יצחק יהודה גולדציהר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יצחק יהודה גולדציהר
Ignác Goldziher
Goldziher.JPG
לידה 22 ביוני 1850
סקשפהרוואר, ממלכת הונגריה, האימפריה האוסטרית
פטירה 13 בנובמבר 1921 (בגיל 71)
בודפשט, ממלכת הונגריה
ענף מדעי בלשנות, מזרחנות
מקום מגורים הונגריה, גרמניה
הערות יהודי
תרומות עיקריות
חקר שפות שמיות, מאבות תורת המזרחנות.

יצחק יהודה (איגנאץ) גולדציהר (Ignác Goldziher;‏ 22 ביוני 1850 – 13 בנובמבר 1921) היה מאבות תורת המזרחנות.

קורות חיים

גולדציהר נולד בסקשפהרוואר (בגרמנית: שטול-וייסבורג) אשר ליד בודפשט למשפחה מצאצאיהם של גולי ספרד. משפחתו הגיעה להונגריה במאה ה-17 לאחר מעבר דרך הולנד והאמבורג.

אביו היה סוחר, תלמיד של החתם סופר, מראשוני היהודים שהורשו לגור בסקשפהרוואר (1842) וממייסדי הקהילה שם. בהשפעתו של מנהיג ההשכלה בעיר נשלח גולדציהר לגימנסיה הקתולית. בגיל 12 חיבר ופרסם מחקר על מקורן של תפילות ישראל. מטרת המחקר הייתה להסביר את חשיבות התפילות העתיקות על פני הפיוטים המאוחרים יותר.

בגיל 15 עברה משפחתו לבודפשט ושם המשיך את לימודיו בגימנסיה הפרוטסטנטית. בעודו תלמיד בגימנסיה למד פרסית וטורקית אצל ארמין ומברי באוניברסיטת בודפשט. בגיל 16 כבר תרגם שני סיפורים טורקיים עבור סמינריון.

בגיל 18 (1868) עשה את בחינות הבגרות. אחרי שנת לימודים באוניברסיטה מן המניין נשלח על ידי יוז'ף אטווש (Eötvös), שר החינוך ההונגרי, לברלין ומשם המשיך ללייפציג ולמד אצל היינריך לברכט פליישר (Heinrich Leberecht Fleischer), גדול הבלשנים של הערבית בעת ההיא.

בגיל 20 פרסם את חיבור הדוקטורט שלו, על פירושו הערבי של התנחום הירושלמי לתנ"ך. המחקר עוסק ביחס בין אסלאם ליהדות בספרות הערבית של היהודים.

לאחר קבלת תואר דוקטור יצא גולדציהר לאוניברסיטאות ליידן, אוקספורד וקיימברידג' לעיון בכתבי היד הערבים שבספריותיהן. ב-1872 נתמנה למרצה שלא מן המניין באוניברסיטה של בודפשט.

בגיל 23 שלח אותו אטווש לסיור בן חצי שנה בארץ ישראל, במצרים ובטורקיה. סיור כזה היה נדיר מאוד באותה התקופה. הוא גם למד כמה חודשים באוניברסיטת אל-אזהר בקהיר. פרסם מחקרים בכתבי האקדמיה הקיסרית בווינה. עקב האנטישמיות בהונגריה ולאחר שפטרונו פון אטווש נפטר ב-1871, נאלץ למצוא פרנסה מחוץ לכותלי האוניברסיטה. הוא לא היה מוכן להתנצר כדי להשיג מעמד אוניברסיטאי. משנת 1874 שימש כמזכיר הקהילה היהודית הניאולוגית בבודפשט. ב-1877, עם הקמת בית המדרש לרבנים בבודפשט היה לאחד מהמורים שפעלו במסגרתו.

ב-1876 נבחר כחבר שלא מן המניין באקדמיה ההונגרית למדעים, וב-1892 כחבר מן המניין. ב-1893 הוצע לו לקבל קתדרה באוניברסיטת קיימברידג', אולם גולדציהר, שהיה קשור למולדתו הונגריה, סירב. ב-1894 קיבל תואר פרופסור אולם גם אז לא קיבל זכויות בפקולטה או משכורת ורק ב-1904 התקבל כפרופסור מן המניין. ב-1899, משהלך לעולמו דוד קאופמן, התמנה גולדציהר במקומו לקתדרה בפילוסופיה של הדת בבית המדרש לרבנים בבודפשט. ב-1904, משהתמנה לפרופסור מן המניין באוניברסיטת בודפשט, התפטר ממשרתו בקהילה היהודית ומכאן ואילך עלה פיריון עבודתו בהרבה. ב-1907 התמנה לראש מחלקה באקדמיה ההונגרית. ב-1908, משנוסדה האוניברסיטה המצרית בקהיר, מייסדה האמיר פואד, ששנה אחר-כך נהיה למלך, נסע לבודפשט על-מנת להציע לגולדציהר משרה בה, אולם גולדציהר השיב בשלילה.

ב-1889 קיבל גולדציהר מדליית זהב בקונגרס הבינלאומי השמיני של המזרחנים שנערך בסטוקהולם.

גולדציהר היה מיוזמי האנציקלופדיה של האסלאם וכתב שלושים ערכים במהדורתה הראשונה והשנייה.

ב-1918 נפטרה רעייתו.

לאחר פטירתו נקנתה ספרייתו שהכילה כ-6,000 ספרים עבור האוניברסיטה העברית בירושלים.

מחקריו

ב-1874 פרסם מחקר בשם "תוספות לתולדות הספרות של השיעה והפולמוס הסוני", הראשון בחיבוריו הגדולים. הספר מנתח את הרעיונות המנוגדים באמונה ובהלכה בין שני זרמי האסלאם העיקריים.

ב-1876 פרסם גולדציהר את הספר "המיתוס אצל העברים". בספר כתב שהמיתוס התפתח בכל הגזעים והוא נותן הסברים לתופעות הטבע השונות. הוא כתב שעם ישראל היה בתחילה עובד אלילים ורק אחר-כך באל אחד. הוא הבדיל בין סיפורי האבות במקורם, שביטאו לדעתו את המיתוס העברי, לבין הנביאים, ששינו את סיפורי האבות לצורה אותה אנו מכירים כיום. הוא השווה בספר בין התנ"ך לספרות הערבית הקדומה. הספר עורר תרעומת אצל התאולוגים הנוצרים בני התקופה, שהאמינו בתנ"ך כלשונו ועורר זעם גם בקרב הקהילה היהודית וראשיה התכוונו לפטרו, אולם בעקבות השתדלות של מקורביו, נמנע הדבר. ברבות הימים נסוג מהמסקנות המובעות בספרו.

ב-1884 יצא לאור הראשון בספריו הגדולים: "הזאהריים, שיטתם בהלכה ותולדותיהם: תוספות לתולדות התאולוגיה המוחמדית". הספר מהווה מבוא מקיף להלכה האסלאמית ומבהיר את העניינים השנויים במחלוקת בין האסכולה הזאהרית לאורתודוקסיה. בניגוד לחוקרים שקדמו לגולדציהר, שראו בתורה שבעל-פה האסלאמית כמקור היסטורי לחיי הנביא, הרי שגולדציהר ראה בה ביטוי להשקפתם של הדורות המאוחרים, שביקשו לעצמם סימוכין בדברי הנביא. במחקרו על פולחן הקדושים באסלאם הוא משווה בינו לבין פולחן הקדושים בדתות אחרות, בכלל זה הברית החדשה. במאמרים מאוחרים יותר כתב על המקורות הגנוסטיים של החדית' וגם השווה בין המיסטיקה באסלאם למיסטיקה בדתות הודו.

ב-1890 ראה אור ספרו החשוב השני: "המחקרים המוחמדיים" ב-2 כרכים. הכרך הראשון עוסק בהיסטוריה הפוליטית של האסלאם הקדום ומהווה המשך למחקרו של ולהאוזן בנושא זה. הוא דן בהשפעת האסלאם על העמים שקיבלו את תורתו. בכרך השני מגולל את התפתחות החדית' ופולחן הקדושים באסלאם.

ב-1894 הוציא לאור את הדיוואן של המשורר הערבי ג'רול אבן אוס, המכונה אלחוטאיה.

ב-1894/5 יצא הכרך הראשון של ספרו "המאמרים בפילולוגיה ערבית". הכרך הראשון עוסק בהיסטוריה של הדת. המאמר הראשון בו דן ברוחות ובשדים לפני הופעת האסלאם ואחרי הופעתו. מאמר אחר מתאר את היחס בין שירת הלעג לקללה ומבאר את הפרוזה החרוזה (סג'ע) בה היא כתובה. מאמר אחר עוסק בגלגוליה של המילה הערבית "סכינה" (בעברית "שכינה"). מאמר נוסף דן בתולדות השירה הערבית כתופעה תרבותית כללית. הכרך השני של הספר ראה אור כעבור שלוש שנים והוא מהדורה ביקורתית של הטקסט "כתאב אלמעמרון לאבי חאתם אלסג'סתאני" ומכיל מבוא לשירת המעמרון, קשישים שסיפרו בשירתם על עלילותיהם לאורך חייהם. גולדציהר דן בסוגה הספרותית של השירה, בחשיבותם של המעמרון לבעלי המסורת ותיאר את תפקידם של הזקנים באגודות האומנים האסלאמיים (צנף), המאורגנים במתכונת המסדרים המיסטיים וסוקר את השפעת התנ"ך, התלמוד והנצרות על האסלאם.

הוא פרסם מאמר על יום השבת באסלאם, שלפיו הפרסים הם הוגי רעיון השבת. היום דבריו אינם מקובלים.

הוא פרסם את המאמר "חומר לתולדות התפתחותה של הצופיות", בו הוא טוען שהמיסטיקה באסלאם (צופיות) התפתחה דרך סגפנות וכי היה זה ניסיון להתקרב לאל באמצעות ויתור על הנאות העולם.

ב-1903 כתב מבוא לספרו של מוחמד אבן תומרת, שהיה המהדי של המוחמדים בצפון אפריקה, בו סקר את תורת ההלכה של מאלך אבן אנס.

ב-1907 הוציא לאור את "כתאב מעני אלנפס", שמיוחס לרבי בחיי אבן פקודה.

ב-1910 ראה אור ספרו החשוב "הרצאות על האסלאם". בספר ניסה גולדציהר לתאר את פניה של דת האסלאם, תוך התבססות על מקורות ראשוניים, עם ביקורת והבנה של יחס האדם הדתי אל קודשיו. הספר דן בערבים מהתקופה שקדמה לאסלאם, עבור בראשית האסלאם, ממשיך בשיעים ובסונים ומגיע עד לכתות שקמו בימיו. הוא מתאר את הצורות השונות שקיבל האסלאם בהשפעת העמים אליהם חדר. הספר עוסק בחברה, אורח החיים, החוק, המשפט, המיסטיקה ועוד.

ב-1916 פרסם את המאמר "עמידתה של האורתודוקסיה האסלאמית הוותיקה כלפי חכמת יוון".

ב-1920 ראה אור ספרו על כיווני הפרשנות האסלאמית.

מלחמת העולם הראשונה דיכאה אותו, וב-1914 פרסם מאמר בשם "המלחמה ואחדות המלומדים".

פרסומיו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

. Léon Bercher; Adrien-Maisonneuve, Paris 1952 (Initiation à l'Islam)

  • Die Richtungen der islamischen Koranauslegung n der Universität Upsala gehaltene Olaus-Petri-Vorlesungen; Brill, ליידן 1952 (De Goeje-Stiftung Veröffentlichungen)
  • Le dogme et la loi de l'Islam istoire du développement dogmatique et juridique de la religion musulmane; בתרגום לצרפתית מאת פליקס ארן ; Geuthner, Párizs, 1958
  • Études islamologiques; בתרגום לצרפתית מאת ז'.א.בוסקה  ; Brill, Leiden, 1962
  • A short history of classical Arabic literature; angolra ford., jav., bőv. Joseph Desomogyi; Olms, Hildesheim, 1966
  • Gesammelte Schriften, 1-6.; szerk. Joseph Desomogyi; Olms, Hildesheim, 1967–1973
  • Die Zahiriten, ihr Lehrsystem und ihre Geschichte in Beitrag zur Geschichte der muhammedanischen Theologie; פתח דבר של יוז'ף דשומוגי  ; Olms, הילדסהיים, 1967
  • Tagebuch (יומן); עורך:אלכסנדר שייבר Brill, ליידן, 1978
  • Az iszlám Tanulmányok a mohamedán vallás történetéből; vál., szerk., bibliográfia, jegyz. Vass Előd; Magvető, בודפשט., 1980 (Magyar hírmondó)
  • Introduction to Islamic theology and law; תרגום לאנגלית מאת אנדראש האמורי ורות האמורי. bev., jegyz. Bernard Lewis; Princeton University Press, Princeton, 1981 (Modern classics in Near Eastern studies) (הערות שוליים - ברנרד לואיס
  • Az arabok és az iszlám: válogatott tanulmányok | The Arabs and Islam (Bp., 1995)
  • Patai, Raphael: Ignaz Goldziher and his Oriental diary. A translation and psychological portrait (Tagebuch, Napló); angolra ford., bev. Patai Rafael; Wayne State University, דטרויט, 1987 - עריכה:רפאל פטאי
  • Az iszlám kultúrája Művelődéstörténeti tanulmányok, 1-2.; vál., szerk., tan., jegyz. Simon Róbert, életrajz, bibliográfia Scheiber Sándor, ford. Dávid Gábor Csaba et al.; Gondolat, בודפשט., 1981 (Társadalomtudományi könyvtár)
  • Napló; vál., sajtó alá rend., előszó, jegyz. Scheiber Sándor, תרגום מאת ליביה ברנאט שייבר. Scheiber Sándorné Bernáth Lívia; Magvető, בודפשט., 1985 (Tények és tanúk)
  • On the history of grammar among the Arabs n essay in literary history; תרגום לאנגלית, szerk. Dévényi Kinga, Iványi Tamás; Benjamins, אמסטרדם, 1994 (Amsterdam studies in the theory and history of linguistic science. Series III. Studies in the history of the language sciences)
  • Az arabok és az iszlám. Válogatott tanulmányok, 1-2.; עריכה:אישטוואן אומוש Ormos István; MTAK–KCST, בודפשט., 1995
  • A zsidóság lényege és fejlődése; összeáll. Kőbányai János, szerk., jegyz., ford. Zsengellér József; Múlt és Jövő, בודפשט., 2000 (Zsidó tudományok)
  • A buddhizmus hatása az iszlámra; Aus dem Tagebuch, 1900; Shark Print, קפושוואר, 2000 (Editio plurilingua)
  • Az arab irodalom rövid története kezdetektől a XIX. századig; szerk. Dévényi Kinga, Iványi Tamás; KCST, בודפשט., 2002 (Keleti nyelvek kincsestára)
  • Sur l'islam rigines de la théologie musulmane; bev. Rémi Brague; Desclée de Brouwer, פריז, 2003
  • Mítosz a hébereknél és történelmi fejlődése. Mitológiai és vallástörténeti tanulmányok; תרגום מאת יאנוש סגדי; Paulus Hungarus–Kairosz, Bp., 2003
  • Előadások az iszlámról; תרגום מאת לאסלו קרש. Kőrös László, jegyz. Németh Pál; Katalizátor, Bp., 2008
  • A klasszikus arab irodalom története; sajtó alá rend., bev., mutatók Dévényi Kinga; MTAK, בודפשט., 2013 (Keleti tanulmányok)




בתרגום לעברית

  • הרצאות על האסלאם; בעריכתו המדעית של מאיר פלסנר; בצירוף הערות והקדמת המתרגם (י"י ריבלין); ואחרית דבר ("יצחק יהודה גולדציהר, תולדות חייו ופעלו המדעי") מאת המהדיר, ירושלים: מוסד ביאליק ('ספרי מופת מספרות העולם'), תשי"א.
  • קיצור תולדות הספרות הערבית; תרגם מקרואטית: פסח שנער, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשי"ב.
  • איגנץ גולדציהר, הרצאה על אוריינטליזם - לזכר ארנסט רנאן; מבוא והערות: יעקב שביט ויהודה ריינהרץ, האוניברסיטה הפתוחה

ספר יובל

  • Samuel Loewinger, Joseph Somogyi (Eds.), Ignace Goldziher Memorial Volume, Budapest: Typ.Globus, 1948-1958. (Part 2: edited by Samuel Loewinger, Alexander Scheiber, Joseph Somogyi, and published Jerusalem: R. Maas))

לקריאה נוספת

  • הקדמת המתרגם יוסף יואל ריבלין ואחרית דבר מאת מאיר פלסנר, "יצחק יהודה גולדציהר, תולדות חייו ופעלו המדעי", בתוך הרצאות על האסלאם (תשי"א), עמ' 289–309.

ביבליוגרפיה של כתביו:

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יצחק יהודה גולדציהר בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=יצחק_יהודה_גולדציהר&oldid=1407561"