רבי יעקב יוסף דזימיטרובסקי
 | |
| לידה |
ה'תרמ"א לידא, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
25 באוקטובר 1965 (בגיל 84 בערך) כ"ט בתשרי ה'תשכ"ו ירושלים, ישראל |
| מקום קבורה | הר המנוחות |
| מקום פעילות | מזכרת בתיה, לורנס, ירושלים |
| תפקידים נוספים | רבה של מזכרת בתיה; רב שכונת נחלת שבעה |
| רבותיו | הרבנים יצחק יעקב ריינס, ישראל מאיר הכהן, שמואל סלנט |
| חיבוריו | "סמיכת זקנים" |
| בת זוג | שרה מלכה |
| צאצאים | חיים זלמן דימיטרובסקי; דוד דזימיטרובסקי |
הרב יעקב יוסף הלוי דזימיטרובסקי היה רבה של המושבה עקרון (מזכרת בתיה) ושל שכונת נחלת שבעה בירושלים.
ביוגרפיה
נולד בלידא בשנת ה'תרמ"א (1880/1881) לרבי יצחק "הלבן". בצעירותו הושפע מרב העיר הרב יצחק יעקב ריינס. למד בישיבת כנסת ישראל (סלבודקה) ובישיבת ראדין, שם הושפע מהחפץ חיים. בשנת ה'תרס"א (1900/1901) עלה לארץ ישראל, והתיישב בירושלים, בה המשיך ללמוד תורה בישיבת תורת חיים, ושימש את הרב שמואל סלנט[1]. היה פעיל באגודת "בני תורה" ששמה לה למטרה להפיץ תורה במושבות.
לאחר המלצת קרוב משפחתו הרב צבי פסח פרנק[2] לרבן של המושבות אברהם יצחק הכהן קוק, למנות את הרב דזימיטרובסקי למשרת רבנות בעקרון (מזכרת בתיה)[3], מינה אותו הרב קוק לתפקיד ב-1908[4]. לבקשת הרב קוק, נסע לדרוש גם במושבה "קסטינה" (באר טוביה)[5]. התכתב עם הרב קוק בענייני הלכה שונים[6] והתייעץ עמו בסוגיות הקשורות לרבנות[7]. הרב קוק סייע לו כשהתעוררו בעיות בעניין הרבנות[8], והרב דזימיטרובסקי תמך ברב קוק בשאלת הרבנות בירושלים ובעניינים נוספים[9]. ב-1912 עבר לארצות הברית לכהן כרב בלורנס, מסצ'וסטס[10].
בתקופת מלחמת העולם הראשונה שימש לתקופה קצרה כראש ישיבה בפתח תקווה. ב-1919 שב לירושלים והתמנה לרב שכונת "נחלת שבעה". היה מעביר שיעורים קבועים בבית הכנסת שבשכונת בית דוד (שבו שכנה ישיבת מרכז הרב)[11].
לאחר הצהרת בלפור הוציא לאור מחדש את הספר "דרישת ציון" של הרב צבי הירש קלישר, בתוספת קונטרס "סמיכת זקנים" ובה הצעתו לחידוש הסמיכה והקמת הסנהדרין[12]. לתקופה קצרה היה חבר במכון הרי פישל[13].
לאחר קום המדינה חתם, יחד עם רבנים נוספים, על כרוז האומר שהקמת המדינה היא אתחלתא דגאולה וקורא לתמוך בחזית הדתית המאוחדת[14].
נפטר בירושלים בכ"ט בתשרי ה'תשכ"ו, 25 באוקטובר 1965, ונקבר בהר המנוחות[15].
משפחתו
היה נשוי לשרה מלכה בת הרב משולם זלמן שפירא, נכדת הרב חיים יעקב שפירא. בנו פרופ' חיים זלמן דימיטרובסקי היה חוקר תלמוד ומהדיר ספרות הראשונים.
אחיו היה המוזיקאי אברהם דזימיטרובסקי[16]. בין גיסיו היו הרב מרדכי דוד לוין, יצחק יעקב ילין ובן ציון שפירא.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- יהושע בראנד, זיכרון להולכים, הצופה, 2 בנובמבר 1965
- אלכסנדר מנור, יצחק גנוז ואבא לנדו (עורכים), "ספר לידא", תל אביב תש"ל, עמ' 223 - 224.
- רבי יעקב יוסף דז'ימטרובסקי רב בעקרון, אשכול בפורום אוצר החכמה.
הערות שוליים
- ^ נחום סילמן, "אדרת שמואל: לקט הנהגות ופסקים ממרן הגאון רבי שמואל סלנט זצוק"ל", ירושלים תשע"ד, עמ' תרנד
- ^ הרב פרנק והרב דזימיטרובסקי היו נשואים לבנות-דודים.
- ^ מכתבו של הרב פרנק הובא אצל הרב משה צבי נריה, "כבוד התורה", סיני ק, עמ' תקצח. ראו את תשובת הרב קוק בעמ' תקצט ובאגרות הראי"ה חלק א עמ' קעח.
- ^ בארץ הקדש, חבצלת, 21 באוגוסט 1908
- ^ אגרות הראי"ה חלק א, אגרת קסו
- ^ ראו: משפט כהן סימן לא; אורח משפט סימן נה; דעת כהן סימן קצו.
- ^ אגרות הראי"ה חלק א, אגרת קמח, ואגרת רפה
- ^ אגרות הראי"ה חלק א אגרת רו
- ^ הרב איתם הנקין, "מכותבי ראיה ומכתבי הראי"ה", בתוך: "עלוני ממרא" 122, תשס"ט, עמ' 155 הערה 26
- ^ צעיר ארצישראלי רב באמריקה, מוריה, 2 ביולי 1912
- ^ בחברה ובמשפחה, הבוקר, 4 בפברואר 1940
- ^ הרב צבי הירש קלישר, דרישת ציון - ראשון לציון, מהדורת ירושלים, תרע"ט, באתר היברובוקס
- ^ ראו כאן
- ^ הכרוז הובא אצל: הרב מנחם מנדל כשר, פרק תשעה עשר: דבר רבני ישראל, התקופה הגדולה ב, ירושלים, תשס"א, עמ' 424 - 429, באתר היברובוקס
- ^ קברו, באתר Gravez.
- ^ הרמן סוויט, פנקס ירושלמי, הארץ, 19 באפריל 1938
39248150יעקב יוסף דזימיטרובסקי