יצחק אילן
 | |
| יצחק אילן, 19 בנובמבר 2012 | |
| לידה |
28 ביולי 1956 כ' באב ה'תשט"ז סוראמי, ברית המועצות |
|---|---|
| פטירה |
16 באוקטובר 2020 (בגיל 64) כ"ח בתשרי ה'תשפ"א אשדוד, ישראל |
| תאריך עלייה | 17 באוגוסט 1973 |
| כינוי | "הגרוזיני" |
| השתייכות |
 צה"ל שירות הביטחון הכללי |
| תקופת הפעילות |
1976–1980 (צה"ל) 1982 – 2012 (שב"כ) |
| תפקידים בשירות | |
| |
יצחק אילן (28 ביולי 1956 – 16 באוקטובר 2020) היה איש ביטחון ישראלי, ששירת בשב"כ בשנים 1982–2012 וכיהן בתפקידו האחרון כסגן ראש השב"כ בשנים 2010–2012.
ביוגרפיה
יצחק אילן נולד בעיירה סוראמי במרכז גאורגיה ב-28 ביולי 1956 לשושנה ושלום ציצואשוילי. אילן הוא נצר של משפחת רבנים ידועה מגאורגיה: סבו, הרב גבריאל דבראשוילי למד הלכות שחיטה בבריסק בפיקוחו של הרב חיים הלוי סולובייצ'יק שאף העניק לו כתב סמיכה.[1] אחיו של סבו, הרב משה דברשווילי, היה תלמידו של הרב ישראל מאיר הכהן המכונה "החפץ חיים" בעיר ראדין וממנהיגי חידוש העלייה מברית המועצות בשנות ה-70.[2] אח נוסף, הרב יעקב דבראשווילי היה הרב הראשי של יהדות גאורגיה בשנות ה-60.[3] אח נוסף של סבו, מיכאל, עלה לארץ ישראל בשנות ה-20 של המאה ה-20.
בקיץ 1973 סיים בהצטיינות את בית ספר התיכון למחוננים למתמטיקה-פיזיקה בטביליסי, ומיד לאחר מכן, ב-17 באוגוסט 1973, עלה לישראל עם משפחתו והתגורר בירושלים.
בשנים 1976–1980 שירת בצה"ל, במערך הנ"מ בחיל האוויר. בתפקידו האחרון בצבא שימש מפקד סוללת תותחי נ"מ מונחי מכ"ם והשתחרר בדרגת סגן.
שירותו בשב"כ
בינואר 1982 התגייס לשירות הביטחון הכללי והחל לעבוד במחלקה לסיכול ריגול רוסי.
באוגוסט 1985 עבר למגזר הערבי ולאחר סיום לימודי השפה הערבית באולפן והכשרתו כחוקר מודיעין, הוצב במחלקת חקירות של מרחב יהודה ושומרון בצוות רמאללה והתקדם לתפקיד ראש צוות חוקרים ברמאללה וסגן ראש מחלקת חוקרים ביהודה.
בין השנים 1995–1997 שירת אילן כראש דסק עזה, קצין המודיעין והמבצעים של המרחב. במסגרת תפקידו מילא תפקיד מכריע בפרויקט לחיסולו של "המהנדס", יחיא עייש.[4]
אילן שירת 31 שנים בשב"כ בהן התקדם בסולם הדרגות וביצע מספר רב של תפקידים. מתוכם ניתן לציין את התפקידים הבולטים הבאים:[5]
מפקד שב"כ בשומרון בשנות האינתיפאדה השנייה בשנים 2000–2003. בשנים אלו נערך מבצע חומת מגן והונחתו מכות קשות על תשתיות הטרור ביהודה ושומרון. בראיון שערך עמו אלכס פישמן בידיעות אחרונות בשנת 2013 ציין אילן ארבעה גורמים לדיכוי הטרור:
הגורם הראשון הוא הכניסה הפיזית למרכזי הערים ומחנות הפליטים. הגורם השני הוא הנחישות בסיכול: הצבא והשב"כ הבינו שחייבים למגר את החוליות שעסקו בפיגועי התאבדות. אני במרחב הבנתי מאוד שאם נרוץ אחרי המתאבד הבודד לא נצליח להגיע לשום מקום, לכן ריכזנו מאמץ נגד מרכיבי המטענים והמפקדים של חוליות המתאבדים. תוך שנתיים או שהם נאסרו, או שנורו. אז החלה הירידה בפיגועי ההתאבדות. המרכיב השלישי היה הקמת גדר, מכשול פיזי. והדבר הרביעי שהביא לניצחון היה סילוקו של ערפאת. במקומו קם מנהיג, אבו־מאזן, שמאמין וחושב שהטרור הזיק לעם הפלסטיני, הרס אותו והחזיר אותו עשר שנים לאחור.
— אלכס פישמן, "בכח ובמוח" - יצחק אילן, סגן ראש השב"כ לשעבר, בראיון ראשון ובלעדי, המוסף לשבת" של "ידיעות אחרונות", 1 במרץ 2013
בהמשך מונה לראש אגף החקירות בשנים 2004–2006. כראש אגף החקירות עמד בין היתר בראש צוות החקירה המיוחד של השב"כ, משטרת ישראל וצה"ל שחקר את אלחנן טננבאום כשחזר משבי החזבאללה. בהיותו ראש אגף החקירות הוטל עליו, באופן חריג, לשמש משך שנה גם כראש האגף הערבי, שם ביצע רה־ארגון מקיף.
לאחר מכן מונה לראש האגף לסיכול טרור וריגול ערבי-איראני (האגף הערבי) בשנים 2006–2008.
תפקידו האחרון כראש אגף היה בראשות האגף לענייני ישראל וזרים בשנים 2008–2010. האגף מופקד על סיכול טרור באוכלוסייה יהודית, על סיכול הריגול הלא ערבי, על שמירת סודות המדינה ועל ההתאמה הביטחונית. בהיותו ראש האגף, היה אחראי בין היתר על תפיסתו של ג'ק טייטל.
בתחילת 2010 מונה לסגן ראש השב"כ[6] וכיהן בתפקיד זה עד לספטמבר 2011.
אילן התמודד מול יורם כהן על ראשות השב"כ במרץ 2011, ובניגוד להערכות לא נבחר לראשות הארגון, למרות המלצתו של יובל דיסקין.[7][8]
אילן שלט בחמש שפות[9] והיה בעל תואר ראשון בהצטיינות בחוג המשולב למדעי החברה - לימודי כלכלה, מדעי המדינה וסוציולוגיה מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני בלימודי דיפלומטיה וביטחון מאוניברסיטת תל אביב.
לאחר פרישתו
בעקבות צפייה בסדרת הטלוויזיה התיעודית "צל של אמת" (2016), חקר באופן עצמאי את תיק רצח תאיר ראדה, והגיע למסקנה כי רומן זדורוב איננו הרוצח. ב-2018 נפגש עם צמרת הפרקליטות על מנת להציג את ממצאיו.[10] לטענתו את הרצח ביצעה נחקרת אחרת בפרשה, א"ק.[11]
ב-2017 התמודד במכרז לראשות לשכת הקשר נתיב, אך הפסיד לנטע בריסקין. בראיון ששודר לאחר מותו, הביע אילן טענות לאי סדרים בבחירת וועדת המכרזים ואמר כי בעקבות המקרה הוא נוכח לדעת שהוא נמצא במדינה מושחתת.[12]
לקראת הבחירות לכנסת ה-21 הצטרף למפלגת תל"ם[13] והתמודד מטעמה ברשימת כחול לבן. הוא הוצב במקום 39 ולא נבחר לכנסת. גם בבחירות לכנסת ה-22 הוצב במקום ה-39 ברשימת "כחול לבן" ולא נבחר לכנסת.
לקראת הגשת רשימות לבחירות לכנסת ה-23 הועבר אילן למקום ה-45 ברשימת כחול לבן. בעקבות צעד זה הוא פרש מהרשימה.[14][15] אילן טען כי הסיבה לסילוקו הייתה "מחווה וקריצה לרשימה המשותפת".[16]
בנובמבר 2019 עבר בהצלחה ניתוח השתלת ריאה לאחר שחלה בפיברוזיס ריאתי אידיופתי.[17] בחודש ספטמבר 2020 נדבק בנגיף הקורונה ואושפז במצב קשה. בהמשך, חלה הרעה במצבו והוא הורדם והונשם וב־16 באוקטובר נפטר כתוצאה מסיבוכי הנגיף.[18] נטמן בבית העלמין באשדוד.
חיים אישיים
יצחק אילן היה נשוי ללאה, ואב לשלושה. התגורר באשדוד.
קישורים חיצוניים
דני קושמרו, סגן ראש השב"כ לשעבר: "ג'עברי תמיד היה על הכוונת", ראיון בתוכנית אולפן שישי, באתר mako, 16 בנובמבר 2012- אמיר אורן, לקראת מינוי ראש השב"כ, קווים לדמותו של הסגן-המועמד, באתר הארץ, 24 בפברואר 2011
- מסתמן: ראש השב"כ הבא יהיה סגנו של יובל דיסקין, באתר nrg, 22 באוקטובר 2010
- אמיר בוחבוט, הצצה נדירה: שיטות סיכול הטרור הסודיות של השב"כ, באתר וואלה!, 25 ביוני 2013
- אמיר בוחבוט, שיטות סיכול הטרור של השב"כ: המזל"טים עדיין שולטים, באתר וואלה!, 28 ביוני 2013
- אבי יששכרוף, המחסלים נגד המהססים: המלחמה הסודית לשחרור גלעד שליט, באתר וואלה!, 26 ביולי 2013
רויטל חובל, ועדה מקצועית גיבשה הצעת חוק המנסה למנוע הרשעות על בסיס הודאות שווא - התייחסות יצחק אילן לחקר האמת: פסקה עשירית, באתר הארץ, 6 ביוני 2015- בן כספית, הפיגועים הגדולים, החיסולים, המרגלים המפורסמים והחקירות: סגן ראש השב"כ לשעבר בראיון מצמרר, באתר מעריב אונליין, 28 במאי 2020
- בן כספית, "צריך לכבוש את עזה": יצחק אילן בראיון מיוחד - הפרק השני, באתר מעריב אונליין, 5 ביוני 2020
- אורלי הררי, אבא, זכינו בך - בנו של יצחק אילן ספד לו, באתר ערוץ 7, 16 באוקטובר 2020
הערות שוליים
- ^ מאיר מיכאלי, " הנער מציחנוואלי שהפך לגדול בישראל ",עיתון "האור", 8 בינואר 2015, גיליון 37, עמוד 14. כפי שפורסם במקור בהמודיע בשנת 1976 על ידי ג. אחיהוד.
- ^ ד"ר מיכאל בן נון, כחה של צעקה, הוצאת ספריית בית אל, 1996, עמ' 34-37
- ^ "החכם ר' גבריאל דברהשווילי תלמיד ר' חיים מבריסק – עלה לישראל", מאת ד. טל, עיתון הצופה, 18 בינואר 1974
- ^ אמיר אורן, לקראת מינוי ראש השב"כ, קווים לדמותו של הסגן-המועמד, באתר הארץ, 24 בפברואר 2011
- ^ יואב לימור, "מסתמן: סגנו של יובל דיסקין ימונה לראש השב"כ", באתר ynet, 22 באוקטובר 2010
- ^ עמוס הראל, סבב מינויים בשב"כ: האחראי על חקירת טייטל ימונה לסגן ראש השב"כ, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2009
- ^ רון בן ישי, ראש שב"כ חדש: כישורים, ואולי גם שיקול פוליטי, באתר ynet, 28 במרץ 2011
- ^ אלון בן דוד, הסיכול הממוקד של יובל דיסקין, באתר גלובס, 29 באפריל 2012
- ^ אלי ברדנשטיין ואמיר בוחבוט, תוך שבועיים נתניהו ימנה ראש שב"כ חדש, באתר nrg, 11 במרץ 2011
- ^ רויטל חובל, סגן ראש השב"כ לשעבר: "שם את הקריירה שלי על זה שזדורוב לא רצח", באתר הארץ, 5 באפריל 2019
- ^ סגן ראש השב"כ לשעבר: "א.ק. רצחה את תאיר ראדה, חד משמעית", באתר מעריב אונליין, 4 בספטמבר 2020
- ^ רביב דרוקר, כך מאפשרת מדינת ישראל לנצל אותה באמצעות קבלת אזרחות ודרכון (26:28-28:01), באתר חדשות 13, 25 באוקטובר 2020
- ^ לילך שובל, סגן ראש השב"כ לשעבר הצטרף לרשימה של גנץ, באתר ישראל היום, 18 בפברואר 2019
- ^ יצחק אילן פורש מכחול לבן ותוקף: גנץ מתנהל בביריונות, כאן דרום, 15 בינואר 2020
- ^ בני גנץ הדיח את סגן ראש השב"כ יצחק אילן מרשימת כחול לבן, באתר ערוץ 7, 16 בינואר 2020
- ^ דניאל רוט-אבנרי, "סולקתי מכחול לבן כמחווה לרשימה המשותפת", באתר ישראל היום, 10 בפברואר 2020
- ^ בן כספית, זרים לנשק, באתר מעריב אונליין, 24 בינואר 2020
- ^ אמיר בוחבוט ויניר יגנה, סגן ראש השב"כ לשעבר, יצחק אילן שנדבק בקורונה מת בגיל 64, באתר וואלה!, 16 באוקטובר 2020
33847228יצחק אילן
- עולים בשנות ה-1970
- סגני ראש השב"כ
- ראשי אגף החקירות בשב"כ
- ראשי האגף לענייני ישראל וזרים בשב"כ
- ראשי האגף לסיכול טרור וריגול ערבי-איראני בשב"כ
- ישראלים ילידי גאורגיה
- פעילי מפלגת תל"ם
- אשדוד: אישים
- חיילי חיל האוויר הישראלי
- בוגרי אוניברסיטת בר-אילן
- בוגרי אוניברסיטת תל אביב
- ישראלים שנולדו ב-1956
- ישראלים שנפטרו ב-2020
- ישראלים שנפטרו במגפת הקורונה