הרב יצחק לוי (עסקן ורב)
הרב יצחק יחיאל לוי (א' בטבת ה'תרמ"ט – י' בתשרי ה'תש"ט; דצמבר 1888 – 13 באוקטובר 1948) היה מראשוני תלמידי הראי"ה קוק ביפו, ממייסדי ישיבת מרכז הרב והמזכיר הראשון שלה, רב כפר עברי (לימים נווה יעקב) בצפון ירושלים ועורך דין רבני.
ביוגרפיה
יצחק לוי נולד בירושלים לאברהם אליעזר, בנו של שלמה זלמן (בהר"ן) לעווי ונכדו של הרב נחום לעווי. למד בישיבות בעיר העתיקה ולאחר מכן בישיבת הרב קוק ביפו, והיה מראשוני תלמידי הראי"ה.[1] נסמך לרבנות בידי רבו, הרב חיים ברלין ועוד.
לאחר מכן היה רב ושוחט בכפר בתיה וגדרה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה גלה ממקום למקום. לאחר המלחמה היה ממייסדי ישיבת המשתלמים, אשר פעלה תחת חסותו של ועד הצירים. באותה עת היה ממקימי המזרחי הצעיר בירושלים ועמד בראשו לאורך שנים.[2] כן היה ציר באספת הנבחרים הראשונה, וכן חבר בוועד הפועל של ועד העיר האשכנזי (לימים העדה החרדית) וממארגני ועד השחיטה שלו.
הקמת ישיבת מרכז הרב
עם עלות הרב קוק לירושלים בתחילת שנת תר"פ (1920) התקשר הרב לוי בשנית לרבו. הוא איגד סביב הרב קוק חבורה של תלמידי חכמים צעירים תושבי ירושלים, אשר שמעו מפי הראי"ה שיעורים בהלכה ובמחשבה מדי ערב. בין החברים, מי שהיו לימים הרבנים יצחק אוירבך, יצחק אריאלי, אבא רקובסקי, ועוד. סייע לו הרב מנחם מנדל פרוש. חוג זה נקרא כבר בימיו הראשונים "מרכז הרב", והיווה הגרעין הראשוני לייסוד וגיבוש ישיבת מרכז הרב בשנים שלאחר מכן. "הרצאת הרב" נמסרה בפני חוג זה בתחילת שנת תרפ"א (1920).[3]
הרב לוי היה הרוח החיה בחוג "מרכז הרב", מיסודה של תנועת דגל ירושלים.[4] בשנות גיבוש הישיבה הקדיש את כל אונו לגיוס כספים ותלמידים למוסד, ולפרסום רוח הישיבה ותוכניות הלימודים, וכעבור זמן קצר היה למזכיר מרכז הרב. במסגרת תפקידו פעל להעלות ארצה בחורי ישיבות שילמדו במרכז הרב. הרב הנזיר הגדיר אותו: "המייסד, המוציא לפועל" של מרכז הרב.[5]
ערך וניהל את השבועון "קול יעקב", שיצא לאור מטעם החוג המזוהה עם רבו הראי"ה קוק. בשנת תרפ"ד הדפיס את החוברת "זבחי ראי"ה" – חידושים על מסכת חולין שכתב רבו בצעירותו.[6] היה ממעתיקי "באר אליהו", פירוש מאת רבו על ביאור הגר"א.[7] כן היה פעיל בתחומי רבנות ודת בירושלים,[8] בהסתדרות ילידי ארץ ישראל בירושלים,[9] בוועד הישיבות ותלמודי התורה בארץ, ועוד.
רבנות כפר עברי
לאורך שנות העשרים היה ממייסדי כפר עברי בצפון ירושלים, אולם לא התיישב בעצמו במקום בשל מצוקה כספית. לאחר פרעות תרפ"ט, כאשר מרבית התושבים עזבו את המקום ונותרו בו שמונה משפחות, רכש הרב לוי נחלה בכפר ועבר להתגורר בו עם משפחתו. כן נענה לבקשת התושבים והחל משנת תרפ"ח שימש כרב המקום והשוחט,[10] והיה חבר בוועד הקהילה.[11] עמל רבות לפיתוח המקום,[12] ובמיוחד לבניין בית כנסת קבוע. יצוין כי גם רבו הראי"ה התאמץ לסייע לכפר.[13] הרב לוי שימש בתפקידו עשרים שנה, וחרף מחלתו הקשה היה התושב האחרון שעזב את כפר עברי, עם התגברות המתקפות בזמן מלחמת העצמאות.
הרב לוי התפרנס אך מעט מן הרבנות. לפרנסתו פתח משרד עורכי דין רבני וניהל תיקים שונים בבתי הדין הרבניים. במסגרת עבודתו, בין השנים תש"א-תש"ו, פרסם שלוש חוברות תחת השם "בעל פה" (הוצאת מכון מדרש שלמה, על שם סבו ר' שלמן זלמן לוי), בהן פרש את חידושיו בתחום המשפט העברי, ובעיקר בנושאי אבן העזר. בשנת תרצ"ז התפלמס עם ידידו הרב צבי יהודה קוק, בשאלת החליבה בשבת לפי דעת הראי"ה, אשר נגעה בין השאר לכפר עברי.[14]
בשנה האחרונה לחייו חלה במחלה קשה ואושפז חודשים רבים בבתי החולים הדסה ומשגב לדך.[15] הרב יצחק לוי נפטר בבוקר יום הכיפורים של שנת תש"ט (1948).
משפחתו
הרב לוי נישא תחילה לחיה ביילא לבית אייזנשטיין (תר"נ לערך – תרע"ז). ילדיהם: שמואל[16] שנישא ליהודית בת דב נתן ברינקר,[17] ונחמה רחל (לוקסמבורג). לאחר פטירת רעייתו הראשונה נישא לחנה (נפטרה בשנת תשי"א). בנם הוא אברהם נחום גפני-לוי (תר"פ – תשס"ז).[18]
לקריאה נוספת
- הרב יצחק לוי, 'השם נוה-יעקב: הרהורים לבר-מצווה', בתוך: הכפר העברי נווה יעקב, ירושלים תרצ"ט, עמ' 57–59
- דב נתן ברינקר, לוח ירושלים תש"י, ירושלים תש"ט, עמ' רצו-רצט
- מאיר שמשון גשורי, 'לוי, יצחק יחיאל', בתוך: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, יצחק רפאל (עורך), כרך ג, מוסד הרב קוק תשכ"ה, עמ' 89–90
- הרב משה צבי נריה, מועדי הראי"ה, תל אביב תש"מ, עמ' רמב-רמג; בשדה הראי"ה, תל אביב תשמ"ז, עמ' 352–355
- ד"ר יוחאי רודיק, חיים של יצירה: ישיבת מרכז הרב לדורותיה, ירושלים תשנ"ח, עמ' 63–69
- שמואל אורנשטיין (אבן-אור) ושמעון רובינשטיין, 'הוועד לחיזוק היישוב היהודי בירושלים העתיקה', בתוך: מנחם ציון, ירושלים חש"ד, עמ' 166–167
קישורים חיצוניים
- הרב יצחק לוי, נוה יעקב (כפר עברי), הארץ, 6 באוגוסט 1936, עמ' 3
- הרב יצחק לוי, גורלו של כפר העברי נוה-יעקב, הבוקר, 28 ביולי 1938
- הרב יצחק לוי, מזלו של הכפר היהודי נוה יעקב, המשקיף, 16 בנובמבר 1939, עמ' 3.
- דב נתן ברינקר, הרב יצחק יחיאל הלוי ז"ל, הצופה, ז' חשון תש"ט, עמ' 3
- ד"ר יוסי שפנייר, לקורות הרבנות בכפר העברי נווה יעקב תרפ"ז-תש"ח (1948-1927), חלק א (עם תמונת הרב יצחק לוי) וחלק ב
- ד"ר יוסי שפנייר, חודשיים אחרונים של ההתיישבות בנווה יעקב - על פי מכתבי משפחת לוי תושבי הכפר
הערות שוליים
- ^ ראו גם: אזכרה להרב קוק ז"ל בנוה-יעקב, הארץ, 19 באוגוסט 1936, עמ' 4; אזכרות להגרא"י קוק זצ"ל: בנווה יעקב, הצופה, 19 באוגוסט 1942.
- ^ ראו: האספה הכללית של "המזרחי הצעיר", דואר היום, 13 באפריל 1924, עמ' 4; מועצת הסניפים של המזרחי הצעיר, שם, 27 בדצמבר 1926, עמ' 3; במזרחי הצעיר, הארץ, 13 במרץ 1927, עמ' 4; במזרחי הצעיר, דואר היום, 13 במאי 1928, עמ' 2; בקופת מלוה וחסכון של המזרחי הצעיר, שם, 19 באפריל 1928, עמ' 3
- ^ ראו עוד: מנחם מנדל פרוש, בתוך החומות, ירושלים תש"ז-תש"ח, עמ' 289-290.
- ^ "דגל ירושלים", דואר היום, 31 בדצמבר 1920, עמ' 3 ("ואבקשם בזה לחזק את ידי ידידנו היקר הרה"ג היקר מו"ה יצחק לוי נ"י, כשיהי' בעיר קדשם למטרת התעמולה הקדושה של הסתדרותינו הקדושה ירושלים, ולהקמת דגל קדשנו דגל ירושלים"; אגרות הראיה: תר"פ-תרפ"א, כרך ד, מכון הרצי"ה תשע"ח, עמ' ש); הרצאות בהלכה ואגדה, שם, 10 בינואר 1921, עמ' 3; במרכז הרב, הארץ, 10 במאי 1921, עמ' 1; שמחת בית-השואבה במרכז הרב, דואר היום, 27 באוקטובר 1921, עמ' 3.
- ^ הרב דוד כהן, משנת הנזיר, ירושלים תשס"ה, עמ' עא.
- ^ הקובץ נדפס לראשונה במהדורה אחת של ספרו של הרב משה (דוד) כהן גולדשטיין, יביע אומר ושגיאות מי יבין, ירושלים תרפ"ד. בפתח הספר, תחת הכותרת "הכרזה של מצווה", הוסיף הרב לוי הבהרה על החיבור ההוצאה, וכן על ישיבת מרכז הרב (ראו מהדורה זו באתר היברובוקס).
- ^ ראו הקדמת באר אליהו על הלכות עדות והלוואה, מכון הרצי"ה תש"ס, עמ' 8.
- ^ ועידת רבני א"י על קדושת השבת, דואר היום, 2 בפברואר 1927.
- ^ בהסתדרות ילידי א"י, העם, 17 ביולי 1931.
- ^ ראו עוד: הכפר העברי נווה יעקב, ירושלים תרצ"ט, עמ' 28-29.
- ^ נוה יעקב (הכפר העברי), דבר, 6 בדצמבר 1935.
- ^ ראו לדוגמה: זעקת הכפר העברי נוה-יעקב, הבוקר, 20 בינואר 1940, עמ' 4.
- ^ ד"ר יוסי שפניר, הרב קוק וההתיישבות סביבות ירושלים: מאה שנים להגעתו לאזור, קול הפסגה, ד' באלול תשע"ט.
- ^ ההד [יב, א], תשרי תרצ"ז, עמ' טו.
- ^ יוסי שפנייר, ארבעה עשר מי יודע?, באתר ערוץ 7, 15 בפברואר 2018
- ^ כרטיס הקבר של שמואל זלמן לוי באתר הר הזיתים.
- ^ יהודית לוי לבית לוי, באתר ישראל נגלית לעין.
- ^ הרב יצחק יחיאל לעוי, באתר קהילת צאצאי הרב שמואל הומינר זצ"ל.
29618874יצחק לוי (עסקן ורב)