור גם כשתלמידים שהשתתפו בשיעור נמשכו לחסידות חב"ד ועברו ל ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.

בראשית הישיבה ניתנו סמכויות רחבות לוועד התלמידים, שמנה חמישה חברים. הוועד היה אחראי על קביעת נוהלי הישיבה, קבלת תלמידים חדשים, מניעת סילוק קיימים וכדומה. כל תלמיד הגיע לתקופת ניסיון, ורק לאחר שהוועד אישר את קבלתו הוא היה הופך לתלמיד ולאחר מכן גם לחבר ולבעל זכות בחירה לוועד. ראשי הישיבה שיתפו את חברי הוועד בהכרעותיהם ולבטיהם.

בישיבה הושם דגש רב על אינטגרציה בחינוך, והתקבלו מלכתחילה תלמידים רבים בכל מחזור מעיירות פיתוח ושכונות מצוקה לצד ילדים מאזורים מבוססים. וניתן היה למצוא בישיבה לצד מגמות קלאסיות כפיזיקה, מדעי המחשב וביולוגיה, גם מגמות כמו תקשורת, ומדעי החיים. לאחר פטירת הרב נריה היה הרב אברהם צוקרמן לראש הישיבה היחיד. לאחר פרישתו לגמלאות הועברה הישיבה לניהול מרכז ישיבות בני עקיבא.

בשנת ה'תש"ע, לאחר שניהול הישיבה הועבר למרכז ישיבות בני עקיבא, ועם צמצום ניכר של מספר התלמידים, עברה לקמפוס בכפר הרא"ה ישיבה תיכונית תורנית בשם ישיבת בית אברהם (על-שם הרב אברהם שפירא). ישיבת בית אברהם הוקמה בשנת תשס"ח בניר גלים והיא מזוהה עם הציבור החרד"לי. ראש ישיבת בית אברהם הוא הרב אברהם יעקב שרייבר, שהיה רבו של כפר דרום. ישיבה זו נסגרה כעבור מספר שנים.

בשנת ה'תשע"ב סיים המחזור האחרון של הישיבה המקורית, מחזור ע"ב, את לימודיו בישיבה.

באלול ה'תשע"ג פתחה הישיבה מחדש את שעריה עם שישים תלמידים בכיתה ט', בראשות הרב משה פליקס. באלול ה'תשע"ז החליפו הרב יעקב חביב.